אריק פרינס / צילום: ap, Alex Brandon
שלושה שבועות אחרי טבח 7 באוקטובר הגיע אריק פרינס לישראל עם רעיון מרחיק לכת - לקדוח מהים ועד המנהרות של עזה, להציף אותן במים וכך לשלול מחמאס את היכולת לנהל את המלחמה מתחת לקרקע. לצורך הזה הוא נפגש עם בכירים במפא"ת, יחידת יהל"ם וגורמי הנדסה בפיקוד דרום. צה"ל מצדו החל לנסות לגלגל את המיזם, אבל בסופו של דבר הוא ננטש. חיילינו, כידוע, חזרו להילחם באמצעים קונבנציונליים יותר ולרדת בעצמם אל מתחת לפני הקרקע.
● התוכנית של מקדונלד'ס ליציאה מהמשבר
● האם הכלכלה תפיל את המשטר האיראני ומה הקשר לישראל?
● הצוללת | המומחה שמסביר: זו הטעות מספר אחת של המשקיעים הישראלים
עבור פרינס המתוסכל זו הייתה עוד הוכחה לכך שצבאות סדירים ומערכות בירוקרטיות מתקשים לחשוב מחוץ לקופסה ולהתנהל ביצירתיות. זו הייתה הוכחה גם לתפיסה שלו שבלאקווטר, צבא פרטי שהקים וביצע עבור הפנטגון וה־CIA משימות מיוחדות, הוא פורץ דרך בתחומו. "הצפת המנהרות הייתה יכולה לנטרל אזורים שלמים מבלי להטיל פצצה אחת", אומר פרינס בראיון מיוחד בזמן ביקורו בישראל בחודש שעבר. "הדבר היה מחסל את היכולת של חמאס לתמרן בין מנהרות, מסייע להשמדת מחסני הנשק וגם גורם לו להזיז חטופים ממקום למקום. הוא הרי לא רוצה אותם מתים".
המערכת הישראלית הקשיבה לך?
"גורמי השטח אהבו את הרעיון, אבל מי שהיה מקורב יותר לקבלת ההחלטות במטה - קצת פחות. לעולם לא אשכח את שיחת הטלפון שבה השתתף מומחה מרובה תוארי דוקטור ממפא"ת, שאמר 'ניסינו קידוחים לפני חמש שנים וזה לא עבד כל כך טוב'. אז הכנסתי את הקודח הראשי שלנו לשיחת הוועידה והוא אמר: חביבי, בשנה שעברה הייתי צריך לקדוח מצד אחד של נהר המיסיסיפי לצד השני, ותוך כדי כך עוד עשינו תחרויות מי יוכל לכוון לנקודה קטנה בתחתית הנהר, ואני עברתי אותו בהצלחה. זה מספיק טוב בשבילך?
"זה היה רגע של מייק דרופ מבחינתי. קדחנו במקומות הכי גרועים, ירו עלינו, פוצצו עלינו. אנחנו יכולים להתמודד עם זה, ולא צריכים מכם שום דבר. רק תנו לנו חלקת אדמה ותנו לנו לעבוד. יש לי משאבות של 12 אלף כוחות סוס שהיו מסייעות לסחוט את המנהרות בעזה כמו שפופרת משחת שיניים".
הסיבות לכישלון תוכנית ההצפה מגוונות. ראשית, התברר שהאדמה הייתה רכה מדי ולא ניתן היה לייצר לחץ אטמוספרי גדול מדי - המים שקעו במקום להציף את המנהרה. פרינס מסביר כי "צה"ל ניסה, אבל עם צינורות לא מספיק גדולים, מסיבות כספיות. הייתה כאן הרבה גאווה, עיקשות וביורוקרטיה". באירוע שנערך במילווקי בקיץ האחרון ציין פרינס סיבה נוספת - איסור שהטיל הפנטגון בימי ביידן לספק לישראל את הטכנולוגיה. ע"פ הערכות איסור זה נבע בין השאר מהחשש שהפעילות תפגע באקוויפר החוף של עזה.
מדובר צה"ל נמסר: "הטענות אינן נכונות. תהליך פיתוח שיטת אטלנטיס (התוכנית הצה"לית להזרמת מים למנהרות, א"ג) בידי צה"ל ומערכת הביטחון היה תהליך מסווג אשר אריק פרינס וחברתו לא היו מעורבים בו. צה"ל ומערכת הביטחון משקיעים מאמצים רבים לאורך שנים באיתור ופיתוח אמצעים מבצעיים לטיפול בתשתיות התת־קרקעיות של חמאס".
"מה יהיה עם עזה?"
כך או כך, ביורוקרטיה היא מונח שגור וחוזר בשפתו של פרינס. האיש שגדל ביחידת אריות הים המובחרת של הצי האמריקאי, והשתחרר בדרגת לוטננט קומנדר, הפסיק להאמין במערכות הגדולות. הוא הקים חברת אבטחה פרטית שמנהלת משימות צבאיות והפך למנהל הצבא הפרטי הגדול בעולם בתחילת שנות האלפיים, חברת בלאקווטר. לימים, הפכה החברה לאחת משלוש החברות הצבאיות הגדולות ביותר ואף החזיקה בצי מסוקים ומטוסים משלה. כמו חסידים רבים של השוק הפרטי, הוא בטוח שהצלחות גדולות מגיעות מסבלנות גדולה מאוד למיזמים פרטיים ובעלויות נמוכות.
לדבריו, עצירת הצפת המנהרות לא היה הפרויקט היחיד שהופסק בשל חולשתן של ביורוקרטיות. כמה חודשים לאחר 7 באוקטובר הוא התבקש בידי הכנסייה הקתולית לתכנן מערך סיוע הומניטרי לעזה, הכולל אוניות, מתקני בדיקה ואבטחה ומחנות לחלוקה של מזון ותרופות - והגיע עם תוכנית הכוללת אסדה צפה על פני שטח של 100 מ"ר, שתי אוניות הנושאות מכולות ומתקן בדיקה. האסדה הצפה, לשיטתו, הייתה יכולה להיות פתרון מנצח בהשוואה למזח שבנה הצבא האמריקאי, שפורק לאחר שכשל שוב ושוב במשימתו. "גדלתי סביב אסדות באגמים הגדולים של צפון ארה"ב, אז יש לי ניסיון כזה או אחר בתחום. בחורף זה פתרון מוגבל, אמנם, שפעיל אולי מחצית מהזמן, אבל עדיף פתרון שנותן 80% מענה ועובד היטב מאשר פתרון שנותן מענה של 100% ולא עובד".
הפתרון, שהציע האפיפיור פרנציסקוס, יכול היה להפוך לצינור אספקה יעיל ובטוח לרצועה, בעלות נמוכה ביותר: התקציב שביקש פרינס לא עלה על 12 מיליון דולר לבניית ההובלה הלוגיסטית ובניית המחנה, אבל התשובה שקיבל מהממשל האמריקאי הייתה "אין צורך, אנחנו מטפלים בזה בעצמנו", הוא מגלה. "התשובה שסיפק הממשל היתה מביכה, והתוצאה בהתאם: האוניות שלא הגיעו לכאן, המזח שנסחף, אפילו החייל האמריקאי שאיבד את חייו בהרכבת המתקן הצף המטופש, וכל זאת בעלות גבוהה של 250 מיליון דולר.
"זו הוכחה נוספת שממשלות גדולות עושות מהלכים מטופשים - אין באמת הערכה של תוצאות או בחינה של עלות-תועלת. מתקפת הביפרים למשל הייתה מבצע קטן, חדשני ונישתי של שירותי הביטחון הישראליים. אל מול זה יש את צה"ל הקונבציונלי הגדול והמנופח או המנגנון של הפנטגון שלא ראינו ממנו הישגים כאלה במערכה הזאת".
לאחרונה עלו מהצד הישראלי רעיונות להביא חברות אבטחה פרטיות שיהיו אחראית לחלוקת הסיוע בעזה ולהחליש כך את החמאס.
"ייתכן שאני בעצמי הייתי רוצה לקחת חלק בפעילות כזו בעבר, אבל היום צריכה להיות קודם כול החלטה פוליטית: מה יהיה עם עזה? יש אוכלוסייה בישראל שרוצה לשטח את עזה עד הסוף ולגרש את הפלסטינים. אבל צריך להבין שהמשמעות היא לגור ליד מחנה שבויים. למרבה הצער, 7 באוקטובר הראה שכאשר אתה שולל מאנשים עתיד לאורך זמן, בסופו של דבר הם יבינו איך לדפוק אותך".
הבעיה היא שאין שום כוח חיצוני שמעוניין לשלוט בעזה.
"יש רתיעה של מדינות המפרץ מלהתערב בגלל מנהיגות שגויה מצד וושינגטון. הרי הסעודים היו קרובים להצטרף להסכמי אברהם - כל מה שהם ביקשו היה להמשיך באותם יחסים ביטחוניים עם ארה"ב. אבל בממשל ביידן בחרו לשנות את אופי היחסים עם הסעודים, אז הם בתגובה פתחו בנורמליזציה מול האיראנים והוסיפו את הסינים כמתווכים כדי להכניס אצבע בעין של האמריקאים. אני לא יודע מה יקרה תחת ממשל טראמפ, אבל הייתי אומר שהעדיפות הדיפלומטית הגבוהה יותר של ארה"ב כעת היא לסיים את המלחמה באוקראינה, להרחיק את רוסיה מהחיבוק הסיני ולמשוך אותה בחזרה לכיוון אירופה".
התקרית ששינתה הכול
פרינס (55) נולד בעיירה הציורית הולנד במדינת מישיגן, עיירה שנוסדה בידי מהגרים הולנדים ושומרת על אופייה המסורתי עד היום. אביו אדגר היה אחד מהאנשים העשירים במישיגן לאחר שהקים וניהל אימפריית יציקות מתכת לייצור מכונות תעשייתיות וחלקי רכב. במקום להיכנס לעסקי המשפחה, בחר פרינס הצעיר ללמוד טיס באופן פרטי ולאחר מכן להתגייס לצבא כטייס, אך את האתגר הוא מצא בסוף ביחידת אריות הים. הוא יצא לקצונה, אבל השתחרר לאחר שאביו מת מהתקף לב ואשתו חלתה בסרטן.
אז הקים פרינס את בלאקווטר כמתקן אימונים פרטי לצבא. הוא השקיע 5 מיליון דולר מכספי ירושת אביו, וניהל את החברה בהשראת המפעל שלו: הוא חילק אותה לחטיבות והתייחס לתהליך הגיוס והניהול כאל מכונה. מתקפת הטרור של 11 בספטמבר ופרוץ מלחמת עיראק השנייה הביאו את בלאקווטר להפוך לאחת משלוש החברות הצבאיות הגדולות ביותר, עם חוזים שקיבל ממשרד ההגנה ומה־CIA. מ־1997 ועד 2010 הכניס 2 מיליארד דולר, מתוכם 1.6 מיליארד בפרויקטים לא מסווגים.
בלאקווטר הכניסה בשיאה 850 מיליון דולר בשנה והעסיקה כ־3,500 לוחמים לשעבר בצבא ארה"ב במשימות אבטחה בעיראק ובאפגניסטן. אך ב־2007 החלו העניינים להסתבך: רכב שהתפוצץ ופגע בכמה בכירים עיראקים משך לכיכר ניסור במערב בגדד שיירת רכבי אבטחה של החברה.
אחד הצוותים בשיירה החליט לירות לעבר מכונית לבנה והרג שני אזרחים, לאחר שקודם לכן קיבל דיווח על חשד למכונית תופת. היריות הביאו עמן חמושים נוספים להצטרף לקרב, ו־11 עיראקים נהרגו. הרשויות בארה"ב חקרו את בלאקווטר, והאשימו שלושה אנשי צוות בהרג ואחד ברצח. ב־2020 טראמפ חנן את ארבעתם. בראיונות לתקשורת הזרה האשים פרינס את ממשל אובמה-ביידן, כמו גם את "ביצת הפוליטיקה של וושינגטון", ברדיפה - בשולחם כל רשות ממשלתית אפשרית לרדוף אותו ואת בלאקווטר, וטען כי נאלץ לשלם 2.5 מיליון דולר עבור הוצאות משפט מדי חודש. ב־2010 הוא מכר את החברה ב"שבריר מהשווי שלה כמה שנים לפני".
"לעזאזל, נייצר טלפון משלנו"
בשנים האחרונות פרינס מגדיר את עצמו בראיונות לתקשורת כמייסדה של חברה ישראלית בשם אנפלאגד (Unplugged), יצרנית טלפונים עבור משתמשים שמעוניינים בפרטיות מהממסד ומענקיות הטכנולוגיה. בעבר הוא טען כי אם חיילי צה"ל היו מסתובבים עם טלפונים שכאלה בבסיסים, אירועי באוקטובר לא היו קורים, כיוון שלא ניתן היה לאסוף מידע בקלות שכזו על הבסיסים. בחברה, שיושבת ביקנעם, מספקים את המכשיר ואת מערכת ההפעלה והאפליקציות שמונעות זליגה של נתונים הנאספים כיום בידי חברות מסחריות, ובראשן גוגל ומטא, אך גם בידי ארגונים ממשלתיים.
פרינס, תומך נלהב בהגנה על פרטיות, נכנס בטבעיות לתפקיד הפרזנטור של המכשיר. האירוע המכונן שהביא אותו להקים את החברה היה, לדבריו, מערכת הבחירות של 2020, תוך שהוא רומז להחלטה של פייסבוק דאז להוריד מהפלטפורמה את דונלד טראמפ. "נדהמתי לראות מה חברות הביג טק והממשלות עושות כדי לדכא את חופש הביטוי", הוא אומר.
פרינס מחבר גם את תחושת הנרדפות מימי פרשת כיכר ניסור להחלטה להצטרף להקמת אנפלאגד. "בחוויה שלי כל הביורוקרטיה האמריקאית והתקשורת רודפות אחריי בגלל התקרית בעיראק. הרגשתי את מלוא כובד המשקל של כל סוכנות פדרלית אפשרית. הטלפון הזה מאפשר לי להרגיש כמו טייס קרב עם חתימת מכ"ם מאוד מאוד נמוכה".
את אנפלאגד הקים עם ערן קרפן, סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה. תחילה ביקשו פרינס, קרפן ומייסד שלישי בשם מייקל יודלסון לפתח פתרון שיתחרה בסלברייט הישראלית - שמאפשרת לרשויות חוק לבצע פריצה פיזית לטלפונים של חשודים בביצוע פשע - אך החליטו לשנות כיוון ולעבור לייצר טלפונים בעצמם. "במקום להתחרות בחברה ששווה 5 מיליארד דולר החלטנו להתחרות בשתי חברות של טריליון דולר. כמו שאומרים: לך על גדול או שתלך הביתה".
זו לא הנגיעה הראשונה של פרינס בעולם הטכנולוגיה: הוא משקיע מוקדם בוויקר, אפליקציית מסרים מידיים בטוחה שחסינה בפני מעקב של ענקיות הטכנולוגיה. שם, אגב, הוא גם עשה אקזיט כאשר החברה נמכרה לאמזון. "אני משתמש באפליקציות מסרים מאובטחות מאז שהן קמו", הוא מודה. "עכשיו, כשהיא בבעלות אמזון, היא בהחלט חלק מהמשחק של ביג טק בארה"ב. אז החלטנו - לעזאזל עם זה, אנחנו הולכים לייצר טלפון משלנו, עם מערכת הפעלה משלנו ואפליקציות משלנו. אך עם הבדל אחד - אנחנו לא נשתתף במודל הקפיטליזם הפולשני, אלא ניתן לאנשים אפשרות לכבות את החיבור שלהם עם העולם הזה, כך שהם ישלטו במה שהמכשיר שלהם משתף". לטענת החברה, היא מכרה עד כה 10,000 מכשירים במחירים שמתחילים מ־989 דולר.
משתמשים מחפשים מצלמה איכותית, נפח אחסון, מערכת הפעלה מעודכנת, לפני שהם בכלל מחשיבים טלפון מנותק מהחברות הגדולות כשיקול שיגרום להם לקנות טלפון.
"ראשית, המצלמה של סמסונג דומה באיכות שלה לזו שמשובצת במכשירים שלנו. שנית, אני מסכים שזה לא מתאים לכל אחד - אנחנו סבורים ש-20%-30% מהאוכלוסייה מעוניינת לשלוט בנתונים שהיא משחררת לחברות הגדולות ולשלם כדי למנוע דליפות מידע. אנחנו רואים את המשתמשים שלנו מגיעים משלושה מקורות: בעלי מטבעות דיגיטליים שחוששים מזיהוי ארנקי הקריפטו שלהם בידי האקרים; אנשי עסקים כמו עורכי דין, מנהלי קרנות ובכירים בחברות גז ונפט שנוסעים לרגל עסקים ומעוניינים לשמור על סודיות; וכל מי שמעריך את חופש הביטוי והפרטיות".
המשתמשים הראשונים במכשירים בטוחים הם בדרך כלל גורמים עבריינים. כמומחה ביטחון לא מפריע לך שהטלפון שלך יקשה על הרשויות לאתר טרוריסטים?
"אסור להניח שיש כלי שבאמצעותו אפשר להאזין לפושעים, כי הצד השני תמיד פועל ביצירתיות ומסתגל לדרכי תקשורת אלטרנטיביות. בישראל שירותי הביטחון הניחו שהם יודעים מה קורה בעזה וגילו שהם טעו בדרך הקשה. אנשים תמיד ימצאו את האמצעים לתקשר איכשהו ביניהם - אם יש להם כוונה טובה או רעה. אם יאזינו לאלקטרוניקה שלהם הם יעשו פגישות פרונטליות או ישלחו יוני דואר. אני חושב שהדבר החשוב ביותר עבור חברה חופשית הוא לדרוש מהפוליטיקאים דין וחשבון ולאפשר לאזרחים הפרטיים להחזיק בנתונים שלהם ולתקשר בחופשיות ובבטחה".
"תורת הלחימה משתנה"
בלאקווטר אמנם נבלעה בחברה גדולה יותר בשם קונסטליס, וחלום המצביא הפרטי הגדול בעולם נגוז ממנו, אך פרינס לא הפסיק להאמין בשוק הזה ובתורת הלחימה. יתר על כן, המהפכים הגיאופוליטיים בשנים האחרונות הם עדות מבחינתו שצבאות קטנים, חכמים, המבוססים על רחפנים ובינה מלאכותית, עשויים להיות חזקים יותר מצבאות סדירים וכבדים. השתלטות ארגוני המורדים בראשות הארגון הייאת תחריר א-שאם על השלטון בדמשק היא עבורו עוד הוכחה לכך.
"אופי הלחימה משתנה", הוא אומר. "מדובר בקונסורציום של קבוצות שאורגנו בידי המודיעין והמבצעים המיוחדים הטורקי - הם השתמשו ברחפנים רבים, דבר שסייע ללוחמים בשטח לפגוע במטרה גם ממרחק של 15 ק"מ. זה מוזיל מהלכים צבאיים ומאיץ אותם. תורת הלחימה בעצם משתנה לנגד עינינו".
אתה אופטימי לגבי המשטר החדש בסוריה?
"התשובה היא לא. החלפה של משטר רדיקלי אחד ברדיקלים סונים היא לא בהכרח דבר טוב לישראל. ללא ספק, למנהיג המורדים אבו מוחמד אל-ג'ולאני יש יחסי ציבור מצוינים, אבל גם אם נמר יהפוך חברבורותיו, הוא עדיין נמר. לכן על ישראל להיות ערנית ודרוכה".
המשטר באיראן יקרוס כפי שקרה בסוריה?
"בהחלט היו לכך הזדמנויות בעבר, כי המשטר מאוד לא פופולרי בקרב העם האיראני. סוריה נפלה בגלל פלישה חיצונית בעידוד טורקיה, אבל באיראן הגיאוגרפיה דווקא מקשה פלישה שכזו. כשמחאת הנשים פרצה והשלטון לא נפל, חשבתי שזו הייתה החמצה אמיתית".
דבריו של פרינס ערבים מאוד לאוזניים ישראליות, אך כיאה לנאמן לאידאולוגיה הרפובליקנית - פרינס הוא גם מתנגד גדול של המימון האמריקאי למדינות זרות, בראש ובראשונה לאוקראינה, אך לא פחות מכך - גם לישראל. כאשר הוא נשאל על כך, הוא עונה ללא היסוס: "ישראל יכולה לשרוד ללא המימון האמריקאי.
"אני לא אומר שארה"ב צריכה להפסיק למכור נשק לישראל - זה משהו אחר לגמרי. אבל אני חושב שישראל התמכרה למימון חופשי מוושינגטון, והרבה מהכסף הזה הגיע גם עם התנאי שהייצור צריך להיות בארה"ב, ושצה"ל צריך להתנהג באופן שמוכתב על ידי הפנטגון או ממשל ביידן. העברת ההון המשמעותית ממשלמי המסים בארה"ב חייבת להסתיים והיא תגיע לסיומה. אנחנו חייבים חשבון נפש על הגזמה וניפוח ממשלתי בכל ההוצאות החברתיות והצבאיות. אני לא אומר ששיתוף הפעולה בין הצבאות הסתיים - אבל היקף העושר בקרב הפזורה היהודית בעולם הוא גדול מספיק (כדי לפצות על כך - א"ג)".
ממשל טראמפ הקודם לא שינה את הסיוע הביטחוני לישראל - זה יהיה שונה עכשיו? האם המימון האמריקאי עומד להסתיים?
"לא הייתי מהמר נגד זה".
"הטיפול בחות'ים לא יעיל"
שנה לאחר שעזב את בלאקווטר החליט פרינס לקבל את הצעתה של ממשלת איחוד האמירויות להקים עבורה צבא פרטי למשימות שונות. הוא עבר עם משפחתו להתגורר בדובאי במשך כמה שנים, ובהמשך קיבל לידיו את המשימה לחסל את פעילות הפיראטים הסומלים בקרן אפריקה ובים האדום.
כבר ב־2009 הפכה הפיראטיות בסומליה לתופעה מדאיגה: בין 80 ל־90 אוניות נשבו בשנה, ובעליהן נאלצו לשלם כופר שנע בין 5 ל־20 מיליון דולר לספינה. הכוח של פרינס הוקם ב־2011 והתבסס על כ־2,000 חיילים סומלים מהכוח הימי של פונטלנד, אזור בצפון מזרח סומליה.
שנה לאחר מכן, הוא מספר, בעיית הפיראטים נעלמה - לא בהפצצות מהאוויר, אלא באמצעות חיילים שרדפו את הפיראטים לבסיסיהם ופגעו ברשת האספקה שלהם. "הבנו שהם מתנהגים יותר כמו איגוד", נזכר פרינס. "כל משפחה או שבט תורמים מרכיב משלהם לפעילות הכוללת - מישהו אחראי על המנוע, מישהו אחראי על אספקת המזון וכך הלאה. הלכנו אחר קווי האספקה הלוגיסטית וזה הוביל לבסוף לעצירת הפיראטיות".
מה אפשר ללמוד מכך על הבעיה החות'ית בתימן?
"יש הבדל בין הסומלים לחות'ים, כיוון שהאחרונים הם פיראטים שמשודרגים ברחפני שאהד 136, טילים בליסטיים וטילי שיוט מתוצרת איראן שמפורקים לרכיבים ונשלחים לתימן. אבל הדרך שבה אנחנו מטפלים כיום בנושא החות'י אינה יעילה: אנחנו יורים בכטב"ם שמחירו 20 אלף דולר עם טילים בשווי כולל של מיליארד דולר".
הדרך לטיפול באיום החות'י, לדידו של פרינס, כולל, איך לא, צבא פרטי. כדוגמה הוא מספק את המבצע הבריטי בתימן בשנות השישים של המאה שעברה, אז שירות המודיעין החשאי שכר את מייסד הכוחות המיוחדים הבריטיים (SAS) דיוויד סטרלינג, שהציב בתימן עשרות יועצים בריטים שהועסקו דרך החברה הפרטית וואצ'גארד. באמצעות הצנחה של אספקה אווירית ישראלית במבצעי "רוטב" ו"דורבן" הצליחו הבריטים והכוחות המלוכניים התימניים לדחוק את נאצר ואת הכוחות שתמכו בו.
אז אתה טוען שאין תחליף לכוחות קרקעיים מערביים בתימן?
"בהחלט, סטרלינג הבין שאין כאן אפשרות אחרת. הרי מפקד צבאי אחראי סך הכול על שני גורמים: תיאום של מידע ושחרור אנרגיה - תזוזות של כוחות או ירי של נשק. הבעיה בצבא ארה"ב היא שעלות האנרגיה הפכה לכל כך גבוהה באופן משתק, והטיעון בעד כוח פרטי הוא שהוא יכול לבצע משימות בעלות של 1% מהעלות של צבא סדיר. את בעיית החות'ים אפשר לפתור בכמה מאות מיליוני דולרים בלבד".
פרינס נשמע ומדבר כמו סנטור רפובליקני, אך לדבריו - הוא סולד מפוליטיקה ולעולם לא יעמיד עצמו למשרה ממשלתית או לבחירת הציבור. ועם זאת, הפילוסופיה הפרטית שלו מזכירה מאוד את זו של מאסק, שהקים את ספייס אקס, חברת חלל פרטית שאתגרה את נאס"א הממשלתית, או של פיטר ת'יל, שהקים את פלנטיר, שמאתגרת כיום את לוקהיד מרטין ואת ריית'און. עם זאת, פרינס מכחיש ששוחח עם טראמפ ("לחצתי לו יד באירוע") וטוען כי מעולם לא פגש את מאסק, אם כי הוא נחשב למעריץ גדול שלו. את ת'יל, הוא מודה, פגש פעמיים.
"כשבלאקווטר הייתה חברה צומחת וביצעה עבודות מסוכנות בכל מקום עבור ממשלת ארה"ב, היו כל הזמן פוליטיקאים שאמרו שאין לה זכות קיום ושאת המשימות יוכלו למלא רק ממשלות. אבל אם לפני 50 שנה היו אומרים שהדרך היחידה של ממשלת ארה"ב להגיע לתחנת החלל היא על גבי רקטה רוסית או על גבי חללית של חברה פרטית בשם ספייס אקס, אנשים לא היו מאמינים. אלוהים יברך את מאסק כי הוא בנה את החברה שלו לגמרי מחוץ לגוש הנפוח הזה שנקרא נאס"א.
"אז כן, יהיו בעתיד חברות צבאיות פרטיות. ברוסיה הבינו את זה כבר ב־2012 כשביקשו ממני ללמד אותם איך לעשות שימוש בחיילים המשוחררים כדי לבנות יכולת צבאית בחו"ל. אמרתי להם: תודה, אני לא יכול לעשות את זה, אני אזרח אמריקאי. בסוף הם בנו את קבוצת וגנר - כמובן שהייתי בונה את זה טוב יותר".
אתה חושב שעכשיו אולי יש סיכוי לבנות מחדש את הצבא הפרטי האמריקאי? תהיו מעורבים בזה?
"אולי".