מתחם שורק / צילום: יח''צ
אדלטק ומנורה זכו בשבוע שעבר במכרז החשב הכללי באוצר לבחירת קבוצה שתממן, תקים, תתפעל ותתחזק תחנת כוח חדשה, בהספק עד 900 מגה־וואט, שתוקם בשורק על בסיס גז טבעי. אבל למעט הבשורה החיובית בעצם ההכרעה, המכרז שנסגר באיחור ניכר ובמחיר גבוה מהציפיות המוקדמות טמן בחובו שתי בשורות שליליות לציבור הישראלי ולמשק החשמל בפרט: התחרות לא תגבר בקרוב, וירדה לאפס ההסתברות שתחנת כוח חדשה תקום בישראל עד 2028, מה שהופך את תרחיש הפסקות החשמל בישראל למוחשי מאוד בעוד מספר שנים.
● הפסד של אלפי שקלים בשנה: הגזירות שיורגשו כבר בתלוש השכר הראשון של 2025
● הפסקות חשמל ונזקים במיליארדים: דוח חמור של מבקר המדינה על משק החשמל
שלוש מציעות בלבד
אדלטק, בבעלות משפחת אדלסבורג, מחזיקה בתחנת הכוח רמת חובב, בתחנת הכוח דוראד, בתחנת הכוח אשדוד אנרגיה ועוד, שמהווים כ־20% מייצור החשמל בישראל. כעת, יחד עם חברת מנורה היא זכתה במכרז להקמה ותפעול התחנה בשורק לתקופה של 25 שנה, שלאחריה היא תועבר לבעלות המדינה. מרגע ההכרזה ביום רביעי החלה תקופה של 45 יום להעמדת הערבות, כשלאחריה יידרשו אדלטק ומנורה להגיע לסגירה פיננסית תוך 18 חודשים.
ייחודו של מכרז שורק היה טמון בהתמקדות בתעריף הזמינות. מדובר ברכיב קריטי להליך המימון של התחנות, והוא ניתן על עצם זמינותן ומוכנותן למכור חשמל למדינה. ההנחה היא שהבנקים, המממנים 80% מהפרויקט, דורשים רשת ביטחון, שתבטיח שבכל שלב המדינה תמשיך לשלם לתחנה. ה"ביטוח" מתקבל מתעריף הזמינות המינימלי עליו התחרו החברות במכרז.
בתנאי המכרז נקבע, בין השאר, כי ההצעה הנמוכה ביותר שניתן יהיה להציע תעמוד על תעריף זמינות של 1.5 אגורות לכל קוט"ש. הציפייה של הרגולטור הייתה שהמחירים אכן יגיעו לשם, ויעיד על כך סעיף שנכנס למכרז שלפיו אם שתי חברות או יותר יגישו הצעה כזו, הן יצטרכו להוסיף תמורה משלהם, והצ'ק הגבוה ביותר יכריע. עם זאת, האוויר יצא מבלון הציפיות כבר בשלב הגשת ההצעות, לאחר שהתברר כי רק שלוש קבוצות מבין 11 שנרשמו למכרז הגיעו לישורת האחרונה והגישו הצעה להקמת התחנה.
אדלטק זכתה עם תעריף זמינות של 3.18 אגורות לקוט"ש. גבוה מהציפיות. בתור "כשירה שנייה", במקרה שאדלטק לא תגיע לסגירה פיננסית עד החציון השני של 2026, הגיעה OPC שהציעה 4 אגורות. במקום השלישי עמדה שיכון ובינוי, עם תעריף זמינות של 5 אגורות.
החשיבות של כל אגורה לקוט"ש זמינות גדולה. לפי האוצר - בתחנה של 900 מגה־וואט, כמו זו שתקום בשורק, כל אגורה משמעותה תשלום של כ־60 מיליון שקל בשנה.
בתוך כך, תוצאות המכרז גם המחישו את הטעות הגדולה של רשות החשמל שעיכבה את תעריף הזמינות לתחנת הכוח החדשה קסם וכן להרחבות תחנות הכוח דוראד ודליה. בסוף השנה שעברה החליטו ברשות לקשור את תעריף הזמינות שייקבע במכרז שורק גם להקמת התחנה בקסם, להרחבת תחנת דוראד שהממשלה אישרה במאי אשתקד ולהרחבת דליה שאושרה כארבע שנים קודם לכן. בינתיים, תעריף הזמינות המינימלי שנקבע באוגוסט - 1.5 אגורות לקוט"ש - הוא כה נמוך, שאף אחת משלוש התחנות לא הגיעה לסגירה פיננסית עד היום.
ביקושים גבוהים מהמפרץ
אי לכך, ביום רביעי תתכנס מליאת רשות החשמל לעגן תעריף זמינות חדש לשלוש התחנות, שצפוי להתבסס על ממוצע ההצעות במכרז הטרי בשורק - 4.06 אגורות לקוט"ש, עם התאמות. מאותו שלב תצא לדרך תחרות בין השלוש, ושתי הראשונות שיגיעו לסגירה פיננסית ייבחרו להקים או להרחיב את התחנות - והשלישית תישאר מאחור. הסיבה שבגינה הן יקבלו תעריף גבוה יותר מהזכייה בשורק טמונה בכך שבמכרז האחרון קיבלו אדלטק ומנורה את התשתית מהמדינה מקצה לקצה, כדוגמת משאב הקרקע, בעוד שבתחנות האחרות נדרשות המפעילות לממן כל אחד מהנדבכים בעצמן.
זמן קצר לאחר ההכרזה על אדלטק ומנורה, הודיעה קרן קיסטון על סיכום להעמדת מימון לעסקה בסכום המוערך בכ־400-300 מיליון שקל. לאחר תחילת הפעלת התחנה, תהיה החברה רשאית להמיר חלק מההלוואות לזכויות בקבוצה, בשיעור של 40% מהזכויות בהון ו־49% מזכויות ההצבעה - בכפוף לאישורי רשות החשמל ורשות התחרות. במקור, קיסטון תכננה ללכת למכרז שורק עם אדלטק, אבל בגלל שנתח השוק המצרפי הצפוי שלהן ב־2029 הוערך בכ־21.5% - זה לא התאפשר, ואדלטק ניגשה עם מנורה.
בכירים במשק החשמל מפקפקים בהכרזת המדינה כי תחנת שורק תחל לפעול ב־2029. במצב מיטבי וחריג למדי בישראל, הם מציינים, הקמת תחנת כוח נמשכת ארבע שנים. כיום ישראל עדיין במלחמה, וזה משפיע על היכולת להביא כוח־אדם מקצועי מבחוץ שנדרש להקמת תחנות כוח. אתגר נוסף הוא בהזמנות משלוש יצרניות הטורבינות האפשריות: GE, סימנס ומיצובישי. כל אחת מהן נהנית מביקושים גוברים במפרץ ליחידות ייצור בשל צמיחת דאטה סנטרים ועוד, והתורים הפכו לארוכים יותר.
למה רק שתיים
במשק החשמל גם מתקשים להבין מדוע רשות החשמל, כבר שגתה כאמור בעיכוב תעריף הזמינות, החליטה לבחור בהקמת שתי תחנות בלבד מלבד שורק (קסם והרחבות דוראד ודליה), ולא בשלושתן. זאת, לאחר שכבר ביוני 2021 הזהירה הרשות עצמה מפני מחסור באספקת חשמל לתל אביב ב־2027.
תחזית הביקוש לחשמל לשנת 2030, במיליארדי קוט"ש במונחי ייצור, נעה כעת מ־97.2 מיליארד לפי בנק ישראל, דרך 100.4 מיליארד לפי הערכות חברת החשמל ועד 105.9 מיליארד לפי הערכות כלכלני חברת BDO. מדובר בגידול שנתי ממוצע של 2.7%, 3% ו־3.5%, בהתאמה.
בנוסף, ברשות החשמל יתמודדו עם האפשרות שהבחירה של החשב הכללי באדלטק סתמה את הגולל הרגולטורי על האפשרות להרחבת תחנת דוראד, מאחר שלאף חברה אסור להחזיק יותר מ־20% מייצור החשמל בישראל. אדלטק אוחזת ב־18.75% מההחזקות של דוראד, והרחבת דוראד צפויה להגדיל את החזקותיה מעל הרף המותר במקטע הייצור ב־2029, וייתכן כי רק לקסם ולדליה יש אפשרות לקום במבנה ההחזקות הקיים.
לעמדת רשות החשמל, הם מעוניינים לאשר רק שתי תחנות מתוך שלוש בשל שתי סיבות עיקריות: הראשונה - תוכנית הפיתוח כוללת הקמת תחנת כוח אחת; והשנייה - בחירה של שתיים מתוך שלוש מאפשרת להם מנוף לחץ במשא־ומתן וזירוז התהליכים מצד היזמים.
בינתיים, משק החשמל נמצא בסיטואציה מאתגרת. בדוח מבקר המדינה על משק החשמל, המבקר מתניהו אנגלמן הדגיש את השלכות העיכובים בהקמת יחידות ייצור. הוא ציין כי עלות לקוט"ש אנרגיה שאינה מסופקת למשק עומדת על כ־140 מיליון שקל במחירי 2023. תוצאות סימולציה שערכה חברת ניהול מערכת החשמל הממשלתית (נגה) לתרחיש של הפסקות חשמל, משקפות 6.5 שעות אי־אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו־9.9 שעות ב־2028. עיכובים אלה, לפי נגה, עלולים להסב למשק נזקים בסך של 776 מיליון שקל בשנת 2027 ו־2.44 מיליארד שקל ב־2028.