אהוד שניאורסון ואהוד ברק / צילום: יח''צ, איל יצהר
תעשיית הסייבר הישראלית נכנסה לאחרונה למערבולת דרמטית, כאשר מכירת פאראגון לקרן ההשקעות האמריקאית אירו־אקוויטי בסכום שיכול גם להגיע כמעט למיליארד דולר - נקלעה למשבר. העסקה, שסומנה כאחת הגדולות בתעשיית הסייבר הישראלית השנה, כללה תשלום של 500 מיליון דולר במזומן ו־400 מיליון נוספים בהתאם לעמידה ביעדים.
● עסקת הענק תיפול? משרד הביטחון טרם אישר את מכירת חברת הסייבר פאראגון
● הרווח של אהוד ברק והסערה ב-8200: מאחורי אקזיט הענק בסייבר
המתווה המתוכנן כלל מיזוג עם הרוכשת רד לאטיס, אך שמירה על המטה והפעילות של פאראגון בישראל עצמה. אולם, השמחה הייתה מוקדמת. ימים ספורים לאחר פרסום הידיעה על העסקה, הוציא משרד הביטחון הודעה מפתיעה בה ציין כי בניגוד לפרסומים, הוא לא אישר את המכירה. עוד הבהיר המשרד כי למרות שהתקיים שיח ראשוני בין החברה לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) בנוגע לשינוי הצפוי בזהות בעל השליטה, טרם התקבל דיווח רשמי בעניין.
מאחורי עמדת המשרד עומדת מערכת שיקולים, הנוגעת בין היתר לטכנולוגיה שפאראגון מפתחת. החברה, שהוקמה לפני כ־5 שנים על ידי קבוצה מובילה מעולם המודיעין הישראלי, מייצגת את הדור החדש של תעשיית הסייבר ההתקפי. בראש החברה עומדים מפקד יחידה 8200 לשעבר, תא"ל (במיל') אהוד שניאורסון, ורה"מ לשעבר אהוד ברק, לצד עידן נוריק המשמש כמנכ"ל, ואיגור בוגדלוב וליעד אברהם. המוצר המרכזי של החברה, מערכת "גרפיט", מסוגל לדלות מידע מאפליקציות תקשורת מוצפנות כמו וואטסאפ וטלגרם, תוך שמירה על "מגבלות אתיות", לטענת החברה.
חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני (2007), מהווה את המסגרת הרגולטורית המרכזית בתחום. החוק מסדיר את הפיקוח על יצוא של ציוד, ידע ושירותים ביטחוניים מישראל. במקרה של טכנולוגיות סייבר התקפי, החוק מגדיר דרישות מחמירות. כל שינוי בזהות בעלי השליטה מחייב לא רק דיווח למשרד הביטחון, אלא גם עשוי להשפיע על יכולת החברה לייצא את מוצריה. כשמדובר בהעברת שליטה לגורם זר, הדרישות מחמירות יותר ומחייבות קבלת רישיון מאפ"י.
יש מקום לאופטימיות?
בתגובה להודעת המשרד, גורם המקורב לפאראגון אמר לגלובס כי "למיטב הכרתי, החברה פעלה מיומה הראשון בגישה אחראית, ואני משוכנע שהקפידה על כיבוד כל הכללים גם בתהליכים מול משרד הביטחון". בחברה עצמה נדמה כי מתייחסים לעיכוב בשלווה יחסית. מקורבים לחברה מציינים כי פאראגון פעלה תחת פיקוח הדוק של הרגולטורים בישראל ובארה"ב, תוך בניית מערך בקרה פנימי־קפדני. מומחי סייבר מעריכים כי למרות העיכוב, לעסקה יש סיכויים טובים להגיע לקו הסיום. זאת על סמך מספר גורמים, ביניהם המוניטין החיובי שצברה החברה בקרב רגולטורים וגופי ממשל בארה"ב.
עם זאת, לא כל הקולות אופטימיים. גורם צבאי בכיר לשעבר אומר שבדומה לעסקאות קודמות, לא יהיה מפתיע אם משרד הביטחון לא יאשר גם את העסקה הנוכחית. לדבריו, מדובר ביצוא של טכנולוגיה רגישה שלא בהכרח צריכה ויכולה לצאת מישראל.
בימים אלו צפויה כאמור פאראגון להגיש את המסמכים הרשמיים הנדרשים למשרד. על פי נהלי אפ"י, תהליך הבחינה של עסקה בסדר גודל כזה עשוי להימשך חודשים וכולל בדיקה מקיפה של היבטי האבטחה, מבנה העסקה והשלכותיה. במקביל, ממשיכים הצדדים בהכנות ליישום העסקה, זאת תחת ההנחה שתאושר. גורמים מעריכים כי התהליך כולו, כולל קבלת האישורים הרגולטוריים בישראל ובארה"ב, עשוי להסתיים במחצית הראשונה של השנה הבאה.
בחזרה לעסקת NSO
המצב הנוכחי של עסקת פאראגון מזכיר לרבים את ניסיון המכירה הכושל של NSO ל־L3Harris האמריקאית, למרות שמאחורי הדמיון מסתתרים הבדלים מהותיים. ראשית, עסקת NSO, שנדונה בשנת 2022, התרחשה בנסיבות שונות: החברה כבר הייתה נתונה ברשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, התמודדה עם שורה של תביעות וניצבה בפני התנגדות מצד הבית הלבן.
לעומת זאת, פאראגון מגיעה לעסקה הנוכחית ממקום שונה. החברה הוקמה במימון אמריקאי, כשחלק ניכר גם מההשקעה הראשונית הגיע מקרן ההון סיכון באטרי. מודל הפעילות העסקי שלה נבנה עם מגבלות אתיות מובנות: הגבלת פעילות ל־34 מדינות דמוקרטיות בלבד, שקיפות מול רשויות החוק ומגבלות טכנולוגיות מכוונות על יכולות המערכת. ההבדלים ניכרים גם במבנה העסקה המתוכנן.