מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת
המושג
תקציב הקשר עם הציבור: תקציב שנתי של כ־110 אלף שקל המוקצה לכל ח"כ, במטרה לכסות הוצאות הדרושות לו למילוי תפקידו ולמען שמירה על קשר עם ציבור בוחריו
● האם הפולנים הסתערו עם חרבות על הנאצים?
● איך נקבעת ריבית בנק ישראל, ומה ההשפעה שלה על האזרחים?
ההקשר האקטואלי
לאחרונה אנו עדים לשורת פרסומים כך שחלק מהח"כים ניצלו תקציב שנקרא "קשר עם הציבור" לטובת יעדים תמוהים, כמו ויקטוריה'ס סיקרט, זארה, תספורות ולוח ספירת העומר. מן הסתם, הדבר העלה סימני שאלה רבים סביב טיבה של ה"קופה הקטנה" הזאת.
על כמה עומד התקציב ולמה הוא משמש?
תקציב הקשר עם הציבור (או "הבוחר") מוקצה מתוקף "החלטת שכר חברי הכנסת", שהיא החלטה של ועדת הכנסת על פי הסמכות המוענקת לה בחוק. על פי ההחלטה, כל ח"כ זכאי ל"תקציב שנתי לפעילות פרלמנטרית" בסך כ־110 אלף שקלים. התקציב המוקצה עבור כל ח"כ משתנה בהתאם לפרמטרים מסוימים, ביניהם משך כהונת הח"כ במהלך השנה, עודף תקציבי משנים קודמות, ותק ומילוי תפקיד בממשלה.
התקציב מיועד לשימושים הקשורים לפעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת, כמו בנייה ואחזקה של אתר, שכירת לשכה זמנית, פעילות ברשתות החברתיות, ייעוץ מקצועי, ביצוע סקרים, תשלום שכר טרחת עו"ד ועריכת כנסים מקצועיים. ניתן גם להשתמש בתקציב גם להוצאות עקיפות יותר, כמו כיבוד קל, ציוד משרדי וציוד אלקטרוני, מתנות במסגרת נסיעות לחו"ל או ביקורי משלחות ותשלום חשבון טלפון וחשבון אינטרנט.
האם התקציב מנוצל?
לבקשת התנועה לחופש המידע, נחשף שהתקציב השנתי הממוצע שהוקצה לחברי הכנסת בשנים 2018־2022 מתוקף תקציב הקשר עם הציבור עמד על 11 מיליון שקלים, ומתוכו נוצלו 7 מיליון (64%).
למרות הנטייה הטבעית לבחון בעין ביקורתית את חברי הכנסת שניצלו עד תום את התקציב, יש לזכור שמטרת התקציב היא אכן למסד ערוץ קשר בין הציבור לנבחריו, כך שחברי הכנסת יוכלו להתוודע לרצון העם גם בלי להמתין עד לבחירות הבאות. אם כן, הרציונל שבבסיס תקציב זה משקף אינטרס ציבורי־דמוקרטי - וניצול הולם שלו בהחלט לא ראוי לגנאי.