ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
השבוע יעלו אנשי התאגיד אל הכנסת פעם נוספת, כדי להתגונן מפני בליץ החקיקה נגד השידור הציבורי בישראל. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן יקיים גם הפעם דיון כללי בהצעות החקיקה שהוגשו בנושא, ולקראת זאת העבירו בתאגיד מסר לעובדים. "רוב גדול מקרב אזרחי ישראל, ורוב מקרב מצביעי הימין - מתנגדים לסגירת התאגיד, וזאת אחרי קמפיין רחב היקף, מתוזמר ומתוזמן, שהפעילו גורמים פוליטיים וכלכליים נגד המשך קיומו", אמר להם המנכ"ל גולן יוכפז.
● בלעדי | הבור של רשת 13: בשנה החולפת הפסיד הערוץ בכל חודש 12-14 מיליון שקל
● שנת 2025 נפתחת במגמת ירידה בהכנסות כמעט בכל ענפי המשק הבולטים
גולן גם הוסיף כי "החלטת בג"ץ מהשבוע שעבר לתת צו על תנאי שיאריך את כהונת שניים מחברי מועצת התאגיד, משמעותית מאוד להמשך פעילותה הסדירה והמקצועית של המועצה, אבל עוד הרבה יותר מזה - היא מסר מבית המשפט לכל מבקשי רעתו של התאגיד. נמשיך לפעול נגד יוזמות החקיקה, שהמטרה הפוליטית האמיתית שעומדת מאחוריהם היא ניסיון להשתלט על שידורי החדשות של כאן וניסיון להעביר נכסים של הציבור לבעלי הון פרטיים שמקורבים לשלטון".
לעומת זאת, שר התקשורת שלמה קרעי, שמעורב בכלל הצעות החוק למרות שאינו חתום עליהן, טען בעבר בתוקף כי הן ישפרו את מצבו של שוק התקשורת המקומי.
אז מיהם הכוחות שפועלים סביב הצעות החוק, ולאן הרוח הנושבת? גלובס עושה סדר.
מה עומד במוקד?
הדיון בוועדה יהיה על מספר הצעות חקיקה, בהן הפרטת התאגיד (ולמעשה סגירתו) של ח"כ טלי גוטליב, הכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה של ח"כ אביחי בוארון, הצגת נתוני הרייטינג בזמן אמת לצופה של ח"כ שלמה דנינו ועוד. כל ההצעות מגיעות מהליכוד, מפלגתו של שר התקשורת שלמה קרעי.
ההצעה שהציתה את כל הדיון מחדש היא זו של ח"כ גוטליב, על כך שהתאגיד ייסגר בתוך שנתיים, אלא אם יימצא קונה במכרז שיעביר את השידורים לידיים פרטיות. ההצעה נוגעת גם לערוץ הטלוויזיה כאן 11 וגם לרשת ב' ברדיו, ועברה בקריאה טרומית.
בחודש שעבר התקיים דיון ראשון בוועדת הכלכלה, שבו טען השר קרעי בין היתר כי "השידור הציבורי לא יעיל, ולעיתים אף מזיק". עוד הוא ציין כי, "השידור הציבורי נדרש בעשור הקודם כדי להביא מידע לציבור. היום לאחר ההתפתחויות הטכנולוגיות והרשתות חברתיות, (הדבר) לא נדרש. בכוונתי להפריט או לסגור את התאגיד. הוא פוגע בתחרות, מעוות את השוק ומנציח חוסר ייצוג ובזבוז תקציבי עתק".
עו"ד מאיר לוין מהייעוץ המשפטי לממשלה, שדיבר באותו דיון, ציין כי "לגוף שידור ציבורי יש תפקיד בחברה דמוקרטית - לבקר את השלטון, ולאתגר אותו. זה מאפשר את חופש הביטוי והעיתונות, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי. אי התלות התקציבית מאפשרת למועצת התאגיד לקבוע את מדיניות התוכן בהתאם למטרות החוק".
מה צפוי בדיון הקרוב?
בעקבות הדיון הקודם בוועדת הכלכלה, ועדת הכנסת החליטה להעביר גם את הצעת החוק של ח"כ גוטליב לוועדה בראשות ח"כ ביטן - וזו ככל הנראה הסיבה ששוב מתקיים דיון בנושא.
המטרה של ח"כ ביטן היא לנהל דיון רוחב שעוסק בתמונה המלאה, ולא בהצעה נקודתית. זאת במיוחד לאור העובדה שהצעת החקיקה של ח"כ גוטליב להפרטת התאגיד, סותרת את הצעת החקיקה של ח"כ בוארון להכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה. ביטן הסביר כי ניתן לקדם נושאים שעלו בהצעות החקיקה, אולם לא ניתן להסתכל על כל אחת מהן בנפרד.
מי צפוי להרוויח?
מי שמקדם את הצעות החקיקה נגד התאגיד עושה זאת משום שהוא סבור כי אין מקום לשידור ציבורי בישראל, ומותח ביקורת על התכנים שמשודרים בו. לכן, המרוויחה המיידית תהיה הממשלה, שמונעת מגוף עיתונאי עצמאי לבקר אותה.
אבל יש גם מרוויחות נוספות: תחנות הרדיו האזוריות. אם התאגיד ייסגר, יתפנו תדרים שיאפשרו לתחנות הרדיו האזוריות להפוך לארציות, להגדיל את היקף המאזינים ואת הפרסום. זה מתחבר לאחת מהצעות החוק שיעלו בוועדה באותו דיון, ולפיה תחנות רדיו אזוריות יוכלו לשדר מחוץ לתחומן, וכך בעצם יהפכו לארציות.
באשר ליצירה המקומית, השר קרעי הציג מתווה ולפיו היא תישמר בעזרת קרן קולנוע בהיקף של 500 מיליון שקל - פי שניים מהקיים בתאגיד, או בעזרת התאגיד אך בתנאי שהוא לא יעסוק בחדשות. למעשה, יש בשוק מי שמסביר כי המהלך נועד "להפוך את התאגיד לנטפליקס בלי חדשות".
על פניו נראה כי לפחות בהיבט הכלכלי השוק עשוי להרוויח מהמהלך, אולם לדברי עו"ד לוין, בייעוץ המשפטי לא מכירים את עבודת המטה שעליה ביסס קרעי את המתווה הזה. בנוסף, לא ברור מה המקור התקציבי, מי ינהל את הקרן המדוברת ולפי אילו תנאים. בנוסף קיים גם חשש מפוליטיזציה של תקצוב התכנים - למשל, תכנים "ליברליים" או ביקורתיים כלפי הממשלה לא יתקבלו בקרן המדוברת.
מי ייפגע מהמהלך?
בייעוץ המשפטי לממשלה, ולא רק שם, מזהירים כי סגירת התאגיד תפגע בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר רק בפגיעה קשה בחופש הביטוי והעיתונות, אלא בעניין עקרוני יותר: מחקרים מראים כי קיים קשר בין מדינות מערביות עם שידור ציבורי לבין רמת הדמוקרטיה שלהן.
מעבר לכך, איגוד השידור האירופי כבר הזהיר שאם בישראל יסגרו את התאגיד, ישראל לא תוכל להשתתף באירוויזיון. אמנם קרעי כינה את האירוויזיון "חצי אנטישמיים" ואמר שלא אכפת לו אם ישראל תשתתף באירוע המוזיקה הגדול באירופה, אולם גורמים שונים ששוחחו עם גלובס מזהירים מפני אפקט הדומינו. מה שיתחיל עם איגוד השידור האירופי יזלוג לגופים אחרים שיחליטו לא לשתף את ישראל, והתוצאה תהיה פגיעה בינלאומית קשה.
מהם סיכויי החקיקה?
בשל העובדה שמדובר בהצעות חקיקה שמגיעה ממפלגת השלטון, הליכוד, לא נרשמים מתנגדים קולניים מתוך הקואליציה. גם אם בשיחות סגורות יש מי מהקואליציה שמתבטאים נגדן, בפומבי קולם אינו נשמע.
עם זאת, אמירותיו של היו"ר ביטן מלמדות כי הוא אינו משמש כחותמת גומי. בדיון הקודם ציין ביטן כי "העובדה שזה עבר ועדת שרים לחקיקה, לא אומר שזה יעבור בכנסת", וזכה לקריאות "כל הכבוד" מחברי כנסת מהאופוזיציה. בנוסף אמר היו"ר כי אינו מבין את הצעות החקיקה המדוברות. "אם אני מעביר את ערוץ 11 לידיים פרטיות, זה לא אומר שזה ישנה משהו לטובה לימין. אבל לסגור את התאגיד ולפתוח תאגיד חדש, זה לא משרת אף אחד כרגע".
נכון לעכשיו, לא מעט גורמים בונים על ביטן כזה שיביא את הפתרון, וינווט את הספינה למקום טוב יותר בעיניהם. "הדברים מאוד לא יציבים", אומר לגלובס גורם בכיר בשוק התקשורת. "אין מקום לאופטימיות או רגיעה. עדיין יש חשש בשוק מהמהלכים האלו".
נזכיר כי בפעם האחרונה שנעשה ניסיון לקדם את סגירת התאגיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב והוריד את הצעות החקיקה מהפרק. הנימוק אז היה שיש להתרכז בקידום השינויים במערכת המשפט הישראלית. השאלה היא האם הוא ייחלץ לעזרת התאגיד גם הפעם, ובאיזה נימוק.
אילו עוד הצעות יעלו?
בין הצעות החקיקה שיעלו בדיון נמצאו ההצעה של ח"כ שלום דנינו להצגת נתוני הרייטינג בזמן אמת ופיקוח מצד הממשלה, וההצעה של ח"כ אריאל קלנר שלפיה התאגיד ידווח לוועדת הכלכלה באופן שנתי. בנוסף ישנה הצעת החקיקה של ח"כ אחמד טיבי להנגשת תחנות רדיו בערבית לכל הארץ (משמע אישור להקים תחנות שידור מחוץ לאזור שנקבע לשידוריהן).