בנקים יעבירו את המס על רווחי הקריפטו של לקוחותיהם ישירות לרשות המסים: משרד האוצר פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות שנועדה להסדיר את מדיניות ניכוי המס במקור של פעילות גופים מפוקחים בנכסים דיגיטליים (מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים ו-NFT), על-מנת להעניק הקלות רגולטוריות, ודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.
ניכוי מס במקור הוא מצב בו המשלם אחראי על תשלום המס של מקבל התשלום מתוך הסכום המגיע לו, ועל העברתו למס הכנסה.
● הביטקוין מגיע לתל אביב: קרנות הנאמנות יציעו לציבור להשקיע בו בשקלים
● חמשת הענקים של וול סטריט חשבו שביטקוין הוא אופנה חולפת. הנה מה שהם אומרים עכשיו
בהתאם לטיוטת התקנות שהופצה, גופים מפוקחים בעלי רישיון לעיסוק במכירה, רכישה, החלפה או ניהול של נכסים דיגיטליים עבור מוכרים, הכפופים לפיקוח מצד המאסדר מעניק הרישיון (רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך או הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), יוכלו לנכות עבור לקוחותיהם מס במקור מהכנסות שמקורן במכירת נכסים דיגיטליים, כך שלרוב אותם לקוחות לא יהיו חייבים בדיווח ובתשלום מס באופן עצמאי בשל הכנסות אלה.
בטיוטת התקנות נעשית הבחנה בין מצב של מכירת נכס דיגיטלי אחד תמורת נכס דיגיטלי אחר, ובין מצב של מכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע. במכירת נכס תמורת נכס אחר, כאשר הרכישה הראשונה של נכס דיגיטלי עבור הלקוח ומשיכת כספי המכירה של הנכס הדיגיטלי עבור הלקוח נעשות בתמורה למטבע ישראלי או מטבע זר ("חייב סגור"), הדיווח והתשלום ייעשו אחת לשנה, ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח.
במצב שבו הרכישה הראשונה או משיכת כספי המכירה נעשות בתמורה לנכס דיגיטלי אחר ("חייב פתוח"), הדיווח והתשלום ייעשו אחת לחצי שנה, ותחול חובת ניכוי מס בשיעור של 25% ליחיד (23% לחבר בני אדם) מהרווח. מדובר בהקלה לעומת המצב הקיים היום ביחס לחובת ניכוי המס במקור, לפיו ניכויו ותשלומו נעשים באופן חודשי. כמו כן, במכירת נכס דיגיטלי תמורת מטבע, ינוכה וישולם המס באופן חודשי.
תקנות אלה תסייענה להפחית את הנטל הבירוקרטי הן עבור נישומים והן עבור נותני שירותים פיננסיים בתחום תשלום מס מפעילות בנכסים הדיגיטליים בגופים מפוקחים, ובנוסף עשויות לקדם כניסת שחקנים זרים לקבלת רישיון פעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים בישראל.
התקנות מפורסמות בהמשך לדוח הכלכלנית הראשית (דאז) בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, והן מצטרפות לתזכיר החוק שפורסם לפני כחודש, המגדיר מהו נכס דיגיטלי ומבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה, וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון.
התקנות נוסחו על-ידי רשות המסים בשיתוף אגף הכלכלן הראשי ומינהל הכנסות המדינה ובהיוועצות עם הרגולטורים הרלוונטיים לתחום. על-מנת לאפשר זמן היערכות לדיווח, ובכפוף להתקדמות הליך החקיקה, מוצע בחוק לקבוע כי התקנות ייכנסו לתוקף באמצע שנת 2025.
"גם בישראל מבינים - נשיא הקריפטו הגיע"
לדברי מומחית המס עו"ד אינגה אייזנברג, המכהנת כיו"ר ועדת מטבעות דיגיטליים בלשכת עורכי הדין, "ניכוי מס במקור על-ידי גופים מפוקחים בגין רווחים מנכסים דיגיטליים הוא צעד משמעותי, והוא מענה לצורך החמור לרגולציה בתחום. ראשית, מבחינת המדינה, הרי שהרגולציה מבטיחה גביית מס יעילה, היא משפרת את גביית המס ותסייע בהקטנת העלמות מס, שכן ניכוי מס במקור מבטיח שרשויות המס יגבו את חלקן לפני שהרווחים יועברו למשקיעים".
עו"ד אייזנברג מציינת עוד כי "עד עתה, משלא היה קיים מנגנון ניכוי במקור, רווחים רבים לא להיות דווחו, במיוחד בשל אופייה האנונימי והמבוזר של הטכנולוגיה, למרות שמניסיוני ישנו רצון לעשות כן".
עו"ד אייזנברג מוסיפה כי גופים מפוקחים שמחויבים בניכוי מס במקור פועלים גם כגורם שמדווח על היקפי הפעילות, אופי פעילות וכתוצאה מכך שכלול הענף ופיתוחו.
לדברי אייזנברג, מצידם של הלקוחות הנושא היווה מחסום עבור משקיעים שלא יודעים להשתמש בטכנולוגיה או לא רוצים נטל בירוקרטי כגון הגשת דוחות. הרגולציה מצמצמת סיכוני מס למשקיעים ומעניקה להם ודאות ופשטות. "המשקיעים לא צריכים לחשוש מ'הפתעות מס' מאוחרות או מהתחשבנות עתידית מורכבת, וכמובן שהוודאות מונעת סיכון להליכים מינהליים, פליליים וקנסות אזרחיים. תשלום המס מראש מונע טעויות דיווח או עיכובים שיכולים להוביל לקנסות, עיצומים ואף כתבי אישום".
עו"ד אייזנברג מוסיפה כי "נדמה שרשויות המס ושוק ההון הבינו כי עם היבחרו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אשר תומך מאוד בכלכלת הקריפטו, מוטב למהר ולאסדר את התחום, בין היתר על-מנת למנוע בריחת הון למדינות מוסדרות ושמירה על תחרותיות גלובלית, שכן מדיניות מס ברורה, לרבות ניכוי מס מוסדר, עשויה למנוע העברת פעילות כלכלית למדינות אחרות. יחד עם זאת, מדובר בפרסום טיוטה להערות הציבור. הדרך עוד ארוכה, ויהיה צורך לבחון את הרגולציה הסופית והאם יישומה יותאם לרגולציה הקיימת בארץ ובחו"ל, ולשוק הדינמי של נכסים דיגיטליים".
לא סביר כי שיטת ניכוי המס תהיה זהה לכללים המיושנים
ואולם לא כולם בטוחים שהשיטה הזאת תעבוד. לדברי עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל רגולציה בפלטפורמת הקריפטו הישראלית Bit2C, "על פניו עשויים לחול יתרונות בעצם הטלת חובת ניכוי מס במקור במקרה של העברת תמורה בין צדדים שונים, שכן מדובר במנגנון שלרוב מקנה ודאות ופשטות מסוימת לאזרח או העסק הקטן, ואשר מאפשר גבייה מהירה וקלה של המס לקופת אוצר המדינה.
"יחד עם זאת, מטבעות קריפטוגרפיים הם נכסים יוצאי דופן אשר דורשים מנגנוני מיסוי מותאמים למאפיינים הייחודיים שלהם. לא סביר או יעיל ששיטות חישוב הרווח, הדיווח ואופן ניכוי המס בקשר לקריפטו תהיינה על בסיס אותם סטים של כללים מיושנים החלים על נכסים רגילים ומסורתיים כמו ניירות ערך".
עו"ד צרפתי מדגים: "כך למשל, קיימת בעייתיות רבה בחישוב רווח הון לגבי קריפטו אשר נקנה אצל גוף פיננסי או מקור חיצוני ומועבר על-ידי הנישום לגוף הפיננסי, מה שנקרא בעגה המקצועית בתעשייה 'גן פתוח'. במקרים כאלה המידע לגבי עלות הנכס הוא חסר, ורק הנישום עצמו יודע אותו.
"צריך לזכור גם שמדינת ישראל היא מדינה יוצאת דופן בנוף העולמי, שהתאהבה, יתר על המידה, במנגנון ניכוי מס במקור, שכמעט ואינו קיים בעולם, בטח לא בפלטפורמות מסחר של קריפטו. במילים אחרות, מדובר בעוד הוראה רגולטורית מכבידה שבטרם מיישמים אותה נדרש לבצע מחקר מעמיק ושיח משותף עם כלל התעשייה המקומית והיועצים בתחום. זאת בכדי לא להבריח עוד פעילות פיננסית משמעותית לחו"ל, שכן מרבית המשקיעים והסוחרים ממילא קונים ומוכרים את הקריפטו שלהם בפלטפורמות מסחר זרות שאינן מנכות מס במקור".
