שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הודיעה היום (א') על פיצול נרחב של רפורמות מבניות מחוק ההסדרים לתקציב המדינה לשנת 2025, ערב תחילת הדיונים בוועדת הכספים על התקציב. במכתב שנשלח לחברי הכנסת, ציינה אפיק כי בשל האיחור המשמעותי בהגשת התקציב והעומס החריג שנוצר, יש לפצל את כל הרפורמות שאינן בעלות זיקה ישירה לתקציב.
● הסוכרייה של הדקה ה־90 בחוק הרווחים הכלואים. למי מתאימה ומתי זו מלכודת מס?
● מאיפה יגיע הכסף לביטחון? באוצר דרשו גזירות חדשות ונדחו
● הגירעון ב־2024 יהיה נמוך מהתחזיות, ולא בהכרח מהסיבות הנכונות
"לאור חריגותה של שנה זו", כותבת אפיק, "אין מקום לחקיקה של 'הסדרים' שאינם בעלי משמעויות תקציביות הקשורות קשר ישיר והכרחי לתקציב". היא ציינה כי יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, סיכם עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על פיצול כל הנושאים שאינם בעלי משמעות תקציבית מיידית.
בין הרפורמות המשמעותיות שיפוצלו: הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים, ובהמשך בחיפה ובבאר שבע, שיהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית במטרופולינים; רפורמה דיגיטלית מקיפה, שתחייב משרדי ממשלה ורשויות מקומיות להנגיש את שירותיהם באופן מקוון; שינויים בתחום התכנון והבנייה שיאפשרו, בין היתר, הגשת בקשות להיתרים מכוח תוכניות מתאר ארציות; רפורמה במשק הביוב שתאפשר לחברת מקורות להשתלב בתחום הטיפול בשפכים; ושינוי בהרכב ועדות המכרזים ברשויות המקומיות, כך שיכללו רק אנשי מקצוע ולא נבחרי ציבור.
רק עבור שלוש רפורמות - שירותים דיגיטליים, רשויות מטרופוליניות ותכנון ובנייה - סוכם על קביעת סד זמנים מיוחד להמשך החקיקה. אולם, ניסיון העבר מלמד כי פיצולן מחוק ההסדרים עלול להוביל לעיכוב משמעותי בקידומן במקרה הטוב, או לבלימתן במקרה הרע - כפי שכבר קרה לרפורמת הרשויות המטרופוליניות מספר רב של פעמים בתקציבי העשור האחרון.
הדרישה לפיצול הרפורמות מגיעה על רקע האיחור המשמעותי בהגשת תקציב 2025, שהונח על שולחן הכנסת רק ב-4 בדצמבר, חודש לאחר המועד הקבוע בחוק. כתוצאה מכך, המדינה נכנסה לשנת 2025 ללא תקציב מאושר ועם תקציב המשכי בלבד. כבר בנובמבר, התריעה אפיק במכתב לסמוטריץ' על הקשיים שייווצרו בדיון על רפורמות מורכבות בלוח זמנים כה קצר. זאת, כאשר חבילת גזירות המס של האוצר לתקציב החדש קודמה בנפרד וכבר אושרה בחלקה הגדול.