גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוקרברג נפרד מבודקי העובדות המקצועיים ועורר סערה

בצעד מפתיע, מארק צוקרברג הודיע כי מטא תפסיק להיאבק במידע כוזב באמצעות בודקי עובדות חיצוניים ותעבור למודל של רשת איקס ● ארגוני בדיקת העובדות מחו על הצעד ועל הניסיון של צוקרברג לשייך להם הטיה פוליטית ● אבל בסופו של דבר, איזה מנגנון עדיף?

מארק צוקרברג, נשיא מטא (סרטון לעיתונות, 7.1.25) / צילום: ap, Mark Lennihan
מארק צוקרברג, נשיא מטא (סרטון לעיתונות, 7.1.25) / צילום: ap, Mark Lennihan

הנושא של בדיקת עובדות לא מגיע הרבה לכותרות, אך השבוע זה קרה. זאת, בעקבות החלטתו של מארק צוקרברג, נשיא מטא, להפסיק את שיתוף־הפעולה עם ארגוני בדיקת העובדות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם. רבים ניתחו את המהלך של צוקרברג, בעיקר כרצון לנשוא חן בעיניי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. אבל להחלטה יש גם זווית נוספת, והיא של בדיקת עובדות והמאבק בחדשות כזב, אותה נביא כאן.

נפתח בגילוי נאות: עד דצמבר 2020 גם המשרוקית לקחה חלק בפרויקט הזה, אך פרשה ממנו בעקבות חשש לניגוד עניינים, שנוצר מהיכולת של כלי תקשורת כמו גלובס להגביל את תפוצת התכנים של מפרסמים אחרים.

מבדיקה להערות קהילה

מהי מהות השינוי? בתוכנית הקיימת - הנקראת בקיצור 3PFC (בודקי עובדות עצמאיים) - מטא משתפת פעולה עם ארגונים החברים ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), בה חברה גם המשרוקית, שמגיעים מכ־120 מדינות. שיתוף־הפעולה הזה, הוסבר, מונע ממטא עצמה להיות הגורם האמון על האמת.

בודקי העובדות עוברים על תכנים ויראליים שיש חשד שמכילים תוכן שגוי או מטעה. אם הם מגיעים למסקנה שזה אכן המצב, התוכן מקבל ציון, חשיפתו נפגעת. בנוסף, התראה נשלחת למי ששיתפו אותו לפני הסימון ולמי שמעוניינים לשתף אותו לאחריו, כדי שיידעו שהם מפרסמים מידע לא נכון. לפי מטא, הדבר אמור לאפשר לגולשים "להחליט בעצמם" מה ברצונם לעשות עם הפוסט, במקום למחוק אותו. משתמשים או עמודים שיפרסמו מידע כוזב באופן תדיר יעמדו בפני סנקציות. ישנם גם יוצאי דופן, ולמשל פוסטים של פוליטיקאים לא נבדקים במסגרת התוכנית.

ומה עשה צוקרברג כעת? בסרטון שהעלה, הוא הסביר כי ברשתות החברתיות הותקנו יותר מדי מערכות מסובכות שנועדו להקטין את התפוצה של תוכן בעייתי, ולא רק של מיסאינפורמציה, שהטעויות שלהן גורמות ל"צנזורה" של מיליוני משתמשים. לכן הוחלט על מספר צעדים, שהראשון שבהם הוא "להיפטר מבודקי העובדות" והחלפתם במודל של "הערות קהילה" בדומה לנעשה ברשת המתחרה איקס, כשארה"ב תחילה. לדבריו, מבלי שהציג סימוכין, בודקי העובדות התגלו כ"מוטים פוליטיים" ולכן יצרו יותר נזק מתועלת.

כיצד עובד המודל המתחרה? הערות הקהילה מתבססות על החברים ברשת. משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף לפוסטים חשודים הערות שיספקו מידע נכון או הקשר שישים את הדברים באור אחר. ההערות נחשפות לחלק מהגולשים, שמתבקשים לדרג את התועלת בהן. אם האלגוריתם מזהה קונצנזוס, ההערה הופכת לפומבית.

תגובת בודקי העובדות

הצעד של צוקרברג עורר סערה בקרב קהילת בודקי העובדות, כולל פגישת חירום שנערכה לחברי ה־IFCN. התגובות שלהם נגעו לאספקטים שונים של ההחלטה, וניגע בהם כאן בקצרה. לפני כן, חייבים לסייג: הארגונים האלה לא בודקים פוסטים בהתנדבות, ומטא משלמת להם על כך. כלומר, התגובות מגיעות ממקום מקצועי, אבל יש גם אינטרס כלכלי.

אנג'י דרובניק הולן, יו"ר ה־IFCN, השיבה לצוקרברג. "בדיקת עובדות מעולם לא צנזרה פוסטים", אמרה. "היא הוסיפה מידע והקשר לטענות שנויות במחלוקת והפריכה תוכן כוזב ותאוריות קונספירציה". גם היה לה מה להגיד על הטענות להטיה פוליטית: "קו המתקפה הזה מגיע מאלה שמרגישים שהם צריכים להיות מסוגלים להגזים ולשקר מבלי שתוצג מולם הפרכה או סתירה".

חלק מהארגונים ציינו כי בשום שלב נציגי מטא לא הלינו בפניהם על בעיה באיכות הבדיקות או על הטיה, מה שמרמז שהסיבה לשינוי המדיניות אינה שהיא לא עובדת אלא אינטרסים אחרים. בעניין זה חשוב לציין שהחברות ב־IFCN דורשת מהארגונים החברים - כולל המשרוקית - להראות מדי שנה שהם פועלים לפי סטנדרטים מחמירים של שקיפות ופעילות ללא משוא־פנים. בהתאם, ארגונים רבים מחו על הטענה של צוקרברג שהבדיקות שלהם סבלו מהטיה פוליטית.

גם הערות הקהילה זכו לביקורת: בארגון האמריקאי Lead Stories כתבו: "לאמת לא אכפת מקונצנזוס או הסכמה: צורת כדור הארץ נותרת זהה גם אם משתמשים ברשתות החברתיות לא מסכימים עליה". ד"ר עמנואל וינסנט, מנכ"ל הארגון Science Feedback, הזהיר מהבעייתיות של המנגנון: "הוא לא יכול להצליח… מבלי להישען על מומחיות, במיוחד בנושאים מדעיים מסובכים".

כשנזכרים במיסאינפורמציה שנפוצה סביב הקורונה והחיסונים, אפשר להבין למה וינסנט מתכוון. זו לא דוגמה יחידה: רודריגז קטסובה מומברה, אחד ממייסדי Congo Check, סיפר כיצד בגל האבולה של 2018־2019 במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נרצחו כ־300 עובדי בריאות. זאת בעקבות הסתה שנפוצה לצד הפצת קונספירציות שהאבולה היא המצאה מערבית. לפי מומברה, מטא דווקא החמיאה לארגונו על סיועו להילחם בתופעה.

והיו גם מי שהצביעו על הכשלים בתוכנית הזו. בארגון הברזילאי Lupa הלינו על כך שלא הייתה להם דרך לדעת מה השפעת עבודתם, שמטא לא העניקה לארגונים סיוע משפטי מול תביעות, ושכתופעת לוואי ארגונים נהיו תלויים כלכלית בתוכנית. בארגון הפולני FactCheck.pl טענו לחוסר שקיפות מצד מטא לגבי הארגונים שמתקבלים להשתתף בתוכנית, ואף הביעו "הקלה" על סיומה במתכונת הנוכחית.

מה רע בהערות קהילה?

אבל כמה זה נורא שמטא תעבור מהישענות על בודקי עובדות מקצועיים להערות קהילה? באוקטובר 2022 איקס, אז עוד טוויטר, פרסמה מחקר פנימי לפיו מרגע שהערת קהילה נחשפת לכולם, היא עוזרת להאט הפצה של מיסאינפורמציה. רק שביוני 2023 הוצג מחקר של מכון פוינטר, שייסד את ה־IFCN, לפיו פחות מ־10% מהערות הקהילה מפורסמות לכלל המשתמשים, ו־60% מההערות המדורגות ביותר לא זוכות לפרסום מלא. כלומר, מעט מאוד הערות מגיעות לעמדת השפעה.

אחיה שץ, מייסד ומנכ"ל פייק ריפורטר, רואה גם את חצי הכוס המלאה במודל: "בדיקת עובדות מבוססת חוכמת המונים היא דבר טוב", הוא אומר למשרוקית. "אנשים עם מגוון רקעים ודעות יכולים להעיר, באופן מבוזר ולא מרכזי, עם הפניה למקורות והסברים. וכל זה קורה בזמן אמת, לפי הקשר ומקום, מה שבודקי עובדות ומכונות לא יכולים לעשות. זה מעודד חשיבה ביקורתית, מוסיף קונטקסט ומחקרים מראים שזה עוזר בבלימת התפוצה של דיסאינפורמציה".

אבל, כך שץ, יש לעשות זאת נכון: "עם מערכת בלתי מנוהלת זה יכול להיות ממש פגע רע. ההערות עלולות להפוך למצב של 'הרוב קובע', ובעולם של עובדות - לא הרוב קובע. אנחנו כבר רואים התארגנות של קבוצות כדי להגיב על פוסטים באופן מתואם במטרה להטות אותם. כמו כן, אנשים הם לא תמיד מומחים, ויש בחוץ מספיק ידע שיכול לשמש להצדקת דברים לא נכונים. גם יש חשש מ'מקדונלדיזציה' של פייסבוק - הציבור אחראי לנקות את הזבל מהשולחנות של תאגיד הענק. לכן אסור שהמערכת הזו תבוא ללא השקעות, משאבים, פיתוח של המערכת וליווי מקצועי של מומחים, ואסור שתסיר את האחריות של החברות לתוכן".

ויש לו גם ביקורת על המהלך: "יש פה משהו ציני במיוחד: מתחלף נשיא ופייסבוק מתיישרת לפי השקפת עולמו. זו אנטיתזה לדמוקרטיה. בשלטון דמוקרטי יש חוקים, נהלים, רגולציה ומנגנונים שנועדו לשים את טובת האזרח במרכז. כאן אנחנו רואים את המרחב הציבורי הדיגיטלי מתעצב מחדש לפי רוחו של מנהיג".

לקריאה נוספת:

ההודעה של מארק צוקרברג על סיום ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים בארה"ב
איך פייסבוק מטפלת במידע לא נכון באמצעות בודקי עובדות עצמאיים? (מתוך אתר פייסבוק)
הסבר על מודל הערות הקהילה של רשת איקס
דיווח באתר ה-IFCN על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים
מחקר של טוויטר (לעתיד איקס) על יעילות הערות הקהילה
מאמר על מחקר של מכון פוינטר על יעילות הערות הקהילה

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים