גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחירי המזון במדינה הזו זינקו ב־30%, והממשלה פתחה את הכיס בלי חשבון

עליות המחירים מטלטלות את אירופה ב־3 השנים האחרונות ומזנקות לראש סדר היום בעיקר בצרפת ובגרמניה שנתונות במשבר ● מקרון סיבסד חשבונות אנרגיה ונתן מענקי חימום, שולץ הגדיל פנסיות והעלה את שכר המינימום ● אך האם הצעדים תרמו להורדת האינפלציה? ● למה זה עולה לנו, פרויקט מיוחד 

שולץ ומקרון. ניסיון להיאבק ביוקר המחיה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
שולץ ומקרון. ניסיון להיאבק ביוקר המחיה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

 

משבר יוקר המחיה ועליות המחירים הכלליות מטלטלים את אירופה בשלוש השנים האחרונות. מחירי המזון והאנרגיה במיוחד עלו באופן חד, כשהם מזנקים לראש סדר היום הציבורי ומכתיבים את תמונת המצב הפוליטית. ממשלות אירופה, בלחץ הבנק המרכזי האירופי וגורמים בינלאומיים, נקטו צעדים פעילים כדי להתמודד עם ההשלכות של עליות המחירים. הגדלת פנסיות, העלאת שכר מינימום, סבסוד תחבורה ציבורית, הפחתת מע"מ על מזון, מאבק ב"רווחים עודפים" של רשתות מזון וסבסוד חשבונות אנרגיה הם רק חלק מהצעדים בהן נקטו ממשלות מרכזיות באירופה.

 

הצעדים הללו ליוו את המדיניות המוניטרית, המכשיר העיקרי להתמודד עם האינפלציה, שכללה העלאות ריבית תכופות וחסרות־תקדים בגוש האירו. כעת נמצא שיעור האינפלציה בגוש בשפל של שלוש שנים (2.2% באוקטובר 2024), וקרוב ליעד של הבנק המרכזי (2%). ואולם, התושבים עדיין מתמודדים עם השינויים שחלו במחירים, כולל העלאות השכר שגררו וההתייקרות המשתמעת של עלות העבודה. לקראת גל עליות המחירים הצפוי בישראל, גלובס מציג את הצעדים הפיסקליים, היצירתיים לעתים, שליוו את המאבק באינפלציה בשתי הכלכלות הגדולות ביותר באיחוד.

צרפת: חזית מול רשתות המזון ומענק חשמל

נדמה שאין מדינה אירופית גדולה שבה הציבור זועם כל כך על עליות המחירים כמו צרפת. ויש לו סיבה. מחירי המזון במדינה עלו ביותר מ־30% בשלוש השנים האחרונות, אחרי שהמלחמה באוקראינה וגורמים בינלאומיים כתוצאה מתום מגיפת הקורונה הביאו לגל אינפלציה שכמוהו לא חוותה צרפת - ואירופה כולה - מאז שנות ה־70'. מחירי הדלק במדינה עלו ב־50%. לצרפת יש אמנם יתרון משמעותי - כ־70% מהאנרגיה שלה מיוצרת בכורים גרעיניים שההשקעה בהם הסתיימה - אבל גם מחירי החשמל עלו. בבחירות שהתקיימו ביולי האחרון "השחיקה בכוח הקנייה", כפי שיוקר המחיה מכונה בתקשורת הצרפתית, היתה הנושא החשוב ביותר לבוחרים, לצד הגירה וביטחון.

הממשלה הצרפתית פתחה את הארנק כמעט בלי חשבון כדי לנסות ולסייע לתושבים בשלוש השנים האחרונות. עד לקיץ האחרון, היא סיבסדה חשבונות אנרגיה לאוכלוסייה והעניקה "מענק חימום" של מאות אירו לשכבות החלשות. היא הקפיאה את התוספות המתוכננות על מחירי הדלקים, וניסתה למתן את הזעם הציבורי על המחיר העולה במשאבות.

צעד פומבי יותר שזכה לכותרות ברחבי העולם היה המאבק של הממשלה הצרפתית ברשתות המזון. הנשיא עמנואל מקרון מינה פרויקטור מיוחד שמטרתו היתה להקל על הכיס של הקונה הצרפתי. יחד עם משרד האוצר, הממשלה פירסמה רשימה של מוצרי בסיס "שאין כל הצדקה להעלות את מחיריהם", ואיימה בביוש פומבי של כל רשת או יצרן מזון שידרוש לעשות זאת. הלחץ עבד, ורשתות המזון הגדולות הסכימו להשתתף ביוזמה שהובילה הממשלה ל"הקפאת" מחיריהם של 500 מוצרי בסיס. התוכנית הוארכה לחצי שנה, אחרי שלושה חודשים ראשונים. לפי הערכות, היא "עלתה" לרשתות מאות מיליוני אירו שהיו מוכנות לספוג, כדי למתן את הכעס עליהן בציבור.

בשל התסיסה ברחוב, המאבק ביוקר המחיה הפך לאינטרס פוליטי אפילו יותר מאשר כלכלי. כדי להתמודד עם גל האינפלציה, העמיקה צרפת את החוב הלאומי שלה ל־110% מהתמ"ג, והגדילה את הגירעון השנתי ל־6%. למרות הצעדים, הציבור הצרפתי נותר לא מרוצה. בבחירות ביולי הציבור פנה יותר מבעבר למפלגת "האיחוד הלאומי" של מרין לה־פן, שהבטיחה להמשיך את סבסוד חשבונות האנרגיה על ידי ביטול המע"מ עליהם, וכן להגדיל עוד יותר את הפנסיות. גם גוש השמאל, הכולל שמאל פופוליסטי, הבטיח הקלה ביוקר המחיה לשכבות החלשות על ידי העלאת שכר המינימום ומס על העשירים שישמש לסבסוד חשבונות האנרגיה.

הצעדים הצרפתים בוודאי היו יעילים לשכבות מסוימות באוכלוסייה, והשתלבו במגמה האירופית לדאוג לשכבות החלשות ביותר להתמודד עם עליות המחירים, אולם השאלה אם הם היו משתלמים מבחינה מקרו־כלכלית תיענה רק בעתיד. העובדה שצרפת חוותה גל אינפלציה נמוך יותר מגרמניה, למשל, מיוחסת בעיקר לאי התלות שלה בגז רוסי. כעת, עליה להתמודד עם החובות שהמדיניות הזו יצרה, בעוד הציבור עדיין דורש מעורבות ממשלתית שתקל עליו להסתגל למציאות שהשתנתה. 82% מהצרפתים, לפי סקרים אחרונים, חשים כי נפגעו כלכלית ממשבר יוקר המחיה.

גרמניה: תחבורה ציבורית מסובסדת ורשת ביטחון

גם בגרמניה גל האינפלציה הותיר אחריו "שורדים", המתקשים לסגור כעת את החודש. מי שביקר בברלין, למשל, לפני מגיפת הקורונה ואחריה אולי יופתע לגלות שהמחירים במסעדות זינקו, שהמלונות התייקרו ושהמחירים בסופרמרקט עלו בחדות. מחירי המזון בגרמניה עלו ב־30% בשלוש השנים האחרונות, פי שניים ממדד המחירים שעלה במצטבר ב־16% מאז אוקטובר 2021. מחירי הדלק עלו ב־80%.

הממשלה הגרמנית גם היא הבטיחה להיחלץ לטובת התושבים. העזרה הפיסקלית מצד ברלין השתקפה בתחילה בכרטיס חופשי־חודשי כמעט חינמי לתקופה מוגבלת, שהפך לאחר מכן לכרטיס אזורי בעלות של 49 אירו לחודש. הממשלה גם הגדילה פנסיות, העלתה את שכר המינימום. יצרה מנגנון סבסוד מחירי חשמל וחימום משוכלל שנועד לסייע לאזרחים אך גם להקטין צריכה. היא יזמה רפורמה בתשלומי הרווחה שנועדה לסייע לשכבות החלשות, העניקה מענקים חד־פעמיים לציבור בדמות מס הכנסה מופחת ומענקים מוגדלים למשפחות.

הדינמיקה של האינפלציה הגבוהה בגרמניה גרמה לכך שהעובדים דרשו פיצוי על עליות המחירים, וקיבלו אותו בהסכמים קיבוציים שהעלו את השכר בשיעור שאולי היה נמוך מהאינפלציה, אך היה גבוה במונחים היסטוריים. מחירי העבודה עלו בחדות כזו עד כי הכלכלה הגרמנית מתקשה להסתגל להם. שיעור פשיטות הרגל של חברות השנה עלה ב־25%. ב"פולקסווגן", שבשנה שעברה הבטיחה לעובדים עליית שכר של 8% בשנה על פני שנתיים, דורשים כעת קיצוץ שכר של 10%, או שייאלצו לצאת לפיטורים המוניים.

אם בצרפת הנושא עמד בראש מענייני הציבור לקראת הבחירות בקיץ, בגרמניה הוא עומד כעת בראש סדר היום לקראת הבחירות בפברואר. סוגיות כלכליות תופסות את כל חמש המקומות הראשונים, לפי סקרים, וביניהם יוקר המחיה. הקנצלר הגרמני המודח אולף שולץ מבטיח כעת לבוחרים בסוציאל־דמוקרטים להוריד את המע"מ על המזון ב־2% כדי להוריד את המחירים. בעוד האינפלציה בגרמניה ירדה בהדרגה בחודשים האחרונים (2.3% באוקטובר), הכלכלה הגרמנית נמצאת במצב עגום, עם מיתון מתגלגל שעשוי להימשך לשנה הבאה.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor