גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חוסם את ההצעה לסגירת התאגיד: "צריך שידור ציבורי"

לאחר שח"כ ביטן קבע כי הצעת החוק של של ח"כ גוטליב להפרטת תאגיד השידור הציבורי לא תקודם בוועדת הכלכלה - גוטליב ושר התקשורת קרעי הודיעו כי יעבירו את הדיון בהצעה לוועדה אחרת ● במקביל הודיע ביטן כי יעסוק בהצעת החוק של ח"כ בוארון, העוסקת בהכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ דוד ביטן, בדיון בוועדת הכלכלה על הצעות החוק בעניין תאגיד השידור, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ דוד ביטן, בדיון בוועדת הכלכלה על הצעות החוק בעניין תאגיד השידור, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב להפרטת התאגיד (ולמעשה סגירתו) לא תקודם בוועדת הכלכלה - כך קבע היום (ד') יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן. במקביל הודיע כי יעסוק בהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, העוסקת בהכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה.

ועדת הכלכלה התכנסה לדון בהצעות החוק הנוגעות לתאגיד בפעם השלישית בתוך פחות מחודש. לדיון, שנועד להיות כללי ולא לעסוק בהצעת חוק ספציפית זו או אחרת, הגיע גם מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז - אולם למעט התייחסות קטנה לשידורי "כאן" רשת ב', לא נשא דברים.

התאגיד במוקד: שש הצעות חוק ידונו בסגירתו ובשיטת הרייטינג. ח"כ אחד יכריע
בלעדי | הבור של רשת 13: בשנה החולפת הפסיד הערוץ בכל חודש 12-14 מיליון שקל

"אני לא יכול לקדם את החוק הזה (של גוטליב)", הסביר ביטן בדיון. "צריך שידור ציבורי, זו החלטה מ-2014 שהכנסת החליטה. הוויכוח הוא מה צריך לתקן בתאגיד, ואת זה נעשה דרך החוק של ח"כ בוארון, (אם כי) לא בדיוק לפי הצעת החוק שלו. היו הרבה הצעות חקיקה פרטיות ששינינו אותן לגמרי. לגבי ההפרטה, אני לא מבין את אנשי הימין. ערוצים 12 ו-13 הם פרטיים, ולא בעד הימין. הפרטה היא לא בהכרח לטובתו".

ח"כ גוטליב הגיבה לדברים ואמרה כי אומנם זכותו של היו"ר לקבוע כך, אך אם "סוגרים דלת אחת, נפתחת דלת אחרת", ושר התקשורת שלמה קרעי חיזק: "אם לא בוועדה הזו, הצעה אחרת תגיע לוועדת שרים לחקיקה". 

הדיון בוועדת הכלכלה על הצעות החוק הנוגעות לתאגיד, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

גוטליב לביטן: "אולי מופעלים עליך לחצים" 

בניגוד לח"כ בוארון, ח"כ גוטליב נכחה בוועדה, ועל כן עיקר הדיון כן עסק בסופו של דבר בהצעת החוק שהגישה. במהלך הדיון ציינה גוטליב כי לפי תפיסת עולמה, "אין מקום לתאגיד, לא צריך שידור ציבורי. אבל לא מדובר בסגירה, אלא בהפרטה".

בפתח דבריה פנתה גוטליב לשופט העליון בדימוס חנן מלצר, שדיבר בדיון הקודם שעסק בנושא. "מלצר שולח מסר שאם נחוקק חוק, זו פגיעה בדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת שמישהו - ותהא העשייה שלו עתירת זכויות אשר תהא - יאמר לנו שאם נחוקק חוק, אנחנו נמצא את עצמנו בעילת פסילה".

לאחר מכן הזכירה גוטליב נקודות נוספות שעלו בדיון הקודם, כמו העובדה שהטלוויזיה החינוכית של השידור הציבורי אינה צפויה להיסגר, וכן העובדה שבחטיבת החדשות של התאגיד מועסק סולימאן מסוודה (אותו לא הזכירה בשמו). "זה שיש לתאגיד אדם ממזרח ירושלים שעובד שם, זו לא סיבה להשאיר אותו", אמרה. "הפרטה לא סותמת פיות, אלא מרחיבה את מעגל השמע". לאחר מכן פנתה גוטליב לח"כ ביטן וציינה: "אולי מופעלים עליך לחצים".

לדיון הגיעו לא פחות משבעה חברי סיעת יש עתיד, על אף שרק שניים הם חברי הוועדה (רון כץ ושלי טל מירון). אחת הדוברות הבולטות הייתה ח"כ קארין אלהרר, בעבר יו"ר הוועדה לחוק השידור הציבורי, שתקפה את גוטליב ואמרה: "כל אדם שמבין בשוק התקשורת יודע שלא תהיה הפרטה, כי אין מספיק אנשים שיקנו ערוצים, למעט תרומות מכל מיני אוליגרכים". ח"כ גוטליב מיהרה להגיב: "מה יש לי ב-11 שאין ב-12 ו-13?", וח"כ גלעד קריב השיב: "הון-שלטון!".

אלהרר המשיכה בנימוקים בעד השידור הציבורי, אשר "אינו תלוי באינטרסים כלכלים ופוליטיים, ומביא למרקע נושאים שהם לאו דווקא ברייטינג סופר-גבוה. זה צריך להיות אינטרס שלך שיהיה גוף חדשותי שלא תלוי בטייקונים ולא תלוי בפרסומות. החוק מקדם את השתקת התאגיד. אם הוא יעבור לא תהיה הפרטה, תהיה סגירה". על כך הגיבה גוטליב כי אם ההפרטה לא תצא לפועל, החוק ישונה כך שהתאגיד לא ייסגר.

הוועדה לא עסקה בשאלת התקציב של התאגיד - שבניגוד לקיצוץ הרוחבי בתקציבי הממשלה לא קוצץ - אולם לפי דברי ביטן, יתקיים על כך דיון נפרד. על כך השיבה אלהרר כי "כשמדברים על תקציב שיהיה נתון לשינויים של ממשלה, זה פוגע בעצמאות התאגיד. 'התוכן הזה לא מצא חן בעיניי, אז אני אקצץ', זה דבר לא טוב. יש תקציבים שמלכתחילה המחוקק חשב להחריג אותם מתקציב המדינה, כדי לא לפגוע בעצמאות הגופים", אמרה.

"אין שום תום-לב בתהליך הזה" 

אחת הטענות נגד הצעות החוק הפרטיות בעניין התאגיד, שאת כולן הגישו חברי כנסת מהליכוד, היא שלא מדובר במהלך מקרי. ח"כ טל מירון (יש עתיד) התייחסה לכך והזכירה גם את היעדרותו של ח"כ בוארון מהדיון. "השימוש בחברי כנסת להצעות חוק כבובות על חוט הוא גם ככה מבייש, לפחות תבוא לדיון. קרעי מתגאה שהוא יביא הכול בחקיקה ממשלתית, וכך הדיון פה לא רלוונטי. אז בוא תגלה לנו מה יהיה בהצעת החקיקה הזו. הרי זה בתום-לב, נכון? אין שום תום-לב בתהליך הזה".

גוטליב העירה הערה על הפרדת הרשויות, בין המחוקקת למבצעת, ובאולם נשמעה הקריאה: "איזו הפרדת רשויות, שלמה כתב את כל ההצעות פה".

ח"כ יסמין פרידמן פנתה לח"כ גוטליב ואמרה: "טלי, אותי מעניין ההון-שלטון. אני רוצה גוף אחד בלתי תלוי, שאראה בו כתבות על הר המלח, על משחטה של תנובה, למרות שהיא יכולה להיות בעלים של משהו. אני רוצה מקום אחד שבו יחשפו הכול, מי קשור, מי לא מפרסם בערוץ, מי השר שאחראי. בתאגיד מתקיימות הכתבות האלה".

ח"כ מירב כהן ציינה כי "הצעות החקיקה מטילות מורא, ויש להן אפקט מצנן", ופנתה לשר קרעי בעניין החלטת בג"ץ מלפני שבוע וחצי, שקבעה כי יש להאריך את כהונתם של שניים מחברי מועצת התאגיד עד לבחירת חדשים, על-מנת לא לעכב את עבודת המועצה.

"אני מבינה שאתה רוצה למנות אנשים מהרשות השנייה שקרובים אליך, אבל זה לא מתאפשר חוקית. האם בכוונתך לכבד את פסיקת בג"ץ?", שאלה ח"כ כהן, אך לא קיבלה מענה (קרעי כבר הוציא באותו יום הודעה לעיתונות כי "הצו ניתן בחוסר סמכות"). "אם שר בממשלת ישראל לא מכבד את פסיקת בג"ץ, מה יגיד אזרח מן השורה? אתם מתנהלים כאנרכיסטים".

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה חיזקה את דבריה: "בשביל מה צריך כנסת, הוא עושה מה שהוא רוצה. אתה אומר לנו בריש-גלי שאתה שולח חברי כנסת להעביר חוקים שלא עוברים ייעוץ משפטי לממשלה. אתה שם פס על ועדת הכלכלה".

קרעי השיב: "אתם לא מייצגים את הרוב", וקרא לביטן "אתה לא משתיק אותם! אני לא דיברתי בהתחלה!" - אולם לא זכה למענה, והדיון הפך לקקופוניה עד לסיומו.

קרעי: "אותנו זה לא ירתיע" 

לאחר סיום הוועדה מיהר השר קרעי לשגר את תגובתו לדיון: "מאז ומתמיד, הצעות חוק הקשורות לעולם התקשורת ולרפורמות רחבות בו התקיימו בוועדות מיוחדות שהוקמו לשם כך. כך יהיה גם הפעם, בוודאי בחוק השידורים הרחב שיגיע בקרוב וגם בחוקים שיו"ר ועדת הכלכלה החליט באופן שרירותי ובלי הצבעה לא לקדם.

"המיעוט הקולני באופוזיציה, שזכה לשיתוף-פעולה מלא מיו"ר הוועדה, לא יבטל את ההכרעה הדמוקרטית. מסתבר שהאיום של השופט בדימוס מלצר השפיע על כמה (מתכוון לדברי מלצר שהחוק עשוי להיפסל בבג"ץ, ג"ח). אותנו זה לא ירתיע".

מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר כי "החלטת יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לדון בהצעת החוק שתכפיף את תאגיד השידור לממשלה - משמעותה השמדת השידור הציבורי והפיכתו לשידור פוליטי. אנו ניאבק בכך בכל האמצעים והכלים שעומדים לרשותנו, בשיתוף כל כלי התקשורת והעיתונאים בישראל".

שינוי מדידת הרייטינג 

ועדת הכלכלה עסקה היום גם בהצעת החוק לשינוי מדידת הרייטינג של ח"כ שלום דנינו. "ראינו שיש פוטנציאל להטיה למספרים, ואמרנו שנגבש מצע והסכמות עם ועדת הרייטינג, ערוצי הטלוויזיה, מפרסמים. החוק הזה בא כחוק פרטי שלי מטעם הכנסת, לא מטעם הממשלה. אני לא רואה את הממשלה מתערבת בחוק הזה, בשום מקום".

השר קרעי מיהר לציין: "האמת היא שלחקיקה הזו אני לא לגמרי לא קשור. בוועדת שרים לחקיקה התנגדתי לכל התערבות של הממשלה בתכנים".

עם זאת, קרעי ציין כי "המהות של שיקוף נתוני צפייה לציבור מתכתבת עם חוק השידורים שלי. מי שיש לו משהו להסתיר, מתנגד לשקיפות. אנחנו רוצים לעודד שקיפות".

ח"כ דנינו הסביר כי "בשיטה הקיימת יצרו מטבע מסחרי, ויש לי תחושה של אי-אמון בדבר הזה, שיש בו פוטנציאל של הטעיה. לא חייבים למדוד בשידור חי, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה שקוף ככל הניתן".

עו"ד נוגה רובינשטיין, המייצגת את הערוצים רשת 13 וקשת 12, ציינה כי "מדידת רייטינג היא כלי כלכלי, וחובה שיהיה מטבע אחד עבור מי שרוכש וקונה זמן פרסום. לא יכול להיות שיהיו כמה מערכות מדידה במקביל. היום עורכת את זה ועדה בינלאומית שנבחרה אחרי מכרז. כל שינוי חייב להיעשות אחרי שנהיה בטוחים שכל העבודה נעשתה בהיבט המקצועי, ושיש צורך של התערבות בשוק פרטי שפועל במטבע מסוים".

השר קרעי ציין כי כיום מדידת הרייטינג מבוססת על מדגם של כמה מאות משפחות (באמצעות הפיפל מיטר). "בגלל שכולם עברו לממירים הדיגיטליים, יש נתונים על יותר ממיליון משקי בית. ל-yes ולהוט יש את הנתונים האלה".

נציין כי בשיטת מדידה כזו ישנם כשלים טכניים, שבהם לא עסקה הוועדה. עם זאת, לדברי ביטן, "יש בעיה לקבל את הנתונים מהוט ו-yes, והם מתנגדים לזה".

בשלב זה העלה ביטן שורה של שאלות לגבי מדידת הרייטינג כיום. בין השאלות: מי הגופים משדרים, מהם הקשיים בשיטת המדידה הקיימת, מה מקובל במדינות מפותחות בעולם, מה ההשלכות של פרסום נתוני הצפייה, האם תוואי שעות השיא מוגדר בהצעת החוק, מה נדרש להציג לצופה בזמן צפיית אמת ועוד. לאחר מכן הוסכם עם ח"כ דנינו שהצעת החוק תעוכב, עד שיתקבלו תשובות לשאלות הללו.

עוד כתבות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; רובינהוד מזנקת ב-8%, טסלה ב-5%

מגמה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות