ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה
הרכב השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים היום (ד') בצהריים דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שלא בנוכחות נתניהו, בניסיון לקצר את חקירתו הראשית. קודם לכן התקיים דיון בטענות ההגנה כי כתב האישום בתיק 4000 לא מייחס מודעות לנתניהו לגבי שליש מתוך 315 מדרישות הסיקור.
● "זאב רובינשטיין השתמש בשמי לשנות סיקור": תם יום העדות השישי של נתניהו
● "ניגוד עניינים בוטה": משרד עורכי הדין הגדול תבע לקוחה - וקיבל פסק דין מפתיע
השופטת ברכה פרידמן-פלדמן, ראשת ההרכב, פנתה לצדדים: "עכשיו נדבר על איך מקדמים את החקירה הראשית. שמענו הרבה פריטים, והתשובות פחות או יותר זהות, צריך לקבוע מנגנון שמקובל על כל הצדדים", אמרה והוסיפה: "הנצח גם הוא קצוב. אנחנו לא רוצים להציע משהו שיפגע, אבל צריך להיערך, אולי להוסיף דיונים".
השופט משה בר-עם אמר: "צריך לסיים את התיק. בחלק מהפריטים הייתה הרחבה, שלא לומר רחבה מדי, שאין לה נפקות משפטית".
השופט עודד שחם הוסיף: "אפשר לשאול שאלות כלליות. אם יש משהו שהוא עקבי. החזרה על הדברים לא מקדמת שום דבר".
סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, השיב כי אם התביעה תצהיר שלא תחקור על פריטי הסיקור, ניתן יהיה להגיע להסכמות.
עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות השיבה: "אנחנו לא מתכוונים לעבור על כל פריט (מבין 315 מדרישות הסיקור שבכתב האישום). אנחנו לא יכולים להתחייב על אילו סעיפים נחקור. בוודאי שהחקירה לא תהיה נרחבת".
השופטים ביקשו מעו"ד חדד הערכת זמן. חדד השיב: "אנחנו הולכים לפי שנים. עברנו שנה וחצי מתוך ארבע, אני לא יודע. אני אתן לכם סדר גודל בדיון הבא. אני לא רוצה לשלוף סתם". חדד גם הצהיר כי יהיו הרבה עדי הגנה לאחר עדותו של נתניהו.
"עכשיו זה הזמן?": השופט על הבקשה לקבוע כי לא מיוחסת לנתניהו מודעות לשליש מאירועי הסיקור
קודם לכן התקיים דיון ארוך בבקשת סנגורו של ראש הממשלה כי בית המשפט יקבע שכתב האישום לא מייחס לנתניהו מודעות לכשליש (141) מאירועי הסיקור המפורטים בכתב האישום לגבי תיק 4000. "אנחנו רוצים שבית המשפט יקבע שהפריטים לא נוגעים לראש הממשלה", אמר. התביעה התנגדה בטענה כי כתב האישום ברור, והשלב לקביעה הוא בהכרעת הדין.
השופט משה בר-עם פנה לעו"ד חדד ואמר: "אני רואה קושי בשלב הזה. אנחנו בשלב מתקדם. הזכויות שלכם נשמרות. עכשיו זה הזמן? גם אם כתב האישום פגום, מה אדוני מצפה, שאנחנו נמחק סעיפים, אחרי שזה לא נעשה בשלבים מוקדמים?".
המחלוקת נסובה על 141 מאירועי ההתערבות בסיקור המפורטים בנספח לכתב האישום. 59 מאותם אירועים מתארים דרישה, לבעלי אתר וואלה שאול אלוביץ', להתערב בסיקור ללא ייחוס מעורבות לנתניהו או לבני משפחתו. מדובר בדרישות של מקורבו של נתניהו, זאב רובינשטיין, או של ניר חפץ, יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו שהפך לעד המדינה.
התביעה טענה כי מודעותו של נתניהו להתערבות בסיקור באירועים אלה מפורטת בכתב האישום. עו"ד חדד דחה את הטענה: "התביעה לא כתבה במפורש את הידיעה של נתניהו. הם לא פירטו מודעות בנספח (של 315 האירועים - נ"ש.). כשהם רוצים לכתוב שנתניהו מודע, הם יודעים לעשות את זה. לפי כתב אישום, המודעות של נתניהו חלה רק על פריטים בהם מעורבים בני המשפחה".
82 מהאירועים שסנגורו של נתניהו מבקש שלא לייחס לו מתארים התערבות של אלוביץ' בתכנים לטובת נתניהו ללא כל פנייה אליו, בבחינת "צנזורה עצמית". לטענת עו"ד חדד, "אין טענה בכתב האישום לידיעה של נתניהו. לא מודעות כללית ולא ספציפית. היה צריך לכתוב בכתב האישום שיש מודעות. אין טענה שנאמר לראש הממשלה שיש צנזורה, שוואלה נמנעת מלפרסם".
לגבי יתר 156 מהאירועים, אין מחלוקת ש כתב האישום מייחס לנתניהו מעורבות שלו או של בני משפחתו. נתניהו חולק על מעורבותו. 18 אירועים מתארים דרישות משרה ומיאיר נתניהו.
עו"ד תירוש השיבה כי לעמדת התביעה אין בעיה בניסוח כתב האישום: "אנחנו מייחסים מודעות ספציפית וכללית. אנחנו טוענים בכתב האישום שנפתחת הדלת בדמות הסיכום בין בני הזוג נתניהו לבני הזוג אלוביץ'. כתב האישום מאוד ברור בעינינו, והוא מדבר על מנגנון. יש מסגרת כללית: חלק הוא עושה במישרין, חלק עושים בני משפחתו, חלק יש מודעות כללית. בהחלט מדובר בכתב האישום על שיטתיות. כתב האישום לא חי רק מהנספח אלא הכול ביחד. כתב האישום כן מדבר על כך שזה נעשה באמצעות מתווכים".
עוד הבהירה תירוש כי התביעה לא ביקשה לתקן את כתב האישום. לדבריה, "כתב האישום מדבר בעד עצמו. אנחנו לא סבורים כי בעבירת שוחד חייבים לדעת כל מה שמעבירים בני משפחתו, אלא שבני משפחתו מעבירים פניות. כתוב שהדברים הועברו באמצעות מתווכים".
תירוש גם טענה כי זה לא השלב לדון בניסוח: "יש שלב של טענות מקדמיות, טענת 'אין להשיב לאשמה' (בסוף פרשת התביעה - נ"ש.). אי-אפשר לשנות סדרי בראשית. אין הליך בסדר הדין שבאמצע חקירה ראשית באים ומבקשים לקבוע קביעות לגבי פרשנות כתב האישום. אנחנו מבקשים מבית המשפט לא לקבוע שום קביעה, גם לא קביעה הפוכה. אלה קביעות שצריכות להיות בסוף המשפט. הבקשה שלנו היא להמשיך את ההליך הפלילי".
מערכת היחסים של "תן וקח" המיוחסת לנתניהו
הרקע למחלוקת הוא שבמקור לא פורטו האירועים הספציפיים, ורק בעקבות החלטת בית המשפט שקיבלה את דרישת ההגנה, הוסיפה התביעה נספח המפרט 315 אירועי סיקור, תוך שצוין כי זו רשימת הדרישות קונקרטיות, ההיענות להן ואירועי "הצנזורה העצמית" במסגרת מערכת היחסים של "תן וקח" המיוחסת לנתניהו.
בכתב האישום נטען כי היה קשר בין נתניהו לאלוביץ' בו נתניהו התלונן על אופן הסיקור בוואלה, וכי נתניהו ובני משפחתו העבירו בקשות לרובינשטיין או לחפץ. בכתב האישום נכתב כי "באפיק העקיף, העביר הנאשם נתניהו, והעבירו בני משפחתו, בידיעתו, כמפורט בסעיף 23 לעיל, את הדרישות להתערבות בפרסומים באמצעות גורם שלישי מתווך. בתחילה הועברו הדרישות באמצעות רובינשטיין ובהמשך באמצעות חפץ".
עוד נטען כי "דרישות הנאשם נתניהו ודרישות רעייתו, בידיעתו, כאמור בסעיף 23 לעיל, הועברו תחילה בעיקר באמצעות רובינשטיין ונמסרו על-ידו לנאשם אלוביץ' ולאילן ישועה"; וכי "החל מספטמבר 2014 לערך, ובנוסף להעברת הדרישות באמצעות רובינשטיין, פעלו הנאשם נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, כמפורט בסעיף 23 לעיל, באופן דומה גם באמצעות חפץ והעבירו גם באמצעותו את דרישותיהם להתערבות בפרסומים באתר וואלה".
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.