גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הביטוח הסיעודי: ההוראה החדשה של משרד הבריאות, ומה יקרה עכשיו

משרד הבריאות הוציא במפתיע הנחיה לקופות החולים, לפיה עליהם להיערך להפסקת פעילות הביטוח הסיעודי ● בכך מתמסמס הסדר הפשרה שהשיגה בחודש שעבר רשות שוק ההון, אשר נועד להעניק תקופה של שנתיים למציאת פתרון למשבר שנוצר בקופ"ח כללית ● לאן הולכים מכאן?

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

אם עד לאחרונה נראה היה שמשבר הביטוח הסיעודי מאחורינו, לאחר שרשות שוק ההון הצליחה להשיג תקופה של שקט לגיבוש פתרון, אתמול (ג') הגיע משרד הבריאות וטרף את הקלפים. במכתב ששיגר המשרד לקופות, הוא הורה להן להיערך באופן גורף להפסקת הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים החל משנת 2026. בכך, המשבר כולו נפתח מחדש. מי צריך לדאוג מהמצב? כמעט כולם.

"לא מבינים את מי זה משרת": ברשות שוק ההון הופתעו מהשינוי בביטוח הסיעודי
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן חוסם את ההצעה לסגירת התאגיד: "צריך שידור ציבורי"

בישראל קיימים שני רבדים מרכזיים של ביטוח סיעודי: הראשון הוא גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי והשני הוא ביטוח סיעודי בקופות החולים, המתופעל על־ידי חברות ביטוח פרטיות.

בעוד שגמלת הביטוח הלאומי יכולה להגיע עד כ־6,700 שקל בחודש, הביטוח דרך קופות החולים מאפשר לקבל עד 5,000 שקל בחודש למי ששוהה בבית ועד 10,000 שקל למי שנמצא במוסד סיעודי. המשבר הנוכחי נוגע למבוטחים בקופות החולים.

מהן הסיבות למשבר הנוכחי?

המשבר התפתח בעקבות זינוק דרמטי במספר הזכאים לביטוח סיעודי בשנים האחרונות. בין 2012 ל־2024 גדל מספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ב־139%, הרבה מעבר לגידול של 49% באוכלוסיית האזרחים הוותיקים. במקביל, מספר מקבלי הגמלאות מקופות החולים זינק ב־150%.

הגידול החד הוביל להכפלת ההוצאה הלאומית על סיעוד - מ־14 מיליארד שקל ב־2018 לצפי של 28 מיליארד שקל ב־2024. לפי מחקר של מרכז טאוב, מכון לחקר המדיניות החברתית בישראל, הסיבות לכך כוללות מדיניות מקלה של ביטוח לאומי וקופות החולים באישור תביעות, שינויים בהגדרות הזכאות וכניסה של חברות למיצוי זכויות לתחום.

נדגיש כי במרבית קופות החולים לא צצה בעיה, לפחות בינתיים. היחידה שבה נוצר משבר היא הקופה הגדולה בישראל - כללית, שבה מבוטחים 2.6 מיליון איש. לשם השוואה, בכל שאר הקופות יחד מבוטחים בביטוח הסיעודי כ־2 מיליון איש. מדוע העניינים הסתבכו? כללית הייתה ידועה לאורך השנים גם במדיניותה לאשר באופן רחב יותר לעומת מתחרותיה תביעות לביטוח סיעודי. התוצאה הייתה הידלדלות של הקופה וצפי שהכסף יאזל תוך שנים ספורות. החשש הגדול הוא שאם זה יקרה, ייווצר אפקט דומינו שישפיע גם על יתר הקופות.

בשנת 2023, הראל, שמנהלת את הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית, הודיעה שלא תמשיך את החוזה עם הקופה. במצב כזה, אם אף חברה אחרת לא נכנסת בנעליה, המשמעות היא שהביטוח נכנס למצב של "חיסול עצמי" - הראל תמשיך לשלם למבוטחים הקיימים עד שייגמר הכסף בקרן, אבל לא תקבל מבוטחים חדשים. יש חשש שגם התשלומים למבוטחים הנוכחיים יקטנו ככל שהקרן תידלדל.

מה היה הפתרון של רשות שוק ההון?

בחודש דצמבר האחרון, נראה היה שנמצא פתרון זמני. לאחר שלא נותרו הרבה אפשרויות - הראל הודיעה שהיא מסכימה להמשיך לתפעל את הביטוח הסיעודי של כללית לפחות עוד שנתיים לאחר שרשות שוק ההון ניאותה לבצע שינויים דרמטיים בביטוח הסיעודי.

כך, תנאי הזכאות לכיסוי ביטוחי הוגדרו מחדש. המטרה הייתה לצמצם את התשלומים של הקרן על ידי צמצום מקרי הביטוח שנחשבים מוצדקים. כך יישאר בקופה יותר כסף, שיאפשר להעניק כיסוי למבוטחים לתקופה ארוכה יותר. ולכן, רשות שוק ההון קבעה כי לצורך הכרה כסיעודי יהיה על אדם להוכיח שאינו מסוגל לבצע ארבע פעולות בסיסיות מתוך שש, במקום שלוש כיום. לאחר שנמתחה ביקורת על הרשות, ולפיה מדובר בהחמרה מרחיקת לכת, היא הוסיפה חריג: אם האדם אינו שולט בסוגרים, יהיה די בשלוש פעולות בסיסיות כדי לאפשר זכאות לביטוח.

שינוי מרכזי עוד יותר היה בכך שרשות שוק ההון ויתרה על מנוף הלחץ שלה, והחליטה לאפשר לחברות הביטוח לצאת מהתחום תוך שנתיים. החשש "להיתקע" עם ביטוח סיעודי שנקלע לחיסול עצמי (Run Off), כלומר אינו רשאי לגייס מבוטחים חדשים ונאלץ להרע את תנאי המבוטחים הקיימים, הרתיע את חברות הביטוח ממעורבות בתחום. הסכמת הרגולטור להגביל את הסיכון לשנתיים בלבד, איפשרה להראל להודיע כי תמשיך בתקופה זו לתפעל את הביטוח הסיעודי של כללית.

מה קרה עכשיו?

במשרד הבריאות טרפו את הקלפים והודיעו על ביטול הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים תוך כשנה. בכך שמטו את הקרקע מתחת להסכמות שגרמו להראל להסכים להמשך תפעול הביטוח של הכללית. הודעת המשרד היא דרמטית: קופות החולים לא יורשו לקבל מבוטחים חדשים לביטוח הסיעודי שלהן החל מיולי הקרוב, ויאסר עליהן לתפעל את הביטוחים הקיימים החל מינואר 2026.

במקום שנתיים של שקט תעשייתי בענף, משרד הבריאות קיצר באחת את התקופה לשנה בלבד. המשרד אף חייב בכך את הראל ואת חברות הביטוח להמשיך ולתפעל את הביטוחים אחרי שכבר לא יוכלו לגבות תשלומים בגינם, כלומר בתוך תקופת החיסול העצמי - בדיוק החשש שממנו ביקשו השחקנים בענף להימנע.

במשרד הבריאות מעדיפים לגלגל כאן ועכשיו את האחריות לחברות הביטוח, במקום לסכן את קופות החולים בקריסת הביטוח תוך שנתיים.

איך הגיבו ברשות שוק ההון?

ברשות שוק ההון הופתעו מהצעד החד צדדי של משרד הבריאות וטוענים כי מדובר במהלך בעייתי מכמה סיבות. ראשית, המהלך מבטל את ההסדר הזמני שהושג ושאמור היה לאפשר תקופת היערכות. שנית, לשיטתם ההוראה לא מציעה פתרון אמיתי אלא רק יוצרת משבר גדול יותר. ולבסוף, לטענתם, אף אחד לא מרוויח מהמהלך - לא הציבור, לא קופות החולים ולא חברות הביטוח.

גורמים ברשות שוק ההון טוענים כי "המדינה לקחה אחריות לפתור את המצב ויש דד־ליין של שנתיים. אנחנו לא מבינים את מי המהלך הזה משרת". יש הרואים במהלך ניסיון של משרד הבריאות לצאת כ"אביר המושיע", בעוד שהנטל התקציבי ייפול על משרד האוצר ורשות שוק ההון.

מהן ההשלכות הצפויות של המשבר על הציבור?

בתוך המאבק הזה בין רשות שוק ההון למשרד הבריאות, כלואים מיליוני המבוטחים. בטווח המיידי, צפויה הקשחה של תנאי הזכאות להכרה כמטופל סיעודי וחוסר ודאות גדול בנוגע להמשך הכיסוי הביטוחי. בטווח הארוך, אם לא יימצא פתרון, קיים חשש מקריסה מוחלטת של מערך הביטוח הסיעודי בקופות החולים.

מה השלב הבא?

הסוגיה הגיעה כבר לפתחו של בג"ץ, וכעת סביר להניח שתפוח האדמה הלוהט הזה יתגלגל מחדש לפתחו. כשהלהבות יירגעו, צפוי שנראה שוב מו"מ אינטנסיבי בין כלל הגורמים. בשורה התחתונה, כלל הפתרונות האפשריים הם קשים. בין האפשרויות: המדינה תכניס את היד לכיס ותשתתף במימון בצורה מסיבית; הפרמיה למבוטחים תטפס בחדות; ותתרחש פגיעה בזכאויות של המבוטחים.

אם לא יימצא פתרון, בינואר 2026 תחול עצירה מוחלטת של תפעול הביטוחים הסיעודיים בכל קופות החולים. עד אז, המערכת תצטרך למצוא פתרון מערכתי שימנע פגיעה במיליוני המבוטחים, ויבטיח את המשך הכיסוי הסיעודי לאוכלוסייה המזדקנת בישראל.

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"