גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט המלחמה: מספר העסקים שנסגרו זינק ב־50% ביחס לשגרה

כמעט 60 אלף חברות ועסקים קטנים ובינוניים נסגרו השנה, בהשוואה לכ־40 אלף בממוצע בשנה רגילה - כך עולה מנתוני חברת Coface Bdi ● שנת 2023 שסבבה סביב הרפורמה המשפטית התאפיינה עם מספר דומה ● ענפי הבנייה, החקלאות והתיירות חוו את הפגיעה המשמעותית ביותר ● עורכי הדין המתמחים בחדלות פירעון מתארים את הקשיים ומסבירים מה התנאים להתאוששות ב־2025

עסקים סגורים ברמת גן. כ-60 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה / צילום: טלי בוגדנובסקי
עסקים סגורים ברמת גן. כ-60 אלף עסקים נסגרו בשנה האחרונה / צילום: טלי בוגדנובסקי

שנת 2024 הייתה מאתגרת במיוחד למשק הישראלי, שנאלץ להתרגל לשגרת מלחמה, והעסקים התקשו להחזיק את הראש באוויר תחת סביבת ריבית גבוהה, ירידה בהשקעות ומחסור בעובדים. כתוצאה, השנה מסתיימת עם מספר מדהים של כ־60 אלף חברות ועסקים שנסגרו במהלכה, זינוק של כ־50% בהשוואה לשנים שבשגרה, כך לפי נתוני חברת המידע העסקי Coface Bdi שהגיעו לידי גלובס. עוד עולה שמספר העסקים שנפתחו השנה נמוך מהרגיל, כ־37 אלף בהשוואה לכ־45 אלף בשגרה.

טור אורח | "צ'פטר 11 הישראלי"? התיקון המוצע לחוק חדלות פירעון יפגע בהסדרי החוב
בדיקת גלובס | אלפי שקלים בשנה: הגזירות שיורגשו כבר בתלוש השכר הראשון של 2025
חורים באינפלציה: למה יוקר המחיה לא משתקף בנתונים הרשמיים

קשה להגדיר מהן "שנים בשגרה", לאחר תקופה כה ארוכה רצופת משברים, ממגפת הקורונה דרך המאבקים סביב הרפורמה המשפטית ועד המלחמה. גם שנת 2023 הסתיימה עם מספר דומה של עסקים שנסגרו, שתפח בחודשיים האחרונים של השנה. עם זאת, תנאים קשים שררו במשק עוד טרם פרצה המלחמה, סביבת ריבית גבוהה ולחצי אינפלציה שהביאו לעליות מחירים והאטה במשק.

"גם שנת 2025 צפויה להיות מאוד מאתגרת", אומרת דניאלה רז־ויינרב, סמנכ"לית מידע ומנהלת המחלקה הכלכלית ב־Coface Bdi. "אנחנו כבר מעל 15 חודשים במלחמה ואי ודאות, נקודת הפתיחה בעייתית. דירוג האשראי נמוך, יש ירידה בהשקעות, הריבית גבוהה ומעל הראש מרחפות הגזרות הכלכליות שייכנסו לתוקף ב־1 בינואר".

חברות רבות מאלה שנקלעו השנה לקשיים אף התגלגלו להליכים משפטיים. עורכי הדין שמובילים את ההליכים האלה, המתמחים בהליכי חדלות פירעון, בשיקום ובפירוק חברות, רואים מקרוב כיצד המספרים על קריסת חברות באים לידי ביטוי בשטח. "בהחלט נתקלתי השנה בעלייה במספר החברות שנקלעו לקשיים ולהליכי חדלות פירעון - בעיקר בענפי המלונאות והנדל"ן", מספר עו"ד גיא גיסין, שותף מייסד במשרד גיסין ושות'. לדבריו, "עסקים קטנים ובינוניים נפגעו קשות בגלל מילואים, היעדר עובדים והריבית הגבוהה לאורך זמן".

"ב־2024 היו סגירות של 60 אלף סגירות של חנויות ועסקים לעומת 40 אלף בשגרה", אומרת רז־ויינרב. "המשק הישראלי מורכב מלמעלה מ־90% עסקים קטנים ובינוניים, להם אין הרבה הון עצמי ולכן החוסן הפיננסי שלהם להתמודד עם מצבי משבר נמוך משל עסקים מבוססים יותר. עלויות המימון קופצות, ועלייה כזו יכולה למחוק רווח שלם של עסק בינוני וקטן. לכך מתווספים קשיים רגולטוריים, תחרות חריפה, וירידה בהיקפי הפעילות".

עו"ד גיל אורן, שותף מנהל ומוביל תחום חדלות פירעון במשרד ארנון, מסביר כי חברות בתחומי הפרויקטים לבנייה וביצוע קרסו השנה אחרי שסבלו מעלייה חדה במחירי התשומות, ממחסור בכח אדם ומעליית ריביות. ב־CofaceBdi צופים קריסה של 700-750 קבלני בנייה ותשתית השנה, גידול של יותר מ־10% בהשוואה ל־2023, אומרת רז־ויינרב. מגזר נוסף שנפגע בצורה קשה הוא החקלאות, הן בשל מחסור בכח אדם והן מאחר ששטחי החקלאות היו וחלקם עודם סגורים.

נהנו מעליות המחירים

כמעט כל תחום עיסוק בישראל נפגע, ולא רק באזורי הלחימה. מסעדות, אולמות אירועים, מלונות, משרדי נסיעות, חנויות צעצועים, חנויות בגדים. כל סקטור שהוא - בדגש על כך שלא מדובר ברשתות גדולות. הן המשיכו לשגשג, וגם אלו שחוו הפסדים מסוימים לא יתרסקו כל כך מהר כמו החנויות העצמאיות.

ואכן, עו"ד גיסין מזהה כי חברות גדולות דווקא נהנו השנה מהעלייה במחירים ובמקורות האשראי. הוא מצביע על ענף הקמעונאות ככזה שנהנה מהגידול בצריכה ומהירידה בטיסות לחו"ל. "וזה עוד לפני שדיברנו על עסקים בתחומי הביטחון והבנקאות. הענפים האלה פרחו והתנתקו לחלוטין מהמשבר במדינה".

לרשתות המזון בהחלט הייתה שנה מעולה, כשנרשמה אמנם ירידה בצריכה והתנהלות צרכנית נבונה יותר, אבל מהצד השני, כשאנשים הולכים פחות למסעדות, המכירות ברשתות המזון ואפילו במכולות השכונתיות צומחות. עוד בלטו ענפים שמזוהים עם רמות מחירים נמוכות יותר, כמו חנויות הסטוקים.

לעומת זאת, שירותים שקל לקצץ בהם בזמן קושי כלכלי, כמו בידור ופנאי, בתי קפה ומסעדות, נפגעו משמעותית, וכך גם ענף התיירות והאירוח, בשל הירידה במספר התיירים וסגירת אזורי תיירות רבים.

גם תעשיית ההייטק לא חמקה מהקשיים. לדברי עו"ד אורן, המשבר היכה גם בסטארט־אפים ובחברות הייטק בשלב בוגר יחסית. לדבריו, "חברות אלו סבלו מקושי בגיוסי הון ולכן נטלו אשראי. בחברות שלא היה בהן מתאם בין ההכנסות לנטל האשראי נוצרו קשיים שהביאו לחדלות פירעון".

עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה בתחומי חדלות הפירעון והסדרי החוב במשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, מסכימה כי "השנה ראינו יותר חברות בתחום המזון וההסעדה וחברות הייטק קטנות שנגמר להן האוויר ומגיעות לחדלות פירעון". לדבריה, חלק גדול מהחברות נקלעו למצוקה כה חריפה שבחרו לוותר מראש על פנייה לבית המשפט: "הליכים משפטיים עולים כסף. עסקים רבים, בעיקר קטנים, פשוט סוגרים את שעריהם בלי הליך משפטי, בלי להציע הסדר לנושים ובלי להביא 'כסף מהבית'. גם הנושים מעדיפים לפעמים לוותר. הם מבינים שאין נכסים למימוש אז אין טעם להמשיך לבזבז כספים על עורכי דין".

אתגרי המלחמה עוד כאן

ענף המסחר אולי מגלה כעת סימני התאוששות, אך האתגרים לא הסתיימו. "עסק קטן או בינוני מאוד נשען על הבנק וההתחייבויות שלו לזמן קצר גבוהות. כשהריבית על ההלוואות שלקח עולה ואין לו כמעט הון עצמי, נוצרת פגיעה", אומרת רז־ויינרב. "הקושי לעמוד בהתחייבויות עלול להוביל לפיגורים בתשלומים ולתביעות משפטיות".

עו"ד שירלי יפרח־אזור, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד ליפא מאיר, מסכימה כי "2024 הייתה שנה מאתגרת לעסקים, בעיקר בסדר גודל בינוני. אנחנו עדים לעלייה במספר תיקי חדלות הפירעון של עסקים כאלה, ובהם מפעלי תעשייה מסורתית ועסקי תיירות ופנאי". לדבריה, הגורמים לכך הם האינפלציה והריביות הגבוהות, ירידה בביקושים ומשברים גיאופוליטיים, שהובילו לשיבושים בשרשרת האספקה.

והבעיה לא נעצרת כאן. יפרח־אזור מסבירה: "לצערנו, אין קשב ופניות בשוק לעסקאות רכישה או השקעה, כך שגם הפעילות המוצעת למכירה בהליכי חדלות הפירעון לא זוכה בדרך כלל לתמורה שהייתה ראויה לה במצב רגיל. זה יכול לקרות בגלל מיעוט מתעניינים או בגלל קושי בגיוס אשראי".

אפשר לצאת מזה, מעריכה רז־ויינרב, "אבל הממשלה צריכה לפעול. להעביר תקציב נכון, לקבוע צעדים לשיקום היישובים, תשתיות, לשפר את ההליכים הבירוקרטיים האיטיים, להקל על כניסת עובדים זרים. חייבים לעודד את הייצור המקומי, להגיע ליציבות שלטונית ולמדיניות פיסקאלית נוחה, וכך אולי להחזיר את האמון של חברות דירוג האשראי וגם את המשקיעים".

מקום לאופטימיות

רק מעט חברות בישראל הגישו השנה בקשות לשיקום כלכלי או לפירוק. עו"ד אדלר רייס תולה זאת בהקלות שהעניקו להן בנקים ונושים לנוכח המלחמה - אך צופה שינוי לרעה, ובקרוב. לדבריה, "בשנה הבאה נראה שינוי במגמה ויפתחו הליכי חדלות פירעון רבים יותר, שישקפו את המצב הכלכלי".

עו"ד ישראל בכר, שותף וראש מחלקת חדלות פירעון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסכים עם התחזית הזו. לדבריו, "עד לפני מספר חודשים ראינו עצירה משמעותית של חברות שקרסו בעיקר בזכות ההתגייסות הלאומית והעזרה ההדדית, שבאו לידי ביטוי בהקפאה לא רשמית של גביית חובות. אבל זו הייתה מגמה מלאכותית, שברור היה שלא תימשך. עכשיו מזהים חזרה למצב של 'עסקים כרגיל', מה שגורם לכניסת חברות שחוו קשיים עוד לפני המלחמה להליכי חדלות פירעון".

ויש גם מי שמותח ביקורת על החוק הקיים. עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבוק, גורס כי "התיקון לחוק מתקופת הקורונה, שנועד לעזור לעסקים להתמודד עם משבר זמני, נכשל ופועל כיום כ'מלכודת דבש'. התיקון הזה מושך עסקים הזקוקים לתוכנית לשיקום כלכלי לפנות דווקא להליך של הסדר חוב שלא מתאים להם, באופן שמגדיל את הסיכון לקריסתם".

האם יש מקום לאופטימיות? לדברי עו"ד יפרח־אזור, "שנת 2025 עשויה לספק אופק חדש להתאוששות, תלוי כמובן במצב הביטחוני הבלתי צפוי". הגורמים שעשויים לדעתה לסייע בכך הם הקלה במדיניות המוניטרית, תמיכה ממשלתית בעיקר בפריפריה וניצול של הזדמנויות לביצוע השקעות ורכישות.

ב־BDI צופים גם מגמה של עלייה לישראל בחסות התגברות האנטישמיות בעולם, מה שיכול לתרום במידת מה להתאוששות הכלכלה בארץ.

עוד כתבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים