בנייה בישראל. דניה סיבוס דורשת לעדכן את מדד תשומות הבנייה / צילום: Shutterstock
עתירה חריגה נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: דניה סיבוס, מחברות הביצוע הגדולות בישראל, הגישה היום (ה') עתירה לבג"ץ נגד הלמ"ס, בדרישה שזו תעדכן "באופן מיידי וללא דיחוי" את מדדי תשומות הבנייה - למגורים, למסחר ולמשרדים, לסלילה ולגישור, וכן את סל החומרים, המוצרים והשירותים המרכיבים כל אחד מהמדדים. זאת בטענה כי אלה לא עודכנו כבר כ־13 שנים ולא משקפים את המציאות, בייחוד לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה הרבות על הענף.
● בלעדי | הלמ"ס תשיק מדד חדש שיעקוב אחר מחירי הקרקעות למגורים
● בלעדי | הצעה חדשה בתחום ההשבחה: יבוטל תשלום היטל בעת מכירת נכס
"הגיעו מים עד נפש", נכתב בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין בני שפר, רונן ברומר, אביתר אזולאי וסתיו סוויסה ממשרד ש. הורוביץ ושות'. "העותרת אינה יכולה עוד לשאת את הנזקים הכבדים שאותם היא סובלת בשל התהלותה הלקויה של הלמ"ס והתעלמותה מקיום חובותיה על־פי דין ועל־פי עקרונות היסוד ואמות־המידה המקצועיות והאתיות, שהלמ"ס בעצמה קבעה לעצמה".
בעתירה שהגישה החברה היא מבקשת מבית המשפט לתת צו על־תנאי שיחייב את הלמ"ס לעדכן את מדדי תשומות הבנייה "באופן מיידי ללא דיחוי". עוד היא מבקשת להורות ללמ"ס כי עדכון המדדים שיתבצע על־ידיה "יתבסס על נתונים עדכניים, אשר ישקפו בין השאר את התמורות שחלו בענף הבנייה בישראל מאז העדכון הקודם, לפני יותר מעשור".
"הלמ"ס עצמה מודה כי המלחמה יצרה מצב חדש"
בעתירה, דניה סיבוס מסבירה את המציאות היום, איתה מתמודדים כל קבלי הביצוע וקבלי המשנה. "המלחמה הביאה לשינוי סדרי עולם בענף הבנייה: בין־לילה איבד הענף שליש מעובדיו, שהיו נכנסים לישראל משטחי הרשות הפלסטינית ומרצועת עזה, ומאז 7 באוקטובר כניסתם נמנעת באופן כמעט מוחלט. ההשפעה של חיסרון העובדים הפלסטינים על ענף הבנייה מתבטאת במחסור בידיים עובדות בכלל, ובידיים עובדות מיומנות בבנייה בפרט.
"הדבר הביא לייקור דרמטי של רכיב העבודה בעלויות הבנייה, שכן שכרם של העובדים הפלסטינים היה נמוך משמעותית משכרם של העובדים הזרים ושל העובדים הישראלים. העובדים הללו, שמראש היו יקרים יותר, זרים וישראלים כאחד, זכו גם לכוח מיקוח עודף שאפשר להם להעלות את שכרם עוד יותר".
כאן עוברת החברה להסביר את מהות העתירה: "העותרת, וקבלנים רבים אחרים, ציפו כי הלמ"ס תתאים את מדדיה לעלויות העבודה החדשות ולתמהיל העובדים שהשתנה באופן מהותי וחסר תקדים. בפועל לא כך נעשה. 'סל' העלויות של החומרים, המוצרים והשירותים הדרושים להקמת מבנים לא נתן ואינו נותן מענה הולם לשינוי שחל.
"המדדים המפורסמים אינם משקפים את המציאות ואינם משקפים את ייעודם, אף שיש בידיה של הלמ"ס את הסמכות ואת החובה לבצע עדכונים דחופים במקרים שבהם מתרחשים אירועים בלתי צפויים או מתגלות טעויות שיש בהם כדי להשפיע על מהימנות הנתונים שבפרסומיה, ואף שהלמ"ס עצמה מודה כי המלחמה יצרה מצב חדש שאין לו מענה במדד הקיים".
החברה טוענת כי פנתה את הלמ"ס במכתבים ואף נפגשה איתה מספר פעמים במטרה לשכנע בנחיצות השינוי הדחוף במדדים, אך ללא הועיל. "מאז המאורעות הקשים שפקדו את המדינה ב־7 באוקטובר 2023, מדדי הבנייה איבדו את הקשר לעלויות ולהוצאות בפועל של הקבלנים. ענף הבנייה ספג אפוא זעזוע משמעותי ושינוי יסודי בעלויות ובהוצאות הדרושות להקמת מבנים בישראל. הלמ"ס מתעלמת, או שמא אינה מבינה, את ההשלכות הקשות שיש לקריסת המדדים על קבלני הביצוע בישראל".
נציין כי כבר לפני יותר משנתיים פרסמנו כאן בגלובס כי הלמ"ס אכן מתכוונת לעדכן את הרכב מדדי תשומות הבנייה, שכן כבר אז עלו טענות כי הם אינם משקפים את המציאות בשטח. בלמ"ס ציינו אז כי תהליך העדכון יסתיים בינואר 2024, קרי לפני שנה, וכי מאותו רגע יתבצע עדכון אחת לחמש שנים - אלא שהעדכון טרם קרה בפועל. בנובמבר האחרון חשפנו כאן כי הוועדה המייעצת של הלמ"ס תתכנס בקרוב כדי, שוב, לדון בשינוי המשקלות והרכב המדדים, בדגש על שכר העובדים.
הפער בין המדדים למציאות
בעתירה של דניה סיבוס מובאות דוגמאות לפערים בין המדדים לבין המציאות בשטח. כך, לפי העתירה, מחודש ספטמבר 2023 ועד לחודש יוני 2024 עלה מדד תשומות הבנייה למגורים שמפרסמת הלמ"ס בכ־1.3%, בעוד שבתקופה זו עלה מדד המחירים לצרכן ב־2.2%. "על־פי נתונים אלה, בעולם הדמיוני שנוצר כתוצאה מכשלי מדדי הבנייה, הבנייה למגורים הוזלה ריאלית ביחס לעלותה מאז פרוץ המלחמה", נטען בעתירה.
עוד נכתב כי מדד תשומות הבנייה למגורים הציג שינוי מצרפי של 0.54% בין ספטמבר 2023 למרץ 2024, בעוד השינוי הממשי בתשומות, לערכת החברה, הוא ב־19%. מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים מציג שינוי מצרפי של 0.9%, ובפועל השינוי הממשי בתשומות מוערך ב־9.7%. ההבדל הגדול ביותר הוא כנראה בנתוני שכר העבודה, שהשתנה משמעותית כאמור בעקבות איסור כניסתם של הפועלים הפלסטינים: לטענת החברה, בעוד במדד עלה השכר ב־2% לאורך התקופה, בפועל הוא עלה ב־23%.
"עוד לפני המלחמה נוצר מצב שבו המדדים לא ממלאים כראוי את מטרתם ואינם מייצגים את הרכב הוצאות הבנייה של הקבלנים ושל קבלני המשנה", נכתב. "הרכב הוצאות הבנייה מבוסס על סל קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים שנקבע על־ידי הלמ"ס לפני יותר מ־13 שנה, ביולי 2011. הנתונים שעמדו בבסיס קביעת הסל הקבוע של מדד תשומות הבנייה למגורים בשנת 2011 הם נתונים שנאספו בשנת 2009-2010, ביחס למבנים שבנייתם הושלמה בשנת 2008.
"הרכב הסל שהיה רלוונטי בשנת 2011 אינו רלוונטי עוד (ולמצער בחלקו) לענף הבנייה כיום. מצב הדברים אינו שונה בהרבה גם במדדי הבנייה האחרים. הלמ"ס הפרה, הפרה משמעותית, את חובתה לעדכן את המדד בתוך 7 עד 10 שנים ביחס לכל אחד מהמדדים הרלוונטיים".
דינה סיבוס מסבירה מדוע ישנה חשיבות רבה כל־כך בעיניה לעדכון המדד: "כאשר הרכב הסל אינו נכון ואינו מעודכן, הרי שגם אם הנתונים בסל מעודכנים מדי חודש בחודשו, אין בכך כדי לתת תמונה עדכנית ורלוונטית של השינוי בעלויות. אין תחליף בשוק הישראלי למדדים שמפרסמת הלמ"ס. מזמיני העבודה הציבוריים, ובראשם המדינה, מכתיבים בחוזים שבהם הם מתקשרים עם קבלנים שהתמורה תוצמד למדדים שמפרסמת הלמ"ס. נוסף על כך, קיימות הוראות חוק שמפנות באופן מפורש וישיר למדדי תשומות הבנייה".
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר בתגובה: "הלמ"ס תלמד את העתירה ותשיב כמקובל".