מצעד ראווה של טילים בליסטיים בין-יבשתיים סיניים / צילום: מתוך יוטיוב
הפסקת האש בין ישראל לבין חמאס וכניסתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבית הלבן מפנים את תשומת הלב לשאלה האם תקיפת מתקני הגרעין האיראניים נמצאת מעבר לפינה. בצל כל זאת, משטר האייתוללות מגביר את קצב ומגוון הפיתוחים של התעשיות הביטחוניות המקומיות בכל הזירות. ידידותיה של טהרן מגבירות אף הן יכולותיהן: סין מרחיבה את יכולות האחסון והשיגור של טילים בליסטיים בין־יבשתיים, ובתעשייה הרוסית מגבירים את קצב הייצור ב־50%. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● כותרות העיתונים | בור של 30 מיליארד דולר: האיום של טראמפ על כלכלת איראן
● מי ישלוט ברצועת עזה ביום שאחרי, ובכמה כסף מוערך השיקום
איראן מחזקת את כל מערכי הצבא, כולל במערכת לייזר
איראן הודיעה לאחרונה על פריסת מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר סראז' (Seraj). בסמוך למכרות אורניום באזור פורדו. לפי הדיווחים, מערך ההגנה האווירית האיראני תרגל לאחרונה את המערכת, במסגרת תרחיש של תקיפת מתקן אסטרטגי. הטכנולוגיה הזו מתווספת למערכת הסינית שן נונג, שהאיראנים פרסו בחודש אוקטובר במהלך דרשה של המנהיג העליון עלי חמינאי - בעקבות חשש למתקפה ישראלית.
בתחום ההגנה האווירית, טהרן גם השיקה את מערכת 359, שנחשבת לגרסה מתקדמת של 358 שבה משתמשים גם חיזבאללה. 358 הם טילים משוטטים שלא מכוונים למטרה מסוימת, אבל כשמוצאים אותה - הם מוכוונים אליה ופוגעים. 359 מיועד להתמודדות עם מטוסים שפועלים בגובה רבה, כמו מטוסי תדלוק ומטוסי שליטה ובקרה. הוא מיועד לפגוע במטרות עד גובה של כ־30 אלף רגל (כ־9 ק"מ) ובמרחק של כ־150 ק"מ.
האיראנים מייחסים חשיבות רבה לתווך הימי, ולכן סיפקו לצי משמרות המהפכה משגרים של מערכת אבו מהדי, שכוללת טילי שיוט נגד ספינות. אבו מהדי היא מערכת ארוכת־טווח למרחק של יותר מ־1,000 ק"מ שנקראת על שמו של אבו מהדי אל־מוהנדס, שחוסל עם קאסם סולימאני בינואר 2000. המערכת מהווה קפיצת מדרגה איראנית משמעותית, משום שטילי השיוט הנוכחיים נגד ספינות, קאדר וראעד, מיועד למרחקים של 300 ו־350 ק"מ בלבד.
שת"פ חדש לחברת הרחפנים מיקנעם
חברת הרחפנים "הבנדרונס" מיקנעם הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת הכוונות מיגור "סמארטשוטר", להטמעת כוונת "סמאש דראגון" ברחפני H100. סדרת סמאש (פגיון) מיועדת לפגיעה במטרות אוויריות וקרקעיות, תוך שדראגון היא מערכת ייעודית לפלטפורמות אווירות בלתי מאוישות שמשתמשת באלגוריתמים של בקרת אש ורכישת מטרות, באמצעותם מתבצע ירי מדויק.
H100 הוא רחפן בעל שמונה להבים עם כושר נשיאה של עד 31 ק"ג. הוא מסוגל לנוע במהירות של 10 מטר לשנייה עד לטווח של 33 ק"מ ב־55 דקות. לשתי החברות ישנם פיתוחים נוספים מעניינים שלא משתקפים ספציפית בעסקה הזו. להבנדרונס יש את הרחפן H2D250, שמיועד לנוע באמצעות מימן, במהירות של 28 מטר לשנייה ובמשך עד שמונה שעות. לסמארט שוטר יש את מערכת נשק לשליטה מרחוק הופר, בעלת משקל כ־15 ק"ג וכזו שמספיקה לה ירייה אחת עבור פגיעה.
סין מרחיבה את יכולות הטילים הבליסטיים הבין־יבשתיים
ניתוח תצלומי לוויין שפרסם מכון המחקר היפני JINF מצביע על התקדמות מהותית בבניית ממגורות ( מכלים גדולים לאחסון) טילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM) במחוזות גאנסו, שינג'יאנג ומונגוליה הפנימית. מהממצאים עולה כי הסינים פחות פועלים להסוואת הטילים, וכי הממגורות תואמות לדגם DF-31. כיום, סין מחזיקה ב־140 ממגורות טילים, כשההערכות הן כי כשיסיימו את הקמתן של החדשות - הם יהיו בעלי 450 ממגורות. 50 יותר מארה"ב.
DF-31 הם טילים בעלי הנעה תלת־שלבית שאורכם 13 מטרים, קוטר 2.25 מטרים. הטיל מסוגל לשאת ראש קרב במשקל עד 1,750 ק"ג, כולל ראש קרב גרעיני למרחק של 11.7-8 אלף ק"מ. כלומר, להגיע גם לארה"ב. בספטמבר האחרון, ביצעה סין ניסוי של שיגור טיל DF-31AG מהאי היינאן. בייג'ינג מחזיקה ברשותה דגם מתקדם יותר, DF-41. אורכו של הטיל 21 מטרים, והוא יכול לפגוע במטרות במרחק 14-12 אלף ק"מ. מהירותו המקסימלית של הטיל עומדת על 25 מאך (כ־30,870 קמ"ש), כזו שמערכות הגנה אווירית - גם אם הן מתקדמות - יתקשו להתמודד עמה.
רוסיה מגבירה את קצב הייצור הביטחוני
תאגיד קלצ'ניקוב הודיע כי הצליח להשלים את האספקות במסגרת כל החוזים לשנת 2024, שבהם נדרש לספק אמצעים מדוייקים. אותן טכנולוגיות כוללות את המיירטים למערכת ההגנה האווירית סטרלה, טילי האוויר־קרקע נגד טנקים מדגם ויחר 1, והפגזים קיטולוב 2M. אלו אמצעים קריטיים עבור מוסקבה, לטובת המשך פלישתה לאוקראינה.
טילי 9M333 של מערכת סטרלה משמשים לטובת יירוט איומים בגובה נמוך כדוגמת מסוקים וכטב"מים; ויחר 1 משמשים לתקיפת משוריינים בקרקע, ואף לעתים מטוסי קרב; וקיטולוב 2M הם פגזי 122 מ"מ עם הנחיית לייזר. בחברה מציינים כי עבור עמידה בביקושים, הם נדרשו להגביר את קצב הייצור ב־50% ביחס ל־2023 שגם היא הייתה שנה רוויית ביקושים בשל המלחמה באוקראינה. במסגרת אותה התרחבות, קלצ'ניקוב רכשו 450 מכונות חדשות ופתחו 120 משרות חדשות. זה התאפשר לה משום שהיקף הכנסותיה בעשרת החודשים הראשונים של 2024, חצה את כלל הכנסות 2023 ב־14.5%.
בנגלדש רוצה לרכוש מטוסי קרב מפקיסטן
משלחת ביטחונית בנגלדשית בהובלת הרמטכ"ל, קמרול חסן, הגיעה למטה חיל האוויר הפקיסטני בעיר הבירה אסלאמבאד לפגישה עם מפקד חיל האוויר הפקיסטני, זאהיר אחמד באבר סידהו, שעסקה באפשרות לרכוש לרכוש מטוסי קרב מדגם JF-17. בה בעת, הצדדים בחנו דרכים להידוק שיתוף הפעולה הביטחוני והאזורי ביניהן. "חיל האוויר הפקיסטני מוכן לשיתוף פעולה מלא עם בנגלדש", אמר מפקד חיל האוויר הפקיסטני.
מטוסי JF-17 הם פרי פיתוח משותף של פקיסטן וסין. המטוסים, שנקראים בסין FC-1 שיאולונוג, נועדו עבור מדינות שמעוניינות במטוס קרב בעלויות נמוכות יחסית. כיום, זהו המטוס העיקרי שמשמש את חיל האוויר הפקיסטני, תוך שכושר הנשיאה שלו עומד על כ־3,600 ק"ג. הבנגלדשים מתעניינים ב־JF-17, בין השאר, בעקבות הידיעה שהתעשייה הצבאית הפקיסטנית לא צפויה להתקשות בייצור של יחידות נוספות.
הביורוקרטיה מעכבת העברת כטב"מים לאוקראינה
אלפי כטב"מים שיוצרו בליטא עבור אוקראינה היו מיועדים לעבור אליה עד תום השנה החולפת, אבל זה לא קרה בגלל קשיים ביורוקרטיים. "העברנו חלק מהכטב"מים באוקטובר ואת היתר בנובמבר, אבל לא קיבלנו שום אישור, כי הכטב"מים הועבור לאוקראינה", אמר מנכ"ל חברת RSI יורופ, תומאס מילשאוקאס. מעבר לכך, בחברה מודאגים מאי־הזמנתם לתרגל את הכוחות האוקראיניים.
בתחילה, דווקא לא היו בעיות. לפני כמה חודשים חמש חברות כטב"מים ליטאיות הציגו את יכולותיהן באוקראינה, וקיבלו הזמנות של 5,000 כטב"מים תמורת 5 מיליון אירו ו־2,300 כטב"מים תוקפים תמורת 3 מיליון אירו. אולם, העסקה הפכה למבוכה. שר ההגנה לשעבר של ליטא, לאורינס קסצ'יונאס, האשים את התהליך הביורוקרטי הליטאי, שבו נדרשים שישה שלבים לעסקה - על אף הדחיפות של האמצעים עבור האוקראינים מול רוסיה.