הצבעה בוועדת הכלכלה על הצעת החוק לעיגון מעמדה של מועצת הדבש, היום / צילום: דוברות הכנסת
הצעת חוק המקבעת את מעמדה של מועצת הדבש, עמותה פרטית, כחלק מהרגולטור של משרד החקלאות המתכנן ריכוזית את ייצור הדבש בישראל היתה מיועדת לעלות להצבעה היום בוועדת הכלכלה. ההצבעה נדחתה לשבוע הבא, בשל התנגדות הח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה.
● במקום לפתוח את שוק הדבש לתחרות, חוק חדש ישמר את הריכוזיות
● החל המהלך לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: ועדת החוקה תדון השבוע בהצעה לחדש את הדיון
במהלך הדיון בוועדה התפתח קרב צעקות בין שני חברי כנסת מהליכוד, אחד שמתנגד להצעת החוק (דן אילוז) והשני (ששון גואטה) שתומך בה. ח"כ גואטה האשים את אילוז ואמר ש"אתה מביא להרס של המדינה" בשל התנגדותו למועצת הדבש, בעוד אילוז השיב לו שהוא דווקא תומך באינטרסים של החקלאים, משום שהחוק ימנע מהם להציב כוורות בשטח הפרטי שלהם.
הצעת החוק החדשה מעניקה למועצת הדבש מושב אחד מתוך שלושה בגוף רגולטורי חדש שיוקם, שיקבע את הכמות והמרחקים בהם מותר להציב כוורות, כך שיתבצע למעשה תכנון ריכוזי של הענף בדומה לנעשה בחלב ובביצים. גם כיום מועצת הדבש פועלת כמעין רגולטור פרטי, אך בג"ץ דרש מהמדינה להסדיר את הנושא בחוק.
האסדרה כיום כוללת מתן סמכות למועצת הדבש להעניק רישיונות לייצור דבש, ולקבוע תנאים והוראות לקבלתם. גם שיווק הדבש הוא מונופול של המועצה, ורק בכוחה לתת רישיונות לכך. זו אחת הסיבות לכך שמחיר הדבש בישראל הוא כפול מהמקובל בעולם, ומי שמרוויחה משיטה זו היא בעיקר חברת שטראוס, השולטת דרך המותג שלה "יד מרדכי" בכ-55% מהשוק הישראלי.
החוק למעשה יקבע מי ישלוט על שוק המגלגל 180 מיליון שקל בשנה והאבקה שמשפיעה על חקלאות בשווי 3 מיליארד שקל בשנה.
יש עתיד, המחנה הממלכתי וחד"ש תומכות בהצעת הליכוד
התמיכה וההתנגדות לחוק לא נסובות על קווי קואליציה-אופוזיציה כפי שהיה ניתן לצפות, אלא יש עתיד, המחנה הממלכתי וחד"ש תומכות בהצעת החוק שמקדם שר החקלאות מהליכוד אבי דיכטר, ואליו מצטרף גם ח"כ ששון גואטה מהליכוד. אך דן אילוז מהליכוד ואוהד טל מהציונות הדתית מתנגדים לחוק, יחד עם שר החקלאות לשעבר עודד פורר מישראל ביתנו.
מתנגד נוסף לחוק במתכונתו הנוכחית שר האוצר סמוטריץ'. השר שלח לפני מספר ימים מכתב המבקש להעלות את ההצעה לוועדת שרים לענייני חקיקה כדי לשנות אותו. במכתב סמוטריץ' מציין חלק ניכר מהסתייגויות המתנגדים לחוק: להוציא את מועצת הדבש כחבר מצביע בגוף המאסדר, ולאפשר הצבה חופשית של כוורות על קרקע פרטית (כולל חכורה מרמ"י) לצורך האבקת גידולים חקלאיים. בשבוע שעבר ניסה יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן להביא לפשרה בין הח"כים התומכים והמתנגדים, אך ללא הועיל.
דחיית ההצבעה לשבוע הבא תקל על שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה, ובכך לפעול לשינוי נוסחו. בנוסח המוצע כעת, החוק גם לא מאפשר לחקלאים החוכרים קרקעות מרשות מקרקעי ישראל (רובם הגדול) להציב בשטחם כוורת בלי אישור הרגולטור. בנוסף, החוק מעגן את הסמכות של מועצת הדבש לגבות היטלים מהדבוראים, בסכום של 30 שקל לכוורת בשנה. בהתחשב בכך שיש בישראל כ־120 אלף כוורות, מדובר על הכנסה בטוחה של כ־3.6 מיליון בשנה.
מכיוון שהסמכויות של מועצת הדבש לא מוסדרות בחקיקה ראשית, וגוף פרטי למעשה מנהל אותה עבור המדינה, בג"ץ הוציא ב־2020 צו על־תנאי שמחייב את המדינה להסדיר את העניין בחוק וליצור גוף ממשלתי שיאכוף את הרגולציה במקום מועצת הדבש. הוועדה הייתה אמורה לכלול שני עובדי משרד החקלאות ואקדמאי, כאשר מועצת הדבש תשב בוועדה בתפקיד משקיף. אך בנוסח האחרון מושב האקדמאי הוחלף לפתע במושב מלא עם זכות הצבעה של מועצת הדבש עצמה. כעת, פועלים חברי הכנסת כדי לשנות את החוק חזרה כך שמועצת הדבש תהיה משקיפה בלבד, וחקלאים יוכלו להציב בשטחיהם הפרטיים החכורים מרמ"י כוורות לצורך האבקת גידוליהם.