טרנד בטיקטוק הביא צעירים רבים לגלות שיש להם חובות לביטוח לאומי, שיכולים להגיע אף לאלפי שקלים, מבלי שהם ידעו מכך. היום (ב') הנושא הגיע לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בו נחשפה בעיה נוספת - חובות לביטוח לאומי לא יורדים למילואימניקים ישירות מתגמול, כפי שקורה אצל אזרחים שכירים, אלא הם נדרשים לשלם בנפרד את החוב, מבלי שהם עודכנו על כך. סמנכ"ל הגביה של ביטוח לאומי: "הצעת חוק ממשלתית אמורה לתקן את זה".
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר דנה היום, בעקבות טרנד בטיקטוק, במצב בו צעירים מגלים שקיימים להם חובות לביטוח לאומי שמגיעים לאלפי שקלים. יוזמת הדיון ח"כ דבי ביטון אמרה: "נתקלנו ברשת בהמון סרטונים של אנשים, בעיקר צעירים שיום בהיר אחד מגלים שיש להם חוב גבוה לביטוח הלאומי שלא ידעו עליו. מדובר בציבור צעיר, הרבה מהם חיילים שהיו במילואים. כינסתי את הדיון כדי שיהיו להם תשובות וגם כדי שנבדוק איך אפשר להקל על האנשים, שרבים מהם כאמור לא ידעו על החוב".
@talor_vashdi משיב/ה ל-@Natali Tamir ♬ צליל מקורי - טלאור ושדי🧚♀️ אקטביזם ושות
חלק מחובות אלו נובעים מכך שכל אזרח מגיל 18 חייב לשלם דמי ביטוח לאומי, אך חיילי סדיר פטורים מכך. בעקבות המלחמה, חיילי סדיר רבים הועברו מיד עם שחרורם לשירות מילואים פעיל. אך מהתגמול שמקבלים חיילי מילואים לא מועברים בצורה אוטומטית דמי הביטוח הלאומי - כמו משכורת שכירים, והמילואימניקים נדרשים לשלם את החוב נטל הביטוח הלאומי. כך יוצא, שצעירים שמעולם לא שילמו ביטוח לאומי מגלים (בדיעבד) שהם צריכים לשלם אותו בעצמם, בלי שהם קיבלו הודעה על כך.
"הרבה צעירים שהשתחררו מהצבא וישר התגייסו למילואים, בלי שהתחילו לעבוד ולשלם ביטוח לאומי" אמר בוועדה יגאל ברזני, סמנכ"ל ביטוח וגביה במוסד לביטוח לאומי "הצבא שילם להם את התגמול המינימלי של המילואים, שעומד על כ-9,000 שקל לחודש. מהתגמולים האלה אי אפשר לגבות את דמי הביטוח הלאומי, ולכן הביטוח הלאומי צריך לגבות אותם אחר כך - וזה הבסיס לחוב". ברזני הוסיף ש"כל צעיר מגיל 18 מחוייב לשלם דמי ביטוח לאומי ומקבל על כך הודעה, אלא אם יש לו פטור שניתן למי שמיועד לגיוס או משרת בצבא, עד חודשיים לאחר השחרור". אך זה אומר שחייל המילואים בן ה-22 שמעולם לא שילם ביטוח לאומי, קיבל על כך הודעה רק בגיל 18 ומאז לא תוזכר - אלא באמצעות טרנד טיקטוק.
ח"כ דבי ביטון הוסיפה כי "יש פה עיוות ולחוב מתווספות גם הצמדות, לאנשים שבכלל לא ידעו שיש להם חוב". אך לדברי ברזני מביטוח לאומי, כלל הקנסות ניתנים לביטול ויבוטלו במעמד התשלום באתר, בטלפון או בסניפים. כלומר, מדובר בקנסות וירטואליים בלבד כל עוד מקפידים לשלם את החוב המקורי לביטוח לאומי בסופו של דבר.
ומה הפתרון? לדברי ברזני "בימים אלה יש הצעת חוק ממשלתית שאמורה לתקן את זה ולאפשר את גביית דמי הביטוח ישירות מתגמולי המילואים", כך שאותם צעירים יהנו מניכוי אוטומטי של החוב, בדומה לשכירים, ולא יצטרכו לשלם את דמי הביטוח הלאומי בעצמם בתום שירות המילואים. הדבר אינו פותר את בעיית יידוע האזרחים בדבר חובות, אך זהו צעד בכיוון הנכון.
עם זאת, על פי ועדת הרווחה, הצעת חוק כזאת עוד לא הונחה על שולחנם, והיא צפויה להגיע לדיון בוועדה רק אחרי קריאה ראשונה.
