סיכום 2024 / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
2024. מלחמה בדרום, מלחמה בצפון, מתקפות בליסטיות, נרצחים בחברה הערבית, הרוגים בתאונות דרכים, הורדות דירוג אשראי, איומים ברפורמה משפטית, חוק הגיוס, חוק הפטור מגיוס, מימון ישיבות, הגדלת החוב, גלי התייקרויות, התחזקות השקל, עליות בבורסה. אירוע רודף אירוע - ושטף המלל שחודר לתודעה לא פוסק. בנסיבות האלו, קשה לברור את העובדות באמצעותן אנו מגבשים את תפיסת עולמנו. למעשה, קשה אפילו להבין אילו מאותן עובדות שמוצגות לנו הן אכן עובדות.
הגדרת המשימה של המשרוקית היא "להוביל בישראל שיח ציבורי ותקשורתי אמין יותר, מדויק יותר ומעוגן בעובדות". את זה אנו עושים באמצעות נבירה בחומרי הגלם ובנתונים. הפעם בחרנו לנבור בנתוני הבדיקות של השנה שחלפה, כדי לנסות להבין איך 2024 נראתה בשיח העובדתי, וגם כדי שאתם תוכלו לשפוט את העבודה שלנו.
עולה כמובן השאלה מי שמנו לבדוק את נכונות אמירותיהם של נבחרי הציבור ובכירים אחרים. ובכן, לא ניחנו באיזושהי גדולה מיוחדת ואף ישות אלוהית לא ירדה ונגעה בנו. לכן, אנחנו עושים את עבודת בדיקת העובדות בזהירות המתבקשת, תוך היצמדות לכללים של הרשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), שמבחינה מתודולוגית דורשים שנפנה למקורות עליהם אנחנו מסתמכים, כדי שהקוראים יוכלו לבדוק אותנו ולהתרשם בעצמם מהממצאים, ונאפשר להפנות אותנו לטעויות שנפלו אצלנו כדי שנוכל לתקן בהתאם. הדבר בא בנוסף לדרישה של בדיקה באופן א־פוליטי וא־מפלגתי.
וכעת, בלי הקדמות נוספות, הנה סיכום 2024 במשרוקית.
לא הכל שלילי
הדבר הראשון שקופץ לעין הוא שפרסמנו יותר אמירות שהתגלו כלא נכונות, מטעות או לא מבוססות - 70% מסך האמירות, למעשה - או לפחות כאלו שיש בהן אלמנט כזה, מאשר אמירות שהן פשוט נכונות, או נכונות ברובן. זה לא בהכרח אומר שהשיח מבוסס בעיקר על שקרים: כמו ששוטרים ושופטי ספורט משתמשים במשרוקיות שלהם כדי לסמן על ביצוע עבירה - ולא על היצמדות לחוקים - כך גם אנחנו משתמשים ב"משרוקית" שלנו קודם כל כדי להצביע על מי שחורגים משיח עובדתי תקין.
הרעיון המנחה הוא שטיוב השיח העובדתי מצריך קודם כל להוציא ממנו את מה שפוגע בו, ולכן זהו הדגש העיקרי בעבודתנו. עם זאת, שיפור השיח דורש גם לתת מקום לאמירות שמשביחות אותו. בהתאם, כשאנו מזהים הצהרות נכונות שמביאות חידוש עובדתי מעניין, או עושות סדר בעובדות, אנחנו כן נותנים להן מקום. ובכל זאת, הרף בו אמירות כאלו צריכות לעמוד הוא מחמיר יותר, ולכן יתפרסמו מהן פחות לעומת אמירות עם ציון שלילי.
כמו כן, יש מקום להתייחס לכך שבהרבה מקרים היה צריך לסייג. הכוונה היא לציונים כמו "כן, אבל" ו"ללא ציון", בהם יש לדוברים בסיס להסתמך עליו כשהם אומרים את דבריהם, אך ניתן להסתכל על הדברים גם באופן אחר. ביחד, שני הציונים ניתנו ל־14% מהבדיקות ב־2024. אם נוסיף לכך את "חצי נכון", שניתן לאמירות שחצי מהן נכון וחצי מהן שגוי, הרי שמסך האמירות, רבע קיבלו ציון ניטרלי.
תמהיל הנבדקים
האנשים הראשונים שאנו סורקים במסרקות ברזל הם נבחרי הציבור, קרי חברי הכנסת והשרים. וכיצד הם מיוצגים בבדיקות? אם נבחן את גודלן של הסיעות (בשקלול הח"כים הנורווגיים, שמגדילים את מספר נציגיה הכולל של מפלגה בשתי רשויות השלטון), נראה שחלקן זכו לייצוג יתר. הבולטות שבהן הן הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מהקואליציה, ויש עתיד וישראל ביתנו מהאופוזיציה.
ממה זה נובע? לגבי הקואליציה, ההסבר פשוט: מדובר במפלגות שמהוות חלק מהשלטון, ובשל כך זוכות ליותר סיקור תקשורתי (ומהווה גם הסבר סביר לגבי יש עתיד, סיעתו של ראש האופוזיציה). בנוסף, אם נבחן את רשימת הנושאים המובילים שנבדקו, הרי ששלוש הסיעות האלו מחזיקות בתיקים הרלוונטיים להם: הליכוד מחזיקה בתיקי הביטחון והמשפטים (וכמובן, בתיק ראש הממשלה), הציונות הדתית בתיק האוצר ועוצמה יהודית בתיק לביטחון לאומי. לא מפתיע, אם כן, שבסיעות אלו ירצו להתגאות בהישגים שהביאו בתחומים אלו, גם אם ההתפארות לא תמיד הייתה מוצדקת.
מבין המפלגות עם ייצוג היתר, להן יש מדגם גדול מספיק כדי לבחון מתוכו, הבולטת לרעה היא עוצמה יהודית, עם 85% בדיקות שליליות. אחריה נמצאות יש עתיד עם 60%, ישראל ביתנו עם 56%, הציונות הדתית עם 53% והליכוד עם 51%. בציונים החיוביים מובילות ישראל ביתנו עם שליש מהבדיקות, יש עתיד עם 20%, הליכוד עם 16%, הציונות הדתית עם 12%, ולבסוף עוצמה יהודית שלא זכתה לציון חיובי. עם זאת, שוב, יש לזכור שכאשר מדרגים מפלגות לפי ציונים חיוביים, הרי שהסף לפרסם בדיקות שכאלו הוא מחמיר יותר ולבדו לא בהכרח מייצג את היצמדותה של המפלגה לעובדות.
ויש גם מפלגות שבלטו בייצוג חסר, ובראשן המפלגות הערביות והחרדיות. הדבר נובע בעיקר, שוב, מהסיקור התקשורתי: חברי המפלגות הערביות כמעט שלא התראיינו במהלך השנה האחרונה לתקשורת העברית, וחברי המפלגות החרדיות מיעטו להתראיין לתקשורת המיינסטרים ופנו לתקשורת החרדית והדתית (אחת הבדיקות של יהדות התורה, למשל, הגיעה בכלל מפרסום דבריו של שר השיכון יצחק גולדקנופף שנאמרו באירוע פומבי).
וישנה סיעה בולטת נוספת שיוצגה בחסר, וזו לא השנה הראשונה שלה: המחנה הממלכתי. הסיבה לכך אינה יחס מועדף, אלא העובדה שחבריה, ובעיקר יו"ר המפלגה בני גנץ, לא ממש מדברים עובדות. את הטענה על כך העלינו גם בשנים קודמות, ולמעשה מאז שגנץ נכנס לפוליטיקה בסוף 2018 הוא נבדק רק פעמיים מסיבה זו. הדבר אפילו מעלה חשש שאולי מדובר בשיטה מכוונת, וסיבה טובה לדחוק במראיינים לשים לב אילו פוליטיקאים נמנעים מכניסה לשדה העובדתי כדי להיערך בהתאם.
ונציין שלא רק פוליטיקאים נבדקו, אלא גם דמויות בולטות אחרות. מתוך 136 בדיקות שפרסמנו ב־2024, עשר מהן לא היו של אנשי הדרג הפוליטי. מקרב משרתי הציבור, רנ"צ דני לוי נבדק פעמיים (שלא בטובתו) - פעם כמפקד מחוז חוף ופעם כמפכ"ל המשטרה - וגם נבדקו ראש מטה השר לביטחון לאומי חנמאל דורפמן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת יהודה אבידן ושגריר ישראל באו"ם בזמנו גלעד ארדן. אליהם נוספו גם בעלי עניין אחרים - ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ורה"מ לשעבר אהוד אולמרט. זאת לצד בדיקות להודעות לעיתונות של משרדי החינוך והחקלאות.
מלאכת האיתור
בשלב הזה ראוי לתת קרדיט לעובדי המשרוקית שעושים עבודה מאחורי הקלעים: הקשבים, שתפקידם הוא להאזין להתבטאויות הנבדקים בתקשורת ולמצוא אמירות שראוי לבדוק. הם עוברים על ההופעות בטלוויזיה, ברדיו ובכנסת, וכמו כן גם על הפרסומים ברשתות החברתיות השונות.
קרדיט נוסף שנרצה לתת כאן הוא למראיינים שמצטיינים בחילוץ אמירות עובדתיות ממרואייניהם: בתיקו במקום הראשון נמצאים ספי עובדיה ויניר קוזין בתוכניתם המשותפת בגלי צה"ל ואודי סגל וענת דוידוב ב"שבע תשע" של 103FM. לאחר מכן נמצא מגיש "חדשות הבוקר" של קשת 12, ניב רסקין. אחריו נמצאים, בתיקו משולש, מגישי "החזית הכלכלית" (גל"צ) סמי פרץ וישראל פישר, מגיש "הבוקר הזה" של כאן ב' אריה גולן, ומנחה המהדורה המרכזית של רדיו קול חי, אבי מימרן. לכך נוספים המשדרים המיוחדים של קשת 12, שסיפקו לא מעט אמירות עובדתיות.
נושאי הליבה
המשרוקית, מטבע צורת עבודתה, יותר מגיבה לשיח הציבורי ופחות מייצרת אותו. פירוש הדבר הוא שהבדיקות עסקו בעיקר במה שדיברו עליו. אז מה בדקנו בעיקר ב־2024? במקום הראשון, בפער ניכר, נמצאת הכלכלה, עם 29 בדיקות במהלך השנה. ניתן לחשוב על מספר סיבות לכך: ראשית, 2024 הייתה סוערת מבחינה כלכלית, עם הורדות דירוג ותקציב לא פשוט. שנית, כלכלה נשענת על מספרים ונתונים, ולכן קל יותר לקבוע אם אמירות בתחומה הן נכונות או לא. שלישית, אתם אוחזים בידיכם עיתון כלכלי, ובהתאם גם האוריינטציה שלנו היא של התחום הכלכלי.
בקיץ החל להתעורר הנושא של ביטחון הפנים, ככל הנראה על רקע פרסומי נתוני הרצח בחברה הערבית לחציון הראשון של השנה, שהתברר כמדמם במיוחד. בספטמבר גם הנושא המשפטי החל לעלות, בצמידות לחידוש המתיחות בין הממשלה ליועמ"שית והמאבק על מינוי נשיא ביהמ"ש העליון. הימצאות נושא הביטחון כאן נראית כמעט מובנת מאליה, אך נראה שגם כאן הקיץ הביא עמו את העלייה בשיח העובדתי בנושא, כנראה בגלל פרשת שדה תימן, התרחבות המלחמה בצפון ועוד.
אבל היה נושא מאוד ספציפי, שהתעלה מעל לנושאים הכלליים האלו: גיוס חרדים, שהצליח להשתחל למקום החמישי ברשימה עם 12 בדיקות - ממוצע של אחת בחודש. אומנם מדובר בסוגייה מורכבת וסבוכה, אך בכל זאת בעלת יריעה קצרה בהרבה לעומת נושאים מקיפים כמו "כלכלה" ו"משפט". הדבר מדגיש עד כמה מדובר בעניין נפיץ שמכניס את הפוליטיקה לסחרור, ולא יהיה מופרך להניח שהנושא יבלוט גם בבדיקות של 2025.
חשבון נפש
לפעמים גם אנחנו במשרוקית לא מדייקים. אנחנו לא מומחי־על וישנם נושאים רבים בהם אנו לא מכירים את התמונה המלאה. אנו עושים מה שביכולתנו כדי להבין את התמונה לעומק - כמו הישענות על כמה שיותר מקורות מידע והיוועצות עם מומחים - אבל לפעמים גם זה לא מספיק, ואנו מוצאים את עצמנו צריכים לתקן ולחדד. בשנה שחלפה נאלצנו מספר פעמים לתקן מידע לא מדויק שהופיע אצלנו. הדבר לא הביא לשינוי הציון, שכן המסקנה הסופית לא השתנתה, אבל כן דרש הבהרות.
לדוגמה, ח"כ משה סעדה (הליכוד) טען שבעבר הייתה קצבת יוצאי צבא שגרמה לחרדים להתגייס עד שבג"ץ ביטל אותה. הממצאים שלנו הראו שהקצבה בוטלה בהחלטה של הכנסת תחת ממשלת רבין השנייה, ושבכל מקרה הנתונים שבידי צה"ל והביטוח הלאומי לא מאפשרים להגיע למסקנה לגבי האפקט של הקצבה. בהתאם, ניתן הציון "לא מבוסס". אחד הגולשים הפנה את תשומת לבנו שבג"ץ הציב מכשול בפני הכוונה לחדש את הקצבה בתחיל ת שנות האלפיים, וגם הפנה לנתוני גיוס משנות התשעים. הנתונים לא הספיקו לביסוס הטענה של סעדה, אך הוספנו הבהרות לטובת הקוראים.
עוד תיקון נוגע גם הוא לגיוס חרדים: שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) טען שבכל שנה מתגייסים בין 1,800 לאלפיים חרדים. נתוני צה"ל הרשמיים מדברים רק על כ־1,200 מתגייסים מדיי שנה, והמספר 1,800 ככל הנראה נלקח מכתבה שהוצאה מהקשרה, ובהתאם ניתן הציון "לא נכון". לאחר הפרסום, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הפנה אותנו לכך שישנה ספירה לא רשמית של צה"ל, שאף שימשה בתשובה לבג"ץ, שתואמת את המספרים של בן צור, אך ככל הנראה מדובר במספרים מנופחים. בהתאם, גם לבדיקה הזו נוספו התיקונים הנדרשים.