רותי שורץ / צילום: שלומי יוסף
לפני 20 שנה החלה רותי שורץ את דרכה הציבורית בעולם התכנון כבודקת תוכניות וכמזכירת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה. כמעט שני עשורים לאחר מכן, בדצמבר 2023, היא סגרה מעגל כשנכנסה רשמית לתפקידה כיו"ר הוועדה המחוזית (תפקיד שבמשך שנתיים לא אויש).
● מענק חתימה ותוספת של 65 מ"ר לדירה: התמורות החריגות בהתחדשות עירונית
● לפי שווי של כ־750 מיליון שקל: חברת הנדל"ן הוותיקה משה"ב מחפשת שותפים
היא לא הגיעה לשם במקרה: "כשהופעתי בפני ועדת האיתור לבחירת היו"ר הבא, נתנו לי שתי אפשרויות, מחוז חיפה או מחוז צפון, ושאלו אותי איפה אני מעדיפה", היא מספרת. "בחרתי בחיפה, כי שם התחלתי את הדרך. זו סגירת מעגל עבורי, ויותר מזה - משהו שיכול לדבר לכל אישה צעירה שמגיעה לתחום הזה, שעדיין נוטה לכיוון הגברי: היא תקרא את הראיון הזה, ותבין שעם עבודה קשה ונחישות אפשר להגיע גבוה".
שורץ נכנסה לתפקידה באחת התקופות הקשות ביותר שאפשר לחשוב עליהן - בעיצומה של מלחמה, שהלכה והסלימה בצפון. היא מספרת כי המציאות הזו לא עיכבה או טרפדה דיונים: "את המלחמה התחלתי עוד בתפקידי הקודם כסמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, וגם במסגרת הזו נעשו מאמצים רבים שהייתי שותפה להם - החל ממתן פטור להיתר עבור הקמת ממ"דים ועד צווים שיאפשרו הקמה מהירה של מבני ציבור ומבני מגורים למפונים.
"המלחמה לא האטה את הקצב. עבדנו יותר קשה בוועדה המחוזית, והקרדיט הוא למתכנן המחוז וללשכת התכנון. לא ביטלנו ישיבה אחת, אף שהיו ישיבות שבמהלכן תפסו אותנו אזעקות; הלכנו למרחב המוגן, וחזרנו לדיון אחרי עשר דקות. אנחנו ממשיכים בכל הכוח מתוך תחושת שליחות. לקום כל בוקר ולדעת שיש לי זכות לעסוק בבניית הארץ ובתכנון שלה, במיוחד בעת הזאת, זה מאוד משמעותי עבורי".
"אנחנו בשיא של יחידות דיור (יחידות דיור) מתוכננות השנה, בכל הסקטורים, כ־19,500 יחידות דיור לעומת 15 אלף יחידות דיור ב־2023; בהתחדשות עירונית הפקדנו כ־6,700 יחידות דיור התחדשות עירונית ואישרנו 5,000 ב־2024, ועל השולחן יש כ־10,000 יחידות דיור בחיפה ועוד 12,600 יחידות דיור בשאר המחוז שיקודמו בשנה־שנתיים הקרובות. אנחנו מחוז שמתמחה בהתחדשות עירונית, יש לנו ערים שממש מתמחות בתחום, והמלחמה רק חיזקה וחידדה את הצורך בה. איכות התכנון ואיכות החיים בערים במחוז חשובות לנו מאוד".
למרות המלחמה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי הדירות במחוז חיפה הוסיפו לעלות, ובמהלך 12 החודשים שבין נובמבר 2023 לנובמבר 2024 עלו ב־11.2% - השיעור הגבוה ביותר בארץ. עם זאת, מחירי הדירות בעיר חיפה עצמה נמוכים גם היום יחסית לרוב הערים הגדולות בישראל.
חיפה: "ההנהגה החדשה מקדמת התחדשות עירונית"
במחוז חיפה יותר מ־1.1 מיליון תושבים. העיר הגדולה בו היא חיפה ומלבדה הוא כולל גם את חדרה, אור עקיבא, חריש, טירת כרמל, נשר, הקריות, וכן פרדס חנה־כרכור, בנימינה ועוד.
לדברי שורץ, לפיתוחה של העיר חיפה משמעות גדולה לאזור כולו: "מבחינתי חיזוק מטרופולין חיפה ישפיע על הפיתוח הכלכלי של כל מה שמסביב. יהיו לכך אדוות כלכליות משמעותיות. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות התחדשות עירונית, שזה אחד היעדים המרכזיים של המחוז בשנים הקרובות. אני רוצה שנגיע ל־30% דירות מאושרות בהתחדשות עירונית מתוך כלל הדירות במחוז, בכל שנה".
אולי זאת הדרך "להרים" את חיפה מהדשדוש בקצב התחלות הבנייה?
"כן. עתודות הקרקע של חיפה, למעט המבואות הדרומיים שכבר אושרו בהם תוכניות גדולות, יגיעו בעתיד הקרוב בעיקר מהתחדשות עירונית. לשם העיר הולכת ושם הפוקוס, וזה נדחף בצורה יפה מאוד על ידי הרשות המקומית. ההנהלה החדשה - ראש העיר, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - לקחו את הנושא הזה כמוקד, ורואים את זה גם במספרים".
החיפאים מוכנים לעלייה לגובה?
"יש קצת 'פחד גבהים' בחיפה, אבל אני מרגישה שלאט־לאט ישנה גמישות רבה יותר. אמנם אני לא הרבה זמן בחיפה כיו"ר הוועדה, אבל הרגשתי שיש חשש מעלייה לגובה, שלא באה דווקא מהתושבים אלא מהכיוון של השיח המקצועי בנושא. יש לנו כבר דוגמאות של מגדלים בני 32 ו־34 קומות, כמו במתחם פייזר בנווה שאנן או במתחם החותרים בקריית אליעזר.
"כך או כך, אני לא חושבת שגובה הוא יעד, אבל הוא כן כלי שמאפשר אינטנסיביות עירונית, מאפשר ליצור יותר שטחים פתוחים מתחת לבניין, להימנע מבנייה בוואדיות. להולך הרגל בסוף לא משנה אם זה 22 קומות, 25 קומות או 30 קומות - אלא רק איך הבניין פוגש את הקרקע. אין ספק שבחיפה נושא הגובה רגיש יותר, בין היתר בגלל הטופוגרפיה, אבל יש פתיחות בנושא ואני מברכת עליה".
תמ"א 75 למפרץ חיפה תקרה עוד בימי חיינו?
"זו תוכנית סופר־סופר חשובה לאזור, אבל היא גם מאוד מורכבת. יש כאן הרבה מאוד גורמים שלוקחים חלק בקידום שלה, כולל הוועדה המחוזית כמובן, ואנחנו צריכים להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה כדי לקדם את פתרונות התכנון הטובים ביותר ולפתור את המורכבויות".
מחוץ לחיפה: "עצרנו תכנון עתידי בטירת הכרמל"
חיפה היא אולי העיר החשובה ביותר במחוז, אך לא היחידה - וייתכן שאף לא מוקד הבנייה המרכזי בימים אלו. אזור הקריות, טירת הכרמל וגם חדרה הם מוקדים המציעים כיום הרבה מאוד פיתוח, בבנייה חדשה ובהתחדשות עירונית.
"חדרה היא עיר שלחלוטין נמצאת בצמיחה", מפרטת שורץ. "יש בה עתודות קרקע משמעותיות ועובדים בה גם על קרקעות לבנייה חדשה וגם בהתחדשות עירונית. זו עיר שנמצאת במקום מצוין, ואחד הפרויקטים המעניינים בה, שמתחילים לקרום עור וגידים, הוא ה'אנרג'י פארק', פארק תעסוקה גדול על כביש 2 (כביש החוף - י.נ) ומסילת הרכבת, ליד מרכז תחבורתי, עם כ־900 אלף מ"ר בנויים ומגדלים של 30 עד 35 קומות.
"קריית ים זו עיר שאין לה לאן לצמוח מבחינת עתודות קרקע חדשות, ולכן היא לקחה את ההתחדשות העירונית כפרויקט ומשקיעה בה הרבה. אושרו בה כבר 8,000 יחידות דיור, מהן 2,000 יחידות דיור יקבלו היתר עד תחילת השנה הבאה, ועל השולחן יש עוד 5,000 יחידות דיור מתוכננות.
"בטירת הכרמל אושרו כבר יותר מ־6,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית בשנים האחרונות, עד שהגענו להחלטה, בהובלת הרשות המקומית, על עצירת התכנון העתידי למען בחינה של התשתיות ושטחי הציבור - כי זה מה שנותן בסוף את איכות החיים בעיר. עושים 'הולד', עצירה זמנית, כדי לראות איך העיר תוכל לספק את כלל הפתרונות הנדרשים מבחינת תשתית".
צוואר הבקבוק: "לא כל הבעיות נמצאות אצלנו בתכנון"
כמי שהייתה במשך שנים סמנכ"לית תכנון ורגולציה במינהל התכנון, הובילה שורץ כמה מהשינויים החשובים המבשילים כעת בתחום רישוי הבנייה.
מדוע גם בימים של שיאי תכנון (ב־2024 עבר מינהל התכנון לראשונה אי פעם את רף 200 אלף יחידות דיור המאושרות בתוכניות השונות) הבנייה עדיין נעשית בקצב איטי מדי?
"לא הכול נמצא אצלנו. ביצוע תשתיות, כוח־אדם ומיומנות פועלי הבניין - כל זה לא בשליטתנו. מה שכן אצלנו, והיה חלק מתפקידי הקודם, הוא קידום התהליכים שכעת יו"ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן, ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח מוכוונים אליהם מאוד: המשך מהפכת הרישוי, הרחבת פעילות מכוני הבקרה, ביטול מוסד ההקלות שנכנס לתוקף רשמית בתחילת השנה, רפורמת הרישוי העצמי, תכנון חושב רישוי. אלו דברים שהפכו אצלם לדגל, והם יקלו על תהליך הרישוי ויזרזו את היישום.
"כשעבדנו על המהלכים האלה גילינו שגורם שמאריך יותר מכול את שלב הרישוי הוא הערבוב בינו לבין שלב התכנון, במסגרת ההקלות. לכן קידמנו את המהלכים לביטולן. אי־אפשר לערבב תכנון עם רישוי, זה החטא הגדול. ככל שפלח הרישוי העצמי יהיה גדול יותר, וכשביטול ההקלות יופנם, נראה קיצור של הליכים".
הנגב המערבי: "מקדמים רישוי מהיר כדי להיות חלק מהשיקום"
נוסף לתפקידה במחוז חיפה, לאחרונה מונתה שורץ גם למ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי.
לא קשה להוביל תכנון בשני אזורים שונים כל כך?
"נקראתי לדגל בנגב המערבי לפני כחודשיים, וראיתי בכך תחושה של שליחות וציונות.
"בנגב המערבי גופים מדהימים עובדים בשיתוף פעולה: מינהלת תקומה, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון. כולם עובדים לטובת חיזוק כל האזור - מקדמים את התוכנית האסטרטגית בשיתוף פעולה עם המועצות האזוריות, עם היישובים.
"מאוד יפה לראות את זה, וטוב להיות חלק מהדבר הזה. אנחנו שמים דגש לא רק על התכנון, אלא גם על שירות מהיר לטובת רישוי מהיר כדי להיות חלק מהשיקום הפיזי. זה חשוב לנו מאוד".
בתחילת המלחמה דיברו על הצורך בוועדת תכנון מיוחדת לאזור. יש בזה צורך לדעתך?
"אני הייתי בין אלו שהקימו את הוועדה המיוחדת לגולן, ולכן אני יכולה להגיד שלוקח זמן להקים ועדה כזאת: אופרציות, צווים, התייעצויות - הרבה מהלכים נדרשים כדי שזה יקרה. אני לא חושבת שצריך ועדה מיוחדת לנגב המערבי. יש גורמים מצוינים במרחב, הוועדה המחוזית דרום שמכוונת לגמרי לאזור הזה, הוועדות המקומיות שעושות עבודה טובה מאוד. אני חושבת שהמוסדות הקיימים שם יעשו את העבודה בצורה טובה מאוד".
החברה הערבית: "עדים לתנופה של תכנון ביישובים הערביים"
למחוז חיפה שייכים כמה יישובים ערביים רבים ובהם גם כמה ערים משמעותיות בהן אום אל־פחם, באקה אל־גרבייה, כפר קרע, ג'סר א־זרקא, פורידיס, ערערה ועוד. למעשה, 13.5% מהתושבים הערבים בישראל מתגוררים במחוז. על אף שהתכנון ליישובים הערביים זוכה לתשומת לב רבה מבעבר, ולפי דוח מבקר המדינה האחרון בנושא 24% מיחידות דיור שאושרו בישראל היו ביישובים לא יהודיים, היישום איטי מאוד.
"אנחנו עדים בזמן האחרון לתנופה של תכנון ביישובים הערביים במחוז", אומרת שורץ.
"בוואדי ערה מרבית התוכניות הכוללניות כבר אושרו או לקראת אישור, ואנחנו בדרך לתוכניות המפורטות. ראשי הערים שם מאוד מוכוונים לנושא, ודוחפים לתכנון מתוך ראייה שלו כאמצעי לשיפור איכות החיים, לבנייה חדשה, לתוספת מקומות תעסוקה.
"אלו ערים שמתחילות להתמחות באיחוד ובחלוקה (חלוקת זכויות בנייה מחדש לאחר איחוד של מגרשים קיימים ליחידה תכנונית אחת - י.נ), משהו שלפני עשור איש לא היה מאמין שיקרה במקומות האלה.
"בדליית אל כרמל יש תכנון כוללני ומפורט כמעט בכל שטח היישוב, עם הליך שיתוף ציבור יפה ומסודר, ולדעתי הוא היום אחד היישובים המתוכננים בארץ. יפה לראות את זה קורה".
זה נשמע כמו שינוי תפיסה אמיתי, גם של התושבים וגם של המדינה.
"נכון. משרד הבינוי והשיכון מאוד מעורב ביישובים הערביים מבחינת תקצוב התוכניות והובלתן, וגם הרשויות המקומיות הבינו שתכנון זה משהו טוב, ששווה להן, שיוביל למשהו איכותי יותר. הן הבינו שזה אמצעי לקידום של אזורי תעסוקה, של מגורים. מהלך חיובי שבעזרתו אפשר להוביל שינוי בכל הקשור לאיכות החיים ולחוויית המגורים באותם יישובים".