שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בכירי נבחרי הציבור החרדי איימו בימים האחרונים כי אם לא יאושר חוק פטור מגיוס - ישראל תצא לבחירות. יו"ר ש"ס אריה דרעי ובכירים במפלגה טענו אתמול (ג') כי "יש חודשיים לסדר את זה (חוק הפטור מגיוס), זה המבחן". בנוסף, עימות התפתח בין ראשי הסיעות החרדיות ובין הציונות הדתית, אחרי שהיה מי שטען שהחרדים תומכים בעסקה לשחרור החטופים בשביל הפטור מגיוס.
● משרד האוצר הגיע לפרשת דרכים: תקציב תקוע, הנהלה מתחלפת
● מבקר המדינה: התנהלות המדינה סיכנה את משק הדלקים בזמן המלחמה
הבוקר (ד') קרא יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעביר את התקציב משום שזה הכרחי, ולא להחזיק את התקציב כ"בן-ערובה" של חוק הגיוס. לדבריו, לא יהיו הנחות בחוק הגיוס, ו"אם לא נצליח להתכנס לזה, אז אני אומר לחרדים - אפשר להחליט שאנחנו מעבירים את התקציב ולפזר את הכנסת".
חוק הפטור מגיוס
"ראשי הקואליציה וראש הממשלה נחושים להסדיר את מעמדם של לומדי התורה. יש חודשיים לסדר את זה, זה המבחן", הציב יו"ר ש"ס אריה דרעי אולטימטום אתמול בראיון לקול ברמה. "אם זה לא יוסדר - נלך לבחירות", איים - ודרעי הוא לא היחיד.
חבר הכנסת יוסי טייב מש"ס, המכהן כיו"ר ועדת החינוך, אמר אתמול בראיון: "אם בני ייעצר, הוא ילמד תורה מהכלא". לדבריו, בנו קיבל צו גיוס, והוא הנחה אותו לפעול לפי הנחיית הרבנים בנוגע לגיוס בני ישיבות: "אם ינחו אותנו שבסוף הוא יצטרך להגיע, והוא ייעצר - אז הוא ייעצר".
לפני כשלושה שבועות איים יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני איים כי אם לא יושג חוק גיוס, הממשלה תיפול. "נתניהו יודע שבלי חוק אין לו ממשלה, כולם יודעים", אמר גפני בתיעוד בלעדי שהגיע לידי חדשות 12. גם שותפו של גפני ליהדות התורה, יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, איים בעבר שאם לא יהיה חוק לפטור של החרדים מגיוס, לא יאושר תקציב ל-2025.
בחודש שעבר דווח כי החרדים הפעילו מנופי לחץ מאחורי הקלעים, והודיעו לראשי הקואליציה שהם לא מתכוונים לתמוך באף חוק מחוקי הרפורמה המשפטית שהקואליציה מנסה לקדם, כולל במהלך לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, כל עוד לא מאושר חוק הפטור מגיוס.
בעיתון "משפחה" נחשף אז כי החרדים מגישים שתי הצעות חוק במקביל - חוק לפטור מגיוס במקביל לחוק לפיזור הכנסת, מה ששם את ראש הממשלה במצב של דילמה קריטית. החרדים למעשה שמו את נתניהו במצב שבו עליו להחליט אם להיענות לדרישותיהם, מה שעשוי להביא לכאוס ולבסוף לבחירות, או דווקא להימנע מהסכמות שגם הן יכולות להביא לפיזור הכנסת ולבחירות מוקדמות.
במקביל לאיומים של ראשי הסיעות החרדיות, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנים בשבועות האחרונים בחוק הפטור מגיוס. בישיבות שכללו בחלקן גם את שר הביטחון ישראל כ"ץ, הציג כ"ץ יעדי גיוס - 50% מבני המחזור השנתי של בני ה-18 בחברה החרדית בתוך שבע שנים, אולם לא הוצגה טיוטה ממשית.
היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה אף הציבה גבולות לכ"ץ בנושא, וקבעה כי הנחות המוצא מלפני 7.10 אינן רלוונטיות למצב כיום. בהרב-מיארה קבעה שיש לקחת בחשבון את המציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בכל הסדר שמתגבש על חוק שיעסוק בגיוס חרדים. היועצת כתבה שהטיוטה שמגבש כ"ץ לא עברה לעיונה והיא מתבססת על חוקים שהוגשו לפני המלחמה.
בנוסף, גדולי התורה הספרדים יצאו בהוראות דרמטיות לחברי הכנסת בעקבות המגעים על החוק, והם הבהירו ש כל חוק שיכלול יעדי גיוס או מסלולים צבאיים לחרדים אסור, וכי אם לא ניתן לקדם חוק ש"תואם את דעת התורה", יש להימנע מקידום חקיקה בנושא.
תקציב המדינה
ולא רק חוק הפטור מגיוס מערים קשיים על הממשלה - אלא גם חוק התקציב, שכאמור, החרדים קשרו בין אישור הפטור מגיוס ובין אישורו. בנוסף לאיומי חרדים יש קרב על הגדלת תקציב הביטחון. במהלך עימות שהתקיים בלשכת ראש הממשלה אמש, באוצר הביעו התנגדות חריפה למתן תוספת של עוד 6 מיליארד שקל למשרד הביטחון.
בישיבה בלשכת ראש הממשלה דנו באימוץ מסקנות ועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון. כאמור, באוצר מתנגדים להגדלה נוספת של תקציב הביטחון והם מקבלים רוח גבית מנגיד בנק ישראל, שבדיון שהתקיים בוועדת הכספים אתמול המליץ שלא לפתוח שוב את תקציב 2025.
ירון הזהיר שיישום המלצות ועדת נגל והגדלת תקציב הביטחון ידרשו "התאמות נוספות" - כלומר קיצוצים נוספים או העלאות מיסים חדשות. מנגד, במערכת הביטחון טוענים שגם מימוש ההמלצות בתוך הסטה פנימית של תקציב תפגע בגיוס המילואים המתוכנן ל-2025.
התוספות התקציביות שמבקשת ועדת נגל להוסיף לתקציב הביטחון נועדו לשמש את מערכת הביטחון למעבר מתפיסת ביטחון של הכלה והגנה לתפיסה של מניעה ומוכנות. דוח הוועדה שהוגש לראש הממשלה בתחילת החודש קרא בין היתר לבניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונלית ומוכנות למלחמה מקדימה ומתקפת מנע.
בנוסף לחוסר ההסכמות בין האוצר למערכת הביטחון, ובמקביל לאולימטום של החרדים, הקואליציה איבדה שותפה עם 6 ידיים במליאת הכנסת - עוצמה יהודית שפרשה מהממשלה. יו"ר המפלגה איתמר בן גביר אולם אמר כי לא יפילו את הממשלה, אולם פרש מהקואליציה ותמיכתו בתקציב לא מובטחת. מכאן, כדי לאשר את התקציב, המשמעת הקואליציונית תצטרך להיות הדוקה יותר.
עסקת החטופים והמשך המלחמה
בנוסף לתקציב ולחוק הפטור מגיוס, גם עסקת החטופים והמלחמה בעזה מערימות קשיים על הממשלה, ומהוות חזית נוספת באיומים עליה. רק אתמול ק שר מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית בין העסקה לפטור מגיוס ותקף את נציגי החרדים, על רקע קריאתם לנתניהו להמשיך את שלבי העסקה.
"מאיפה החוצפה?! להשאיר פתק וללכת, לקרוא להפסקת המלחמה בידיעה שחמאס יישאר ויתחזק. הרי אנחנו אלה שנילחם ונמות לפני ואחרי הטבח הבא, לא הם... והכול בשביל מה? כדי לקבל מחיאות כפיים מהשמאל ולאותת לו שלא יתעקש על חוק גיוס משמעותי ובתמורה יקבל את מה שהשמאל מאמין בו - כניעה לחמאס. בושה", כתב אתמול מנכ"ל המפלגה יהודה ולד ברשת X.
החרדים בתגובה האשימו את הציונות הדתית ואת מי שתקף אותם: "שותפים לקמפיין השמאל". בכירים בש"ס טענו: "אין שום קשר לחוק הגיוס. זה עוול לחבר את נושא החטופים שהוא קדוש בעינינו ומצווה חשובה לחוק הגיוס. נצביע בעד עסקת חטופים שיביא ראש הממשלה נתניהו גם אם לא יהיה חוק גיוס".
"חוק הגיוס עצמו הוא משמעותי ביותר עבור הציבור החרדי, וכל האנשים הדתיים-לאומיים שמתנגדים לו עוד לפני שראו את סעיפיו, שותפים לקמפיין השמאל כדי להפיל את ממשלת הימין", תקפו בש"ס. בנוסף, יו"ר המפלגה דרעי הכחיש את הקשר בין תמיכה בעסקה ובין הפטור מגיוס. "זה שקר מוחלט. כל מי שמכיר את ש"ס יודע שזו העמדה ההלכתית של מר"ן ושל ש"ס במשך שנים. לעשות הכול לפדיון שבויים".
גם יו"ר דגל התורה גפני תקף את הטענה לקשר בין שני הנושאים: "תכבדו את העמדה העקבית שלנו בעניין שחרור החטופים שאמרנו לכל אורך הדרך בלי זגזוגים. זאת העמדה שלנו, זאת ההוראה של גדולי התורה, אנחנו עומדים מאחוריה ואין קשר לכל הגיבובי מילים האלה שזה קשור לדברים כאלה ואחרים".
כאמור, חברי הכנסת החרדים קראו בימים האחרונים לתמוך בעסקה ול המשיך אותה עד החזרת אחרון החטופים. "אנחנו יודעים כמה הנושא היה חשוב למר"ן הרב עובדיה, מהיום הראשון כל תנועת ש"ס... מצד אחד אנחנו רוצים למוטט את חמאס ולשלול ממנו את היכולות הצבאיות והשלטוניות, אבל מצד שני כל הזמן החטופים מול עינינו", אמר דרעי בישיבת הסיעה של ש"ס השבוע.
"בעסקה הראשונה הבאנו קרוב ל-100 חטופים, לא כולם הסכימו איתנו, וגם עכשיו. אני מלמד זכות על אלו שלא מסכימים. אני מבין את החששות, זו עסקה מאד לא קלה, עם מחירים לא פשוטים, אבל אנחנו חייבים להציל נפשות".
דרעי עקץ את השותפים לממשלה, וטען: "נעשה מאמץ גדול שאחרון החטופים יחזרו, אנחנו לא פועלים בהצהרות ולא באיומים. לא מאיימים על אף אחד! אנחנו מצווים לזה ונעשה כל שביכולתנו שאחרון החטופים, החיים ושאינם חיים יחזרו בחזרה. איך עושים את זה? אני לא שואל שאלות. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים. גם מי שלא האמין שזה יקרה, זה קורה וזה ימשיך לקרות בע"ה".
גם ביהדות התורה הביעו תמיכה בהשלמת העסקה. שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף אמר בכנס: "נתניהו, אנחנו מאחוריך ואנחנו איתך. אנחנו לא יודעים מה טוב ומה לא טוב. לכל עסקה שתלך אנחנו איתך. צריך ללכת לשחרור כל החטופים עד האחרון שבהם. אנחנו מתפללים שכל החטופים ישובו לביתם בשלום".
מנגד, שותפיו האחרים של נתניהו לממשלה, סמוטריץ' ועד לאחרונה גם בן גביר, הביעו התנגדות חריפה לעסקה. בן גביר ומפלגתו עוצמה יהודית פרשו מהממשלה עם אישור העסקה השנייה להשבת החטופים, וסמוטריץ' שהתנגד איים בהפלת הממשלה אם לא יופל שלטון חמאס ואם לא תהיה חזרה ללחימה. סמוטריץ' אף הציב תנאים להישארות בממשלה ובהם התחייבות למיטוט חמאס וחזרה ללחימה אחרי היום ה-42 לעסקה אם שלטון חמאס לא נופל.
בן גביר, שעזב את הממשלה, עוד עשוי לחזור אליה אם העסקה לשחרור חטופים לא תתקדם. ח"כ יצחק וסרלאוף ממפלגתו אף התייחס לאפשרות שעוצמה יהודית עוד תחזור לממשלה, ואמר אתמול: "הכול עוד פתוח. מקווה שנהיה אנשי בשורה לעם ישראל, איפה שנהיה".
הכתבה פורסמה לראשונה ב-N12