ינון ניר, מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים / צילום: ינאי יחיאל
ינון ניר בכלל לא תכנן לעבוד בשוק ההון. הוא עשה תואר במנהל עסקים וטכנולוגיות מידע ומספר שהיה מתכנת בחברת סטארט-אפ בשנות ה-2000. לשוק הוא נקלע במשבר הפיננסי של 2008, בטעות כמעט.
● "מגמה נדירה ומדאיגה": הנתון שמאיים על העליות בוול סטריט
● תחזיות לא הכרחיות: איך לוודא שהטקס השנתי בוול סטריט לא מרעיל לכם את המוח
"עזבתי דוקטורט בהיסטוריה ופילוסופיה. הייתי צריך להתפרנס, חיפשתי עבודה ושלחתי קורות חיים לכל הכיוונים. באותה מידה הייתי יכול להגיע להייטק או לכל מקום אחר, הפיננסים זה מה שתפס". כך התגלגל לתפקיד הראשון שלו כמנהל השקעות בנוסטרו של הבנק הבינלאומי. "חיפשו מישהו שחושב אחרת, כיוון שהתחושה ב-2008 הייתה שכל התיאוריות הכלכליות קרסו - שוק החוב קרס, המחשבה שנדל"ן עולה לנצח נשברה, ודווקא מישהו שלא צמח בשוק היה יכול להסתכל על זה אחרת מכולם".
היום, בגיל 49, הוא מנהל חדר המסחר בבנק ירושלים, שבו הוא עובד משנת 2017. הוא בזוגיות פלוס שני ילדים, גר בתל אביב ומרוצה מהעובדה שאינו איש אקדמיה: "בכסף של שוק ההון יש משהו יותר מוחשי מאשר באקדמיה, שם אנשים עסוקים בכבוד ויש הרבה מאוד תככים ויצרים על כלום. עסקאות מחברות בין אנשים".
ובכל זאת הוא לוקח איתו משהו מהאקדמיה: "אני מחפש להבין איפה אני טועה ולא רק הוכחות לכך שאני צודק. זו דרך טובה מאוד להימנע מטעויות ונפילות".
הכול תלוי בטראמפ
כשהוא מביט אל השנה הקרובה, ניר מעריך ש"השוק העולמי צפוי להמשיך להיות חיובי" הגם שאנו אחרי שנתיים של עליות חדות בארה"ב. "היא הקטר העיקרי של הכלכלה ותמשיך לצמוח ב-2%-2.5%, הבינה המלאכותית תאיץ את הגידול בפריון העבודה והשוק ימשיך להפוך לריכוזי יותר, עם התחזקות של חברות הטכנולוגיה הגדולות", הוא צופה.
אלא שעל הכול עלול להעיב הנשיא החדש-ישן, דונלד טראמפ: "הדיבורים שלו מייצרים תנודתיות. בשבוע האחרון למשל טראמפ דיבר על השתלטות על גרינלנד, דנמרק פנמה וקנדה. כל עוד זה בטוויטר (X) זה יוצר תנודתיות בשווקים, אבל אם זה יעבור לעולם האמיתי - נקבל אירוע קצה (משברי, נ"א). כל עוד העולם וציוצי הטוויטר ישייטו בעולמות נפרדים, שוק ההון צפוי לצמוח".
באשר לישראל ניר אופטימי יותר. "כלכלת ישראל היא מהחזקות בעולם המערבי בפרמטרים רבים - צמיחת התוצר, יחס חוב-תוצר נמוך יחסית, גירעון מסחרי, שיעור ילודה, דמוגרפיה צעירה ועוד. לכן צריך לתת משקל יתר לשוק המקומי במניות. אנו צופים צמיחה מואצת של המשק תוך חיזוק משמעותי של תעשיות הנשק, הטכנולוגיה ועלייה בצריכה הפרטית. בנוסף, צריך לזכור שהשוק כאן עדיין זול ביחס לזה האמריקאי. בשנתיים האחרונות הוא עלה במצטבר פחות מארה"ב".
בעקבות כך, למשקיע סולידי ממליץ ניר על תיק שמורכב מ-40% מניות ו-60% אג"ח, כשחצי מהחשיפה המנייתית (20% מהתיק) תרוכז בישראל והיתרה מתחלקת בין ארה"ב (14%) סין (4%) והודו (2%). בחלק האג"חי הוא מקצה 40% לאיגרות קונצרניות בחו"ל ו-20% לאג"ח ממשלת ארה"ב. הסיבות הן "גידור מפני מצבי קיצון" שיובילו לנפילות בשווקים, והתחזקות הדולר מול השקל.
עבור משקיע אגרסיבי ניר מקצה 70% למניות ו-30% לאג"ח. כאן ישראל מקבלת 30%, עוד כ-20% למניות בארה"ב, 6% לסין ו-4% להודו. לצד אלו הוא מקצה 20% לאג"ח קונצרניות בחו"ל, כשהוא בוחר לשלב בתיקים גם אג"ח בדירוג השקעה וגם אג"ח בסיכון (ופוטנציאל) גבוה, ויתרת ה-10% לאג"ח ממשלת ארה"ב. הוא מנמק זאת בכך ש"קיים סיכוי סביר לרווחי הון ב-2025, הודות למדיניות מוניטרית מרחיבה (הורדת ריבית, נ"א) שתוזיל את עלות החוב".
את ה-10% האחרונים בתיק האגרסיבי הוא מקצה למניות של חברות פיתוח עסקי (שנקראות BDC). ניר מסביר כי "אלו חברות השקעה הנסחרות בבורסה שמספקות מימון לעסקים קטנים ובינוניים, לעיתים קרובות באמצעות הלוואות או השקעות הון. הן נועדו לתמוך בעסקים שמתקשים לגייס מימון ממקורות מסורתיים (בנקים, נ"א), ומציעות תשואות גבוהות יותר למשקיעים בתמורה לסיכון גבוה יותר. בדומה לקרנות ריט בתחום הנדל"ן, הן מחויבות לחלק כדיבידנד לפחות 90% מההכנסה". החשיפה לדבריו יכולה להתבצע דרך קרן סל על התחום (סימול BIZD), שתבטיח תשואת דיבידנד קבועה של מעל 10%.
המלצות וטיפים חשובים
באשר לסקטורים שיצטיינו בשנת 2025, ניר מעריך שראש וראשון יהיה סקטור הטכנולוגיה, בדגש על הבינה המלאכותית, רובוטיקה ותוכנות ארגוניות, אבל גם תחומי הצריכה הפרטית, פיננסים ובנקאות, אנרגיה מתחדשת ותשתיות וגם נדל"ן. הוא מדגיש כי ההמלצה אחידה לשוק הישראלי והאמריקאי, שכן "הורדת הריבית תביא להאצת הפעילות בעיקר בסקטורים הללו".
"הטכנולוגיה תמשיך להיות הקטר של השוק. ענקיות התחום ימשיכו להוביל והריכוזיות עולה, כך שהחברות החזקות מתחזקות עוד יותר. צריך לזכור שמדובר בתחום עם חסמי כניסה מאוד גבוהים, ענקיות הטכנולוגיה צוברות הררי מזומנים ויכולות לרכוש כל מי שינסה להתחרות בהן. הן משקיעות ב-AI כבר שנים, והרבה יותר מתקדמות שם ממי שינסה להתחרות בהן, ויש להן הרבה מאוד יכולות חדשות שניחשף אליהן בעתיד הקרוב".
עם זאת ניר לא חושש מכך שטראמפ יפרק את ענקיות הטכנולוגיה, בוודאי כשאילון מאסק לצדו, ו"ארה"ב תצעד לכיוון של פחות רגולציה, לפחות ברמת ההצהרות".
אז לא כדאי להעביר את הכסף למדדי משקל שווה, כדי להפחית את הסיכון במניות הגדולות שנחשבות "יקרות"? "קשה מאוד לתזמן את השווקים. מי שמפספס את ימי המסחר הטובים ביותר מפסיד חלק גדול מהעליות", מסביר ניר.
את דבריו מסיים ניר עם כמה טיפים למשקיעים. כך, לסוחרים לטווח קצר הוא מזכיר את קיומו של ה"סטופ-לוס", כלומר קביעת מחיר שאם המניה תרד ממנו מערכת המסחר תמכור אותה באופן אוטומטי, שכן "קורה שמשקיעים במניה והמציאות טופחת על הפנים, ואז צריך לחתוך את זה מוקדם".
למשקיעים לטווח ארוך הוא ממליץ "להסתכל על השקעות ברמת כלל הנכסים. אם מחזיקים מניות בתיק הפרטי וקרן השתלמות לא במסלול מנייתי למשל, כדאי לשנות את זה כי זה מאוד לא יעיל מבחינת מס. בנוסף, צריך ביזור - להשקיע חלק מרכזי מהתיק במדדים ולהגביל את המינוף שלוקחים, כך שאם תטעו, תוכלו להתאושש אחר כך".
האמור אינו מהווה המלצה להשקעה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים ואינו מהווה ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו האישיים של כל לקוח. לפני כל השקעה מומלץ להיוועץ ביועץ השקעות. האמור נכון למועד פרסום הכתבה ומבוסס על נתונים פומביים.