נעם הנגבי נבחר היום (א') לתפקיד יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים. הנגבי, בן 66, מכהן כחבר חיצוני בדירקטוריון הבנק מאז אוקטובר 2019.
● הוא היה נהג אמבולנס בישראל והפך לשורטיסט הכי מסוכן בוול סטריט. למה הוא פורש?
● הפרישה המפתיעה והמנכ"ל שהולך ברע: מה עומד מאחורי גל העזיבות בחברות הנדל"ן?
הבחירה של דירקטוריון הבנק בהנגבי נובעת לפי הערכות לא רק בשל עברו בעולם הבנקאות, אלא גם ואולי בעיקר בשל הרקע והניסיון שלו בטכנולוגיה. הנגבי הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן, ובוגר יחידת ממר"ם באגף התקשוב בצה"ל.
בעבר הוא כיהן כראש אגף מערכות מידע ותקשוב של מכבי שירותי בריאות וכראש חטיבת התפעול והמידע וכראש חטיבת התפעול והמידע, ומנהל חטיבת הבנקאות הקמעונאית וחטיבת השיווק בבנק דיסקונט. בנוסף, כיהן הנגבי כדירקטור בבנק מרכנתיל, כאל, ודיינרס קלאב, וכיו"ר בנק דיסקונט למשכנתאות וחברת שב"א (האחראית על סליקת האשראי בישראל).
הנגבי מגיע עם ניסיון של מעל 5 שנים בדירקטוריון, ולכן מכיר היטב את הבנק. בין היתר, תחת היו"ר היוצא קרופיק בתקופה זו, נסגרה פרשת המס בארה"ב, הושלמה ההיפרדות מישראכרט ונחתמו הסכמי שכר חדשים עם העובדים. זאת, בנוסף לאתגרים שנבעו ממגפת הקורונה ומהמלחמה.
בנק הפועלים, כמו גם הבנקים האחרים במערכת, עסוק בשנים האחרונות בניסיונות לקדם חדשנות ויעילות טכנולוגית, על רקע צמצום הסניפים ומעבר בעיקר לבנקאות מקוונת, המבוססת טכנולוגיה ובינה מלאכותית (AI).
האתגרים בהנהגת הבנק
עבור בנק הפועלים מדובר בשנה מאתגרת של חילופים בצמרת: לפני כחצי שנה פרש מנכ"ל הבנק, דב קוטלר, אחרי חמש שנים בתפקיד, ובמקומו מונה ידין ענתבי. הנגבי יחליף בעוד פחות מחודש את ראובן קרופיק, יו"ר הדירקטוריון הנוכחי, שמסיים ב-17 בפברואר כהונה מקסימלית של 9 שנים כדירקטור, מתוכן 4 שנים וחצי כיו"ר הבנק.
השינויים בצמרת הבנק כללו לאחרונה גם את פרישתה של דלית רביב, על רקע הבחירה בענתבי. רביב עבדה בבנק למעלה משלושה עשורים והיא כיהנה כמשנה למנכ"ל וכראשת החטיבה הקמעונאית.
יחד עם הרצון לחזור להוביל את המערכת הבנקאית, בתחרות צמודה מול לאומי, אחד המכשולים שצפויים לעמוד בפני הנגבי בשנים הקרובות הוא המהלך האסטרטגי לצמצום כוח העבודה שהוכרז ב-2024.
בסוף חודש דצמבר, על רקע כניסתו של המנכ"ל החדש, דיווח בנק הפועלים למשקיעים על תוכנית התייעלות חדשה לקיצוץ 770 משרות בארבע השנים הקרובות (עד סוף שנת 2028). זו הפעם השלישית בתוך פחות מעשור שהבנק, שהעסיק בשנה שעברה למעלה מ־8,000 עובדים, מקדם תוכנית התייעלות רחבה כזו.
פרטי התוכנית אמנם טרם גובשו במלואם, אך היא צפויה להוביל לחיסכון בהוצאות בסך כ־300 מיליון שקל בשנה (לפני מס) לאחר יישומה. התוכנית כוללת פרישה מרצון של עובדים, אך לפי שעה היא נתקלת בהתנגדות חריפה מצד ועד העובדים של הבנק.
המניה עלתה, אבל פחות
יו"ר ועד העובדים, רוני גרפונקל, הגיב בחריפות לתוכנית: "לא ברור לי כיצד בנק שמסיים את 2024 עם רווחים עצומים של מיליארדי שקלים, רווחים גבוהים יותר מאלו של 2023, מתחיל את 2025 עם הודעה דרמטית על התייעלות וקיצוצים. אנחנו מדברים על אותו בנק?".
בנק הפועלים נסחר כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של 62 מיליארד שקל, מול שווי של 68 מיליארד שקל לבנק לאומי. בשנה האחרונה מניית הבנק זינקה ב-47%, מול זינוק של 63% במניית לאומי. שני הבנקים, כמו כל מערכת הבנקאות, נהנים בשנים האחרונות בעיקר מהריבית הגבוהה במשק - שמאפשרת להם לרשום רווחי הון אדירים על הלוואות שנתנו לציבור ולעסקים, בעוד הריבית שהם מעניקים על פקדונות עלתה בצורה מתונה בהרבה.
הרווח המצרפי של הבנקים בשלושת החודשים הראשונים של 2024 עלה ב־15% והסתכם ב־22.6 מיליארד שקל. גם כאן לאומי הוביל עם זינוק חד ברווח של 41% ל־7.4 מיליארד שקל, כאשר בנק הפועלים היה רק שני לו, עם רווח של 6.1 מיליארד שקל וקפיצה של 9%. התשואה על ההון בלאומי עמדה על 15.5%, מול תשואה של 13.6% בהפועלים.
הנגבי, יחד עם המנכ"ל החדש יחסית ענתבי, ינסו להחזיר את הפועלים להוביל את המערכת הבנקאית, או לכל הפחות לצמצם את הפער ההולך וגדל מול לאומי.
