גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעת המיעוט על מודל הקבע: המחלוקות בתוך הוועדה לבחינת תקציב הביטחון

שלוש מחברות ועדת נגל הגישו חוות דעת שלא התקבלה הקוראת לרפורמה מיידית במודל הקבע, כולל שינוי במנגנון פנסיית הגישור ● גם הדרישה לפיקוח הדוק יותר על התקציב נותרה בחוץ

ועדת נגל / צילום: מעיין טואף / לע״מ
ועדת נגל / צילום: מעיין טואף / לע״מ

מאחורי החזית האחידה שהציגה ועדת נגל בהמלצותיה לתקציב הביטחון, נרשמו דעות חלוקות בנושא מודל שירות הקבע בצה"ל. שלוש מחברות הוועדה - מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית באוצר, פרופ' עידית סולברג וליאורה טושינסקי - הגישו חוות דעת מיעוט הקוראת לרפורמה מיידית במודל הקבע, כולל שינוי במנגנון פנסיית הגישור.

השופט סולברג: הזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו
בתוך עשור: מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל צנח ב-36%

"צה"ל נכנס למלחמת חרבות ברזל במשבר כוח־אדם חמור ביותר שהתעצם עקב השחיקה כתוצאה מהלחימה הממושכת", כותבות השלוש בחוות דעתן. לטענתן, בעוד שהן תומכות בצעדים המיידיים שהציעה הוועדה, "לא ניתן לסכם המלצות ועדה לתקציב הביטחון לעשור הקרוב, מבלי להתייחס למודל הקבע בכללותו לרבות נושא פנסיית הגישור התקציבית".

המחלוקת נוגעת לליבת מודל השירות בצה"ל. בעוד שרוב חברי הוועדה סברו שאין לערוך שינויים דרמטיים בעת הזו, טוענות שלוש החברות כי יש להתחיל מיידית בעבודת מטה לשינוי המודל, במטרה להטמיע את השינויים עד ינואר 2027.

הרפורמה המוצעת כוללת שלושה רכיבים מרכזיים: הגדלת שכר לקצונה הצעירה, שיפור שכר הלוחמים והגברת הדיפרנציאליות בשכר בין אוכלוסיות הקבע השונות. בנוסף, הן קוראות לבחינה מחודשת של מודל פנסיית הגישור התקציבית, בטענה שהוא "אינו רלוונטי" לחלק מהמשרתים.

"תגמול ראוי למשרתים"

חוות דעת המיעוט מגיעה על רקע משבר מתמשך במערך הקבע בצה"ל. על פי נתונים שהוצגו לוועדה, מודל הקבע הנוכחי, שהונהג ב-2016 (הסכם "כחלון־יעלון"), הוביל ל"פגיעה פרופסיונלית דרמטית" ול"אובדן משרתים עתירי ידע". במיוחד בולטת הבעיה בקרב רס"נים מובילים, שרבים מהם בוחרים להשתחרר מיוזמתם טרם הגעתם ל"שער השני" - נקודת ההכרעה בשירות הקבע.

"בחינת מודלי הקבע ופנסיית הגישור התקציבית חיוניים לצה"ל לא רק מההיבט התקציבי", כותבות חברות הוועדה, "אלא ובעיקר מהצורך לחזק את צה"ל באמצעות מודל קבע מיטבי שייתן תגמול ראוי לבוחרים לשרת את המדינה ובמקצועות מסוימים יהיה בר תחרות לשוק העבודה המודרני".

בעוד שהוועדה המליצה על שורת צעדים מתונים, כמו תוספת של 840 מכסות "רס"ן בכיר" והקמת קרן תמיכה למשרתי קבע בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה, חברות המיעוט סבורות שאלו פתרונות חלקיים בלבד. לטענתן, נדרשת רפורמה מקיפה שתכלול גם בחינה מחדש של מנגנון "הגדלות הרמטכ"ל" והתאמת מודל הפנסיה לאוכלוסיות השונות.

"השינויים יצטרכו להיעשות בהדרגה", מדגישות השלוש, תוך הבטחה כי שינויים בפנסיית הגישור "לא יחולו על משרתי הקבע במועד השינוי אלא מכאן ואילך".

המחלוקת משקפת דילמה רחבה יותר במערכת הביטחון. מצד אחד, העלויות הגבוהות של מודל הקבע הנוכחי, במיוחד בכל הנוגע לפנסיות. מצד שני, החשש שפגיעה בתנאי השירות תוביל לעזיבה מוגברת של אנשי קבע איכותיים, במיוחד בתחומים טכנולוגיים ומקצועיים, שם התחרות מול השוק האזרחי קשה במיוחד.

הוועדה עצמה הכירה בבעיה בדוח ההמלצות, וציינה כי "הרפורמות הדרמטיות שננקטו בעשורים האחרונים הביאו לשינוי פרדיגמה בשירות הקבע, לשחיקת ייחודיות השירות ולמשבר כוח־האדם בקבע, כמותו כנראה עוד לא היה בצה"ל". ואולם בניגוד לעמדת המיעוט, הרוב בוועדה סבר כי שינוי מהותי נוסף בעת הזו "יביא שוב לטלטלה, שאינה רצויה במיוחד כשצה"ל מצוי בלחימה רציפה".

שקיפות ובקרה הדוקה

על מודל הקבע, התגלעה בוועדה מחלוקת נוספת בנושא הבקרה התקציבית. ארבעה מחברי הוועדה, בהם קובי הבר, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, ושלוש החברות שחתמו על חוות הדעת בנושא מודל הקבע, דורשים פיקוח הדוק יותר על תכנית ההתקשרויות של צה"ל.

במוקד המחלוקת עומדת שיטת "מקדמי המימון", המאפשרת לצה"ל להתחייב להתקשרויות רכש עתידיות בהיקף הגבוה מהתקציב המאושר, בהנחה שחלק מההתקשרויות לא יתממשו או יתעכבו. "טעות או ניהול לא נכון של תכנית ההתקשרויות של צה"ל יכולים לפגוע בתוואי ההתכנסות של הגירעון והחוב", מזהירים חברי המיעוט, הדורשים כי תוכנית ההתקשרויות תאושר מראש על ידי החשב הכללי באוצר.

חברי המיעוט מדגישים כי אין בכוונתם לפגוע ביכולת הביצוע של משרד הביטחון, אלא "להדק את בקרת העל ולמנוע חריגה תקציבית או פתרונות שאינם ראויים". לטענתם, נוכח העלייה הצפויה בתקציב הביטחון, שיגיע לכ־20% מתקציב המדינה ב־2025, נדרשת שקיפות ובקרה הדוקה יותר.

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב