ישראל נמצאת במחסור חמור ברופאים / צילום: Shutterstock, Steve Cukrov
משרד הבריאות והסתדרות הרופאים (הר"י) הודיעו היום על הבנות וגיבוש מתווה לקידום כוח אדם רפואי במערכת הבריאות. המתווה התגבש על רקע מחסור ברופאים במערכת הבריאות, וכן בשל חלוקה לא אופטימלית של כוח האדם בין הפריפריה והמרכז, מיעוט רופאים בהתמחויות מסוימות ורצון לבצע הכשרה של מתמחים גם בקהילה.
● בנק ישראל: תמריצים לרופאים אינם יעילים. לא הביאו אנשי מקצוע לפריפריה
● מיליון נבדקים, 83 מדינות: מחקר ישראלי חדש מסמן את הדרך לרפואת העתיד
כנקודת מוצא להצגת ההסכם, הצדדים הצהירו כי בניגוד לכוונות המוצהרות של משרד הבריאות והאוצר בעבר, האחריות על ההכשרה המקצועית של הרופאים תישאר בידי הר"י. משרד הבריאות והאוצר רצו להוציא את האחריות הזו לגוף נפרד, שכן ראו כפל תפקידים בעייתי בכך שמצד אחד, ההסתדרות הרפואית מתכננת את הכשרת הרופאים על־פי צרכי המערכת (למשל, תמרוץ מקצועות דרושים ועבודה בפריפריה על חשבון התמחויות במרכז ובמקצועות מבוקשים); ומאידך, היא מחויבת לרופאים חברי האיגוד. אך בסופו של דבר, הוחלט להשאיר את האחריות ברוב התחומים בידי הסתדרות הרופאים, בתמורה לכמה הסכמות מצידם.
המתווה עדיין לא חתום כחוזה, אולם נציגי כל הצדדים הביעו את הסכמתם העקרונית לו במסיבת עיתונאים שנערכה היום. באירוע השתתפו שר הבריאות, אוריאל בוסו; מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי; מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, ופרופ' שלמה מור יוסף, שתיווך בין הצדדים לטובת גיבוש המתווה.
הצדדים הסכימו על הכרה אוטומטית ברישיונות ואף בהתמחויות של רופאים שמעוניינים לחזור או לעלות לישראל ממדינות מסוימות, הנחשבות לבעלות הכשרה רפואית טובה. עד כה, הר"י ביקשה להיות אחראית באופן אקטיבי על רישוי הרופאים הללו. כעת, היא תהיה שותפה להחלטה אילו מדינות ואילו התמחויות ניתן להכיל במתווה.
עוד הסכימה הר"י לקיום התמחות של הרופאים בקהילה בתחומים פסיכיאטריה, פסיכיאטריית ילדים, אורתופדיה, נשים, ילדים וגריאטריה, וזאת בתנאי שיוקצו עוד 250 תקנים לרופאים שיהיו חסרים בבתי החולים בזמן ההתמחות בקהילה. לדברי ופנר: "צריך להגיד תודה למשרד הבריאות שהצליחו להשיג כסף ממשרד האוצר בתקופה כזו. בלי כסף, סעיף כזה אינו יכול לצאת לפועל".
סטודנטים מחו"ל יוחזרו להכשרה בישראל מוקדם יותר
נושא נוסף, שכרגע הוא בגדר המלצה, הוא לביטול הסטאז'. לדברי חגי, "שביעות הרצון של הסטאז'רים בארץ מהסטאז' היא נמוכה מאוד. במדינות רבות בעולם, ביטלו את הסטאז'. ביטול הסטאז' יקצר את התואר ברפואה משבע לשש שנים, ונוכל לקבל רופאים חדשים לתוך המערכת מוקדם יותר". הוא ציין כי גם דיקאני בתי הספר לרפואה הסכימו למהלך. בעבר, דובר על ביטול הסטאז' לסטודנטים מצטיינים בלבד, והר"י התנגדה ואף קראה לרעיון תמוה, אולם כעת הוא כלול בהסכמות. הר"י תהיה שותפה לגיבוש מתווה קיצור הסטאז'.
עוד מהלך שנועד למנוע בריחת מוחות, הוא החזרת סטודנטים מחו"ל להכשרה בבתי החולים בישראל כבר אחרי השנה החמישית ללימודיהם. זאת, כדי להביא אותם לארץ לפני שמוסדות רפואיים מחו"ל מתחילים לחזר אחריהם - מה שקורה בדרך כלל בשנתם השישית. ופנר תמכה ברעיון זה, אך אמרה: "בעבר, היינו שולחים סטודנטים ורופאים להכשרה בחו"ל, והם היו חוזרים בידיעה שזה המקום שהם שייכים אליו. בשנים האחרונות, הדברים פחות פשוטים, אך אנחנו רוצים שהם ימשיכו לחזור מהסיבה הזו. אנחנו במערכת הבריאות נעשה מה שאנחנו יכולים כדי שהדברים יהיו כך, אבל לא הכל תלוי בנו".
בר סימן טוב אמר כי: "רפורמת יציב, שקבעה קריטריונים למוסדות בחו"ל מהם אנחנו מוכנים לקבל רופאים, ועצרה בעצם שליש מהרישיונות החדשים, הייתה קריאת השכמה חשובה עבורנו. אנחנו מבינים היום שאנחנו חייבים לתכנן את כוח האדם במערכת הבריאות. אחרת, נקבל מערכת 'מוטה למרכז' (לעומת הפריפריה - ג"ו) ולמקצועות מסוימים, ועם זה אסור לנו להשלים".