רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
לשכת רואי החשבון נלחמת נגד כוונת משרד המשפטים לפקח עליה ולהחיל עליה שקיפות: הלשכה עתרה היום (ד') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לבטל את החלטת רשמת העמותות לחייב את הלשכה להירשם כחברה לתועלת הציבור. לטענת הלשכה, בראשות רו"ח חן שרייבר, בעוד שהלשכה הוקמה בשנת 1931 מתוך מטרה לשמש כגוף האחראי על נושאים מקצועיים לטובת כלל רואי החשבון, מטרות אלה "הפכו אות מתה", והמטרה הראשית של הלשכה היא לדאוג רק לרואי החשבון הנמנים על חבריה, מקצועית ואישית. בלב העתירה, עומד הטיעון כי ללשכה אין מטרות ציבוריות, ולכן היא אינה עונה לתנאים הנדרשים לרישומה כחברה לתועלת הציבור.
● שלושה פסקי הדין שעשויים לשנות הכול בעולם הירושות
● המהלך החריג של לוין בניסיון למנוע את מינוי השופט עמית לנשיא העליון
"אופיה של הלשכה כאיגוד מקצועי (להבדיל מגורם ציבורי-מאסדר) התגבש על פני עשרות שנים, בהם הלך ונוצר פער מהותי בין מטרותיה שבתזכיר ההתאגדות ההיסטורי, לבין תחומי פעילותה הלכה למעשה; זאת, כאשר סוגיות האסדרה המקצועית עברו לגופים נפרדים, בינלאומיים ומקומיים, ופינו מקומם לשלל פעילויות איגוד מקצועי המכוונות בעיקרן לחבריו בלבד", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אייל נייגר, גלית בונה ונועה כרמל ממשרד פרל צדק כהן לצר ברץ.
הטיעון המרכזי האמור מנוגד לחלוטין לאחת מהבטחות הבחירות שהבטיח נשיא הלשכה הנוכחי, חן שרייבר, שהצהיר כי בכוונתו לפעול להפיכתה ללשכה סטטוטורית, כך שכל רואי החשבון בישראל יהיו חייבים להירשם כחברים בה, ויהיו כפופים לדין משמעתי ולפיקוח מצד הלשכה, בדומה ללשכת עורכי הדין.
מקצוע ראיית החשבון מפוקח ומוסדר על ידי מועצת רואי החשבון משנת 1955. לשכת רואי החשבון היא עדיין לשכה וולנטרית, התנדבותית. לאורך קמפיין הבחירות שלו, הבטיח שרייבר כי זה יהיה הנושא המרכזי שבו הוא יטפל - הפיכת הלשכה לסטטוטורית. כחצי שנה לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון בישראל, הקים שרייבר וועדה ציבורית ל"אסדרת מקצוע ראיית החשבון", במטרה להוציא לפועל את הבטחתו להפיכת לשכת רואי החשבון ללשכה סטטוטורית, והוקדשו לכך תקציבים.
כעת, כאמור, טוענת הלשכה כי אין לה מטרות ציבוריות עבור מקצוע ראיית החשבון בכללותו. בעתירה צוין, כי "אף רצונה של הלשכה בשנים האחרונות להיהפך לתאגיד סטטורי, בדומה לחברתה לשכת עורכי הדין, שניתן לו ביטוי בפתח מטרותיה החדשות, לא התממש הלכה למעשה (בין היתר, בשל עמדת משרד המשפטים)".
לטענת הלשכה, על מנת שחברה תעמוד בדרישות המחייבות אותה להירשם כחברה לתועלת הציבור, צריך שיחולו שני תנאים מצטברים: האחד, שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד, והאחר שבתקנונה חל איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעליה מניותיה. בעתירה נטען, כאמור, כי ללשכה אין מטרות ציבוריות. "מטרות שנקבעו לפני למעלה משישה עשורים, ושרק בהיסח דעת לא שונו, אינן רלוונטיות עוד לפועלה של הלשכה", נכתב בעתירה.
עוד נטען בעתירה, כי "בעוד שסמכותה של מועצת רואי החשבון נפרסת על כלל רואי החשבון בישראל, בלשכה חברים פחות ממחצית בעלי הרישיון בישראל, אשר ביכולתם לבחור בכל עת האם להמשיך להיות חברים בלשכה או לחדול מכך. פרנסתם איננה תלויה בחברותם בלשכה, והלשכה אינה מוסמכת לטפל לגביהם בעניינים שבסמכות מועצת רואי החשבון. מעמדה החוקי של הלשכה אינו קבוע בחוק, והיא חברה פרטית לכל דבר ועניין".
בעתירה צוין כי כיום חברים בלשכת רואי החשבון כ-18,239 אלף חברים, המהווים כ-40% מכלל ציבור רואי החשבון בישראל, המונה 34,490 חברים.
חשש משקיפות והגשת דוחות?
כפי שנחשף בגלובס, באוקטובר האחרון, הורה משרד המשפטים ללשכת רואי החשבון, באמצעות יחידת רשם העמותות שברשות התאגידים, להירשם כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) בתוך 30 יום - מועד שהוארך עד ה-31 בדצמבר 2024. בהחלטת ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות, עו"ד שולי אבני־שוהם, הובהר ללשכה שאם לא תפעל להגיש בקשה לרישומה כחברה לתועלת הציבור, בסמכות הרשמת לבצע את רישומה בפנקס החברות באופן חד־צדדי.
משמעות הרישום כחברה לתועלת הציבור היא שלאחר יותר מ־80 שנה בהן התנהלה ללא פיקוח, הלשכה תחויב בשקיפות ובהגשת דוחות שנתיים, ותהיה נתונה לביקורות ולפיקוח יחידת רשם העמותות. בין היתר, מוסמכת היחידה לערוך ביקורות פתע או בתיאום מראש בחברות לתועלת הציבור, לבחון את פעילותן, להציג שאלות לנושאי משרה ובעלי תפקידים ואף לקבל מסמכים לביקורת, הן כחלק מהטיפול השוטף והן בעקבות מידע המעלה חשש להתנהלות בלתי־תקינה.
לרשם התאגידים יש גם סמכויות אכיפה ואפשרות להטלת סנקציות רחבות: למשל, להורות לחל"צ על תיקון ליקויים בהתנהלותה, ואף להמליץ על נקיטה בהליכי פירוק של החל"צ במקרים חמורים.
החלטת הרשמת ניתנה בעקבות עתירה מינהלית שהגישו חברי לשכת רואי החשבון, איילת שחר ודן רבין, לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. השניים מנהלים כבר שנתיים מאבק להפיכת הלשכה מחברה פרטית שלא מפוקחת ומחויבת בדיווחים שנתיים, לחברה לתועלת הציבור. רו"ח שחר נבחרה בבחירות למוסדות לשכת רואי החשבון שנערכו בספטמבר האחרון כחברת הוועד המרכזי בלשכה, ורו"ח רבין מכהן כחבר בית הדין של הלשכה מינואר 2024.
בספטמבר, על רקע הבחירות בלשכה, הגיע המאבק לשיאו, כאשר השניים הגישו, באמצעות עורכי הדין אורי כהנא, אורי קידר וניר דורבן ממשרד נבו קידר בלום ושות', את העתירה לבית המשפט. במסגרת בירור העתירה, הודיעה לאחרונה רשמת העמותות לבית המשפט על החלטתה לחייב את לשכת רואי החשבון להירשם כחל"צ.
בעתירה המינהלית שהוגשה, נמנות הסיבות המרכזיות לצורך הדחוף ברישומה של הלשכה כחל"צ. בין היתר, נטען כי קיים חשש שנושאי משרה יעשו שימוש לרעה במשאבי הלשכה לקידום אינטרסים אישיים, וכי יש צורך במניעת ניגודי עניינים, בשקיפות ובפיקוח רגולטורי.
הגם שרשמת העמותות הודיעה על החלטתה לחייב את הלשכה להירשם כחל"צ במסגרת עתירתם של רו"ח שחר ורבין, בעתירת לשכת רואי החשבון נגד החלטת הרשמת הם לא צורפו כמשיבים, והעתירה הוגשה רק נגד רשמת העמותות.
בעתירת לשכת רואי החשבון נטען כי מדובר בשני חברי לשכה שפעלו "ממניעים פוליטיים ערב הבחירות למוסדות הלשכה". עוד נטען, כי "מתגנב החשש כי ההחלטה באה להפיס את דעתם של העותרים ולהביא למחיקת העתירה".
בשורה התחתונה, נטען כי לשכת רואי החשבון היא ארגון מקצועי המייצג רק את האינטרסים של חבריו, ואף כי פעילות שעניינה הנעת מוסדות החקיקה וגופים ומוסדות אחרים בישראל לקבל ולהתקן חוקים ותקנות (למשל, רק לאחרונה היתה הלשכה נוכחת ופעילה במאבק נגד רפורמת הרווחים הכלואים) מהווה מטרה פוליטית, ולא ציבורית. "הלשכה עוסקת בקשת רחבה של נושאים, שכלל אינם מקצועיים-אוניברסליים לכלל רואי החשבון", נכתב בעתירה.
עו"ד אורי כהנא, המייצג את רואי החשבון שחר ורבין, שדרשו את רישום הלשכה כחל"צ: "עמדת רשם העמותות משקפת את החובה ברישום הלשכה כחל"צ לאלתר, כפי שדרשו העותרים, ואנו נתנגד לעתירה הנגדית בנושא של הלשכה. טענותיה חסרות הבסיס של הלשכה בעתירתה, הפוגעות בציבור רואי החשבון בישראל, מבססות את הצורך הדחוף ברישום כחל"צ. הטענות של הלשכה בעתירה, גורמות לזילות ולפגיעה קשה במעמדה של לשכת רואי החשבון וחבריה, שנבנה בעמל רב לאורך השנים".
"לטענה שהלשכה היא גוף פרטי ואין לה מטרות ציבורית, אין אחיזה במציאות. היא תמוהה וסותרת את תקנון הלשכה עצמו, ואת מהותה של הלשכה כגוף דו־מהותי. הטענות של הלשכה בעתירה משמעותן ביטול מעמדה הציבורי של הלשכה, ביטול תקנון הלשכה על־ידי הנשיא, מבלי שנעשה תהליך חוקי לכך, כנדרש באסיפה כללית ובוועד המרכזי, והפיכתה לגוף פרטי לצרכי ארגון נופשים, נסיעות וטיולים לחברים, תוך זניחת הייעוד המשמעותי של תפקיד רואי החשבון - ורק על מנת להימנע משקיפות ולעשות שימוש לא מפוקח בכספי החברים, כספי הציבור.
"אנו מקווים שבית המשפט ידחה את העתירה ויחייב את הלשכה להירשם כחברה לתועלת הציבור באופן מיידי".