רק 32% עברו את מבחני לשכת עורכי הדין / איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נתוני בחינות ההסמכה לעריכת דין שפורסמו השבוע, עם מספר הנבחנים הגדול ביותר השנה, מלמדים על בחינה קשה במיוחד, וכל זאת על רקע המלחמה הנמשכת. מה הסיכוי שיוחל פקטור, מדוע הבחינה הובילה לחילופי האשמות, ואיך השתנו נתוני המעבר במכללות ובאוניברסיטאות?
● לוין מבקש מיו"ר הוועדה הבוחנת לתת פקטור בבחינות לשכת עורכי הדין
● רוטמן מקדם קיצוץ מיידי של 20% בתקציב לשכת עורכי הדין
1 מאחורי הנתון החריג
רק 736 מ-2,270 המתמחים (32%) שניגשו לבחינות הלשכה בדצמבר האחרון עברו אותה. הציון הממוצע היה 53. מדובר בנתון חריג יחסית, לאחר שבאותו מועד בשנה הקודמת (דצמבר 2023) עמד שיעור העוברים על 62%. לצורך השוואה, בבחינות השנה האחרונה עמד שיעור המעבר בספטמבר 2024 על 60%, במאי היה מועד משלים עם כמות נבחנים מצומצמת בשל המלחמה (כ-700 נבחנים), אז עברו רק 16%, ובפברואר 2024 עברו כ-55% מהנבחנים.
זה לא המועד הראשון עם שיעור עוברים נמוך, אך זה בהחלט נתון חריג. התלונות מצד הנבחנים על רמת הקושי החלו עוד לפני שהגיעו הציונים. המחלוקת על רמת המבחן הנדרשת להכשרה לעריכת דין בישראל היא ארוכת-שנים, ותלונות של נבחנים הן תופעה חוזרת. בישראל יש כ-90 אלף עורכי דין, ומספרם עולה. תפקיד הוועדה הבוחנת הוא לוודא שמי שנכנס בשערי המקצוע יעמוד ברף מקצועי מסוים.
טענה שעלתה היא שביחס לשנים קודמות מדובר בבחינה בדרגת קושי גבוהה מאוד. בחברת "המתמחה", המכינה מתמחים לבחינה, כתבו למתמחים כי היו שאלות הלוקות בחוסר מובהקות, ו"שאלות הבחינה היו ארוכות מהרגיל, רבות מהן עסקו בפסיקה, וחלק נכבד משאלות הפסיקה עסקו בפסקי דין הרחוקים מלהיות פסיקת יסוד בתחומם".
מי שאחראי על חיבור הבחינה היא ועדה בוחנת מקצועית, הממונה, בהתאם לחוק, על-ידי שר המשפטים, ובראשה עומד שופט מחוזי בדימוס. כמעט כל חברי הוועדה מונו על-ידי שר המשפטים יריב לוין, למעט אחת שמונתה לפני תקופתו. מי שעומד בראשה הוא השופט בדימוס עודד מודריק. חברים בה השופטים דניאל טפרברג, ציון קפאח ועורכי הדין מהמגזר הפרטי אהרון שפרבר ואורלי טננבאום. מהמגזר הציבורי חברים עורכות הדין מרגנית לוי ולימור פלד, ומהאקדמיה ד"ר דניאלה אסרף ממכללת צפת ופרופ' לימור עציוני ממכללת שערי מדע ומשפט.
2הקאמבק של ירושלים
הפערים בין האוניברסיטאות למכללות גדלו. באוניברסיטאות אחוז המעבר עומד על 72% (מתוך 538 שניגשו), ובמכללות על 21% (מתוך 1,560); זאת לעומת פערים מעט קטנים יותר במועד הקודם - 92% מול 52%.
האוניברסיטאות, שרגילות להגיע לאחוזי מעבר גבוהים במיוחד, התדרדרו מ-92% ל-72%. בקרב מוסדות הלימוד, האוניברסיטה העברית חוזרת להוביל (77%), לאחר שבמועד האחרון ירדה למקום השני (94%), אך מוקדם יותר השנה, 100% מנבחניה עברו באופן חסר תקדים. אוניברסיטת תל אביב במקום השני, עם 73%, לאחר שבמועד הקודם הייתה במקום הראשון (95%).
אוניברסיטת רייכמן עלתה למקום הרביעי מבין האוניברסיטאות, עם 70% מעבר, אך עם ירידה מינורית יחסית מ-78% במועד הקודם. אוניברסיטת חיפה סוגרת את הרשימה, מבין האוניברסיטאות, עם 69% מעבר, ירידה דרסטית לעומת 91% במועד הקודם.
3 קריית אונו: רק 21% עברו
מספר העוברים מקרב המכללות צנח משמעותית. במועד הנוכחי עברו את הבחינה רק 21%, לעומת כמחצית במועד הקודם. מכללת ספיר שבעוטף עזה, שכיכבה במועדים קודמים עם 77-78 אחוזי מעבר, ירדה ל-33% בלבד.
מי שממשיכה להוביל בקרב המכללות, בפער משמעותי הפעם, היא המכללה למינהל. 130 מבוגריה ניגשו לבחינה, מהם עברו 53%. במועד הקודם עברו 88%. צניחה נרשמה גם למרכז האקדמי פרס, שבין בוגריו עברו 35%, לעומת 72% במועד הקודם בספטמבר.
המכללה שממנה מספר הניגשים הוא הגבוה ביותר, כשליש מכל מחזור בחינה, היא הקריה האקדמית אונו. 800 מבוגריה ניגשו לבחינה הנוכחית, ורק כ-21% (165) מהם עברו. מדובר במכללה פרטית, מהגדולות בארץ, שהקמפוס המרכזי שלה שוכן בקריית אונו, והיא מפעילה קמפוסים בירושלים, בחיפה ובנתניה וקמפוסים חרדיים באור יהודה ובירושלים. במועדים קודמים עמדו שיעורי המעבר של המכללה על 44%-51%, אך היא שומרת על מיקומה היחסי מבין המכללות. במועד הנוכחי היא ממוקמת חמישית מבין תשע המכללות.
משערי מדע ומשפט ניגשו 153 מתמחים אך רק 9% מהם עברו, לעומת המועד הקודם, אז עברו 45% מהנבחנים. המכללות שסוגרות האת הרשימה הן המרכז האקדמי כרמל (6%) והמכללה האקדמית צפת (7%) שמהן ניגשו בוגרים בודדים.
4 השר לוין מבקש להקל
הוועדה הבוחנת היא המוסמכת לתת העלאה בניקוד (פקטור) לנבחנים. אפשרות אחרת היא לקבוע פקטור בחקיקה. לפני מספר ימים פקעה כהונתו של השופט בדימוס יועד הכהן, ואתמול (א') מינה השר לוין את עודד מודריק במקומו, ופנה אליו בבקשה להעלות את ציוני הנבחנים.
לוין ביקש להתחשב בכך שמדובר בשעת מלחמה, ובקושי של חלקים באוכלוסייה להיבחן. "אין ספק כי התוצאות מעידות על כך שהבחינה הייתה קשה במיוחד, שעה שבנסיבות הקיימות היה דווקא ראוי להתחשב ולהקל במידת האפשר… אודה אם תביא בפני הוועדה את בקשתי כי הוועדה תקבע תוספת ניקוד (פקטור) לנבחנים, באופן שיביא בחשבון את האמור לעיל במכתבי זה ויבטא יחס הוגן לנבחנים, בפרט בנסיבות הלא פשוטות אשר מתקיימות בתקופת זמן זו".
בפעם האחרונה שהתעוררה סערה ציבורית בעקבות ציוני בחינות המעבר היא הובילה לשינוי ציון המעבר בלשכה. בדצמבר 2018, לאחר שינוי מתכונת הבחינה, עמד אחוז המעבר של הבחינה על 12%. חברי כנסת מהליכוד קידמו חוק שביקש להוריד את ציון המעבר מ-65 ל-50 בשלוש בחינות הסמכה, אך לבסוף הושגה הסכמה להוריד את הציון קבוע ל-60, והחוק ירד מהפרק. ההסכמה הושגה בין שרת המשפטים דאז איילת שקד, חברי הכנסת מיקי זוהר ואסנת מארק ועל דעת חברי הוועדה הבוחנת. גם לאחר ההסכמה, אחוז העוברים את אותה בחינת לשכה בסוף 2018 עמד על 36%.
5 פוליטיקה נכנסה לתמונה
שר המשפטים יריב לוין וחבר הכנסת שמחה רוטמן מיהרו להפוך את בחינת הלשכה לכלי התנגחות בלשכת עורכי הדין, למרות שאת הבחינה מחברת ועדה עצמאית, שכאמור מונתה על-ידי השר. בתחילה האשים לוין את יו"ר הלשכה בנתוני המעבר. הוא טען כי הלשכה משתמשת בבחינה לצורך "הכשלה סיטונית של הנבחנים, על-מנת לסגור את שורות המקצוע", האשים את הלשכה ב"אטימות" והודיע כי ימשיך לתמוך בהצעת החוק של ח"כ חנוך מיליבצקי להפוך את הלשכה לוולנטרית.
מי שהצטרף היה ח"כ שמחה רוטמן, שותפו של לוין למאבק המתמשך בלשכה, שכתב ברשת X כי תוצאות הבחינה מעידות על "כשל אדיר בהכנת הבחינה ובבדיקתה", והודיע כי ועדת חוקה תקיים דיון בנושא ותתערב אם לשכת עורכי הדין לא תספק פתרון. כאמור, מי שחיברו את הבחינה הם משפטנים שמונו על-ידי לוין עצמו, בהתייעצות עם המועצה הארצית, בהתאם לחוק.
יו"ר הלשכה עמית בכר דחה את טענות לוין והבהיר כי הוועדה הבוחנת היא האחראית על תוכן הבחינות. "אתה לא בוחל בשום זירה בכדי להתנגח בלשכת עורכי הדין", כתב.