גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי המזון במדינה הזו זינקו ב־30%, והממשלה פתחה את הכיס בלי חשבון

עליות המחירים מטלטלות את אירופה ב־3 השנים האחרונות ומזנקות לראש סדר היום בעיקר בצרפת ובגרמניה שנתונות במשבר ● מקרון סיבסד חשבונות אנרגיה ונתן מענקי חימום, שולץ הגדיל פנסיות והעלה את שכר המינימום ● אך האם הצעדים תרמו להורדת האינפלציה? ● למה זה עולה לנו, פרויקט מיוחד 

שולץ ומקרון. ניסיון להיאבק ביוקר המחיה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
שולץ ומקרון. ניסיון להיאבק ביוקר המחיה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

משבר יוקר המחיה ועליות המחירים הכלליות מטלטלים את אירופה בשלוש השנים האחרונות. מחירי המזון והאנרגיה במיוחד עלו באופן חד, כשהם מזנקים לראש סדר היום הציבורי ומכתיבים את תמונת המצב הפוליטית. ממשלות אירופה, בלחץ הבנק המרכזי האירופי וגורמים בינלאומיים, נקטו צעדים פעילים כדי להתמודד עם ההשלכות של עליות המחירים. הגדלת פנסיות, העלאת שכר מינימום, סבסוד תחבורה ציבורית, הפחתת מע"מ על מזון, מאבק ב"רווחים עודפים" של רשתות מזון וסבסוד חשבונות אנרגיה הם רק חלק מהצעדים בהן נקטו ממשלות מרכזיות באירופה.

הצעדים הללו ליוו את המדיניות המוניטרית, המכשיר העיקרי להתמודד עם האינפלציה, שכללה העלאות ריבית תכופות וחסרות־תקדים בגוש האירו. כעת נמצא שיעור האינפלציה בגוש בשפל של שלוש שנים (2.2% באוקטובר 2024), וקרוב ליעד של הבנק המרכזי (2%). ואולם, התושבים עדיין מתמודדים עם השינויים שחלו במחירים, כולל העלאות השכר שגררו וההתייקרות המשתמעת של עלות העבודה. לקראת גל עליות המחירים הצפוי בישראל, גלובס מציג את הצעדים הפיסקליים, היצירתיים לעתים, שליוו את המאבק באינפלציה בשתי הכלכלות הגדולות ביותר באיחוד.

צרפת: חזית מול רשתות המזון ומענק חשמל

נדמה שאין מדינה אירופית גדולה שבה הציבור זועם כל כך על עליות המחירים כמו צרפת. ויש לו סיבה. מחירי המזון במדינה עלו ביותר מ־30% בשלוש השנים האחרונות, אחרי שהמלחמה באוקראינה וגורמים בינלאומיים כתוצאה מתום מגיפת הקורונה הביאו לגל אינפלציה שכמוהו לא חוותה צרפת - ואירופה כולה - מאז שנות ה־70'. מחירי הדלק במדינה עלו ב־50%. לצרפת יש אמנם יתרון משמעותי - כ־70% מהאנרגיה שלה מיוצרת בכורים גרעיניים שההשקעה בהם הסתיימה - אבל גם מחירי החשמל עלו. בבחירות שהתקיימו ביולי האחרון "השחיקה בכוח הקנייה", כפי שיוקר המחיה מכונה בתקשורת הצרפתית, היתה הנושא החשוב ביותר לבוחרים, לצד הגירה וביטחון.

הממשלה הצרפתית פתחה את הארנק כמעט בלי חשבון כדי לנסות ולסייע לתושבים בשלוש השנים האחרונות. עד לקיץ האחרון, היא סיבסדה חשבונות אנרגיה לאוכלוסייה והעניקה "מענק חימום" של מאות אירו לשכבות החלשות. היא הקפיאה את התוספות המתוכננות על מחירי הדלקים, וניסתה למתן את הזעם הציבורי על המחיר העולה במשאבות.

צעד פומבי יותר שזכה לכותרות ברחבי העולם היה המאבק של הממשלה הצרפתית ברשתות המזון. הנשיא עמנואל מקרון מינה פרויקטור מיוחד שמטרתו היתה להקל על הכיס של הקונה הצרפתי. יחד עם משרד האוצר, הממשלה פירסמה רשימה של מוצרי בסיס "שאין כל הצדקה להעלות את מחיריהם", ואיימה בביוש פומבי של כל רשת או יצרן מזון שידרוש לעשות זאת. הלחץ עבד, ורשתות המזון הגדולות הסכימו להשתתף ביוזמה שהובילה הממשלה ל"הקפאת" מחיריהם של 500 מוצרי בסיס. התוכנית הוארכה לחצי שנה, אחרי שלושה חודשים ראשונים. לפי הערכות, היא "עלתה" לרשתות מאות מיליוני אירו שהיו מוכנות לספוג, כדי למתן את הכעס עליהן בציבור.

בשל התסיסה ברחוב, המאבק ביוקר המחיה הפך לאינטרס פוליטי אפילו יותר מאשר כלכלי. כדי להתמודד עם גל האינפלציה, העמיקה צרפת את החוב הלאומי שלה ל־110% מהתמ"ג, והגדילה את הגירעון השנתי ל־6%. למרות הצעדים, הציבור הצרפתי נותר לא מרוצה. בבחירות ביולי הציבור פנה יותר מבעבר למפלגת "האיחוד הלאומי" של מרין לה־פן, שהבטיחה להמשיך את סבסוד חשבונות האנרגיה על ידי ביטול המע"מ עליהם, וכן להגדיל עוד יותר את הפנסיות. גם גוש השמאל, הכולל שמאל פופוליסטי, הבטיח הקלה ביוקר המחיה לשכבות החלשות על ידי העלאת שכר המינימום ומס על העשירים שישמש לסבסוד חשבונות האנרגיה.

הצעדים הצרפתים בוודאי היו יעילים לשכבות מסוימות באוכלוסייה, והשתלבו במגמה האירופית לדאוג לשכבות החלשות ביותר להתמודד עם עליות המחירים, אולם השאלה אם הם היו משתלמים מבחינה מקרו־כלכלית תיענה רק בעתיד. העובדה שצרפת חוותה גל אינפלציה נמוך יותר מגרמניה, למשל, מיוחסת בעיקר לאי התלות שלה בגז רוסי. כעת, עליה להתמודד עם החובות שהמדיניות הזו יצרה, בעוד הציבור עדיין דורש מעורבות ממשלתית שתקל עליו להסתגל למציאות שהשתנתה. 82% מהצרפתים, לפי סקרים אחרונים, חשים כי נפגעו כלכלית ממשבר יוקר המחיה.

גרמניה: תחבורה ציבורית מסובסדת ורשת ביטחון

גם בגרמניה גל האינפלציה הותיר אחריו "שורדים", המתקשים לסגור כעת את החודש. מי שביקר בברלין, למשל, לפני מגיפת הקורונה ואחריה אולי יופתע לגלות שהמחירים במסעדות זינקו, שהמלונות התייקרו ושהמחירים בסופרמרקט עלו בחדות. מחירי המזון בגרמניה עלו ב־30% בשלוש השנים האחרונות, פי שניים ממדד המחירים שעלה במצטבר ב־16% מאז אוקטובר 2021. מחירי הדלק עלו ב־80%.

הממשלה הגרמנית גם היא הבטיחה להיחלץ לטובת התושבים. העזרה הפיסקלית מצד ברלין השתקפה בתחילה בכרטיס חופשי־חודשי כמעט חינמי לתקופה מוגבלת, שהפך לאחר מכן לכרטיס אזורי בעלות של 49 אירו לחודש. הממשלה גם הגדילה פנסיות, העלתה את שכר המינימום. יצרה מנגנון סבסוד מחירי חשמל וחימום משוכלל שנועד לסייע לאזרחים אך גם להקטין צריכה. היא יזמה רפורמה בתשלומי הרווחה שנועדה לסייע לשכבות החלשות, העניקה מענקים חד־פעמיים לציבור בדמות מס הכנסה מופחת ומענקים מוגדלים למשפחות.

הדינמיקה של האינפלציה הגבוהה בגרמניה גרמה לכך שהעובדים דרשו פיצוי על עליות המחירים, וקיבלו אותו בהסכמים קיבוציים שהעלו את השכר בשיעור שאולי היה נמוך מהאינפלציה, אך היה גבוה במונחים היסטוריים. מחירי העבודה עלו בחדות כזו עד כי הכלכלה הגרמנית מתקשה להסתגל להם. שיעור פשיטות הרגל של חברות השנה עלה ב־25%. ב"פולקסווגן", שבשנה שעברה הבטיחה לעובדים עליית שכר של 8% בשנה על פני שנתיים, דורשים כעת קיצוץ שכר של 10%, או שייאלצו לצאת לפיטורים המוניים.

אם בצרפת הנושא עמד בראש מענייני הציבור לקראת הבחירות בקיץ, בגרמניה הוא עומד כעת בראש סדר היום לקראת הבחירות בפברואר. סוגיות כלכליות תופסות את כל חמש המקומות הראשונים, לפי סקרים, וביניהם יוקר המחיה. הקנצלר הגרמני המודח אולף שולץ מבטיח כעת לבוחרים בסוציאל־דמוקרטים להוריד את המע"מ על המזון ב־2% כדי להוריד את המחירים. בעוד האינפלציה בגרמניה ירדה בהדרגה בחודשים האחרונים (2.3% באוקטובר), הכלכלה הגרמנית נמצאת במצב עגום, עם מיתון מתגלגל שעשוי להימשך לשנה הבאה.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; מניית הבורסה מזנקת בכ-7%

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים