גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל השיטות של חברות הצריכה לגרום לנו להמשיך לקנות גם כשהמחירים עולים

ההתייקרויות במשק מרתיעות לא מעט צרכנים, אבל אנשי השיווק ערוכים עם פתרונות ● מהקטנת אריזות תוך שמירה על המחיר, דרך פנייה לרגש ולרצון לפצות את הילדים - ועד יצירת תחושה שאם לא נקנה עכשיו, כנראה נפסיד ● "מפעילים עלינו מניפולציות", מזהירים המומחים

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

בכל פעם שבישראל נרשם גל העלאות מחירים, מפלסי הלחץ והכעס של הצרכנים עולים, בעיקר ברשתות החברתיות. החצים מופנים כמובן לחברות, למותגים ולרשתות, שמצדם משקיעים במציאת דרכים לשכנע את הצרכנים להמשיך לקנות את מוצריהם בהיקפים דומים. אילו טריקים ומניפולציות נמצאים בארסנל השיווקי, ומתאימים גם לימים שבהם צרכנים חוששים שלא יצליחו "לסגור את החודש"?

המומחים שמסבירים: למה הישראלים לא מתרעמים על הגזירות הכלכליות שבפתח?
נתונים חדשים חושפים גל רכישות במשק, רגע לפני שהגזירות נכנסו לתוקף
המחירים בסל הצריכה שיתייקרו בשיעור דו־ספרתי

"הגזירות הכלכליות הן חוויה סובייקטיבית, שלא בהכרח קשורה בכמה המשכורת שלנו באמת תיפגע, אבל הרבה מאיתנו יעברו מכלכלת שפע לכלכלת מחסור", מסביר הפסיכולוג הקליני רועי סמנה. "בעוד שבימים של כלכלת שפע השיווק הוא על בסיס 'אתה רוצה' או 'אתה חושק', במצבים כאלה השיווק יהיה יותר לכיוון של 'אתה צריך' ו'אתה חייב'.

"הרבה צרכנים ידחו הוצאות יקרות או לא הכרחיות, אבל יש גם כאלה שינסו לאגור מוצרים בכמויות גדולות, כי המצב הולך להיות נורא, והמחירים רק יעלו, ולכן נראה הרבה מבצעים בסגנון 4 פלוס 1.

רועי סמנה / צילום: תמונה פרטית

"בתחום המזון, אנשים אולי יוציאו פחות על וולט ויבשלו בבית, אבל יקנו פרודוקטים יותר יקרים לפיצוי. יהיה מתח בין שני קטבים מנוגדים - החרדה והרצון לשמור על הכיס שלנו כשהערך של הכסף יורד, ומצד שני הרצון לפנק את עצמנו - ועל זה בונות החברות המסחריות.

"החברה הישראלית לא ידועה ככזו עם צרכנות חכמה במיוחד. ה־FOMO (Fear of missing out) עובד תמיד, ואנשי השיווק יעשו בו שימוש ביתר שאת, מכיוון שאנחנו בתחושה של חוסר. זה מיתר שאפשר לפרוט עליו".

משווים מחיר, לא משקל

שלושה טריקים שצפויים לבלוט בשנה הקרובה הם שרינקפלציה, פנייה לרגש והדגשת ערך. שרינקפלציה היא הקטנת גודל האריזה של מוצרים מוכרים ואהובים, תוך שמירה על תמחור כמו בגודל המקורי - למשל הקטנת טבלת שוקולד מ-100 גרם, הגודל הסטדנרטי המקובל, ל-80 גרם. "מדובר בטכניקה שיווקית שעוזרת ליצרנים לייקר את המחירים בצורה משמעותית בלי שכמעט אף אחד ישים לב", מחדד מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ האסטרטגי שיווקי Success Code. "במקום להעלות מחיר, פשוט מקטינים את המוצר.

מוטי אלבז / צילום: עידו סקעת

"למה יצרנים עושים את זה? בגלל כמה עקרונות פסיכולוגיים בסיסיים. הראשון הוא שמירה על עקביות - אנחנו מתוכנתים לאהוב עקביות ולהימנע משינויים. כשאנחנו רואים את אותו מוצר על המדף במחיר המוכר, אנחנו מרגישים נוח לקנות אותו שוב, גם אם בפועל קיבלנו פחות. עיקרון שני קשור להרגל של השוואת מחירים ולא משקלים: רובנו נשווה את מחיר המוצר למחיר מוצרים דומים על המדף, אבל כמה מאיתנו באמת יבדקו את המשקל? כמעט אף אחד".

מה אם אנחנו צריכים דווקא עכשיו להחליף טלפון, לפטופ או מקרר - הוצאה לא צפויה שצפויה להכביד עלינו? כאן החברות ינסו להדגיש את הערך. "חברות יגידו לנו שהמוצר יחזיק להרבה יותר זמן ממוצר שעולה פחות, כך שאת לא מבזבזת אלא משקיעה, או שיציעו תנאי תשלום טובים יותר", מסבירה ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב־תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר־אילן.

ד''ר עינב סודאי / צילום: חן דמרי

"הן גם יכולות לגרום לנו לרכוש דברים ש'חשוב' שנקנה דווקא בתקופה הזו, באמצעות מניפולציות רגשיות. הרי זה בדיוק מה שקרה רגע לפני, בדצמבר, כשהיה 'פיק' גם במוצרי הבסיס וגם במוצרי המותרות, במחשבה שאחרי העלאות המחירים לא נקנה. מדובר במנגנון קנייה הגנתי של 'אם אקנה עכשיו, בעצם אחסוך'.

"המוח שלנו לא יודע לערוך אקסל בצורה טובה. האזור במוח שהוא מערכת התגמול, הוא כמו הילד שנמצא בקניון, רוקע ברגליים ועושה סצנה; ויש את האזור הפרה־פרונטלי, המבוגר האחראי, שעושה את החישובים והאסטרטגיה, והוא זה שמנהל את האירוע של הסצנה בקניון.

"את האזור הפרה־פרונטלי אפשר לתחמן בקלות. אם נראה מבצע, 'הילד הקטן בקניון' יגיד שאם לא נקנה עכשיו זה יגרום נזק, כי בהמשך זה יעלה הרבה יותר. אם פעם הייתי מבינה עד כמה מבצע לא משתלם, כעת בגלל הפחד של עליות המחירים הוא יתפוס את העין שלי חזק יותר".

נקודה נוספת היא המגמה הגלובלית של ויתור על שימוש בכסף מזומן והתמקדות בתשלום בכרטיס אשראי. סודאי מצביעה על כך שהמגמה הזו מועילה בעיקר לקמעונאים: "מחקרים מראים שכשמשלמים במזומן, האזור במוח שאחראי על התחושות הלא נעימות, ואפילו על כאב, מופעל בצורה חזקה - ולעומת זאת, באשראי ובתשלומים תחושת הכאב מופחתת".

"אנחנו טרף קל"

בין המרוויחות יכולות להיות רשתות שנחשבות זולות יותר. "אנשים יחליטו לקנות יותר בסטוקים למיניהם, אבל אז זה יגרום להם לקנות בתדירות גבוהה יותר כי 'זה זול'", מציינת ד"ר סודאי. "אם לא ננהל את הדברים בצורה נכונה ואובייקטיבית, נרגיש שאנחנו חוסכים משהו, אבל בפועל נוכל להגיע לאותן הוצאות שהיו לפני כן".

גם חברות שמציעות מוצרים לילדים עשויות ליהנות מהעלייה ביוקר המחיה. אולי לא נקנה לעצמנו גבינות יקרות או שמלה בזארה, אבל קורנפלקס כריות - שבעצמו עמד לפני שנתיים במוקד זעם צרכני לאחר עוד גל העלאות מחירים - או משחק נינטנדו חדש לילדים, יעברו לנו בגרון, גם אם בקושי. "אם אני קונה למישהו אחר, לילד, אני מרגישה פחות שבזבזתי", מסבירה סודאי. "כשאני במוד רגשי מסוים, גם אם אני יודעת את השורה התחתונה, קבלת ההחלטות משתנה - ועולם הצרכנות יודע שניפול בבור הזה".

אנשים אומרים לעצמם שהכול פה קשה ויקר, ולכן יפנקו את עצמם.
"אנחנו כמו טרף קל בעולם הצרכנות. בהתחלה אנשים יפחדו להוציא, וההידוק יהיה מסיבי, אבל אז יהיה פרץ של 'פרס' לעצמי. אבל אם נעשה לעצמנו רשימות של ההוצאות החודשיות, יצטרכו לצוד אותנו בצורה קצת אחרת כדי שנקנה. אולי כדאי להעביר יותר קניות לאונליין, כי הסופר בנוי כך שתחרשי את כולו כדי להגיע לביצים וללחם, ובדרך אנחנו מוסיפים לעגלה דברים ומבצעים שלא תכננו מראש".

אלבז מזכיר כי הטריק הזה נהוג גם בחנויות האופנה. "היכן ממקמים את פינות המבצעים? לרוב בעומק החנות, כדי שהצרכן יראה כמה שיותר פריטים עד לשם. מדוע הרשתות לא מביאות מלאים גדולים? משתי סיבות: כדי לייצר תחושת FOMO, שלקוחות יבינו שאם הם לא קונים עכשיו זה ייגמר, וכדי לגרום לצרכן להבין שבכל פעם מחדשים עיצובים, ולסקרן אותו".

טריק נוסף שנוגע למיקומים של פריטים בחנות הוא "הזול בהתחלה". לדברי אלבז, "בחנויות מזון ממקמים מוצרים עם מחירים מוזלים בכניסה, כדי לתת הרגשה שכל החנות מוזלת. זו גם הסיבה שבסופר־פארם, לדוגמה, יש מדף ענק מצד ימין שכתוב מעליו Super 5. כולם מוצרים שנמכרים במחיר הפסד, אבל המטרה היא לפרק את ההגנות של הצרכן כבר בהתחלה ולתת לו הרגשה שזול כאן, כדי שלא יחשוב פעמיים לפני שיעמיס מוצרים בעגלה".

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לאחר החלטת הריבית: מדד הבנקים קופץ, מניות הנדל"ן יורדות

מדד ת"א 35 עולה ב-0.3%, אך ת"א 90 יורד ביותר מ-1% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי בהחלטת הבנק המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאופוליטית ● שר האוצר: "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן