גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הרווחים הכלואים והסערה: "רוב אנשי העסקים לא מבינים מה הולך לנחות עליהם"

הכנסת צפויה לאשר סופית את רפורמת הדגל של האוצר שתחייב חברות לשלם מס על רווחים שנותרו בקופה ● במגזר העסקי מודאגים בין היתר מהסעיף שמעניק לחברות פטור ממס עד 750 אלף שקל: "סכום לא ריאלי" ● בכירים בפירמת PwC: "לא נתנו זמן התארגנות למשק"

דיון בוועדת הכספים בנושא המס על הרווחים הכלואים, שבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
דיון בוועדת הכספים בנושא המס על הרווחים הכלואים, שבוע שעבר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ערב חקיקתה של רפורמת הרווחים הכלואים, המשק לא מצליח להירגע ממה שנתפס בעיני רבים במגזר העסקי כ"מכה שהנחית האוצר על העסקים הקטנים בישראל".

חבילת צעדי המס של האוצר בסכנה: בן גביר ואגודת ישראל מאיימים להתנגד
שאלות ותשובות | רפורמת הרווחים הכלואים מובילה לגל חריג של תכנוני מס

רבים מקווים שחברי הכנסת מאגודת ישראל, שהודיעו כי יצביעו נגד חוק הרווחים הכלואים אם לא יקודם חוק הפטור מגיוס - יממשו את האיום, הגם שרובם מבינים שהתקוות הללו אינן מבוססות, ורוב הסיכויים שהחקיקה תעבור.

"האוצר בנה מפלצת רגולטורית שמגדילה את החיכוך בין רשות המסים למגזר העסקי. אני לא בטוח שפקידי האוצר שכתבו את החוק מבינים אותו. הבעיה היא שנגלה את גודל התהום תוך כדי תנועה במהלך 2025", אומר שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר.

במסגרת הרפורמה נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן, לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם. המס לא יוטל על חברות שצברו רווחים לא מחולקים של פחות מ־750 אלף שקל, או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

"האוצר אומר שיש 700 מיליארד רווחים כלואים והיא ניסה לטרגט 140 מיליארד שנמצאים בידי שכירים כמו רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים וכדומה שהתחפשו לחברות, אבל כמו הרבה דברים בחיים הוא עשה אובר קיל. הענישו את כל בעלי החברות שקמו והקימו עסקים ריאליים במדינה, על ידי הרס שיטת המיסוי הדו־שלבי שמהווה מנוע צמיחה מהותי של המשק. למשל, משרד ייעוץ משכנתאות שמעסיק 6־7 עובדים הוא שכיר שהתחפש לחברה? לא. משרד ייעוץ אסטרטגי שמעסיק 8 עובדים הוא שכיר שהתחפש? לא. אותו דבר חברת תיירות קטנה שמעסיקה 10 עובדים".​

"עסקים לא יצמחו"

"אני מתנגד למונח רווחים כלואים. המונח הנכון זה מונחים שמורים", אומר תורג'מן. "כל הרציונל של שיטת המיסוי הדו־שלבי שהוא שמוטל על החברה מס חברות, והמס על הרווחים יוטל רק אם אתה מושך אותם. עודדו את בעלי החברות לא לממש רווחים, להשאיר את הרווחים בחברה לטובת פיתוח עסקי והשקעות. הרווחים נמצאים בחברה גם בשביל שנים שחונות, והיו לנו הרבה כאלה לאחרונה, כדי שתוכל לבוא לבנק לא כלקוח בסיכון אלא כלקוח שיש לו כסף בצד וכך תקבל הלוואה בריבית נורמלית ולא בריבית של עסק בסיכון. רווחים שמורים גם עבור מהלך עסקי. למשל, כשאתה רוצה לקנות את המתחרה שלך או רוצה להתרחב ולקנות עוד משרדים או מכונות, לגייס עוד עובדים, אז לא יספיקו לך לא שנה ולא שנתיים של רווחים שמורים. עבור כל הדברים האלה צריך לשמור רווח של כמה שנים".

לדברי תורג'מן "כרית הביטחון" שנקבעה בחוק - בסך 750 אלף שקל - היא בדיחה. "כשעושים תוכנית עסקית זה לפחות ל־5 שנים קדימה. מה האוצר עשה? האוצר שהציג תקציב בלי גרם אחד של צמיחה, כשהכול גזירות, קנסות ומסים, כיבה במו ידיו את מנוע הצמיחה שיש בשיטת המיסוי הדו־שלבית. ולמי הוא עשה את זה? לחברות הכי קטנות במשק.

"מה זה 750 אלף שקל כרית ביטחון? בעל חברה קטנה שרוצה להתרחב ולקנות 100 מטר משרדים ישלם בין 15 אלף שקל למטר ל־20 אלף שקל למטר. זה אומר שהוא צריך מיליון וחצי שקל לפני שיפוץ ואבזור. העסקה הכוללת זה 2־2.5 מיליון שקל, אז נדרשת הלוואה. מה יקרה יום לאחר הרפורמה? בעל החברה יקבל הלוואה בריבית של לקוח בסיכון ולא של לקוח מבוסס, כי אין לו רווחים שמורים. הוא היה חייב לחלק אותם".

רו"ח ומשפטן בני יונה, שותף במשרד עוה"ד ברכה ושות', ולשעבר בכיר ברשות המסים, מוסיף לגבי כרית הביטחון כי "החוק פוגע באפשרויות הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות המהוות את מרבית העסקים במשק. צבירת עודפים בחברה נועד לצמיחת החברה ולהרחבת הפעילות העסקית. העודפים מהווים קרש זינוק לחברות הקטנות והבינוניות, הוא מראה מבחינתם על יציבות וביטחון של הלקוחות והמשקיעים בחברה".

ההשלכות של המהלך, אומר תורג'מן, הן ש"עסקים שרוצים להתרחב לא יוכלו. הם לא יגייסו יותר עובדים, לא יקנו מכונות ומשרדים. כל השיטה היא קלגס שבא חשבון עם חברות עם מחזור מתחת ל־30 מיליון שקל ומרוקן אותן מהרווחים שהן יכולות לשמור. איך עסק קטן יוכל לעבור להיות עסק בינוני ואחר כך גדול?".

השלכה נוספת לדברי תורג'מן היא שהחוק יבריח השקעות. "למה שאיש עסקים מחו"ל ישקיע את הכסף שלו בעסקים ריאליים בישראל, יפתח עסק בישראל? כשהוא רק יתעניין מיד יגיד לו יועץ המס שלו שישראל מכריחה את אנשי העסקים למשוך דיבידנד. זה לא מה שאתה מכיר מאירופה. אל תכנס לכאן".

תורג'מן קובע: "תוך חצי שנה נראה את האסון שהחוק הזה הביא עלינו. רוב אנשי העסקים בישראל לא מבינים מה הולך לנחות עליהם. זה ינחת עליהם כרעם ביום בהיר. מנגד, המתעשרים החדשים אלה כל יועצי המס שהרגולציה הזאת נותנת להם המון עבודה בניסיון ללמד את הנישומים אתך כללי המיסוי החדשים".

"חקיקה חפוזה"

לדברי אריק בן ישי, שותף וראש תחום המיסוי ב־PwC Israel ורו"ח אבי נוימן, שותף מסים וראש מגזר ניהול נכסים בחברה, את ההשלכות הקשות של החקיקה כבר רואים עוד לפני שהיא עברה. "מאז שסיימנו את הדיונים בוועדת הכספים התחלנו לעשות וובינרים והרצאות והבלבול וחוסר ההבנה מטורפים. החוק מאוד גרוע מהתחלה עד הסוף, ולא נתנו זמן התארגנות למשק. החוק קיבל אקסלרציה בימים האחרונים ויש כאן שוק שלם שלא מבין את מה שקורה, הם מקבלם החלטות לא נכונות בדקה ה־90 בין אם זה על חלוקת דיבידנד או מהלכים משמעותיים יותר. לא עושים חקיקה כזאת מורכבת שמשנה שיטות מס באמצעות חוק ההסדרים בחקיקה חפוזה. זה דבר שערורייתי".

לדברי בן ישי ונוימן, גם אם תהיה כאן גביית מס, התוצאות לטווח הרחוק יהיו קשות. "החקיקה תגרום לשינוי דפוס התנהגות של אנשים. אנשים היו מוכנים לקחת סיכונים מסוימים ברמת החברה שהם שונים מהסיכון שהם מוכנים לקחת ברמה האישית. הם מוכנים לקחת השקעות קצת יותר מסוכנות שיש בהן סיכוי לרווח משמעותי ובאפיקים שמעודדים צמיחה. לאחר חקיקת הרפורמה הם לא יעשו זאת יותר. במובן הזה, החוק חוסם צמיחה. הוא יקטין את גורמי הייצור של כסף זמין ויפחית את ההזדמנויות שיש. אנשים יאלצו לחלק את הכסף הביתה ולא ישקיעו בחברה או בפיתוח הבא".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן