ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Rafiq Maqbool
כדי שהכלכלה הספרדית תזרח באור הזרקורים, צריך שמדינות רבות אחרות באירופה יהיו באפלה. אבל נראה כי זהו בדיוק המצב בשנה החולפת. גרמניה, עד לאחרונה הקטר הכלכלי של אירופה, הפכה ל"איש החולה" של היבשת, וקשה לדמיין שיקום שלה בשנים הקרובות. צרפת מצויה במשבר פוליטי וכלכלי מתגלגל. באיטליה, שנחשבה לרגע להבטחה אירופית, התברר שנתוני הצמיחה המרשימים הותנעו ברובם על ידי ה"סופרבונוס", רפורמה ממשלתית בתחום הנדל"ן שסייעה להזרים מיליארדים לענף, וכעת הכלכלה נחלשה. נתוני הצמיחה המוערכים של שלוש המדינות השנה הם: 0.2%-, 1.1% ו-0.5%, בהתאמה.
● השנה הדרמטית של המנהיגים שמניעים את העולם
● האיש שנלחם עבור ישראל: "לא יודע אם נשאר מהאו"ם משהו להציל"
● "דיאנה של המזרח התיכון" התגלתה כגברת הראשונה של הגיהינום
על רקע זה, אין פלא ששיעור של 3% צמיחה שנתית, כפי שחוזה ה-OECD לספרד לגבי השנה החולפת, נראה טוב באופן יוצא דופן לגוש האירו, לאיחוד אירופי וליבשת כולה. כך לפחות חשב המגזין "אקונומיסט", שהגדיר את ספרד כ"כלכלה המערבית הגדולה עם הביצועים הטובים ביותר ב-2024", כשהוא מביא בחשבון גם את שיעור האינפלציה, שיעור האבטלה, מדיניות ממשלתית ועוד. "לפני תריסר שנים ספרד הייתה מילה חלופית לכישלון כלכלי", כותב המגזין. "איך הזמנים השתנו".
לא נשארו עוד אופציות
עצם ההגדרה של מדינה המונהגת כבר קרוב לעשור על ידי מפלגה סוציאל-דמוקרטית כהצלחה כלכלית בוודאי ערערה את מטה ה"אקונומיסט" השמרני מן היסודות, אבל פשוט לא נשארו הרבה אופציות אחרות. אירלנד, בחירה נוספת של המגזין, נהנית בעיקר מצמיחה במגזר השירותים, בגלל מיקומן של ענקיות טכנולוגיה באי. דנמרק נאבקת להתמודד עם ההצלחה המטאורית של נובו-נורדיסק, שמושכת איתה את הכלכלה כולה. כלכלות המדיניות הבלטיות שצמחו בעבר בחדות נפגעו מהחשש מרוסיה, מאינפלציה מפלצתית ומהוצאות ביטחון אסטרונומיות. יוון ואיטליה, שיחד עם ספרד היו חלק מ-PIGS הנודעות לשמצה, שהיו זקוקות להלוואות עתק ואיימו על משבר חוב באיחוד האירופי, הן גם ברשימת הכוכבות הנוכחיות. "ספרד מפריכה בצורה הטובה ביותר את אלו שאומרים שאירופה נידונה לקיפאון כלכלי ולסטגנציה", כתב המגזין.
כמה גורמים חברו ליצור את הבום הספרדי הנוכחי. מאז המלחמה באוקראינה, כלכלה מוצלחת היא בין היתר עניין של גיאוגרפיה. ספרד מרוחקת כמעט עד כמה שאפשר באירופה מהחזית המזרחית המתנהלת כעת בין רוסיה לאוקראינה. באופן חשוב יותר, היא מחוברת לצפון אפריקה בשורה של צינורות המזרימים גז טבעי וזול יחסית מאלג'יריה, ויש לה מקורות הידרו-אלקטריים, לצד טורבינות רוח, שיחד הופכים את האנרגיה בה לזולה יחסית ליתר המדינות. בשנה החולפת היה מחיר מגוואט-שעה בספרד (37.66 אירו) נמוך ב-25% מהמחיר בצרפת וב-81% מהמחיר בגרמניה.
תמהיל אנרגיה זה סייע לגל האינפלציה הגלובלי להיות מתון יותר בספרד, מה שסייע גם לצריכה הגוברת במדינה וגם מנע את עליית השכר הדרמטית שנרשמה במדינות אחרות (כאשר העובדים דרשו פיצוי על שחיקת השכר) המגבילה משמעותית את הצמיחה. למעשה, נראה כי שוק העבודה - לפי ניתוח של ה-IMF - הוא המשפיע ביותר על הכלכלה הספרדית. בשלוש השנים האחרונות נוספו לכוח העבודה הספרדי כ-700 אלף מהגרים. הם מגיעים מאמריקה הלטינית, בעיקר מוונצואלה שחווה משבר קיומי וממדינות נוספות, ומועסקים בתחום העבודות בעלות השכר הנמוך. סך האוכלוסייה בספרד זינק בשנים אלה מ-47.4 מיליון ל-49 מיליון. אנליסט מחברת המחקר Capital Economics אמר ל"פייננשל טיימס", כי ההגירה המוגברת גרמה לך ש"עלות העבודה לא הייתה חסם כה משמעותי על הייצור, כפי שקרה בכלכלות אחרות בגוש האירו".
"המדינה שלנו נמצאת ברגע יוצא דופן, ואנחנו חווים הצלחה משמעותית", אמר ראש הממשלה פדרו סנצ'ז, שמוביל מדיניות מרחיבה ומרבה בהוצאות ממשלתיות. באופוזיציה טוענים, מנגד, שמדובר ב"אפקט רגעי", וכי ההגירה המוגברת, גם אם מדובר בדוברי ספרדית, שמשתלבים בכלכלה, עשויה להעיק על המשק בעתיד.
גורם נוסף שמסייע לספרד בשנים האחרונות הוא התיירות המתגברת, שמתאוששת ממגפת הקורונה. מספר התיירים בשנתיים האחרונות שבר שיאים (כ-90 מיליון מבקרים בשנה), והצמיחה של המגזר (5% בשנה) הייתה גדולה כמעט פי שניים מהצמיחה הכללית בתמ"ג. בנוסף, הוצאות הממשלה הנדיבות על מגוון דרכים להקל על יוקר המחיה (סבסוד תחבורה ציבורית, מענקים, סבסוד חימום ועוד) סייעו למדינה לרשום את הצמיחה שהובילה אותה לצמרת המדינות הנבחרות של ה"אקונומיסט". כ-60% מהצמיחה, לפי דוח של בנק FUNCAS הספרדי, מוסברים על ידי צעדים פיסקאליים.
כמובן שהצד השני של המטבע הוא החוב הלאומי הספרדי. הוא עומד, נכון להערכות האחרונות על 107% מהתמ"ג, גבוה מבחינה היסטורית אבל נמוך מה-120% שהמדינה רשמה ב-2020 על רקע מגפת הקורונה. בהיבט הזה, נראה שהספרדים אינם מודאגים. הבנק המרכזי האירופי (ECB) דואג לרכוש את האג"ח הממשלתיות הספרדיות בכמויות עתק, כדי לשמור את התשואות נמוכות, ובמידה רבה מסבסד את החוב של מדינות כמו ספרד ואיטליה. המרווח בתשואות בין אג"ח גרמניה לעשר שנים למקבילתה הספרדית נמצא בשפל של שלוש שנים.
יעד להשקעות זרות
ה"אקונומיסט" כתב כי לקח רלוונטי שניתן ללמוד מספרד הוא "לא להיצמד בכל הכוח לתעשייה ולייצור". ואכן, מגזר השירותים הספרדי גם הוא אחראי לצמיחה, עם הכנסות של 100 מיליארד אירו בשנה, עם שירותי בנקאות, טכנולוגיה, הנדסה ועוד למדינות דוברות ספרדית. מגזר השירותים תורם כעת כ-8% לכלכלה הספרדית, לעומת 5% בלבד לפני מגפת הקורונה. המדינה גם הפכה בשנה החולפת ליעד השלישי בגודלו להשקעות זרות, אחרי גרמניה ובריטניה.
כאמור, האופוזיציה במדינה סבורה כי ההשפעות החיוביות הן זמניות. הכלכלן הראשי של הבנק הספרדי ARCANO אמר בראיון לעיתון בריטי כי גם הוא סבור כך. "צמיחה איכותית כרוכה בעלייה בפריון שמובילה לעלייה בתמ"ג שמובילה לאיכות חיים גבוהה יותר", הסביר, בעוד שהצמיחה הנוכחית בספרד לדבריו נובעת בעיקר מ"מילוי השורות" בעבודות חקלאיות, אירוח או בנייה של מהגרים בעלי פריון נמוך. עדיין, גם מדינות אחרות חוות הגירה חיובית וצעדי עידוד פיסקאליים, אך בספרד הם מיתרגמים לצמיחה משמעותית.
גם לפי ה"אקונומיסט" ישנן בעיות אפשריות בעתיד, כולל רגולציה רבה מצד הממשלה, מצב פוליטי רעוע שבו ראש הממשלה שולט בעזרת ברית רעועה עם מפלגות קטנות, מה שמטרפד רפורמות בתחום העבודה, ומחירי דיור עולים. סוגיה משמעותית נוספת היא ההוצאה הביטחונית, שבספרד עומדת על 1.3% בלבד מהתמ"ג, בעוד יתר חברות נאט"ו בדרך להעביר התחייבות להעלות אותה ל-3% או אפילו ל-3.5%. "ספרד מוכיחה כי כלכלות אירופיות יכולות להתגבר על מה שנראה כאתגרים בלתי אפשריים", כתב המגזין, "עליה לדאוג שלא תתחיל להוכיח את הסכנות שבעמידה במקום".