גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחים שמסבירים: למה הישראלים לא מתרעמים על הגזירות הכלכליות שבפתח?

שיחה עם פרופ' גיא הוכמן וד"ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן ● על הסיבות שלא הפסקנו לבזבז גם בשנת מלחמה, ההחלטות שאסור לנו לקבל בסביבת הריבית הנוכחית וטיפים להתמודדת עם ההתייקרויות ● כלכלה התנהגותית, כתבה ראשונה בסדרה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיא הוכמן וד''ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן / צילום: עוז שכטר, גלעד קוולרצ'יק
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' גיא הוכמן וד''ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן / צילום: עוז שכטר, גלעד קוולרצ'יק

למרות המלחמה שנמשכת כבר 15 חודשים, למרות עליות המחירים והגזירות הכלכליות שריחפו באוויר עוד לפני אישורן, ב-2024 הישראלים המשיכו לצרוך. למעשה, לפי הלמ"ס, לאורך השנה עלו הרכישות בכרטיסי אשראי בכ-9% לעומת 2023. כפי שראינו וחווינו כולנו, גם הקניונים והמסעדות היו מלאים. האם הגזירות שהטיל האוצר בחשמל, במים, בארנונה, בתחבורה הציבורית, במע"מ ועוד, ונכנסות לתוקפן כבר החודש - יעצרו את הטרנד הזה? לפי המומחים לכלכלה התנהגותית, ד"ר מורן אופיר ופרופ' גיא הוכמן, בכלל לא בטוח. "הוצאנו יותר השנה בין השאר כי טסנו פחות לחו"ל. ההוצאות התרכזו בארץ. סיבה נוספת היא התמיכות הממשלתיות, כמו אלה שניתנו למפונים", אומרת אופיר, "אבל זה לא כל הסיפור. יש לכך גם הסבר פסיכולוגי".

הצוללת | המומחה שמאמין: כל מדינות האזור רוצות יציבות, חוץ ממדינה אחת
הצוללת | הכלכלן הבכיר שמאמין שישראל הרבה יותר חזקה משחושבים

מהו?
אופיר: "הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בהווה ופחות בעתיד, בבחינת 'אכול ושתה כי מחר נמות'. הנטייה הזאת מכונה הטיית ההווה. בניסוי קלאסי שבחן זאת אנשים נשאלו אם בשבוע הבא יעדיפו לקבל קינוח של פירות או של שוקולד. 74% מהם אמרו פירות. כשנשאלו במה ירצו לקנח היום, 78% מהם העדיפו את השוקולד. העתיד נראה לנו כל כך רחוק שאנחנו נותנים לו משקל של אפס בקבלת ההחלטות היום".

הוכמן מוסיף: "החרדה גורמת לאנשים להתנהג בצורה לא רציונלית מבחינה כלכלית. בתקופה שבה אנו חרדים ומתוחים נמצא בקלות תירוצים טובים לכך שהזמנו מקום במסעדה, למרות שאין לנו יכולת להרשות זאת לעצמנו. הצידוק יהיה בסגנון 'מגיע לנו להתפנק'. יש לנו פחות משאבים נפשיים שאפשר להפנות לריסון. זה דומה למצב שבו כאשר אנחנו בסטרס או מאוד עייפים, קשה הרבה יותר להתאפק מול אוכל טעים ולעשות דיאטה".

הכלכלה ההתנהגותית מספקת לנו טיפים לעידוד חיסכון במקום צריכה?
הוכמן: "בהחלט. זוכה נובל לכלכלה וממייסדי הכלכלה ההתנהגותית ריצ'רד תאלר לימד אותנו על מסגור הדוני. למשל, אם אני מאחד את ההוצאות שלי, אז קל לי יותר להכיל אותן. אם אקנה מכונית יקרה ואחר כך אוסיף לה כל מיני גאדג'טים, אז כבר פחות אשים לב לעלות הנוספת של הגאדג'טים, בגלל רגישות שולית פוחתת. הפער בין 2,000 ל-3,000 שקל ייראה לי פחות משמעותי בהשוואה לאפס מול 2,000. לכן כיום, אם אנחנו רוצים להיות ביתר מודעות להוצאות, עדיף לא לאחד אותן, אלא לחלק - לשלם בנפרד את הארנונה, את חשבון החשמל וכן הלאה".

המושג "כאב התשלום" מתייחס לקושי להוציא כסף. ככל שקל לנו יותר לבצע תשלומים ברמה הטכנית, למשל באמצעות הטלפון, כך הכאב על התשלום פוחת, ואנו מוציאים יותר. במזומן כאב התשלום גדל.
הוכמן: "לכן ככל שיהיו לנו יותר חיכוכים מול התשלומים, יותר תחנות בין ההחלטה על הרכישה לבין הרכישה עצמה, כך נוכל לחשוב עוד רגע לגביה ואולי אפילו לסגת. אחת הדרכים לעשות זאת היא לא להכניס את הארנק הדיגיטלי לשעון החכם ולא להשאיר את פרטי כרטיס האשראי בזיכרון של המחשב".

כמה זה עולה לנו

תאלר ופרופ' קאס סאנסטיין הגו בשנת 2008 את המושג Nudge - דחיפה קלה - שמתייחס למדיניות או מסגרת פעולה שיכולה לגרום לנו לנקוט צעדים מושכלים יותר לטווח ארוך. דוגמה פשוטה היא הצבת פירות וירקות במקום בולט בקפיטריה בבתי ספר, כי עצם מיקומם הנגיש יגרום לתלמידים לצרוך יותר מהם. גם חוק פנסיה חובה בישראל מ-2008 הוא דוגמה טובה, שכן לפניו לא היינו חייבים לחסוך לפנסיה. במילים אחרות, ברירת המחדל מחייבת אותנו לחסוך.

מוצרי מזון בסופר. ''חברות מעלות מחירים ובוחנות את תגובת הציבור'' / צילום: גלובס TV

אבל חלק מהגזירות הכלכליות פועל כעת באופן הפוך בדיוק לרציונל הזה. דוגמה מובהקת לכך היא העלאת מס הרכישה על מכוניות חשמליות. בעוד בכל העולם נותנים תמריצים לרכישה של המכוניות האלה, בשל הערך הסביבתי שלהן, בישראל הוחלט דווקא להעלות את מס הרכישה מ-35% ל-45% (עדיין פחות ממכוניות בנזין, 83%). המדינה גם ביטלה את ההטבה באגרת הרישוי למכוניות חשמליות, מה שצפוי להוסיף עלות של אלפי שקלים בשנה למי שבכל זאת יתעקש עליהן. אגב, מי שיוותרו על מכונית חשמלית ויקנו לבסוף מכונית רגילה, ישלמו מס אפילו גבוה יותר, וגם יוסיפו לקופת המדינה מס בלו בשל השימוש בדלק במקום חשמל.

"באופן פרדוקסלי", אומרים אופיר והוכמן, "במקום להניא אנשים מלרכוש את המכוניות החשמליות - שזו הייתה כוונת המדינה, אפילו באופן חלקי - היה כנראה בום של רכישות בדצמבר, כי אנשים רצו להספיק לרכוש את המכוניות האלה עוד לפני העלאת המס".

דרך הפריזמה של הכלכלה ההתנהגותית אפשר גם להבין מדוע יש גזירות שאנחנו חווים כיותר מכבידות מאחרות, ללא קשר לעלות האמיתית שלהן. העלאת מס, למשל, נחוות כגזירה כואבת יותר בהשוואה לביטול נקודות זכות או הקפאת מדרגות מס בתלוש השכר. זה קורה בגלל "אפקט הבעלות", שמשמעותו: אנו מעריכים ביתר את מה שכבר שלנו ולכן נתקשה לוותר עליו יותר מעל דבר מה שעוד לא קיבלנו. "קשה לנו מאוד לתת משהו ששייך לנו, למשל בתשלומי מס", מסבירה אופיר, "אבל אם מדרגות המס טרם השתנו או נקודת זיכוי נוספת על ילדים טרם ניתנה, לא נתרגש מזה כל כך כאשר הגזירה תגיע. האמת היא שהשווי הכספי של הגזירות האלה עלול להיות גבוה בהרבה משיעור המע"מ שעלה על המוצרים בסופר".

מה המסקנה?
אופיר: "חשוב שנבין כמה הגזירות עומדות לעלות לנו. הן יכולות להסתכם באלפי שקלים ואף הרבה יותר מכך למשפחה בשנה, תלוי במאפיינים שלה. ברגע שנראה את המספרים מול העיניים נוכל להיערך בהתאם, דרך הגדלת ההכנסה, קיצוץ ההוצאה או גם וגם".

להפחית את השפעת ההטיות

אנחנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה של 4.5%. אילו החלטות כלכליות אנשים נוטים לקבל במצב כזה?
אופיר: "בסביבת ריבית כזו ההלוואות יקרות יותר. אבל ההנחה של אנשים לא פעם תהיה שבעתיד הריביות ירדו. במחקר שערכתי לפני כמה שנים (עם פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מאוניברסיטת בר אילן - ה"ו) מצאנו שאנשים נוטים להעריך את שינויי הריבית בעתיד בהתאם למגמה של התקופה האחרונה. למשל, אם הריבית עלתה לאחרונה, הם מניחים שהיא נמצאת ברמה גבוהה באופן מוחלט ולכן בהכרח תרד. ואז הם מחכים עם נטילת ההלוואה. מובן שזו הנחה שגויה, שכן הריבית עשויה גם להמשיך לעלות".

זה הרציונל שמנחה לא פעם את הקונים במבצעי הקבלנים מסוג 10/90 או 20/80.
אופיר: "כך הקבלנים מנסים לשכנע. מכיוון שהריבית גבוהה ואנשים נרתעים ממשכנתה יקרה, המסר שלהם לקונים הוא: קנו דירה עכשיו, שלמו רק 20%-10% מעלותה, ואת המשכנתה תיקחו רק בעוד כמה שנים. כבני אדם אנחנו ממוקדים בהווה. היום נראה לנו שנצליח לשלם את המשכנתה בעתיד. נוסף על כך, אנחנו מניחים שמכיוון שהריבית גבוהה, היא כנראה תרד ויהיה יותר טוב. כבר היום יש דיווחים ראשוניים על רוכשים שקנו דירות במבצעים מסוג 90/10 לפני כשנתיים וכעת נאלצים להשאיר את הדירה אצל הקבלן תוך תשלום קנס, כי הם אינם מצליחים לעמוד במשכנתה למימון הרכישה".

באירופה ובארה"ב כבר ראינו הורדות ריבית, מה שגורם לאנשים לחשוב שההורדות יגיעו גם לכאן בסופו של דבר.
"בישראל אין כרגע תנאים להורדת ריבית, שכן האינפלציה צפויה להגיע אפילו ל-4% ברבעון הראשון של השנה, לנוכח העלאת המע"מ. לכן למרות הורדות הריבית בחו"ל אין סיבה רציונלית להיאחז באמונה שזה יקרה גם פה".

אילו טיפים אפשר לתת למי ששוקלים לקנות דירה בתקופה הנוכחית?
אופיר: "שאלו את עצמכם - אם הייתי צריכה לשלם את המשכנתה עכשיו, האם הייתי מסוגלת לכך? צריך לייצר לעצמנו כללים שיפחיתו את עוצמת ההשפעה של הטיות התנהגותיות על החלטות הרכישה שלנו".

מה זה קוטג' מול חטופים

ב־2011 יצאנו למחות על מחיר הקוטג' וב־2025 הישראלים - כאשר הם כבר מוחים - עושים זאת בעבור מטרות קיומיות כמו החזרת החטופים. הקמעונאים והממשלה מנצלים זאת?
הוכמן: "חברות עורכות ניסויי כלים. הן מעלות מחירים בהדרגה ובוחנות את תגובת הציבור. אם הציבור לא מתרעם ולא מגיב, זה אור ירוק עבורן להמשיך. העלאות המחירים האלה קשורות גם בערנות הרגולטורים, אבל גם בערנות שלנו כציבור. בעקבות מחאת האפודים הצהובים בצרפת ב-2018, שפרצה בתגובה לכוונת הממשלה להעלות את מחיר הדלק, נשיא צרפת מקרון התקפל והמחירים לא עלו".

מלבד זאת, אומר הוכמן, "מבחינה פסיכולוגית קשה לצאת מהבית כדי להתלונן על מחיר הקוטג', כאשר 100 חטופים עדיין בשבי. הנטייה הטבעית שלנו במצב כזה היא להפנות את המשאבים הנפשיים ואת הכוח שעוד נותרו לנו לאיומים הביטחוניים הכואבים ביותר".

מסר לסיום?
אופיר: "עוני רחב היקף הוא איום קיומי לא פחות מהאיומים הביטחוניים. בניגוד למערכת כיפת ברזל הביטחונית, אין לנו כיפת ברזל כלכלית כרגע. יש גבול לכמה שאפשר להטיל מעמסה כלכלית על המעמד היצרני העובד כדי לממן את המעמד העני והלא יצרני שהולך וגדל בישראל".

עוד כתבות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

כך הסתננו שלושה מרגלים איראנים לגוגל ומסרו מידע לטהרן

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

לאחר התחדשות עירונית: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן