עידן עופר / צילום: סיון פרג'
אחרי יותר מ־25 שנים בהן המיליארדר עידן עופר היה בעל מניות מרכזי בחברת הספנות צים , בשבוע שעבר הסתיימה התקופה. קנון , חברת ההחזקות שבשליטת עופר, מכרה את יתרת החזקותיה בצים (7.6% מהמניות) תמורת 178 מיליון דולר. בכך, לפי נתוני קנון, היא מסכמת תקופה שבה מימשה מניות צים וקיבלה ממנה דיבידנדים בהיקף מצטבר של 2.1 מיליארד דולר.
● עידן עופר יצא מצים: נהנה ממימושים ודיבידנדים בהיקף 2.1 מיליארד דולר
● בעל המניות השתגע: אלו הם המחירים הפרועים ביותר שראינו בוול סטריט
מכירת המניות הייתה צפויה - בחודש שעבר לאחר מכירת חלק מהמניות, קנון דיווחה ל־SEC (רשות ני"ע האמריקאית) שבכוונתה למכור את יתרת החזקותיה בצים. הדיווח פורסם זמן קצר לאחר דוחות חזקים במיוחד שצים פרסמה לרבעון השלישי של השנה. החברה, בניהולו של אלי גליקמן, העלתה בפעם השלישית ברציפות את התחזית שלה ל־2024 ועקפה את תחזיות האנליסטים, כשהציגה רווח נקי רבעוני של 1.1 מיליארד דולר.
למה עופר מממש מניות דווקא עכשיו, כשצים בתקופה מוצלחת? ייתכן שזו אחת הסיבות. צים פועלת בשוק התנודתי מאוד של הובלת מכולות בים, והשנה הייתה חזקה במיוחד אחרי תקופה חלשה. נזכיר שצים הונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק לפני כ־4 שנים, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר לפני הכסף.
תוך זמן קצר, בזכות עליית מחירי ההובלה הימית, בעקבות משבר שרשרת האספקה בתקופת מגפת הקורונה, צים הפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר אי פעם, עם רווח שנתי של מעל 4.6 מיליארד דולר גם ב־2021 וגם ב־2022. המניה זינקה לשיא ששיקף לה שווי של מעל 10 מיליארד דולר, ובעלי המניות נהנו מדיבידנדים נדיבים.
עם זאת, השיאים התחלפו בשפל ב־2023, כשצים רשמה הפסד שנתי של כמעט 2.7 מיליארד דולר, על רקע היציאה ממשבר הקורונה, גידול בהיצע וקיטון בביקושים. מניית צים צללה לשפל לקראת סוף 2023, כשהתחילו התקפות החות'ים ששיבשו את ההובלה הימית בים סוף ואילצו אוניות לעקוף את אפריקה. תחילה זה נתפס כאיום ספציפי על ישראל ועל צים, אך ככל שהאיומים גברו וגם חברות הובלה ימית אחרות נאלצו לעקוף את היבשת, התוצאה הייתה ירידת היצע המכולות הפנויות בכל זמן נתון. זה הוביל שוב לעלייה במחירי ההובלה הימית - וצים נהנתה מכך. התוצאות הטובות ב־2024 החזירו את חלוקת הדיבידנד וגם
קנון נהנתה.
עם זאת, קשה לצפות לעוד שנה כל כך חיובית גם ב־2025. כשגליקמן נשאל על כך עם פרסום הדוחות האחרונים, הוא הזכיר שתעשיית הספנות מאוד תנודתית, ולפי אנליסטים בשנה הבאה צפוי עודף היצע של אוניות.
הרווח צפוי להיחתך
קונצנזוס האנליסטים כיום צופה ירידה של 19.7% בהכנסות השנתיות של צים בשנה הבאה, לכ־6.65 מיליארד דולר, וירידה חדה יותר ברווח הנקי למניה, מ־16.43 דולר ל־1.62 דולר בלבד. בהתאם, גם הדיבידנד צפוי לקטון.
נראה שקנון עשתה את החישובים שלה בנוגע לתזמון המכירה ומצאה שזה הזמן המתאים לצאת מהחברה. עם זאת, לקנון יש עוד אפשרות ליהנות מאפסייד עתידי במניית צים, בזכות חשיפה ל־4.2% מהמניות במסגרת עסקת Capped Call שעליה חתמה בעבר (עסקת אופציות).
באשר להנהלת צים: אלי גליקמן, שמונה ב־2017 למנכ"ל וכעבור ארבע שנים הוביל את החברה להנפקה בניו יורק, קיבל בשנת 2023 תגמולים בעלות כוללת של 4 מיליון דולר, מתוכם כ־2.4 מיליון דולר תגמול הוני. זאת, לאחר שקיבל תגמול של כ־6 מיליון דולר ב־2022, מתוכו 3.4 מיליון דולר היה הוני.
לפי הדוח המורחב האחרון של צים (20F), נכון לתחילת חודש מרץ החזיקו כל ההנהלה והדירקטורים (כולל גליקמן) ב־1.1% מהון המניות של החברה. במחיר הנוכחי, מדובר במניות בשווי כ־27.8 מיליון דולר.
קנון נשארה עם האנרגיה
קנון, החברה של עידן עופר שמכרה כעת את מניותיה בצים, פוצלה בשנת 2015 מתוך החברה לישראל והפכה לחברה ציבורית עצמאית. במסגרת הפיצול, החברה לישראל נותרה עם החזקותיה הוותיקות בחברות כיל (ICL) ובזן (החזקה שמומשה מאז), וקנון קיבלה את ההשקעות בחברת השבבים טאואר, חברת המכוניות הסינית קורוס, פעילות ייצור חשמל בארץ (או.פי.סי אנרגיה) ובחו"ל וכן את מניות השליטה בצים.
בשנים שלאחר הפיצול, קנון חילקה את מניות טאואר כדיבידנד, מימשה את עיקר הפעילויות בחו"ל, והנפיקה את או.פי.סי אנרגיה בבורסה בתל אביב.
קנון ציינה בדיווח שלה כי לאחר מכירת מניות צים יש לה יתרות מזומנים בהיקף של 890 מיליון דולר. היא לא דיווחה מה בכוונתה לעשות עם המזומנים שבקופה, אך ייתכן שתבחר לחלק דיבידנד, כפי שעשתה בעבר במימושים קודמים.
לחברה יש גם תוכנית קיימת לרכישה עצמית של מניות. ההחזקה המרכזית של קנון כעת היא במניות או.פי.סי אנרגיה (כ־55%), שנסחרת בשווי של 7.6 מיליארד שקל וחלקה של קנון בה מגיע ל־4.1 מיליארד שקל.
רוב של משקיעי ריטייל
נכון להיום נסחרת צים בשווי של 2.6 מיליארד דולר, לאחר זינוק של כ־250% במניה מהשפל אשתקד. מבחינת החברה, לא נראה שצפוי שינוי גדול בעקבות המימוש של קנון, שהחזיקה כמעט שליש מהמניות בזמן ההנפקה הראשונית בוול סטריט ונפרדה מאז בהדרגה מכל החזקותיה.
זה מותיר כיום בצים רק בעלת עניין אחת - חברת Jane Street האמריקאית שמחזיקה ב־5.3% מהמניות. רוב משקיעי צים הם משקיעים פרטיים (ריטייל), והמניה נהנית מסחירות גבוהה מאוד.
המנכ"ל גליקמן התייחס לכך לאחרונה, כשאמר כי "רוב המשקיעים של צים קצרי טווח. יש לכך יתרונות וחסרונות. היתרון הוא שהסחירות במניה גבוהה מאוד, ובימים מסוימים גבוהה מכל המניות בבורסה בת"א יחד. החיסרון הוא שהמניה יכולה גם לרדת, וקשה מאוד לצפות זאת".
בצים יש גם יתרות שורט גבוהות למדי, 13.5% מהסחורה הצפה נכון לסוף אוקטובר, מה שלעיתים גורם להגברת התנודתיות במניה. בהקשר זה דווקא המימוש של קנון יכול להוות גורם ממתן במידה מסוימת, משום שהוא אמור להגדיל את הסחורה הצפה.
לפי נתוני וול סטריט ג'ורנל, רוב האנליסטים ספקניים בנוגע למניה וההמלצה הממוצעת לצים היא "תשואת חסר". מחיר היעד הממוצע למניה הוא 19.36 דולר, שנמוך מהמחיר הנוכחי בניו יורק, 21.9 דולר.
חברת הספנות צים הוחזקה בידי קבוצת החברה לישראל מאז 1970, לאחר שזו רכשה מהמדינה מחצית ממניות חברת האוניות. ב־2004, שנים ספורות לאחר שמשפחת עופר השתלטה על החברה לישראל (1999), רכשה חברת ההחזקות את יתרת מניות המדינה בצים (48.6%) תמורת 546 מיליון שקל (115 מיליון דולר דאז), בעסקה שנויה במחלוקת שאף זכתה לכינוי "שקשוקה". השווי במכירה עורר תהיות וגם מבקר המדינה נדרש לנושא, וכתב שהשווי היה ברף הנמוך של ההערכות.
עם השנים, נקלעה צים לקשיים ונדרשה לשני הסדרי חוב גדולים, על רקע הרעה בעסקי התובלה הימית הגלובלית, שהובילה לקשיים פיננסיים בחברה. בשני הסדרי החוב, החברה לישראל הזרימה לצים כסף וויתרה על חלק מהחובות כלפיה.