כשבעלי שליטה או עניין בחברות הנסחרות בבורסה רוכשים מניות, בדרך כלל לאחר תקופת ירידות, נהוג לומר כי זהו איתות למשקיעים לכך שמחירי החברות הפכו לזולים לדעתם. באופן הפוך, כשהם מוכרים מניות בהיקף גדול, הדבר עשוי ללמד כי מי שיודעים יותר טוב מכולם מה מצב עסקי החברה, מעריכים כי השווי הפך ליקר, וייתכן שימי העליות קרבים לסיומם.
● הצמיחה של אינפיניטי והלקח של מור: אי אפשר להישאר לנצח בצמרת התשואות
● הוא היה נהג אמבולנס בישראל והפך לשורטיסט הכי מסוכן בוול סטריט. למה הוא פורש?
מהשפל של תחילת מלחמת חרבות ברזל בסוף אוקטובר, השלימה הבורסה בת"א עלייה פנומנלית של קרוב ל־60% במדדים המובילים ובשנה האחרונה היא אף עקפה בביצועיה את אלה של מדדי וול סטריט. שורה ארוכה של מניות בתחומי הנדל"ן, הפיננסים, התשתיות והמלונאות, זינקו למחירי שיא. כל אלו על רקע הישגיה המרשימים של ישראל במלחמה, ההערכה כי זו עומדת בפני סיום וההנחה כי לאחריה צפויה תנופה כלכלית בתחומים הללו.
מימושים של שנה בחודש אחד
במקרה או שלא, בחודש האחרון, חלק מבעלי המניות הגדולים בחברות בורסאיות ישראליות ביצעו מימושי מניות גדולים. מבדיקת גלובס עולה כי 8 המימושים הגדולים מתחילת ינואר הסתכמו ביותר מ־3 מיליארד שקל, סכום המתקרב למימושים בשנת 2023 כולה.
לשם השוואה בכל שנת 2023 מכרו בעלי עניין בת"א מניות בהיקף של 4 מיליארד שקל ובשנה שלפניה היה מדובר על 6.4 מיליארד שקל. אפילו בשנת 2021 - שנה של גאות בתל אביב - המימושים במשך כל השנה הגיעו ל־7.7 מיליארד שקל. אם יימשך קצב המימושים הנוכחי, הרי ששנת 2025 עשויה להעמיד רף חדש של מכירות מצד בעלי עניין.
לבד מהמוכרים, מי שצפויה לגזור קופון בעקבות המימושים הגדולים היא מדינת ישראל, בדרך של תשלומי מס על הרווחים (בגין מי שמשלמים אותם כאן). הקופה שלה תתמלא עוד קצת כתוצאה מהמכירות הללו ותסייע מעט להקטין את הגירעון הגדול שנוצר בעקבות המלחמה.
"לא זוכר מימוש כזה אגרסיבי בחודש אחד"
יאיר שני, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מעריך שמהלך המימושים עדיין לא הגיע לסיומו ומציין כי "אם שוק המניות ימשיך לעלות, אני מניח שנראה עוד הרבה מימושים. השוק עשה מהלך מאוד גדול וזה הגיוני לנצל את הגאות. אם הייתי בעל שליטה עם השקעות גדולות ברמות האלה הגיוני שהייתי מממש חלק מההשקעות. בעלי עניין אוהבים לקנות בזול ולמכור כשהם חושבים שאין עוד הרבה לאן לעלות".
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בחברת פיוניר ניהול הון אומר: "אני לא זוכר מימוש כזה אגרסיבי של מניות בחודש אחד. ברור שזה סימן שבעלי העניין חושבים שהמחיר של המניות גבוה שהיחס בין סיכוי לסיכון השתנה לרעה. השוק מתוח מאוד למעלה. ועם זאת, קשה להיכנס לשיקולים של בעלי העניין. הם קנו את הניירות בחצי מהמחיר ולפעמים פחות מזה. הרבה פעמים גם יש להם חובות. וצריך גם לזכור שמול כל מוכר יש משקיע גדול שחושב שכדאי לקנות".
מאהרן פרנקל, דרך עידן עופר ועד דוד פתאל
לקרוב ממחצית המימושים של בעלי עניין בחודש האחרון אחראי גורם אחד - אהרן פרנקל, המשקיע הפרטי המצליח ביותר בשוק ההון המקומי, שמכר בשבוע שעבר 2% ממניות בנק לאומי תמורת 1.4 מיליארד שקל וברווח של יותר מ־600 מיליון שקל.
פרנקל, שרכש את המניות בהנפקת הבנק לפני כשנתיים וחצי, ביצע את המכירה לאחר שמניית לאומי זינקה בשנה האחרונה ב־73% והפכה לחברה השנייה בשוויה בת"א (לאחר טבע). פרנקל, ידוע כמשקיע פיננסי שמזהה הזדמנויות ולאחר "סיבוב" מהיר על מניה יוצא ממנה ברווח גדול. כך היה כשהשקיע לפני מספר שנים בחברת המל"טים אירונאוטיקס וכך גם בחברת הנדל"ן המניב גב ים.
המימוש השני בגודלו בחודש האחרון שייך למיליארדר עידן עופר, והתבצע בחברה הישראלית הנסחרת בניו יורק. עופר, באמצעות חברת ההחזקות קנון, מימש בשלהי דצמבר את יתרת החזקותיו בחברת הספנות צים תמורת 178 מיליון דולר (כ־650 מיליון שקל). זאת אחרי שהמצור החות'י על ים סוף הקפיץ את מחירי השילוח הימי והחזירה את צים לרווחיות האדירה שאפיינה אותה בתקופת מגפת הקורונה. בשנה האחרונה זינקה מניית צים ב־44% (והשלימה עלייה של יותר מ־120% מתחילת המלחמה).
בסמוך למימוש של עופר, בלילה האחרון של שנת 2024 מכרו דוד פתאל וגרושתו הדסה מניות בחברת המלונאות שנושאת את שמם בסכום של 207 מיליון שקל. גם אחרי המכירה דוד פתאל, המשמש כמנכ"ל החברה, ממשיך להחזיק ב־51% ממניות החברה בשווי של יותר מ־4.1 מיליארד שקל והדסה ממשיכה להחזיק ב־5.2% מהמניות בשווי של 424 מיליון שקל. מניית פתאל החזקות עלתה בשנה האחרונה ב־19% לשווי של 8.1 מיליארד שקל.
עוד בסוף דצמבר ניצלו ארבעת האחים שפירא, המחזיקים בשליטה בענקית התשתיות שפיר הנדסה, נסיקה חדה של 50% במניה בשלושה חודשים ומכרו מניות ב־153 מיליון שקל (סך־הכול 1.7% מהון החברה). מהלך המכירה של מניות האחים שפירא בשפיר הנדסה מגיע כמעט חמש שנים לאחר המימוש האחרון שביצעו הארבעה, בפברואר 2020, ערב פרוץ מגפת הקורונה. בסך־הכול מימשו ארבעת האחים - הראל (מנכ"ל שפיר), ישראל, גיל וחן שפירא - מניות בהיקף של כמיליארד שקל מאז הנפקת החברה בתל אביב לפני כעשור.
מוכרת גדולה נוספת מהתקופה האחרונה היא קרן הגידור הזרה מאניקיי, שמכרה קרוב ל־5% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א תמורת 202 מיליון שקל. מאניקיי היא בעלת המניות הגדולה בבורסה והמהלך בו מכרה חלק ממניותיה לבורסה עצמה עורר מחלוקת שאף הובילה להגשת בקשה לתביעה ייצוגית בטענה לקיפוח זכויות המיעוט. כך או כך, מניית הבורסה בת"א קפצה בשנה האחרונה ב־73% ומשקפת לה שווי של 3.7 מיליארד שקל.
למכירה משמעותית של מניות, ולא בפעם הראשונה, "אחראים" בעלי המניות בלהיט הבורסאי הביטחוני העונה לשם נקסט ויז'ן. בעלי החברה שמפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה שמיועדות בעיקר למזל"טים ורחפנים ממשיכים להיפרד ממניות ועל רקע זינוק של מאות אחוזים מאז הנפקתה. בתחילת השנה הנוכחית מכרו הללו בהיקף מצטבר של 101 מיליון שקל. במקרה שלהם, המימוש הנוכחי מגיע אחרי עלייה של 84% נוספים במניה בשנה האחרונה לשווי של 5.3 מיליארד שקל.
לחבורת המממשים מצטרפת גם אלקו, חברת ההחזקות של האחים דני ומייקי זלקינד ששולטת בקבוצת התשתיות אלקטרה, ומימשה מניות בסכום של 85 מיליון שקל. זאת לאחר שמניית אלקטרה קפצה בשנה האחרונה ב־49%, בדומה למקרה של שפיר - על רקע תחזיות אופטימיות לגבי עתיד ענף התשתיות בישראל.
המכירות של בעלי העניין מגיעות במקביל למה שעשוי להפוך לגל הנפקות ראשוניות (IPO) בת"א לאחר שנתיים של בצורת, לצד גיוסי הון פרטיים שביצעו לאחרונה מספר חברות מתחום הבנייה למגורים (ישראל קנדה, רוטשטיין, עמרם אברהם), תוך שהן מנצלות את רמות המחיר הגבוהות אליהן נסקו מניותיהן בשנה האחרונה.
"בישראל מוכרים כשאפשר, לא כשרוצים"
גורם בשוק מציין לגבי גל המימושים כי זה "מהלך מימושים טבעי שמגיע אחרי עליות כה חדות בבורסה. לא צריך לייחס לכך חשיבות גדולה כרגע". לדברי גורם אחר "בשוק הישראלי, בגלל הקוטן שלו, מממשים כשאפשר, לאו דווקא כשרוצים ובמחיר שרוצים. זו הזדמנות למשקיעים גדולים לממש ולהיפגש עם כסף".
גורם שלישי מוסיף כי "השוק פחות זול ממה שהיה אך לדעתי הוא ממש לא יקר עדיין. הבנקים למשל עשו מהלך אבל המכפילים עדיין נמוכים וזה נכון גם לתחום הביטוח. וגם תחום הנדל"ן לא יקר אם נראה ירידת ריבית".
אביעד ספיר, מנהל השקעות במגדל שוקי הון מוסיף כי "מכירת מניות על־ידי בעלי עניין ובעלי שליטה לא בהכרח מסמנת רמת שיא במניה, והרבה פעמים יש מאחוריה שיקולים אחרים שאינם קשורות בהכרח לפעילות העסקית ולשווי. ישנם לא מעט מקרים בהם החברה מהווה את מלוא או את עיקר ההון של בעל השליטה, ולעיתים הוא צריך כסף ברמה האישית, שיסייע לו לסגור הלוואות אישיות ולצמצם מינוף שיש לו מעל החברה. יש גם מכירות שנעשות משיקולי סחירות ובמטרה להגדיל את שיעור החזקות הציבור כדי להיכנס למדדים מובילים".
האם זה אומר שהשוק יקר מדי?
שני מסיגמא טוען כי "השוק לא בועתי למרות שהוא לא זול. נכון שאין כעת מציאות בשוק של 30%־50% עלייה, אבל משקיעים יכולים ליהנות מעליית הערך השוטפת במניות".
בן אריה מסכים: "מכירות של בעלי עניין לא אומרות שהשוק לא יכול להמשיך לעלות או שקרנות הפנסיה לא יכולות לתת רוח גבית לשוק. משקיעים מהציבור מנהלים את החשיפה בצורה אחרת".
ספיר ממגדל שוקי הון טוען כי "אחת הדוגמאות הכי טובות לכך שהתפיסה שבעלי שליטה מממשים בשיא היא שגויה הוכחה בשנים האחרונות פעם אחר פעם בחברת נקסט ויז'ן, שם בעלי השליטה מימשו נתחים מהחזקותיהם לאורך הדרך. כל פעם עלו הנחות שהם מוכרים בשיא וכל פעם המניה המשיכה לטפס והם מכרו שוב לאחר מכן במחירים גבוהים יותר".
