בנק ישראל / צילום: אורית דיל
בהתאם לצפי, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5%. זאת הפעם השמינית ברציפות שהבנק המרכזי מודיע על אי-שינוי ברמת הריבית במשק. גם הכלכלנים הבכירים ציפו כי לא יהיה שינוי בגובה הריבית, וזאת לאור שיעור האינפלציה בישראל שעומד מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל.
● איך נקבעת ריבית בנק ישראל, ומה ההשפעה שלה על האזרחים?
● 5 תובנות על המניות בתל אביב שזינקו ביותר מ-100% בשנה שחלפה
בדומה לתחזיות קודמות מאז פרצה המלחמה, גם הנוכחית מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות. אולם, לפי הבנק המרכזי, ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות בחודשים האחרונים (הסכם הפסקת האש בלבנון, הבחירות בארה"ב והמגעים לעסקת חטופים בעזה) הפחיתו את הסיכון למצב בו הצמיחה תהיה נמוכה באופן ניכר מהתחזית. כמו כן, אישור התקציב בממשלה וחבילת צעדי המיסוי, מיתנו את הסיכונים לעליית פרמיית הסיכון.
בבנק מעריכים: שיעור האינפלציה יישאר נמוך
לצד החלטת הריבית, בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו-כלכלית עדכנית, כולל מתווה הריבית העתידי: על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח ב-0.6% וב-4.0% בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה, לעומת 3.8% ו-2.8% בתחזית אוקטובר. חטיבת המחקר צופה כי בעוד שנתיים התוצר יצמח בשיעור של 4.5%. התחזית מבוססת על כך שההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עד סוף הרבעון הראשון של השנה הנוכחית.
בנוסף, האינפלציה ב-2024 צפויה להסתכם ב-3.4%, וב-2025 ו-2026 תעמוד על 2.6% ו-2.3% בהתאמה (לעומת 3.8% ו-2.8% בתחזית הקודמת). בבנק צופים כי הריבית תרד השנה לרמה של 4.25%-4%. לעומת זאת, בפן השלילי, חטיבת המחקר מעריכה כי הגירעון ב-2025 יסתכם ב-4.7%, לעומת 4.4% בהצעת התקציב. ב-2026 הגירעון צפוי לעמוד על 3.2%. החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של כ-67% תוצר ב-2024 ולכ-69% תוצר בשנה הנוכחית, ולרדת שוב ל-67% בשנה שלאחר מכן. באשר לשיעור האבטלה, בבנק המרכזי ציינו כי שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, ולכן מעריכים כי שיעור האבטלה יישאר נמוך ויעמוד על 3.1% השנה ובשנה הבאה (בממוצע).
"היה נכון לשלב יותר רכיבי צמיחה בתקציב"
לאחר פרסום התחזית, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים במסיבת עיתונאים. "תמונת המצב המאקרו-כלכלית של המשק הישראלי משתפרת, אך חוסר הוודאות עדיין אתנו. האינפלציה נמצאת מעל ליעד וצפויה להישאר כך. אולם, היא צפויה להתמתן בהמשך השנה", אמר פרופ' ירון בפתח דבריו. "פרמיית הסיכון במשק ירדה, בין היתר על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות, העצימות הפוחתת בלחימה ואישור התקציב בממשלה". צעדים אלו, לדברי הנגיד, הובילו "לשיפור אמון השווקים בישראל. לפיכך, הוועדה נוקטת במדיניות מוניטרית זהירה".
בהמשך דבריו, התייחס ירון לשיעור האינפלציה: "האינפלציה התייצבה וצפוייה לעלות ברבעון הראשון של השנה ל-4% בשל העלות המסים, ולהתמתן אל תוך היעד במחצית השנייה של השנה. מניתוח הפעילות הריאלית עולה כי נמשכה ההתאוששות בפעילות: התוצר נותר נמוך, בחודשים האחרונים נרשמה עליות בכרטיסי אשראי ושיפור במאזן הנטו של עסקים וגיוסי ההון בשוק ההייטק דומים כעת לרמתם ב-2019".
הנגיד גם מתח ביקורת על תקציב המדינה ל-2025. "היה נכון לשלב יותר רכיבים תומכי צמיחה לטווח הקצר ולטווח הארוך, בדגש על הסרת חסמים, ובפרט לצמצם הוצאות המייצרות תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה ולהעלאת הפריון", אמר ירון. "בנוסף, בעת שהציבור נאלץ לשאת בנטל צעדים כואבים, היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים ולצמצום מהותי של כספים קואליציוניים שאינם תומכי צמיחה. בנוסף, על רקע המלחמה, מסתמן כי בשנים הקרובות יהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל. להתפתחות זו, השלכות על האיתנות הכלכלית של המשק. כדי להתמודד עם הנטל שגדל, אני שב ומדגיש את חשיבות הרחבת מעגל המשרתים בצבא".
במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל הנגיד מה מתכנן בנק ישראל לעשות למען משקי הבית, נוכח הגזירות הקשות - בזמן שהבנקים רושמים רווחים כה גדולים. "אנחנו מבינים את הנטל", השיב הנגיד. "עם זאת, האינפלציה מעל היעד וצפויה להגיע ל-4%. יש גם הרבה אי ודאות. כלי הריבית הוא הכלי הנכון להתמודדות עם האינפלציה שפוגעת בשכבות החלשות. להוריד את הריבית כרגע זה כמו לכבות שריפה עם דלק. אנחנו נגדיל ביקושים שיתקלו במגבלות היצע, יעלו את המחירים אבל לא יעלו את המחירים.
"אנחנו לאורך כך הדרך מובילים מהלכים לשיפור התחרות במערכת הבנקאית. זה טבעי שבסייקל של העלאות ריבית הרווחים גדלים, כך זה גם בעולם, אך בישראל זה אכן גבוה. יש עוד כל מיני כלים שהם בקנה, אבל אמרתי בעבר, דרך המלך היא הגדלת התחרות דרך הכנסת שחקנים נוספים. אם נמשיך לראות שהבנקים לא משתפרים בנושא התחרותי, נמצא את הדרכים לפעול בנושא".
עוד נשאל הנגיד מתי צופה הבנק המרכזי שהריבית תתחיל לרדת. "בתרחיש המרכזי שלנו יש אי ודאות מאוד גדולה. אנחנו רואים את האינפלציה מתמתנת לתוך החצי השני ולכן אנחנו חושבים יותר בכיוון הזה. אם נראה שיפור נוסף בפרמיית הסיכון ושהאינפלציה תפתיע לטובה, נוכל לתכלל את זה. מאידך, אם נראה שהאינפלציה תהיה דביקה נחשוב בכיוונים אחרים. אנחנו חייבים להיות 'דאטה דיפנדנד' (לפעול ולהגיב ביחס לנתונים, א"כ, מ"ל). אנחנו מנסים בתוך המציאות הזו לשדר מהו התרחיש המרכזי שלפיו אנחנו פועלים, אבל כבר ראינו שדברים יכולים להשתנות די מהר".
הפניקס: "בבנק ישראל יעדיפו להמתין לרבעון השני של 2025"
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מתייחס להחלטת הבנק המרכזי: "בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.50%, בהתאם לציפיות. ההחלטה משקפת גישה זהירה אך עם גוון יוני, כפי שעולה מהנקודות המרכזיות ומהתחזיות הכלכליות המעודכנות של חטיבת המחקר. חל שיפור ניכר בסביבת המאקרו, כולל ירידה בפרמיית הסיכון והתחזקות השקל, שיפור שהוביל את בנק ישראל לאותת על הפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה.
"בכל הנוגע לאינפלציה, בנק ישראל מציין כי במהלך המחצית הראשונה האינפלציה צפויה לעלות על רקע שינויי מיסוי (העלאת המע"מ), לצד המשך מגבלות ההיצע בשילוב עודפי הביקוש, אך במהלך המחצית השנייה האינפלציה צפויה להתמתן. בחטיבת המחקר מעריכים כי האינפלציה ב-2025 תסתכם ב-2.6% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וב-2026 תסתכם ב-2.3%.
"בנוגע לפרמיית הסיכון, בהודעה מציינים לטובה את הירידה החדה יחסית, כפי שמשתקף מהמדדים השונים - מחיר ה-CDS ל-5 שנים, מרווח האג"ח הממשלתיות הדולריות ותשואות האג"ח המקומית. עם זאת, מציינים כי הרמה עדיין גבוהה בהשוואה לערב המלחמה.
"האומדן לגירעון התקציבי ב-2024 עומד על כ-7% (הפתעה חיובית בהכנסות ממסים בשל הקדמת רכישות כלי רכב). בחטיבת המחקר מעריכים כי הגירעון בשנה הבאה יסתכם ב-4.7% מהתמ"ג, וב-2026 יעמוד על 3.2%. יחס חוב תוצר צפוי לעלות ב-2024 לרמה של 67%, בשנה הבאה ל-69%, ולאחר מכן ב-2026 לרדת בחזרה ל-67%.
"מבחינת מאזן הסיכונים לתחזית, אי הוודאות עדיין גבוהה עם נטייה לשני הכיוונים - מצד אחד, מגבלות היצע, תנודתיות בשקל והתפתחויות גיאופוליטיות מהוות סיכון להאצה באינפלציה. מצד שני, ירידה בפרמיית הסיכון, אישור התקציב והפחתת אי-הוודאות הפיסקלית מקטינים את הסיכונים".
"שורה תחתונה, הריבית צפויה לרדת במהלך השנה הקרובה על רקע צמצום הדרגתי שצפוי בעודף הביקוש יחד עם דעיכה הדרגתית במגבלות ההיצע, אך התזמון המדויק עדיין אינו ברור. להערכתנו, בבנק ישראל יעדיפו להמתין לרבעון השני של 2025, כאשר האינפלציה תראה סימנים ברורים של התמתנות והתכנסות לגבול העליון של יעד יציבות המחירים. נכון לכתיבת שורות אלה, בשווקים הפיננסים (IRS) מעריכים הסתברות של 77% להפחתת ריבית כבר בחודש מאי, כשבמבט לסוף 2025 מעריכים רמת ריבית של 3.95% (כלומר 2 הפחתות ריבית)".