גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה אחד המסים הכבדים בענף הנדל"ן. האם הוא בדרך לביטול?

כפי שנחשף בגלובס, במשרד המשפטים בוחנים דרכים שונות לשינוי היטל ההשבחה שגובות העיריות בשל העיכובים והסחבת שיצר ההליך ● מהן החלופות למצב הקיים, מי צפוי להפסיד מהמהלך, מלבד הרשויות המקומיות, מי צפוי להרוויח ומתי צפוי השינוי?

היטל השבחה / איור: Shutterstock
היטל השבחה / איור: Shutterstock

המהלך שנחשף בגלובס - ביטול היטלי השבחה בעת מכירת נכס - מקודם בימים אלו במשרד המשפטים, מטה התכנון הלאומי ומינהל התכנון ומעורר רעש בשוק הנדל"ן המקומי. בנוסף, נראה כי המהלך הוא לא השינוי היחיד שמתוכנן במיסוי הנדל"ן בתקופה הקרובה. אילו הצעות מונחות על השולחן ומה בכלל מנסה להשיג הרפורמה? גלובס עושה סדר.

רק 19 אלף שקל למ"ר: זכו בדירה בת"א בחצי מחיר, ואז התוכניות השתבשו
שאלות ותשובות | הטבת המס לשוכרים ומשכירי דירות חוגגת שנה: מי יכול להרוויח ממנה?

מה הוא היטל השבחה?

היטל השבחה הוא מס מוניציפלי המשולם לרשות המקומית בגין השבחה של נכס בעקבות אישור תוכנית חדשה, מתן הקלת בנייה (כאשר ההקלה מגדילה את זכויות הבנייה) או אישור לשימוש החורג מהשימוש המותר בקרקע. ברוב המקרים היטל השבחה יהיה בגובה 50% מההשבחה, קרי מחצית מעליית שווי הנכס בעקבות התוכנית החדשה, ההקלה או אישור השימוש החורג. ישנם מקרים שבהם ההיטל יהיה בשיעור אחר, ולעתים ניתן גם פטור מהיטל השבחה. כיום המועד שבו יש לשלם היטל השבחה הוא בעת קבלת היתר בנייה או בזמן מכירת נכס.

מהו תפקידו של ההיטל?

להיטל ההשבחה תפקיד חשוב בענף הנדל"ן, ויש לו שתי מטרות עיקריות: האחת - חלוקה של העושר, שכן ההיטל מבטיח כי הציבור כולו (דרך קופת הרשות המקומית) ייהנה מההשבחה שמרוויח בעל הנכס, השבחה שמקורה במהלך בעל אינטרס ציבורי כדוגמת אישורה של תוכנית חדשה; השנייה - מימון הפיתוח של סביבת הפרויקט, שכן הכנסות היטלי ההשבחה משמשות את הרשות המקומית כדי לממן תשתיות ועבודות פיתוח הכרחיות למימוש התוכנית שקידמה.

מדוע נדרשת רפורמה בעולם היטלי ההשבחה?

עם השנים הפך היטל ההשבחה ממס מקומי להליך בירוקרטי ארוך ומורכב. אין ספור הליכים משפטיים מתנהלים סביב סוגיות הקשורות בהיטל ההשבחה, עד כדי מצב שבו המרחק בין המהלך המשביח לבין קבלת התשלום עבורו עצום - ובעיני רבים, לא תמיד משקף את ההשבחה בפועל בסופו של הליך. כיום פועלות יותר מעשר ועדות ערר לענייני היטלי השבחה, ובמקביל להן פועלים גם יותר מ־30 שמאים מכריעים - וידי כולם עמוסות. זו רק דוגמה אחת לעודף ההליכים והבירוקרטיה בתחום, אשר מביא לאי־ודאות רבה באשר להיטל ההשבחה שנדרש לשלם כל אדם.

הרפורמה המתהווה בימים אלו אמורה לשנות את המצב הנוכחי ולבצע שני מהלכים עיקריים הכרוכים זה בזה: הגדלת הוודאות וקיצור משמעותי של התהליכים. בין השאר, כך מקווים מקדמי היוזמה, קיצור התהליכים בצורה משמעותית יגדיל את הוודאות שכן המועד שבו יחויב בעל נכס בהיטל השבחה יהיה קרוב הרבה יותר למועד שבו התרחשה ההשבחה בפועל.

על מי תשפיע הרפורמה?

"מפת האינטרסים" סביב היטלי ההשבחה רחבה ועמוסה בגורמים. נראה כי הגורם המושפע יותר מכול מהשינויים הצפויים בעולם היטלי ההשבחה הוא השלטון המקומי, שכן על פי נתוני משרד מבקר המדינה, ב־2022 הכניסו הרשויות המקומיות 10 מיליארד שקל מהיטלי השבחה. בתוך פחות מעשור זינקו ההכנסות מהיטלי השבחה פי שלושה.

גם השמאים עשויים להיפגע מכל שינוי בהיטלי ההשבחה, ודאי מביטול שלו, שכן כיום הבירוקרטיה וריבוי ההליכים מפרנסים רבים מאנשי המקצוע בעולם השמאות - כמעט כל דיון בהיטלי השבחה דורש חוות דעת שמאית. עורכי דין עשויים גם הם להיות מושפעים מהעניין, כמייצגים בהליכים השונים.

לצד כל אלו, יזמי הנדל"ן מושפעים מאוד מסוגיית היטלי ההשבחה - אך מהכיוון השני. עבורם, ההיטלים מהווים עוד הוצאה המושתת עליהם, ובעידן של חוסר ודאות הם נגררים לא פעם אל אותם הליכים משפטיים ארוכים בתקווה להפחית את החיוב. בהזדמנויות רבות נשמעה מצד היזמים ההצהרה כי יסכימו לשלם כמעט כל סכום של היטל בתמורה לוודאות ולידיעה מראש כמה עליהם לשלם, אך אפשר להניח בביטחון כי לא יתנגדו לרפורמה שתפחית את גובה ההיטלים.

האם אכן נשקל ביטולם המוחלט של היטלי ההשבחה?

כן. אחת ההצעות שנמצאות על השולחן מתחילת קידומה של הרפורמה - ויש להדגיש כי זוהי הצעה אחת מתוך עשרות הצעות - היא ביטולם המוחלט של היטלי ההשבחה. הגורמים המובילים את הרפורמה כבר הדגישו יותר מפעם אחת כי ביטול כזה לא יבוא על חשבון הכנסותיהן של הרשויות, אלא יוליד מנגנון חדש שיאפשר ודאות רבה יותר ודיוק גדול יותר סביב נושא ההשבחה הנגבית מבעלי הכנסים.

ובכל זאת, הצעה כזו נחשבת מהפכנית ויש לה מתנגדים רבים. אחת מהם היא יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שמאית נחמה בוגין. לדבריה, "אנשים שוכחים את תפקידו החשוב של היטל ההשבחה, ונראה שמתמקדים רק במאמץ להעלות רעיונות סביב הרפורמה, במה שנראה כמו 'ספורט לאומי' בזמן האחרון. יש מקום לשיפור בנושא היטלי השבחה, אבל זה היטל חשוב".

אילו הצעות נוספות עומדות על הפרק?

אחת ההצעות האחרונות שחשפנו בגלובס היא ביטול גביית היטל השבחה בעת מכירת הנכס, כך שהמהלך היחיד שיגרור חיוב בהיטל הוא מתן היתר בנייה. מציעי ההצעה טוענים כי כך תיווצר ודאות רבה יותר, שכן ההיטל ייגבה רק בסמוך לאישור התוכנית. מנגד, שמאית בוגין טוענת כי מדובר ב"רעיון גרוע שיוביל לחוסר ודאות. הרפורמה, לפי מקדמיה, אמורה ליצור ודאות רבה יותר והצעה כזו תגרום לתוצאה הפוכה: היא תיצור חוסר ודאות, שיכול לשבש הרבה עסקאות".

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה המתמחה בהיטלי השבחה, אומר כי "הרציונל המוצהר שעומד מאחורי ההצעה התורנית של המדינה, לבטל גביית היטל השבחה בעת מכירת נכס מושבח, הוא לפשט את ההליכים המורכבים של חישוב היטלי ההשבחה וגבייתם - אבל בפועל המטרה היא להגדיל ולנפח את קופת המדינה והרשויות המקומיות.

"אין ספק שנדרשת ודאות רבה יותר בתחום, וקיצור הליכים, אך לא במחיר של פגיעה בבעלי הקרקעות והעשרת הקופה הציבורית על חשבונם: אם מחשבים את היטל ההשבחה במועד קבלת היתר הבנייה, גובה ההיטל יהיה משמעותית גבוה יותר, שכן ערכי הקרקע בישראל במגמת עלייה".

הצעה נוספת היא יצירת מנגנון "One stop shop" אשר יקבע במועד אחד מוגדר את היטל ההשבחה בכל תוכנית. עוד הצעה היא יצירת "צדק חלוקתי" בין רשויות חזקות לחלשות, כרעיון הדומה לקרן הארנונה שגיבש משרד האוצר, אך הוא זוכה להתנגדות רבה מצד גורמים בשלטון המקומי. הצעה אחרת, שגובשה על ידי עו"ד יהודה טלמון ותמיר שאבי, מציעה ביטול של היטלי ההשבחה ויצירת מתווה חדשה שבמסגרתו "יפוצו" הרשויות המקומיות באגרת הקמה בסך 1,500 שקל למ"ר דירה חדשה ובמחצית מזכויות הבנייה התוספתיות שיינתנו מעל לצפיפות הבנייה המינימלית באותה רשות.

היכן עומדת הרפורמה בימים אלו?

לרפורמה אחראים שלושה גופים: מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס; מטה התכנון הלאומי, בראשות הרב נתן אלנתן; ומינהל התכנון, בראשות המנכ"ל רפי אלמליח. באוקטובר נערך מפגש שיתוף ציבור ראשון בנושא, ובכנס הנדל"ן של לשכת שמאי המקרקעין שנערך בשבוע שעבר, אמרה עו"ד יוליס כי לקראת סוף פברואר ייערכו ימים מרוכזים של הצוות המקדם את הרפורמה, לטובת "דיונים מרתוניים עם כל בעלי העניין", כלשונה. נראה כי הכוונה היא להמשיך בדיונים על הרפורמה בצורה תכופה, במטרה לגבש רעיונות מוצקים בהקדם האפשרי.

מתי יוצג מתווה הרפורמה הרשמי?

שאלה זו היא אחת המורכבות סביב הרפורמה, בשל אותם בעלי אינטרסים רבים הקשורים בנושא ומשפיעים עליו. מקדמי הרפורמה שואפים להציג רעיונות מגובשים בהקדם, אך לא מדובר בעניין של שבועות ואף לא של חודשים. רפורמה באחת הסוגיות הבוערות בענף תגובש במשך זמן רב עד שיוצגו תוצאותיה ומסקנותיה הסופיות.
מס מוניציפלי המשולם לרשות המקומית בגין השבחה של נכס, בעקבות אישור תוכנית חדשה, מתן הקלת בנייה או אישור לשימוש החורג מהשימוש המותר בקרקע. ברוב המקרים המס יהיה בגובה 50% מההשבחה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל