מרב בהט / צילום: רמי זרנגר
בין ראשי חברות הסייבר שמוזגו בעסקת ענק בסוף השנה החולפת, אסף רפפורט בוויז (Wiz) ומרב בהט בדאזז (Dazz), קיימת היסטוריה ארוכה - הם בנו יחד את מערך אבטחת הענן של מיקרוסופט, יצאו לדרכם העצמאית ונשארו חברים קרובים.
● מטא תפטר 5% מעובדיה: מה מסתתר מאחורי שורת השינויים בחברה?
● כך מהמרת אנבידיה בענק על מדינת ישראל
וויז, מי שאחראית על הגיוס הגבוה ביותר של חברת סטארט־אפ ישראלית ודחתה ב־2024 עסקת רכישה בסך מיליארדי דולרים מצידה של לא אחרת מאשר גוגל, רכשה את דאזז.
את העסקה ליווה בין היתר גם אשים צ'נדנה, שותף בכיר בקרן ההון סיכון גריילוק (Greylock), המשקיעה בשתי החברות. כעת, בהט וצ'נדנה חושפים בראיון לגלובס טפח מהמגעים מאחורי הקלעים, ומספרים על החזון להפוך לאחת מחברות הסייבר המובילות בעולם.
"משא ומתן אינטנסיבי"
אז איך בכלל מזהים יזם מבטיח שיוביל בעתיד לעסקאות ענק?
"הערכת אנשים זאת שאלה ששווה מיליארדי דולרים", אומר צ'נדנה לגלובס. "כל אדם בעולם ההון סיכון, מהצד של המשקיעים או מהצד של היזמים - יכול להעיד כי להעריך אנשים זה אחד הדברים הקשים ביותר והחשובים ביותר".
צ'נדנה יודע על מה הוא מדבר. בעשרים ואחת השנים האחרונות בגריילוק, הוא ביקר בישראל יותר מ־40 פעמים והשקיע בשורה של חברות סייבר ישראליות, כולל אימפרבה וקאטו נטוורקס. אבל הניסיון שלו בתחום מתחיל עוד לפני, ובין 1996 ל־2002 כיהן כסמנכ"ל ניהול מוצר בצ'ק פוינט. "אם מסתכלים עשר שנים אחורה", הוא אומר, "חברות ישראליות היו בעיקר מוקדי פיתוח. היום אנחנו רואים חברות שמובילות את השוק העולמי. יש באמת רק שני מקורות לחברות הסייבר הגדולות בעולם - ישראל וארה"ב".
גריילוק כאמור נהפכו לשותפים פעילים בהקמה של דאזז, וכמו כן הם משקיעים תומכים בוויז. אזי, המיזוג של שתי חברות שנמצאות בפורטפוליו של אותה קרן - מעלה שאלות מעניינות. "דאזז הייתה חברה עם תנופה עסקית חזקה", מסביר צ'נדנה. "אפילו ברבעון האחרון שלה היו לקוחות שחתמו על עסקאות של מיליוני דולרים. החברה הייתה יכולה להמשיך לצמוח באופן עצמאי, אבל זו הייתה הזדמנות להתמזג עם חברה שצומחת במהירות ולעשות החלפת מניות - כלומר במקום תשלום במזומן, בעלי המניות של דאזז קיבלו מניות בוויז והפכו לשותפים בהצלחה העתידית של החברה המאוחדת".
בהט מדגישה כי אף שגריילוק אכן השקיעה בשתי החברות, הדירקטוריונים היו נפרדים והכסף הגיע גם מקרנות שונות. "בעסקה הזו ספציפית, ביקשנו מ־100% מהמשקיעים ובעלי המניות של החברה לחתום. יש דרכים להגן על החברות כדי שיקבלו את ההחלטות הנכונות עבור כל בעלי העניין". עוד לדבריה, הקרבה האישית לרפפורט לא מנעה משא ומתן נוקב על פרטי העסקה. "אנחנו לא תמיד מסכימים", היא מבהירה. "גם בעסקה הזו היה משא ומתן אינטנסיבי ומצבים של קונפליקט. כל צד ניסה להשיג את התנאים הטובים ביותר עבור החברה שלו".
על היום שאחרי סגירת העסקה היא מספרת, "שבוע וחצי אחרי אני ואסף כבר נפגשנו עם כ־20% מבסיס הלקוחות של דאז. המשוב היה מדהים. אנשים רואים את זה כנישואים משמיים. זה היה מהלך אסטרטגי של וויז להרחיב את הפורטפוליו ונתח השוק, אבל אפשר להגיד שהוא גם נבע מהלקוחות. הם תמיד ראו את ההשלמה בין הפתרונות".
"מאבק בין AI טוב לרע"
במסגרת הראיון עולות גם, איך לא, צמד המילים הכי חם בשנה החולפת בתעשיית ההייטק כולה - בינה מלאכותית. "בינה מלאכותית יכולה ליצור הרבה טוב ולהפוך את העולם למקום טוב יותר", אומר צ'נדנה. "אבל היא גם תאפשר להאקרים ולגורמים עוינים להיות יותר אפקטיביים. אנחנו הולכים לראות תחכום כמו גם מספר עולה של מתקפות סייבר שהעולם עוד לא מכיר. מה שהולך להתרחש זה בעצם מאבק בין בינה מלאכותית טובה לרעה, ובני אדם לא יוכלו להתגונן לבד מול בינה מלאכותית רעה".
צ'נדנה, שליווה כאמור את צ'ק פוינט מימיה הראשונים, ממשיך ואומר כי "לפני עשרים שנה לא היה בכלל תפקיד של מנהל אבטחת מידע ראשי (CISO). היום זה תפקיד שקיים בכל חברה גדולה או בינונית, ובחלק מהמקרים זה גם אדם שמדווח ישירות למנכ"ל. והשוק הזה הולך להמשיך לצמוח".
בהמשך לדיון על ההתפתחויות בשוק הסייבר, צ'נדנה מתייחס לנושא "חם" נוסף שמעסיק את התעשייה - שוק ההנפקות שאמור להיפתח. כחבר דירקטוריון ברובריק (Rubrik), חברת אבטחת מידע מובילה שהנפיקה השנה בוול סטריט לפי שווי של כ־5.5 מיליארד דולר, יש לו מספר תובנות. "2024 הייתה שנה מאוד איטית להנפקות, אבל יש הסכמה רחבה שב־2025 נראה מספר משמעותי של הנפקות בתחום התוכנה והטכנולוגיה".
לדבריו, "יש רשימה חזקה של חברות שרוצות לצאת להנפקה, ואני יודע שאפילו בתקופת החגים, חברות רבות עובדות על מסמכי ה־S1 שלהן - מסמכי הרישום הראשוניים שחברות מגישות לרשות ניירות הערך האמריקאית בדרך להנפקה". אך בהט מבהירה שעבורה, הנפקה היא לא המטרה העיקרית. היא מספרת בין היתר כי בזמנו "ייעצתי לאסף (רפפורט - מ"ו) לא למכור לגוגל - כי יש לו פוטנציאל להגיע גם ל־100 מיליארד דולר". עוד היא מוסיפה כי "תמיד יש את החלום של להיות היזם הישראלי שבונה משהו גדול. עם וויז יש הזדמנות להיות אחת משתי החברות הגדולות בעולם. כל חברה טובה יכולה להנפיק, אבל השאלה היא אם אפשר באמת להפוך לאחת משתי החברות הגדולות בעולם".
"לא רק כישרון"
גם נושא הגיוון תופס מקום חשוב בעיניה של בהט, בייחוד בשל הרקע הלא שגרתי שלה בנוף הסייבר המקומי. "בצוות המייסד שלנו בדאזז יש את תומר ויובל שהגיעו מ־8200, ואותי שבאתי מהטכניון. ולפני זה כולם יודעים שהייתי בגבעתי", היא צוחקת. "הגיוון הזה והעובדה שיש נשים, גברים, רקעים שונים - זה עזר לנו לחשוב על העתיד ולבנות חברה חזקה. כשאתה רוצה לרוץ למרחקים ארוכים, אתה צריך אנשים מוכשרים שמגיעים עם זוויות שונות".
בהט מדברת על השילוב בין קריירה ומשפחה, למרות האתגרים הרבים. "זה מדהים שאנחנו רואים את זה בכל העולם - מדעי המחשב והתפקידים הטכנולוגים עדיין לא מושכים מספיק נשים", היא אומרת. היא מוסיפה כי "אני אמא לשלושה ילדים, וזה אפשרי כשיש שותפות אמיתית עם בן הזוג. זו אולי לא אותה אימהות כמו להיות אמא שנשארת בבית, אבל הילדים שלי גאים בי".
בהתייחס לשנה הקשה שעברה על התעשייה בצל המלחמה, אומרת בהט כי "דווקא בתקופות מאתגרות מגלים את החוסן האמיתי". לדבריה, "הלקוחות שלנו רואים שאנחנו ממשיכים לספק את הנדרש וממשיכים להתפתח. זה בונה אמון".
צ'נדנה, שליווה מקרוב את התפתחות תעשיית ההייטק המקומית, מזהה בישראל משהו ייחודי: "זו לא רק הטכנולוגיה או הכישרון. יש כאן יכולת מדהימה לקחת רעיון ולהפוך אותו למוצר שפותר בעיה אמיתית. ראיתי את זה בצ'ק פוינט, ראיתי את זה בפאלו אלטו, ואני רואה את זה היום בוויז".
את הראיון הוא חותם בנימה אופטימית: "אם נשב יחד לראיון משותף בעוד עשר שנים מהיום ונסתכל על כל הדברים הגדולים שקרו, שהפכו את העולם למקום טוב יותר ובטוח יותר - הרבה מהדברים שנראה יגיעו מיזמים חדשים, ורבים מהיזמים האלה יגיעו מישראל".