גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוועדות ממשיכות לתכנן, אבל הדירות לא מגיעות לביצוע

ועדות התכנון מתגאות בשיאי תכנון ורמ"י ממשיכה לשווק כמות גדולה של קרקעות, אך הבעיות בענף הבנייה לא משתנות ● היזמים לא מצליחים לממש את היתרי הבנייה, והריביות, הביקושים הנמוכים והמלחמה רק החמירו את המצב

תכנון דירה / אילוסטרציה: Shutterstock
תכנון דירה / אילוסטרציה: Shutterstock

החודש יצאו שני גורמים ממשלתיים בסיכומי שנה - מינהל התכנון התגאה באישורי תוכניות לכ־204 אלף יחידות דיור (יח"ד) ורמ"י פרסמה שיווק מוצלח של קרקעות ל־65 אלף יח"ד. ואולם, ניתוח שערכנו בגלובס מעלה כי בעוד מערכי התכנון והשיווק מייצרים היצע תכנוני וקרקעות גדול - הבעיות בענף הנדל"ן מתמקדות בתחומי הבנייה והביצוע.

ראיון | מנכ"ל חברת הנדל"ן שמסביר: אלה הסיבות למחירי הדירות "המטורפים"
הכלכלן הראשי חושף: המספרים מאחורי מבצעי המימון בנדל"ן

שנה מוצלחת לרמ"י

נתחיל בנתוני התכנון והשיווק: 2024 יכולה להסתכם כשנה מוצלחת למדי מבחינת רמ"י, שלמרות המלחמה הצליחה לשווק בהצלחה כמות יפה של קרקעות לבנייה. הנתון עומד בסטנדרטים של כמויות השיווק הגבוהות של הרשות בארבע השנים האחרונות, שבכל אחת מהן שווקו יותר יח"ד מאשר התחלות הבנייה ((לאחר קיזוז התחלות בנייה שבוצעו בהתחדשות עירונית).

בפועל, ההפרשים גבוהים אף יותר מאלה שקיבלנו, שכן חלק מהתחלות הבנייה מבוצעות על קרקעות פרטיות שאינן קשורות לרמ"י, אך אין בנמצא נתוני התפלגות של התחלות בנייה על קרקעות רמ"י וקרקעות פרטיות.

עניין חשוב הוא שבשנים האחרונות הפערים בין שיווקי קרקע ליישומם בצורה של התחלות בנייה - עולים. זאת, משום שקרקעות שמשווקות ברמ"י לאלפי יח"ד בשנה, שמוגרלות בקרב זוגות צעירים במסגרת מבצעי הדיור נוסח "מחיר למשתכן", אינן בשלות מבחינות של תכנון ופיתוח.

בדיקה שערכנו בגלובס באחרונה העלתה כי ייקח ארבע־שש שנים לתרגם את מכרזי הקרקע להתחלות בנייה. מצוקת כוח האדם בקרב הקבלנים, צפויה לתרום להארכת לוחות הזמנים הללו עוד יותר.

שיא באישור יח"ד

כשמדובר בתפוקות התכנון, 2024 מהווה ככל הנראה שיא של אישור יחידות דיור, גידול של חמישית לעומת 2023. בדיקת שני גופי התכנון שתרמו לנתונים הללו - הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה והוותמ"ל - מעלה כי שניהם שברו את השיאים האחרונים שלהם, ובעיקר אמורים הדברים על הוותמ"ל, שתרמה לשליש מהדירות המאושרות.

ואולם דווקא ההצלחות הללו של גופי התכנון והשיווק הלאומיים מפריכות את הטענות המסורתיות שמגיעות מצד גורמים שונים בממשלה בדבר מחסור במלאי דירות תכנוני וב"ספסור קרקעות" של רמ"י.

ההיפך הוא הנכון. מבחינה תכנונית נראה כי מדינת ישראל יצרה מנגנון תכנוני שמנפיק עוד ועוד אישורי דירות שאין בהן צורך אמיתי, גם אם חלקן מוטמעות בתוכניות שמכונות "אסטרטגיות", שאמורות להתמשש בעוד שנים. בעשר השנים האחרונות יצר המנגנון הזה כ־1.4 מיליון יח"ד, כמעט פי 2.5 מהתחלות הבנייה.

במילים אחרות, גופי התכנון יכולים היפותטית לשבות למשך עשור־שניים ועדיין יש די והותר יח"ד מתוכננות בישראל. יותר מזה: גם אם היו מבטלים את הוותמ"ל לאלתר, ניתן היה למצוא עודף תכנוני אדיר של יח"ד.

אם נשוב לוותמ"ל, זה שנים שגורמי מקצוע קוראים לביטולה, ובשנים האחרונות נמצא לה יעד חלופי שהוא תכנון וקידום פרויקטים להתחדשות עירונית. ואולם סך היקף האישורים שלה בנושא זה הגיע בשנה שעברה לשישית מסך פעילותה.

הבעיה: בצעד האחרון

בעוד גופי התכנון והשיווק ברמות הלאומית והמחוזיות יוצרים היצע עודף של יחידות דיור, הקשר האמיתי בין התכנון לבנייה נמצא דווקא בוועדות המקומיות, שלמרבה הצער לא מפרסמות את התפוקות התכנוניות שלהן. מי שכן מפרסם נתונים בעניין זה, היא הלמ"ס, שמפרטת את תפוקות היתרי הבנייה השנתיים.

בעיקרון, היתר הבנייה הוא הצעד התכנוני האחרון של מערך התכנון, אם כי בשנים האחרונות רשויות מקומיות שונות הוסיפו לו עוד דרישות. לאור זאת, הוא מחובר הרבה יותר למציאות מאשר תפוקות התכנון של הוועדות המחוזיות והלאומיות.

החיבור הזה למציאות בא לידי ביטוי בקירוב גדול מאוד בין התחלות הבנייה להיתרי הבנייה לאורך השנים, שהופר ב־2021. מאז אותה שנה נפערים פערים משמעותיים בין מספר ההיתרים שמונפק לבין התחלות הבנייה. ב־2023 הפערים הגיעו ל־28 אלף, ואילו השנה, להערכתנו יעלו כבר ל־40 אלף.

מדובר בנתונים מטרידים, שמורים שמשהו רע קורה ליחידות הדיור לאחר שהן מאושרות סופית בוועדות התכנון. יזמים השקיעו אנרגיה וכסף רב כדי לקבל את ההיתרים הללו, ולפתע בוחרים שלא לממש אותם, או לפחות לדחות את המימוש.

יתרה מזאת, אם נחזור ארבע שנים לאחור, הנתונים הכלכליים והאחרים נראו אז מצויינים. לא סתם ב־2021 נשברו כל שיאי רכישת הדירות ומחירי הדירות עלו בקצב דו ספרתי. יותר מזה - קצב התחלות הבנייה זינק לרמה של 64 אלף ולרמה של 69 אלף ב־2022; היתרי הבנייה עלו לרמות גבוהות במיוחד של 73 ו־78 אלף בהתאמה בשנתיים הללו, אך כפי שניכר - הפערים החלו להפער דווקא אז.

להערכתנו, בשנתיים הללו באו לידי ביטוי המגבלות הפיזיות והטכנולוגיות של ייצור הדירות בישראל. היזמים היו שמחים לתרגם את כל ההיתרים להתחלות בנייה - אך לא יכלו, עקב המחסור בכוח האדם, הפיגור הטכנולוגי שבו נמצא הענף וחוסר היכולת שלו לעמוד בקצבים של התחלות בנייה של יותר מ־70 אלף יח"ד בשנה. הבעיות הללו היו ידועות היטב, אך שום צעד, למעט דיבורים לא ננקט, כדי להסיר את החסמים בתחום הבנייה.

מאוחר יותר באו לידי ביטוי הריביות העולות, הביקושים היורדים והמלחמה הקשה, שרק הגדילה את מצוקת כוח האדם, בעקבות גירוש העובדים הפלסטינים, מבלי שסופק עד כה פתרון אמיתי לבעיות הענפיות. טרם פרסמו הנתונים המלאים ל־2024, אך להערכתנו ההיתרים והתחלות הבנייה יפחתו ב־15%־20%.

הפערים בשטח

בשבוע שעבר פרסם הכלכלן הראשי באוצר ניתוח מצומצם יותר, שבחן את הפערים בין התחלות הבנייה לעסקאות שמבוצעות בפועל על דירות חדשות.

מסיכום זה עולה, כי גם בין נתונים אלה נרשם פער, שהחל ב־2022, שאז בנק ישראל החל להעלות את הריבית במשק. זאת, בעוד שבין אמצע 2020 לסוף 2021, מספר העסקאות על דירות חדשות עלה על התחלות הבנייה.

מהניתוח שערך הכלכלן הראשי לנתוני הלמ"ס עלה עוד כי הירידה המשמעותית בהתחלות הבנייה היתה בדירות המסובסדות (שהחליפו את "מחיר למשתכן"). "ירידות אלו מוסברות בעיקר בירידה החדה במכירת דירות אלו, עם סיום תכנית 'מחיר למשתכן' ופער הזמן הארוך שחלף עד אשר אושרו התכניות שהחליפו אותה", כתב הכלכלן הראשי בסקירה.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין