גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רצף מיירטים כושלים ועיכוב בזיהוי? הסיבות לכישלון יירוט הטיל מתימן

בפעם השנייה בשבוע נכשל יירוט טיל ששוגר ע"די החות'ים, ובצה"ל עוד מתחקרים את הסיבות ● מומחים מסבירים: "רצף כזה יכול לקרות, אבל אם יהיו עוד - זה מדאיג" ● ממה עשוי להיגרם הכשל, והאם מדובר בפירצה מסתמנת במערך ההגנה על העורף הישראלי?

זירת הנפילה ביפו / צילום: Reuters, Anadolu
זירת הנפילה ביפו / צילום: Reuters, Anadolu

מאז תחילת המלחמה, מנהלים החות'ים מתקפה בלתי פוסקת נגד ישראל, כאשר השיא נרשם בימים האחרונים. שני ראשי קרב פגעו בשבוע שעבר ברמת אפעל וביפו, על אף שמדובר בשיגורים בודדים - בניגוד ל־180 טילים בליסטיים ששיגרה איראן רק באוקטובר האחרון, שאת רובם ישראל יירטה בהצלחה - ומרחק של 2,000 ק"מ בין המדינות. השאלה שכרגע שואלים בצבא היא מה קרה בממשקים בין המערכות השונות, ולמה מערך ההגנה הרב־שכבתי לא עבד בצורה מספקת.

המומחה שמנסה להסביר: למה נכשל היירוט של הטיל החות'י
הם יצרו איום גלובלי והחלו להתנתק מהציר האיראני. מה החות'ים רוצים?

עבור הגנה מפני טילים בליסטיים, כמו זה ששוגר מתימן, משתמשת ישראל בשתי מערכות מתוצרת התעשייה האווירית: חץ 3 לאיומים מחוץ לאטמוספירה וחץ 2 בתוך האטמוספירה. עלות כל יירוט באמצעותם מוערכת בכ־2 ו־1.5 מיליון דולר בהתאמה - הרבה יותר מכיפת ברזל (כ־30 אלף דולר) ומקלע דוד (כ־700 אלף דולר) מתוצרת רפאל שנמצאות בשכבות הנמוכות יותר של מערך ההגנה האווירית.

ביום שבת לפנות בוקר צה"ל שיגר טיל חץ 3 שמיועד ליירוט מחוץ לאטמוספירה והרחק משטח ישראל, אך כאמור היירוט לא צלח. לאחר מכן, שוגרו שני מיירטי כיפת ברזל, שגם הם לא הצליחו ליירט את האיום.

לדברי גורם מקצוע במערב, מול האיומים הנוכחיים לא נדרש לפתח מיירט חדש, אלא הפתרון טמון באופן ובמדיניות ההפעלה. "שיגור של שני מיירטי כיפת ברזל שהתבצע לאחר שיגור בודד של חץ כנראה לא במקום", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "לעומת זאת, שיגור קלע דוד (שנועדה להעניק שכבת הגנת ביניים בין כיפת ברזל שמיועדת לאיומים לטווח הקצר לבין מערכות החץ שמיועדות ליירוט איומים לטווח ארוך, דש"א) עשוי היה להיות רלוונטי.

"רצף של שני יירוטים כושלים יכול לקרות, אבל אם יהיו יותר - זה מדאיג. זהו שלב נוסף במרוץ החימוש בין ישראל לבין האיראנים, שבו ישראל נדרשת לרוץ מהר יותר. בעתיד יהיו איומים נוספים, כמו טילים בליסטיים, טילי שיוט, כטב"מ, וכן האיום ההיפרסוני שעוד יגיע".

השאלות שעולות סביב היירוט

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לטכנולוגיות לייזרים, אלקטרואופטיקה וסנסורים, מציין כי המפתח ליירוט מוצלח טמון בין היתר בשלב שבו מתבצע היירוט. "אם הוא מתבצע בתוך מדינת ישראל אז ייפול הראש הקרבי, גוף הטיל, או המנוע שניתק כמה דקות לאחר ההמראה. גוף הטיל יוצא מהאטמוספירה, ובמידה ולא מיורט - הוא 'גולש' למטרה. במצב שבו היירוט לא מתבצע הרחב מישראל, אז שברי יירוטים ייפלו אל המטרה. הטיל גולש מהאטמוספירה במהירות שעשויה להיות מהירה פי 15 ממהירות הקול".

פספוס הטיל עשוי להיות מושפע משלושה גורמים, אומר ד"ר קליסקי: "האחד, זיהוי ועיבוד נתונים מאוחר מדי. כשהטיל משוגר הוא מוציא ענן אש ועשן, ולוויין אמור לזהות זאת במהירות; השני, הטילים הללו עם מנועים חזקים ומהירים, מונעים כנראה בדלק מוצק - וכך עשויים להיות מהירים יותר מהצפוי; השלישי, תוספת יכולת תמרון מסוימת. היא לא ברמה של טיל שיוט, אבל גם מערכות חץ עושות מסלול בליסטי. בעקבות כך, סטייה קלה במסלול הטיל עלולה לגרום למיירט לפספס".

עם זאת, חשוב לציין כי למערכות ההגנה האווירית של ישראל יש יותר מ־90% הצלחה לאורך המלחמה - מספרים שנחשבים גבוהים מאוד - זאת בזכות שלל המערכות והפיתוחים. ועדיין - ההגנה אינה הרמטית.

האיום העתידי שמטריד את ישראל

כאמור, אחד האיומים העתידיים שמטרידים את מערכת ההגנה האווירית של ישראל הוא האיום ההיפרסוני. נשק זה עשוי להישמע כמו מדע בדיוני: טיל בעל מהירות אדירה, שיודע לתמרן - וכל זאת בגובה שמערך ההגנה האווירית מתקשה להתמודד איתו. אולם, במערכת הביטחון יש מי שחושב שלא מדובר בסיפור בדיוני כלל - אלא באיום מוחשי על ישראל.

איראן למשל, טוענת כי יש ברשותה טילים היפרסוניים. ככלל, כל אלמנט שטס באוויר מעל מהירות הקול (כ־1,100 קמ"ש או 330 מטר בשנייה) טס במהירות סופרסונית (סונית - מהירות הקול). רקטה של חמאס או חיזבאללה לדוגמה, שמסוגלת להגיע למרחק של כ־300 ק"מ ולטוס במהירות של 1,500 מטר בשנייה - שווה לחמש פעמים מהירות הקול (מאך 5). אולם, היא נחשבת לסופרסונית - ולא היפרסונית. ההבדל בין שני הסוגים מתחיל כשעוברים למהירות שגבוהה ממאך 5 - אז מתחילה הקטגוריה ההיפרסונית.

טיל היפרסוני איננו טיל בליסטי, אך הוא מתרומם כמוהו. ההיפרסוני גם לא מגיע לגובה של בליסטי, כי אם נכנס לתווך אווירי של 30 עד 70 ק"מ - תוך שהוא טס במהירות גבוהה במיוחד של 15־20 אלף מטר בשנייה. הוא גם מתמרן בדומה לטיל שיוט, ולכן מהווה מעין שילוב תכונות שצפוי להקשות על מערכות ההגנה האווירית.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר תחקיר ראשוני בחיל האוויר ובפיקוד העורף אודות נפילת הטיל ששוגר מתימן לפנות בוקר, האירוע עדיין מתוחקר לעומקו, חלק מהלקחים שהופקו כבר מיושמים, הן בתחום היירוט והן בתחום ההתרעה. לא ניתן לפרט מעבר לכך על פעילות ההגנה האווירית ומערכת ההתרעה בכדי לשמור על ביטחון המידע. נדגיש כי ההגנה האווירית אינה הרמטית ויש להישמע להנחיות פיקוד העורף".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות