גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבי סטפק מעריך: מה טומנת 2025 לאפיקי האג"ח השונים

בפתחה של השנה החדשה, ננסה לשרטט את תוואי האינפלציה והריביות בעולם ובישראל, מה המשמעות למשקיעים באיגרות החוב באפיקים ובטווחי הזמן השונים ● וגם: האם יש עדיפות למכשיר מסוים בטווח הקרוב ● מפת דרכים ב-5 נקודות

מה טומנת 2025 לאפיקי האג''ח השונים / אילוסטרציה: Shutterstock
מה טומנת 2025 לאפיקי האג''ח השונים / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

רק השבוע הותיר בנק ישראל את הריבית במשק ברמתה זו הפעם השמינית ברציפות, על 4.5%, וסיפק תחזיות באשר למהלכיו הבאים בשנה הקרובה. גם בארה"ב ובאירופה הבנקים המרכזיים עוקבים בדריכות אחרי מגמת המחירים, והכיוון שהיא גוזרת לריבית בכלכלותיהם. אפרוס את הערכותיי לגבי נתוני המאקרו הרלוונטיים וכיצד הם צפויים להתבטא בשוק איגרות החוב המקומי.

בדיקת גלובס | לקחת סיכון עד הקצה: הקרנות שעשו השנה תשואה של למעלה מ-60%
הודעה על שת"פ עם אנבידיה מזניקה מניות בעשרות ומאות אחוזים. מה קורה אחרי?

1 לאן פני הריבית בישראל

אך לפני מספר חודשים, ההערכה הייתה שהריבית בישראל בדרך לרדת באופן משמעותי. כיום די ברור שבנק ישראל לא צפוי להוריד את הריבית בפרק הזמן הקרוב; הנגיד עצמו אמר שאין מקום אפילו לשקול זאת עד אמצע 2025. יש לכך שתי סיבות: האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים הסתכמה ב־3.5%, והיא עדיין לא מראה סימנים של התמתנות. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר לאחרונה שהאינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים אחורה אמורה לעבור את ה־4% ברביע הראשון של 2025, ורק אז להתחיל להתמתן.

הסיבה השנייה קשורה בתקציב 2025 ובמידת היכולת של הממשלה להעביר תקציב שכרוך גם בגזירות, שיהיה לרוחו של בנק ישראל חרף הגדלת תקציב הביטחון. עד אז בנק ישראל יחזיק את "קלפי הריבית" קרוב לחזה תוך אמירה שאם "הכוכבים יסתדרו", שהאינפלציה והציפיות לגביה יתמתנו, יהיה מקום לעד 2 הפחתות ריבית של 0.25% כל אחת במהלך 2025.

חלק מהאינפלציה, נציין, נובעת מצעדים צפויים של הממשלה, כמו העלאת שיעור המע"מ והעלאת מחיר החשמל, ובחלקה ־ ממהלכי הרשויות המקומיות דוגמת הארנונה. התחזקות השקל, אם תימשך, עשויה ללחוץ על האינפלציה כלפי מטה, ולקרב את המועד של הורדת הריבית.

בכל מקרה, חשוב להבין שההחלטות של בנק ישראל יתבססו על הנתונים שיגיעו מכמה זירות מאקרו, ובראשן האינפלציה.

2 כיוון הריבית בארה"ב ובאירופה

תחזית הריבית בארה"ב היא הרבה יותר ורודה וברורה. לאחרונה היא הופחתה מ־5.5% ל־4.5% לרמה הזהה לריבית בישראל.

לגבי 2025, הבנק המרכזי (פד) צופה עוד 2 הורדות ריבית בשיעור 0.25% כל אחת עד לרמה 4.0%.

מה שמאפשר לפד לשרטט את התוואי הזה זו התמתנות האינפלציה מצד אחד, וסימנים קלים בינתיים לחולשה בשוק העבודה האמריקאי ובצריכה הפרטית, כך שהמטרה היא למנוע מההאטה להפוך למיתון של ממש. עם זאת, נראה שהציפיות המוקדמות להורדת ריבית אגרסיבית התנפצו עם ההודעה האחרונה של הפד.

באשר לאירופה, כאן רמת הפעילות הכלכלית היא ממותנת מאוד עם אינפלציה מעט גבוהה מהרצוי, כך שאפשר לצפות להמשך הורדת הריבית מרמתה הנוכחית של 3%.

מה זה אומר מבחינת המשקיעים? הפחתת ריבית פועלת לטובת המחזיקים באיגרות חוב, ובדרך כלל יותר לטובת המחזיקים באג"ח ארוכות שנהנות יותר ממנוף הזמן.

אבל זה לא תמיד קורה, כפי שנוכחנו בשלושת החודשים האחרונים. הריבית לטווח קצר בארה"ב באמצע ספטמבר האחרון עמדה על 5.5% והתשואה לפדיון לטווח ארוך של האיגרת הממשלתית ל־10 שנים הגיעה ל־3.6%. והנה, כשלושה חודשים אחרי כן הריבית הורדה באופן מצטבר ב־1% לשיעור של 4.5%, ואילו האג"ח לטווח ארוך לא רק שלא עלו, אלא שהן ירדו בלא פחות מכ־9% ותשואתן השנתית לפדיון עומדת כעת על 4.6%.

3 כדאיות ההשקעה במכשירים לטווח קצר

השקעה במכשירי השקעה לטווח קצר היא הרבה פחות מסוכנת מהשקעה באג"ח לטווח ארוך, אך גם פחות פוטנציאל לרווח בתרחיש האופטימלי.

הדרכים העיקריות להיצמד להשקעות לטווח קצר הן לרכוש מק"מ של בנק ישראל (נייר ערך שבנק ישראל מוכר לתקופות קצרות) לשנה וליהנות מתשואה ברוטו של כ־4.2% (לפני עמלות ולפני מס בשיעור של 15%), או לפתוח פיקדון בבנק וליהנות מתשואה ברוטו ונטו קרובה לכך כשמדובר בסכומים גדולים ־ אבל הרבה פחות כאשר מדובר בסכומים קטנים־בינוניים; או לחלופין לרכוש קרן נאמנות כספית שקלית שהתשואה הפנימית השנתית בניכוי דמי הניהול שהיא מעניקה עומדת על קרוב ל־4.3%.

היתרונות של הקרן הכספית לעומת החלופה של הפיקדון בבנק הם ברורים:
● ראשית, השקעה בפיקדון כרוכה בסגירת הכסף לפרק זמן מסוים, נניח שנה. לעומת זאת, השקעה בקרן כספית היא נזילה ואפשר להפוך אותה למזומן על ידי מכירת היחידות בקרן בכל יום מסחר.

● שנית, סכומי השקעה קטנים מקבלים בדיוק את אותה תשואה שמקבלים סכומים גדולים.

● שלישית - יתרון מיסויי. השקעה בפיקדון שקלי בבנק כרוכה בתשלום מס בשיעור של 15% על הריבית כל אימת שהיא מתקבלת בלי קשר לאינפלציה. אם האינפלציה עולה וגבוהה יותר מהריבית המתקבלת, אזי המשקיע לא רק שאינו נהנה מההשקעה ־ אלא שהוא גם משלם מס וגם מאבד מהערך הריאלי של ההשקעה.

לעומת זאת, בקרן כספית המשקיע משלם אומנם מס בשיעור 25% אבל רק על הרווח האמיתי שיש לו, אם יש, מעבר לאינפלציה. בתנאי אינפלציה כפי שהיא כיום ועתידה להיות, זהו יתרון גדול.

4 כדאיות הרכישה של אג"ח קונצרניות בישראל

תשובה: לכאורה, התשובה היא חיובית שכן בהגדרה אג"ח קונצרניות אמורות לספק תשואה גבוהה יותר מאלו הממשלתיות, וכך אכן היה לאורך תקופה ארוכה מאוד, כולל ב־2024. אחת הסיבות לכך היא ביקוש מתמשך מצד גופים מוסדיים.

ואולם, התוצאה של כל מה שקרה עד עכשיו היא שתוספת התשואה שמעניקות הקונצרניות על פני איגרות החוב הממשלתיות הצטמקה מאוד. כך למשל, באג"ח שהנפיקו הבנקים שמדורגות גבוה (AA), תוספת התשואה השנתית עומדת על כ־0.7% בלבד, ובדירוג הנמוך יותר (A) התוספת מסתכמת ב־1.2%. בהתחשב באי ודאות העצומה שמאפיינת את המציאות הכלכלית של ישראל במיוחד כעת, זוהי תוספת ממש לא מספקת, שאינה הולמת את תוספת הסיכון שנוטל המשקיע על עצמו ברכישת אג"ח קונצרנית, בהשוואה לאג"ח ממשלתית.

ואסייג שזו כמובן הכללה, וכל רכישה של איגרת חוב קונצרנית מצריכה בדיקה וניתוח יסודיים של יכולת הפירעון של החברה המנפיקה.

5 באפיק הממשלתי, העדיפות היא לאיגרות שקליות או צמודות מדד?

תשובה: התשובה לשאלה הזו תלויה קודם כל בשאלה מה מעניקות איגרות החוב האלה בכל נקודת זמן, וזה משתנה כמובן מדי יום בבורסה.

כך למשל, איגרת ממשלתית שקלית במח"מ של 8.3 שנים מעניקה תשואה שנתית לפדיון של כ־4.5%, בעוד האיגרת הצמודה למדד עם מח"מ זהה מעניקה כ־2.0%. הפער בשיעור של 2.5% משקף את הקונצנזוס של השוק שהאינפלציה השנתית הממוצעת צפויה לעמוד על 2.5%. כך גם לגבי איגרות חוב עם מח"מ קצר יותר של 3.7 שנים. משקיע שסבור שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה יותר ממה שהשוק מחשב ומשקף, יעדיף לקנות את האיגרת הצמודה למדד המחירים, בעוד משקיע שחושב הפוך יעדיף את האג"ח השקלית.

הערכה שלי היא, שבמצב הנוכחי של אי בהירות לגבי האינפלציה העתידית נכון יותר להעדיף את איגרת החוב הצמודה, גם אם בדיעבד יסתבר ששולמה פרמיה מסוימת עבור הקטנת האי־ודאות. עם זאת הניסיון, לפחות עד כה, מראה שלאורך זמן איגרות החוב השקליות מוכיחות עצמן יותר מאשר איגרות החוב הצמודות.

בבית ההשקעות מנוהלות בין היתר קרנות נאמנות מהסוג הנזכר בכתבה. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול־דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ארה"ב מכוונת לצינור החיים הכלכלי של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק