גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המניות שירוויחו מסיום המלחמה מזנקות, ובעלי השליטה מממשים

מניות חברות התשתית זינקו בחודשים האחרונים, על רקע הצפי לגל פרויקטים שיצאו לדרך בעקבות סיום המלחמה ● בחלק מהחברות ניצלו בעלי שליטה את העליות כדי למכור חלק מהחזקותיהם למוסדיים, ובבורסה פועלים להשקת מדד ענפי

קטע מכביש 6 בביצוע שפיר הנדסה / צילום: אתר החברה
קטע מכביש 6 בביצוע שפיר הנדסה / צילום: אתר החברה

הצלחותיה של ישראל בזירות הלחימה, ובהמשך הפסקות האש שהושגו בדרום ובצפון הארץ, למרות שבריריותן, הפנו את זרקור המשקיעים למניותיהן של חברות התשתיות ומוצרי הבנייה. הסיבה לכך הן התחזיות בשוק ל"בום" כלכלי בעסקיהן, לנוכח מעורבותן הצפויה בפרויקטים רחבי היקף שיידרשו לתיקון נזקי המלחמה בדרום ובצפון, לצד בנייה של פרויקטים חדשים.

כשההפסד בעו"ש יכול להיות הרווח שלכם במניות: רציונל ההשקעה בבנקים
ריבית הפד לא תשתנה היום, אך השוק מחכה לתשובות מג'רום פאוול

בחצי השנה האחרונה נרשמו תשואות דו-ספרתיות במניות התשתיות הבולטות בבורסה בת"א. כך למשל מניית דניה סיבוס זינקה בתקופה זו ב-56%, אלקטרה ב-35%, שיכון ובינוי ב-34% ושפיר הנדסה ב-24%. לצידן טיפסה בשיעור נאה של 27% מניית קרן הההשקעה בתשתיות קיסטון. בממוצע עלו מניות הענף ב-32% לעומת עלייה חצי שנתית של 25% במדד ת"א 125.

עוד בלטו בזינוקים מניות החברות שמספקות מוצרים לענפי הבנייה והתשתיות - מבלוקים, דרך דלתות וחלונות, ועד צבע ואבנים משתלבות: מניותיהן של אקרשטיין, רב בריח וחמת זינקו בכ-57% כל אחת בחצי השנה האחרונה, בעת שמניית אינרום טיפסה ב-51% וקליל ב-21%.

בעקבות העליות החדות, הספיקו בעלי שליטה במספר חברות הפועלות בתחומי התשתיות למכור נתח ממניותיהם (בשפיר הנדסה, אלקטרה וקבוצת אקרשטיין). מהצד הקונה עמדו בדרך כלל משקיעים מוסדיים, המעוניינים להחזיק בנתח גדול יותר מהחברות הללו.

"אם יש קונצנזוס לאומי - הוא שצריך לשקם את מה שנפגע במלחמה", אומר יניב פגוט, סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "מדובר על שורה ארוכה של תשתיות כגון כבישים, מוסדות חינוך ומבני ציבור שצריך לשקם. מגזר התשתיות הפך למעין 'מאמי לאומי', אבל כולם מדברים - ומעט מדי עושים".

פגוט מוצא נקודת אור באישור תקציב המדינה המסתמן: "ככל שיהיה תקציב שיעבור, זה יאפשר להקצות משאבים לסוגייה הזאת. וכשמדברים על תשתיות זה יותר רחב מכבישים וגשרים, זה גם תשתיות אנרגיה - ובבורסה יש השפעה גם על חברות שהן חלק משרשרת האספקה שתומכת בתשתיות, כמו חברות שמוכרות מלט, מחזיקות בנמלי ים ועוד. אפילו חברת אל על שעוסקת בהסעת המונים היא סוג של תשתית. בוודאי גם תחבורה ציבורית. אלה פרויקטים שיכולים להגיע לעשרות מיליארדי שקלים".

"'מעיל רוח' לתשתיות"

בבורסה כבר נערכים לדברי פגוט להשקת מדד מניות חדש על תחום התשתיות: "הבורסה היא אכסניה של החברות הכי גדולות בענף, כך שלצד ההשקעות במדדי שווי שוק (ת"א 35 ואחרים), יש מקום לגוון את התיק במכשירי השקעה ממוקדים. לפחות שלושה יצרנים (חברות המנפיקות קרנות סל, ח"ש) פנו אלי", הוא מספר, "כולם מבינים שיש פה סיפור ומאמינים שאנחנו (הבורסה) נייצר רשימה טובה".

החברות הגדולות בענף התשתיות בישראל נסחרות בבורסה והן עוסקות במגוון רחב של פעילויות, בין היתר פרויקטים להקמת כבישים, גשרים ומחלפים, מסילות רכבת, בסיסים צבאיים, תחנות כוח ועוד. מעבר לכך הן משמשות כזכייניות של פרויקטים, יזמיות בתחום הבנייה או כאלו המספקות לו שירותים שונים. תחום התשתיות נחשב כהשקעה סולידית, כזו שהתקבולים הנובעים ממנה נפרסים לאורך זמן, ומודל זה מתאים להשקעות הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל.

העיסוק בתשתיות אינו חדש, אך המלחמה נתפסת כסוג של "גיים צ'יינג'ר" בענף. מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר, טוען כי ביום שאחרי המלחמה ייווצרו הזדמנויות הנובעות מהשיקום המסיבי הנדרש. הוא צופה "שינוי תפיסה שיביא ללא מעט פרויקטים מתוך תקציב הביטחון, כיישום המסקנות שלאחר המלחמה".

בין אלו מונה דויטשר, העומד בראש אחת החברות הגדולות בענף: "בניית גדרות (לגבול, ח"ש), סלילת כבישים למוצבים ובנייה של מוצבים חדשים. צפוי שינוי תפיסה ביטחוני להיערכות ישראל בגבולות שלה, ופריסתה לאחר המלחמה תהיה כנראה שונה. אחד הפרויקטים הגדולים יהיה הקמה של גדר מזרחית, משום שנראה שהאיום עובר כיום לקו התפר במזרח. להערכתי תוקם גדר באורך של 440 ק"מ מהצפון לדרום בתוואי הזה".

דויטשר מציין כי באלקטרה הקימו חטיבה ביטחונית לתחום התשתיות: "יהיו ביקושים גם לתחומי התת קרקע (מינהור, בנייה של תשתיות קריטיות) והרבה פרויקטי מיגון, מעין 'מעיל רוח' (בדומה למערכת ההגנה מטילים נגד טנקים, ח"ש). זאת משום שאי אפשר לתת כיסוי של 100% בהתקפות עתידיות, למרות הפיתוחים המדהימים של מערכות החץ ושכמותה".

בשורה התחתונה, להערכתו, "הולך להיות כאן שינוי תפיסה. אלקטרה כבר עונה למכרזים להקמת קמפוסים גדולים של משרד הביטחון, ויצאו כבר מכרזים חדשים ליחידות מחסני החירום (ימ"חים)".

"כולם רוצים לממן זאת"

גם בלי המלחמה, מדינת ישראל נמצאת במחסור כרוני של תשתיות, טוען נבות בר, מנכ"ל ואחד ממייסדי קרן התשתיות קיסטון. "המדינה נדרשת לפיתוח נרחב של תשתיות והשוק צריך הרבה שחקנים פרטיים בזירה. מלחמות תמיד נגמרות כשתקציבי המדינה נשאבו לטובת צרכי ביטחון. הכלכלה צומחת לאט יותר, וכדי לצאת מההאטה הכלכלית, הדרך היא להגדיל את ההשקעות, במיוחד בתשתיות".

על הפגיעה שגרמה המלחמה לתשתיות אומר בר כי "תודה לאל, לא נפגעו תשתיות בצורה דרמטית. אבל די ברור שהדרך להמשיך הלאה היא באמצעות עידוד פרויקטים בתחום. יש דברים שגם היו במחסור מלפני המלחמה, כמו למשל מצוקת התחבורה או בתחום האנרגיה. ההשפעה הכי גדולה של המלחמה בסופו של דבר היא שהשחקנים הזרים נעלמו מכאן. האירוע הפך את המדינה לעוד יותר תלויה בשחקנים הישראלים. לכן גם הרגולטורים השונים צריכים לשנס מותניים ולהבין שזו עת חירום".

בכיר נוסף באחת מחברות הענף מוסיף כי הכניסה של הבנקים וחברות הביטוח לפרויקטים של תשתיות הפכה למאסיבית בחודשים האחרונים: "כולם רואים איך היקפי הביצוע מתחילים לגדול דרמטית כבר היום, והגופים הפיננסיים הגדולים במשק רוצים לממן את זה. אני יודע שלמשרד הביטחון יש כיום כמות מטורפת של פרויקטים שהוא מוציא לדרך.

"מעבר לזה, בשנת המלחמה היו עיכובים בביצועי פרויקטים של תשתיות שעכשיו משתחררים. מנגד, יש עדיין המחסור בעובדים, אך יש גידול בעובדים זרים שהגיעו לכאן בשנה האחרונה. כולם מדברים על הפגיעה בבתים במלחמה, אבל נפגעו גם מבני ציבור, ויש פעילות בינוי בהיקפים מאוד גדולים. במקביל האוכלוסיה ממשיכה לגדול, והיא תצטרך עוד מוסדות חינוך וגם כמובן דירות מגורים. כך שההתעוררות בביקוש לתשתיות רק מתחילה להערכתי".

עוד כתבות

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

חוות דעת חדשה תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית

המשנה ליועמ"שית, תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית, כך פורסם בחוות דעת חדשה ● ההחלטה נובעת בעקבות פניית עיריית ראשון לציון, המקדמת תוכנית כלל־עירונית להתחדשות בניינית בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כחלופה לתמ״א 38

ראמין מוסאבי, מנכ''ל Cathworks / צילום: LSI Lens Magazine

"החוצפה הישראלית כל כך חשובה": אקזיט של 585 מיליון דולר לחברת ביומד

Cathworks, שפיתחה מערכת לא פולשנית לאבחון סיכון למחלות לב, תימכר לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק בעסקה שעשויה להגיע למיליארד דולר ● המנכ"ל האיראני־אמריקאי ראמין מוסאבי מספר לגלובס על הקשר עם ישראל ועל התוכניות להרחיב את מרכז המו"פ בארץ

חברת טומורו (Tomorrow.io)

החברה הישראלית שגייסה 175 מיליון דולר להקמת מערך לוויינים מתקדם

חברת Tomorrow.io, המפתחת תחזיות מזג אוויר מבוססות בינה מלאכותית, תשקיע את הגיוס בפיתוח והפעלת מערך לוויינים חדש לאיסוף נתוני מזג אוויר ומותאם לשימוש ב-AI

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אילון מאסק יוצא להרפתקה נוספת בוול סטריט. האם זה יצליח לו?

באמצעות מיזוג של שתי החברות שבבעלותו,מבקש איל ההון האמריקאי להפוך את SpaceX מחברת טילים לענקית תוכנה וענן ● הניסיון של מאסק בוול סטריט לא תמיד צלח: לפני שנים ספורות הוא מחק מהמסחר את הרשת X, לאחר עסקת רכישה רוויית תהפוכות משפטיות

מאות פקיסטנים ממתינים בכניסה לקונסוליה הפקיסטנית בברצלונה בעקבות החלטת ממשלת ספרד להעניק אישורים למהגרים / צילום: ap, Emilio Morenatti

בניגוד למגמה ביבשת, ספרד מעניקה תושבות למאות אלפי מהגרים לא חוקיים

ממשלת ספרד מובילה מהלך היסטורי להענקת תושבות לשנה עם אפשרות להארכה למהגרים לא חוקיים ● המטרה: להילחם בהעסקה לא חוקית ולתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ● באופוזיציה מיהרו להזהיר כי המהלך יביא "לקריסת השירותים הציבוריים" ו"רק יחמיר את בעיית הדיור"

כך הקפיץ המעבר למסחר ביום שישי את המחזורים בת''א / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"בהתחלה היה חשש": חודש למעבר למסחר ביום שישי - מה קרה למחזורי הבורסה?

חודש אחרי שהושק, המהלך לשינוי ימי המסחר בבורסה המקומית נותן את אותותיו ● עם מעורבות גוברת של משקיעים זרים ואימוץ הדרגתי של השינוי מצד משקיעי הריטייל המקומיים, נדמה שבבורסה כבר יכולים לחייך: "לא מדובר בקוריוז, המהלך עשה טוב לשוק המקומי"

נושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, ABACA

כטב"ם איראני הופל מעל נושאת המטוסים לינקולן

איראן דורשת שינויים במיקום ובמתכונת של המשא ומתן עם ארה"ב ● צבא ארה"ב יירט כטב"ם איראני שהתקרב אל כלי שיט של צי ארה"ב ● חוסל סייף אל-אסלאם - בנו של השליט הלובי לשעבר מועמר אל-קדאפי ● בצל הדריכות לתקיפה באיראן, וויטקוף הגיע לפגישה עם נתניהו ● דיווח: חמינאי העביר לפוטין הודעה חשאית - עשויים להסכים להעביר את האורניום המועשר לרוסיה ● מועצת אוקטובר הכריזה על הפגנת ענק במוצ"ש למען הקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

יפעת תומר-ירושלמי, הפצ''רית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת

היועץ המשפטי של משטרת ישראל מסר את הדברים ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, ובו ביקש ממנה לבחון מחדש את קביעתה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בחקירת פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי ● בכך הוא רומז כי יש מקום לאפשר את ליווי החקירה ע"י בהרב-מיארה

המומחה שמעריך: "סיכון מוגבר למלחמה עם איראן דווקא בימים הקרובים"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התרחישים האפשריים בחזית האיראנית, שלב ב' בעזה תלוי בפירוז חמאס וזה לא יהיה פשוט, ולמה ישראל מחזרת אחרי הימין הקיצוני באירופה? • כותרות העיתונים בעולם

תחליפי חלב / צילום: דרור מרמור

שביתת הרפתנים מזניקה את רכישות תחליפי החלב בעשרות אחוזים ויותר

ברשתות השיווק מדווחים על עלייה בצריכת מוצרי חלב אלטרנטיביים על רקע השיבושים באספקת החלב, ואף צופים גידול של 100% בהמשך השבוע ● כיום, שוק התחליפים מגלגל בישראל כ־600 מיליון שקל בשנה ● האם מדובר בפתרון זמני למשבר האספקה, או בשינוי הרגלים

מכוניות חדשות בנמל אשדוד. הלהיט הנוכחי בשוק הישראלי הוא רכבי ה-PHEV / צילום: תמר מצפי

שנת הפלאג-אין הייבריד? הטרנד החם ברכב לא מתאים לכולם

הלהיט הנוכחי בשוק הישראלי הוא רכבי הפלאג-אין הייבריד (PHEV), שעשויים כבר השנה לתפוס כשליש מכלל המכירות ● אבל קיימים לא מעט סימני שאלה לגבי עלויות התחזוקה בטווח הארוך, שמירת הערך והיכולת שלהם לחסוך דלק בתנאי השימוש הישראליים הנפוצים

בינה המלאכותית מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אחראי מקצה לקצה: הדרישות החדשות ממהנדסים בעידן ה־AI

הבינה המלאכותית כבר לא רק מייעלת את העבודה, היא מפרקת ובונה מחדש את המבנה הארגוני בהייטק ● מוויקס ועד חברות ההשמה - התעשייה מחשבת מסלול מחדש בכל הקשור לדמותו של המפתח, ומבהירה: הקוד הופך לאמצעי, האחריות היא ליבת התפקיד

מנכ''ל מִנהל התכנון רפי אלמליח ויו''ר מטה התכנון הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

מינהל התכנון: "רווחיות עודפת של יזמים אינה עילה לצמצום נפח הבנייה"

בעקבות עדכון התקן השמאי שהגדיר רווח מזערי לפרויקטים של פינוי־בינוי, מדגישים גופי התכנון כי מבחן הרווח הוא רק "שלב מסייע", אחרי פרמטרים כמו "צפיפות ראויה, איכות עירונית ועוד"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתגובה לרפתנים: סמוטריץ' מאיים לפתוח את שוק החלב ליבוא

בכוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך ● זאת, ע"פ, משרד האוצר "ברקע המחסור המכוון שמקדמים גורמים בענף" ● האם האיום באמת יתממש?

מגדלי YOO בתל אביב / צילום: Shutterstock

דוח מומחה: הסרת קיר מגן בדירה באחד ממגדלי YOO מסכנת אותו

דוח מומחה, שהוגש במסגרת סכסוך משפטי סביב עסקה שבוטלה באחד ממגדלי YOO בת"א, קובע כי במגדל בוצעו עבודות שיפוץ ללא היתר ● על פי הדוח, השיפוץ גרם לפגיעה בקונסטרוקציית המבנה, והדבר מגדיל את הסיכון להרס המבנה או לחלקים ממנו

המוסדיים מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך שתומך בהתחזקות השקל ומסמן - השיא כנראה עוד לפניו

החשיפה של הגופים המוסדיים בישראל למטבע חוץ צומצמה בהדרגה, עד שהגיעה לפחות מ-20% - רמות שפל שלא נראו מאז סוף 2022 ● בכך הם מצטרפים לגורמים המקומיים והגלובליים התומכים בהתחזקות השקל ● איך הם עשו זאת, ואילו גופים צמצמו את החשיפה בצורה חדה במיוחד?

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

ועד עובדי בנק הפועלים פנה יחד עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין לעבודה נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

וול סטריט מסכמת את ינואר: אלו הסקטורים שהשאירו אבק למניות הטכנולוגיה

וול סטריט סגרה את חודש ינואר בירוק, אך סקטור ה-IT של ה-S&P 500 דווקא ירד, ומגמת המעבר ממניות הטכנולוגיה לאזורים אחרים של השוק נמשכה ● גם מדד המניות הקטנות ראסל 2000 עקף את מדד הדגל האמריקאי בפער, ואנליסטים מציינים כי הרוטציה הפכה ל"מסחר המומנטום" החדש

היועמשית לכנסת, עו''ד שגית אפיק יו''ר הוועדה, אופיר כץ בוועדת הכנסת על פיצולי חוקים מחוק ההסדרים, היום (ג') / צילום: ערוץ הכנסת

הדיונים על חוק ההסדרים: אלו החוקים שפוצלו ממנו

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, קראה לשנות את נהלי הכנסת שיחייבו בפועל צמצום דרמטי של היקף הרפורמות המובאות בחוק כתוצאה מהחוק הגדול שהונח הפעם ● בין הרפורמות שפוצלו: חוק דיוור דיגיטלי וחוק להגבלת שכר טרחה בתביעות סיעוד ● ומה נשאר בפנים?