מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות
טורקיה עדיין רחוקה מהשקה של מטוס הקרב החדש מתוצרתה, אבל כבר מפתחת את התוכניות לתשתיות ייצור. בה בעת, קואליציה של מדינות המערב תספק עשרות אלפי כטב"מים לאוקראינה, וצרפת חוגגת זינוק ביצוא הביטחוני שלה במהלך שנת 2024. על כל זאת ועוד, בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● מזוודות כסף במטוסים: כך חיזבאללה מנסה לשקם את עצמו פיננסית
● הוועדה שהכריזה שהאיום הטורקי בפתח והמומחית שבטוחה: "לא על הפרק"
ישראל מרוויחה מהחרם על רוסיה
סרביה היא אמנם ידידה של רוסיה, אבל בצל הסנקציות הבין־לאומיות נגדה, סרביה נאלצה לבטל את ההסכמים ביטחוניים ביניהם - כך הודה הרמטכ"ל גנרל מילאן מויסילוביץ'. בדיפנס ניוז דווח כי בעקבות אותו אילוץ, הסרבים פנו למדינות שונות, דוגמת סין וישראל, כפי שהשתקף מרכישת תותחי PULS מאלביט תמורת 335 מיליון דולר.
"כשזה נוגע למשלוחי אמל"ח מרוסיה, הם כרגע בלתי־אפשריים", סיפר מויסילוביץ' לעיתון המקומי ווצ'רניה נובוסטי. "אנחנו מנסים למצוא דרך בערוצים הדיפלומטיים להתגבר על המצב הנוכחי. ביטלנו כמה חוזים, ודחינו אחרים, בתקווה מסוימת שהמצב בזירה הבין־לאומית יסתדר ויאפשר לנו לממש אותם".
טורקיה מכינה תשתיות לייצור מטוס הדור החמישי שלה
טורקיה אמנם צפויה לְמַבְצֵעַ את מטוס הדור החמישי מתוצרתה, קאאן, רק בתום העשור, אבל כבר כעת, היא מקיימת מו"מ עם פקיסטן לצורך הקמת פסי ייצור בשטחה. על אף שהמטוס עדיין בשלבי פיתוח ובחינה, השיחות עוסקות גם בפיתוח גרסה של המטוס שתותאם לצרכים הפקיסטניים, באופן שדומה, למשל, לגרסאות המטוסים שמקבלת ישראל מחברות כמו לוקהיד מרטין ובואינג.
בעת שהמעצמות עוסקות בפיתוח מטוסי הדור השישי, במיוחד סין, אנקרה פועלת ליצירת עצמאות במטוסי הדור החמישי, כשקאאן מיועד להחליף את מטוסי ה־F-16. קאאן צפוי לכלול כמה תכונות, בהן כושר נשיאה גבוה, יכולת תמרון איכותית ומכ"ם מתקדם. במקרה של הגרסה הפקיסטנית, צפויים להשתמש במנוע WS-10G מתוצרת סינית. לבייג'ינג ולאסלאמבאד יש כבר כיום מערכת יחסים ביטחונית קרובה, שכוללת את מטוס הדור הרביעי JF-17, ששתי המדינות פיתחו יחד.
מדינות המערב ישלחו 30 אלף כטב"מים לאוקראינה
מלחמת רוסיה-אוקראינה מהווה "מעבדת ניסויים" של לוחמת הבלתי־מאוישים ככלל, וכלי הטיס הבלתי־מאוישים בפרט, כשקצב הפעלת האמצעים ויירוטם גבוה משמעותית מבכל מקום בעולם. על כן, בריטניה ולטביה החליטו לשלב זרועות ביצירת קואליציה, שתספק לקייב 30 אלף כטב"מים חדשים. המימון לאותם כטב"מים יגיע מבריטניה ומלטביה, אך גם מדנמרק, מהולנד ומשבדיה.
למעשה, הקואליציה הזו מנהלת קרן השקעות שרוכשת כטב"מים עבור אוקראינה, כשזו גייסה עד עתה סכום כולל של כ־89.6 מיליון דולר. זהו סכום קטן יחסית מתוך קרן רחבה יותר עבור רכש צבאי לקייב, שגייסה כ־1.6 מיליארד דולר. מתוך זאת, בריטניה סיפקה כ־614 מיליון דולר, תוך שממשלת הלייבור הכריזה כי תספק לאוקראינה 3 מיליארד ליש"ט (כ־3.6 מיליארד דולר) בשנה, לטובת סיוע צבאי לאוקראינה עד תום העשור.
גרמניה מעוניינת לרכוש 300 נגמ"שים
גרמניה פנתה לחברת פאטריה בבקשה להצעת מחיר ל־300 יחידות של הנגמ"ש "קאבס" 6X6, כחלק מתוכנית לרכישה של 1,000 נגמ"שים חדשים. קאבס הוא באורך 7.5 מטר, רוחב של 2.6 מטר, וגובה 2.5 מטר. הבחירה בנגמ"ש מתרחשת על חשבון דגם פוקס מתוצרת ריינמטאל המקומית, כאשר אחזקות פאטריה מתחלקות בין ממשלת פינלנד (50.1%) לבין חברת קונגסברג הנורבגית (49.9%).
לפי הערכות, עסקה נרחבת שכזו תביא לרכישות גרמניות נוספות מתוצרת פאטריה. החברה, שמעסיקה יותר מ־3,000 עובדים, מפעילה משרדים במדינות פינלנד, שבדיה, נורבגיה, בלגיה, הולנד, אסטוניה, לטביה ויפן, כשסך המכירות שלה ב-2023 עמד על כ־733.8 מיליון אירו. לצד אמצעי תחבורה, החברה גם עוסקת בתחומים נוספים, דוגמת מערכות איסוף ומודיעין, ואף טכנולוגיות תת־מימיות.
היצוא הביטחוני של צרפת צומח
צרפת סיימה את שנת 2024 עם יצוא ביטחוני בסך 18 מיליארד אירו, בהובלת המכירות בתחומי מטוסי הקרב וצוללות - סכום יותר מכפול מהיצוא ב־2023, שעמד על 8.2 מיליארד אירו. כך הודיע שר ההגנה סבסטיאן לקורנו. זו השנה השנייה הטובה ביותר של פריז אי פעם, במהלכה הנשיא עמנואל מקרון החליט ללכת ראש בראש נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות, ולפעול להגבלת נוכחותן בתערוכות היוקרתיות במדינתו.
בשנה הקרובה, שואפים הצרפתים לחזק את יכולותיהם בתחום הבינה המלאכותית (AI), כשהציפיות להמשך צמיחה ביצוא הביטחוני נובעות גם ממכירות ספינות, מכ"מים וארטילריה. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), צרפת התמקמה במקום השני ביצוא הביטחוני העולמי לאחר ארה"ב בין השנים 2023-2019, במהלכן היוו 11% מכלל הסחר העולמי. לאחר מכן, צרפת מכרה בשנה שעברה מטוסי קרב מדגמי רפאל וצוללות, בסך כולל של קרוב ל־10 מיליארד דולר.
ארה"ב תידרש ליותר מטריליון דולר השקעה עבור פיתוח הצי
הצי האמריקאי יידרש להשקיע 40.1 מיליארד דולר מדי שנה עד 2054, ובסך הכל יותר מטריליון דולר, לטובת עמידה בתוכניות פיתוח ספינות המלחמה - כך עולה מניתוח חדש שהתבצע בוועדת התקציב של הקונגרס. בוושינגטון מתכננים הגדלה של מספר ספינות המלחמה של הצי ל־381, לעומת 295 כיום ו־283 שצפויים ב־2027, בעקבות הפרשת ספינות ישנות.
עוד עולה מהדוח, כי התוכנית תדרוש צמיחה של 46% במימון רכישות הצי, ביחס לסכום בחמש השנים החולפות. תקציב הצי יידרש לעמוד על 340 מיליארד דולר, הרבה יותר מ־255 מיליארד דולר כיום. מתוך ההפרש, 40 מיליארד דולר יושקעו בבניית הספינות ו־45 מיליארד דולר בתפעול ובאחזקה. הערכות הקונגרס הנוכחיות גבוהות ב־8%-16% ביחס לתחזיות הצי המוקדמות.