גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סריקת המוח שתכריע: האם אתם אינטליגנטים?

במשך שנים מטיחים במבחני ה־IQ ביקורת על כך שהם מוטים תרבותית ומושפעים מתכונות אישיות שאינן קשורות ליכולות ● מחקרים חדשים, שמבקשים למדוד אינטליגנציה וכישורים ישירות מסריקת מוח, מעלים מחדש את השאלה מהי בכלל אינטליגנציה ואם אנחנו מבינים מספיק איך המוח עובד כדי לנבא אותה

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

אדם חולם בלילה שמגלגלים אותו לתוך צינור ה־MRI, מסביב המכשיר משמיע קולות תקתוק ורעשים, והוא עוצר נשימה כדי לשמוע את פסק הדין. ואז נשמע מהרמקולים קולה של המורה דבורה: "אמרתי לכם שהוא לא מממש את הפוטנציאל שלו!". בקרוב הסיוט הזה, או החלום הזה, תלוי את מי שואלים, עשוי להתגשם: מדידת האינטליגנציה ישירות מהמוח. לא עוד הטיות הנובעות מהבדלי תרבות, מוטיבציה או חרדת בחינות. חוכמתו של אדם תיחתם בחתימה פיזיולוגית, ממש כמו רמת הכולסטרול שלו.

האמן שמלמד רופאים לצייר את האנטומיה האנושית
קנאביס לטיפול בפוסט־טראומה? לוועדה שתכריע יש מעט מאוד מידע על יעילותו

למה אתם מופתעים?

אולי זה לא עד כדי כך פשוט, אבל מדידות ראשונות של יכולות קוגניטיביות מסוימות ואפילו ציוני IQ מהמוח כבר מבוצעות היום, וישנם גם חוקרים ישראלים מובילים בתחום. ההתקדמות שנעשתה משמעותית, אבל עדיין מגבילות אותה ההבנה שלנו את המוח והשאלה הפילוסופית יותר: מהי בדיוק אינטליגנציה?

"ההפתעה של אנשים כשאני מדבר על מדידת אינטליגנציה מהמוח קצת מצחיקה אותי", אומר ד"ר עידו תבור, מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. "הרי ברור שאם אנחנו מתעניינים בכושר, נמדוד תפקודי לב ריאה ומאסת שריר ועבור מטבוליזם נמדוד תפקודי כליות. יש כבר הסכמה שהאיבר בגוף שמחולל יכולות קוגניטיביות הוא המוח, אז יש היגיון בכך שנוכל למדוד את היכולות הללו מתוכו. זה לא כאילו אמרתי שאני מודד אינטליגנציה מהברך".

ד''ר עידו תבור, אוניברסיטת תל אביב / צילום: תמונה פרטית

ובכל זאת, המוח מאוד מורכב.
"נכון, כמובן מה שאמרתי קודם הוא מאוד פשטני, ואנחנו רק בתחילת הדרך, הן מבחינת המדידה והן מבחינת ההגדרה של מה בדיוק הדבר שאנחנו מודדים. בעבר, נעשו ניסיונות פחות מוצלחים למדוד אינטליגנציה לפי נפח המוח, או מאפיינים מאוד בולטים במבנה שלו, וזה לא עובד כל כך טוב. אמנם מחלות ניווניות מסוימות מאופיינות באובדן נפח של רקמת מוח, אבל זה לא נכון בהכללה לומר שמוח גדול יותר חושב טוב יותר".

אתם בוחנים את תפקוד המוח?
"בדיוק. המחקרים הראשונים בתחום הזה שהניבו תוצאות הראו שכאשר אנשים מבצעים מטלה מסוימת בתוך מכשיר fMRI, אפשר לבנות אלגוריתם שקורא את פעילות המוח ומנבא את מידת ההצלחה במטלה. זו הייתה פריצת דרך מדעית מאוד משמעותית, אבל ברמה הפרקטית את יכולה לשאול, איך זה עוזר לי, יש לי כבר את המטלה".

לכל אדם יש קונקטום

ב־2016 פרסמו תבור וקבוצתו מאמר בכתב העת Science, שהראה שניתן לנבא (חלקית) את הדפוסים שיציג מוח בפעולה מתוך הפעילות שלו במנוחה. זו כבר קפיצת מדרגה.

"בשנים האחרונות", אומר תבור, "נהיה מאוד פופולרי לחקור את הקישוריות המוחית. זה נקרא 'קונקטום'. האמריקאים מאוד אוהבים את הסיומת הזו - כמו הגנום, יש לנו היום מיקרוביום (תמהיל החיידקים שלנו), פרוטאום (תמהיל החלבונים), וגם קונקטום - דפוסי הקשרים בין אזורים במוח שלנו בזמן פעולה. 'מאגר הקונקטום האנושי' כולל היום יותר מאלף רשומות של נבדקים שעברו בדיקת fMRI ארוכה, קישוריות המוח שלהם מופתה ונאסף לגביהם מידע משלים רב.

"בחמש השנים האחרונות לערך, אנחנו לומדים שהקונקטום מנבא המון. למשל, אנחנו יודעים היום שהקונקטום ייחודי לכל אדם, כמו טביעת אצבע. אפשר להשתמש בו כדי לנבא במידה מסוימת של דיוק אם אדם חולה או בריא. באחד המחקרים שלנו הראינו שאנחנו יכולים לנבא באמצעותו אם אדם יודע לנגן בפסנתר ואם הוא פסנתרן מקצועי".

עם התקדמות למידת המכונה, נעשים ניסיונות לנתח את הקונקטום ולהפיק ממנו גם ציון אינטליגנציה. בשנת 2018 הודיעו חוקרים מאוניברסיטת קל־טק ובית החולים סידר סיני, בהובלת ד"ר ג'וליאן דובואה, שהם פיתחו אלגוריתם שיכול לנבא אינטליגנציה מסריקות fMRI במנוחה. "ישנו עניין רב בהבנת הבסיס הנוירונלי של ההבדלים באינטליגנציה, משום שזהו המנבא הטוב ביותר להצלחה בחיים", כתבו החוקרים במאמר שפרסמו.

הם אספו מידע מ־884 נבדקים שנסרקו כל אחד במשך שעה, וגילו שהם יכולים לנבא מדפוסי המוח במנוחה 20% מהשונות בציוני האינטליגנציה שהשיגו באוסף של מבחני דף ועיפרון.

מה חוקרים מחפשים

לאחרונה התפרסם בכתב העת Neuroimage מחקר שבחן 1,030 נבדקים. ביצעו אותו חוקרים מאוניברסיטת וירצבורג, גרמניה. המאמר שלהם נפתח באמירה שבנוסף לאינטליגנציה ספציפית למטלות מסוימות, אצל רוב האנשים הצלחה במבחן אינטליגנציה מסוג אחד מנבא במידה מסוימת הצלחה במבחני אינטליגנציה מסוגים אחרים. החוקרים כינו את המתאם הזה 'אינטליגנציה כללית'. המטרה שלהם הייתה לזהות את המקום או את הרשת במוח שבהם מתרחשת האינטליגנציה הכללית הזאת.

ד"ר קריסטן הילגר, ממחברי המאמר, אומרת בשיחה עם גלובס שהאינטליגנציה הכללית תלויה באיכות הקשרים בין חלקים שונים במוח ובאופן שבו הקשרים מפוזרים על פני המוח - יותר מאשר פעילות באזור מסוים או ברשת ספציפית. "מכאן אנחנו מסיקים שאינטליגנציה כללית היא יכולת התלויה בכל המוח, וכי ניתן להשתמש בסטים שונים של קשרים כדי ליצור אותה, ובלבד שכל המוח מעורב".

הילגר מוסיפה כי "נראה שיש כפילויות בין הרשתות, כך שבכל משימה המוח בעצם יכול לבחור להשתמש ברשתות שונות, ואולי אנשים שונים מגיעים לאותה תוצאה תוך שימוש ברשתות אחרות".

החוקרים פירקו את המבחנים לסוגי אינטליגנציה שונים, לדוגמה אינטליגנציה פלואידית (כישורים שלא צפויים להשתנות לאורך החיים) לעומת אינטליגנציה גבישית (כישורים שתלויים ביישום של ידע קיים). "גם כאשר עשינו את הפירוק הזה, לא ראינו רשת מסוימת שמנבאת סוג אחד של אינטליגנציה ורשת אחרת שמנבאת את הסוג האחר. שתיהן מיוצגות בכל המוח".

אבל הילגר גם נזהרת מהכרזות על מדידת אינטליגנציה. "אני בעצם לא יכולה לומר שמדדתי אינטליגנציה אלא הצלחה במבחן אינטליגנציה", היא מבהירה. "אם ארצה יום אחד לנבא הצלחה בלימודים או בעבודה בתחום מסוים, אצטרך לשים את המשתנה הזה מול הסריקות שלי".

שוק העבודה יאמץ?

מטרת המחקרים היא להבין איך המוח מייצר יכולות שונות - מה שלא ניתן ללמוד ממבחן דף ועיפרון שבו אנחנו רואים תוצאה בלבד. אך למחקרים הללו עשויות להיות גם השלכות פרקטיות, שבעבר נתפסו כמדע בדיוני. כך, לדוגמה, ניתן לכאורה לסרוק אדם במשך עשר דקות במקום לתת לו מבחן שנמשך שעות, ולהסיק מכך מהם היתרונות והחסרונות שלו לצורכי קבלה ללימודים או לעבודה.

"אני רואה, למשל, את השימוש האפשרי בסריקות כאלה בחברות השמה", אומר תבור, "כדי לומר לאנשים לאיזה מקצוע הם עשויים להתאים. או שנוכל לסרוק אדם ולהראות לו שהוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו בתחום מסוים, ואפילו להסביר לו איפה המוח שלו מתקשה במשימות הספציפיות הללו ולהציע לו כיצד להתגבר על זה".

קרה לך שבין כל הפסנתרנים שזיהית היה אחד שאמר "אבל אני בכלל לא פסנתרן", ואז בעקבות המפגש איתך הלך ללמוד פסנתר בגיל מבוגר?
"זה יכול לקרות, אבל עוד לא קרה".

יישום אחר של המחקרים הללו עשוי להיות באבחון של ירידה קוגניטיבית בעקבות מחלה או עם הגיל. "הירידה הקוגניטיבית שאנחנו רואים במבחנים מגיעה בעקבות נזק מוחי, ואחרי שהמטופל הפעיל הרבה מנגנוני פיצוי", אומר תבור. "יכול להיות שאם נבין איך המוח מייצר יכולות קוגניטיביות, נוכל בסריקה של המוח לראות את הירידה לפני שאנחנו רואים אותה במציאות".

מוחות נעשים דומים

ומה לגבי ניבוי מילדות לבגרות? פרופ' ציפי הורביץ קראוס, מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מצאה במחקר שעשתה שכאשר סורקים מוח של ילדים בני 5־7 בזמן שהם מקשיבים לסיפור, אפשר לנבא מכך במידת מה את תוצאות החלק המילולי במבחני הקבלה שלהם לאוניברסיטה (SAT) בגיל 18.

פרופ' ציפי הורביץ קראוס / צילום: תמונה פרטית

כבר ידוע היום שיכולות הקשבה מנבאות יכולות מילוליות בעתיד, אך יש במחקר הזה קפיצת דרך משמעותית, משום שדפוסי המוח המופעלים בעת הקשבה - לסיפור או לשיחה - קיימים בתינוקות כמעט עם לידתם. כמו כן, לא ניתן לבחון הקשבה במבדק של עיפרון ונייר. אין לכך מטלה מקבילה. מבחן המשתמש בדפוסי המוח הוא היום היחיד שיכול לתת ציון ליכולת הזאת.

מחקר נוסף שערכה הורביץ קראוס הראה שאלגוריתם יכול לזהות בדיוק של כמעט 100% הורה לילד מסוים, אם הוא מכיר את סריקות המוח של שניהם במהלך מטלת הקשבה. עולה מכך שהקשבה היא כנראה יכולת בסיסית, אולי מולדת, אף שחוקרי התפתחות הילד יודעים שחלק מהיכולות של ילדים ומבוגרים משתנות מאוד לאורך החיים.

רשתות מוחיות מסוימות מבשילות כדי לבצע משימות מסוימות בעוד שאחרות, המאפיינות את הגיל הצעיר יותר, הולכות ודועכות. ובכל זאת, משהו נשאר דומה מספיק כדי לזהות את ההורים לפי הילדים ולהיפך.

כשמדברים על ניבוי של יכולות מילדות לבגרות יש לפחות אתגר אחד שיש להביא בחשבון: גמישות המוח. "מחקרים עדיין לא מספרים לנו אם היכולות שאנחנו מזהים כאינטליגנציות מסוגים שונים הן מולדות, נלמדות או שילוב של השתיים, ואולי התמהיל שונה עבור יכולות שונות", אומר תבור.

"באופן לא מפתיע, המחקרים שלנו רומזים שמדובר בתמהיל. אנחנו בדיוק עכשיו סוקרים סטודנטים בתחילת השנה וסוף השנה, לראות כיצד הלמידה באוניברסיטה משנה את המוח. אחד הדברים שכבר ראינו הוא שמוחות נעשים דומים זה לזה. למשל, סטודנטים שלמדו יחד כלכלה במשך שנה, או מחזור גיוס של צנחנים. אפשר אפילו לנבא מי חבר של מי לפי הקונקטום, ואנחנו לא יודעים אם זה קורה משום שמוחות דומים נמשכים, או שהחברות הפכה את המוחות לדומים.

"את כל זה אני מציין כדי לומר שגם כשמדברים על מדידה מהמוח, זה לא אומר שזו מדידה דטרמיניסטית. צריך לזכור שהמוח כל הזמן משתנה. מצב התחלתי יכול לתת רק יתרון, לא תוצאה.

אל תקראו לזה ניבוי

ישנה גם ביקורת, לא על המחקרים עצמם אלא על השאלה מה אפשר להסיק מהם. פרופ' אלי נלקן, מהאוניברסיטה העברית, מזכיר כי מה שמכונה במחקרים "יכולת ניבוי" לא היה נחשב לרף מתאים לשום מבחן מיון. "אנחנו רואים פה קורלציות של 0.2 או 0.3", הוא אומר. "השאלה אם זו קולרציה טובה תלויה בדבר שאנחנו רוצים להגיע אליו. אנחנו בהחלט מנבאים אינטליגנציה או מאפיינים אחרים מסריקות מוח טוב יותר מאשר אם לא היו לנו סריקות, אבל אי אפשר עדיין לומר שזה ניבוי. החדשות הטובות הן שיש משהו במוח שאנחנו יכולים לראות ומשפיע על היכולות. אבל אנחנו עוד רחוקים ממשהו שאפשר להשתמש בו".

נלקן מאמין שסגירת הפער היא לא רק עניין טכני. "התפיסה שלי ושל רוב החוקרים שחולקים איתי כאן את הבניין היא שכדי לנבא תפקוד של המוח אנחנו צריכים לדעת עליו עוד המון דברים שאין לנו היום שום יכולת ללמוד. למשל, כדי להבין איך המוח מתפקד נצטרך כנראה לא רק לומר שיש קישוריות בין חלקים שונים שלו, אלא לדעת כל מיני דברים על איכותה.

"fMRI הוא וילון יחסית אטום שאנחנו מביטים דרכו על המוח. כשאני מודד פעילות עצבית בעכברים, אני מודד ישירות איך נוירון מתחבר לנוירון, וזה מבט דרך וילון הרבה יותר שקוף, אבל אני מסתכל רק על כמה מילימטרים מעוקבים של המוח. חסר לנו המדד שנמצא בין שני הקצוות הללו, ואנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה הכלי ומה בדיוק נמדוד. רק איך עצבים מחוברים? מהירות מעבר החשמל ביניהם? ישנם חוקרים שחושבים כך ואחרים שחושבים אחרת. בינתיים אין לנו באמת הבנה. יש לנו קורלציות".

נלקן מוסיף כי עצם ההגדרה של אינטליגנציה שנויה במחלוקת. הורביץ קראוס מסכימה: "אני חוקרת אנשים עם לקויות למידה ואלה בדיוק האנשים שאצלם עולה השאלה: האם באמת קיימת אינטליגנציה כללית, שעומדת בבסיס כל היכולות? האם היא באמת מדד חשוב כמו שמצוין בחלק מהמחקרים? אינטליגנציה כללית היא ציון אחד, שיכול לייצג אדם עם יכולת על בתחום מסוים וקשיים בתחומים אחרים, או יכולות ממוצעות בהרבה תחומים. הוא לא אומר לנו הרבה על האדם, לעומת סוללת המבחנים המקובלת היום שנועדה להצביע גם על העוצמות וגם על הקשיים.

"אם אנחנו עורכים מחקר שבוחן איזו רשת במוח תורמת לציון הממוצע במבחן האינטליגנציה, בעיניי אנחנו מתרחקים מהדבר האמיתי שהוא אינטליגנציה או אינטליגנציות. אנחנו קצת מערבבים תפוחים ואגסים".

המבחנים הללו גם קצת מיושנים.
"מאוד. כשאני מדברת עם סטודנטים, כל השיחה שלהם היא איך עושים פרומפט למטרה הזאת ופרומפט למטרה הזאת. מדובר בצורת חשיבה שונה לחלוטין מזו שהייתה בעבר לגבי מה שאנחנו זקוקים לה כדי להצליח בלימודים".

הורביץ קראוס מאמינה שהעתיד הוא בבדיקה של דפוסי מוח המקושרים ליכולות ספציפיות, כל אחת בנפרד. "אם נגלה שפעילויות של רשתות שונות במוח במנוחה מנבאות הצלחה במטלות מאוד ספציפיות, נוכל לקבל אוסף של ציוני מוח, כמו שאנחנו מקבלים היום במבחן וקסלר - אוסף של ציוני אינטליגנציה בתחומים שונים, ולא רק ציון אחד כללי".

אך גם תמונת עתיד שבה נאמר שלאדם יש "רשת שפה חזקה" או "רשת חשבון חזקה" היא כנראה פשטנית, לאור הממצאים של הילגר וקבוצתה, שנרמזים גם במחקרים אחרים, ולפיהם אנשים שונים מגיעים לאותן תוצאות בדרכים שונות. "אנחנו צריכים לוודא שמדד כזה לא יקפח את מי שיש לו שונות", אומרת הורביץ קראוס.

הורביץ קראוס מוסיפה שחלק ממבחני האינטלגנציה בוחנים ביצועים בממד של זמן. "ישנם ילדים דיסקלטים, למשל, שמשיגים ציון אחר לגמרי במבחנים מסוימים כשהם כן או לא מוגבלים בזמן, וכשאנחנו בוחנים באמצעות fMRI, אנחנו לא מקבלים את ממד הזמן. אולי יהיה נכון להוסיף לבדיקות הללו גם EEG".

ואז תוכלי לומר לאנשים איפה הפוטנציאל הלא ממומש שלהם?
"כמעט כל אדם שתגידי לו שיש לו פוטנציאל לא ממומש בתחום מסוים ייצא מהמעבדה שלך וישתפר בתחום הזה, בלי שום קשר למה שקורה בקופסה שלו, כי המוח תמיד יכול לעשות יותר טוב. הלמידה יכולה להיות איטית, או שהיא יכולה להיות מהירה יותר, אבל אפשר ללמוד כמעט הכול אם רק מחליטים להתאמן ולהתאמץ".

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת