קיש בעגלת הקפה האסם / צילום: אור אביבי
הפסקת האש הביאה עימה מבול של מטיילים נרגשים שפוקדים את שמורות הטבע, הפארקים, עגלות הקפה והעסקים התיירותיים בהתלהבות יתרה. עד כמה יתרה? "בשבת נגמר לנו האוכל ונאלצנו להניף שלט שמבקש מאנשים לסוב על עקבותיהם", מספר אלון בן שושן בעל האסם, עגלת הקפה שבקיבוץ אפק, שזה עתה נפתחה מחדש.
● בית הקפה הוותיק הזה קיבל ורסיה חדשה אבל שמר על הקלאסיקות
● גבינות שוות, בירת בוטיק ואטרקציה לילדים: טיול של יום בין עסקים נגישים
● מתחת לבריכה בקיבוץ התגלה סליק נשק מלפני 75 שנה, ואפשר לבקר בו
כעת, משחזרו העסקים בצפון להתנעה, שלוחה בזאת בקשה מהם אלינו, המטיילים. "תנו לנו דקה להתרגל אליכם שוב". לאחר השבת האחרונה, שבה התגודדו משפחות על מדשאות הקיבוץ ועשו בהן כבשלהן, ייסגרו שערי הקיבוץ בשבת הקרובה להפקת לקחים. על כן המלצתי היא לפקוד את עסקי אפק באמצע השבוע.
11:00 | משהו לאכול ולשתות: עגלת הקפה שליד הרפת
ביום חול, שבו הכבישים צפונה היו ריקים יחסית, התיישבנו ברחבה הנחמדה של האסם, הצמודה לסילו ולרפת של הקיבוץ. הזמנו סלט פאטוש עם צ'אנקים של טוסט זעתר, טוסט נדיב של גאודה וזיתים וקורטדו עשוי כדבעי.
בשל ההתנעה ההדרגתית התפריט בשלב הזה יחסית מצומצם וכולל את הקלאסיקות - קפה, פיצות, סלטים וכריכים. בהמשך יתווספו מרקים, פסטות ועוד מנות מידיו המבשלות של השותף של אלון, ברק גורן, הבעלים של הפודטראק המצוין בארק'ה שבקיבוץ הזורע.
האסם - עגלת קפה
12:00 | משהו לעשות: יצירה בעור המתובלת בסיפורי מסעות
פסענו חמש דקות לעבר אומניה, סטודיו לעבודת יד בעור של האומן והיזם אלדד בכר. אני מודה שעצם הרעיון של יצירה בעור עורר שאלות ואפילו התנגדות קלה, אבל אלדד ענה לשאלותינו הנוקבות ברצינות וביושר. העורות שבהם הוא משתמש הם תוצר לוואי של התעשייה, ולדידו יצירה בהם עדיף פי מונים על תעשיית העורות הסינתטית, שאף לה השלכות סביבתיות ומוסריות.
התכבדנו בתה צמחים ושמענו את סיפורו של בכר, שהסתובב בעולם כנווד ולידיו התגלגלו שאריות עור, מהן התקין לעצמו תיק מחודש מזה שהתרפט. אורחי הגסט האוס שבו שהה חמדו גם לעצמם תיק, והזמנה גררה הזמנה שהתרחבה ליצירת מוקסינים, חגורות, סיכות ומחברות. והידע מהיכן? שאלנו בעודנו עוקבות אחר ידיו הזריזות הרוקעות בעור דוגמה עדינה של פרחים וטקסטורות. "כולם אצלנו בבית אומנים", מספר בכר, "אני דור שישי למשפחה מצפת, וכבר מילדות תמיד החזקתי, פירקתי ויצרתי משהו בידיים". את הסטודיו בקיבוץ, שם הוא מקבל קבוצות, משפחות וגם זוגות לכמה שעות של עבודת כפיים מסורתית, בנה בעצמו ועם בני ובנות המשפחה.
אישיותו של בכר תזזיתית וסוערת, סיפורי מסעותיו ברחבי העולם מתובלים במהלך הסדנה והופכים אותה לחוויה שהיא הרבה מעבר ליצירה עצמה.
גם מי שאינו חפץ ליצור לעצמו דבר מה מוזמן להסתובב בסטודיו המסודר באופן מופתי, בגלגלי העורות, הכלים, מכלי הצבעים והמכונות של אחת ממלאכות היד העתיקות ההולכות ונעלמות מהעולם.
אומניה - בית ליצירה בעור
14:00 | משהו לקנות: כלי קרמיקה מלאי הומור
יצירה ועבודת כפיים היו בשנה האחרונה מפלט טיפולי ומנחם לרבים. גם כאלה שמעולם לא חלמו על אובניים מצאו את עצמם במהלך המלחמה משקיטים את הלב הדואב והנפש הסוערת באמצעות צביעה, סריגה ויצירת כלים מקרמיקה. יעיד על כך המספר ההולך וגדל של בני נוער, חילות וחיילים הפוקדים את הסדנאות והחוגים ברחבי הארץ.
הקרמיקאית של קיבוץ אפק היא לירון גולד, שהסטודיו שלה צמוד לאומניה של אלדד, שם היא מקיימת חוגים וסדנאות צביעה ויצירה בקרמיקה. גם מי שאינו מעוניין בסדנה, מוזמן להציץ ולרכוש מיצירותיה הצבעוניות ומלאות ההומור והצבע של גולד - ספלים יפים שעליהם שזורות אמרות כנף משעשעות, כלים צבעוניים לעציצים ועוד כלים מחייכים שעושים נעים בלב.
סטודיו קרמיקה לירון גולד
15:00 | משהו לנשמה: מחול ציפורים במקום שריקות טילים
חברה בת אפק סיפרה לי שאת טיולי העגלול עם פעוטות הקיבוץ נוהגים החברים לערוך בשבילי אחת משמורות הטבע היפות בארץ, שנמצאת במרחק עשר דקות משם.
שמורת עין אפק שוכנת בעמק עכו ומשתרעת על 660 דונם. התעלמנו מהבניינים הסובבים והתמסרנו לציוצי הציפורים, לקרקורי הברווזים ולדומיית מחול ציפורי הטרף שחגו מולנו. נשמנו מלוא הריאות טבע, ושמחנו שבמקום שריקות טילים נשמעים לעת עתה ציוצי ציפורים.
פסענו דוממות בשבילים הסדורים, משתאות מהבריכות שעליהן הידסו עופות מים ומטחנות הקמח ושרידי המבצרים הצלבניים. ישבנו שתוקות על ספסל "טיפת טל", והתמסרנו לשקט, לירוק ולטבע הצפוני שחזר לחיינו.
שמורת עין אפק