טכנולוגיות הרחפנים הן מהפורחות בתחום הביטחוני / אילוסטרציה: Shutterstock, Dmitry Kalinovsky
השנים האחרונות היו רצופות התרחשויות בגזרה הביטחונית העולמית, ממלחמת רוסיה־אוקראינה ועד הזירה המקומית הגועשת. במקביל, הטכנולוגיות השתכללו, הבינה המלאכותית הפכה לחלק משמעותי מהתעשייה והתחרות בין המעצמות התגברה. ואילו מגמות ושינויים צפויים בשוק בשנה הקרובה? על פי התחזית של דלויט ארה"ב לתעשיית הביטחון והחלל, שלושה תחומים מרכזיים יכתיבו את הטון ב־2025: דיגיטציה, מערכות רקטות ואמצעים בלתי מאויישים, ושרשראות האספקה.
● בדרך לעצמאות חדשה? שלוש חברות ביטחוניות הפכו את אמברגו הנשק למכרה זהב
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה הקטנה שניצבת על סף מלחמה וקיבלה החלטה מפתיעה
● מערכת הלייזר הישראלית בדרך: פרטים חדשים על איך היא תעבוד
1 הבינה המלאכותית תופסת מקום משמעותי
בדלויט מאמינים כי התעשייה הביטחונית תמשיך להשקיע בשירותי דיגיטציה, והשימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות דיגיטליות יגבר. החברות עושות זאת במטרה לשפר את שירותי התחזוקה ולהפוך את תהליכי העבודה ליותר אפקטיביים, וגם לאור דרישות לקוחות.
לפי סקר שביצעה דלויט, 81% מחברות הביטחון שנסקרו כבר הטמיעו או עומדות להטמיע פתרונות AI ולמידת מכונה באופרציות שלהן. לא מדובר בהטמעה טכנולוגית בלבד, מסבירים בפירמה, שכן הפתרונות האלה דורשים חשיבה כוללת על שינויים נדרשים בתהליכי העבודה. הפעילות הענפה של חברות בינלאומיות בסוגיה זו מדגישה את הצורך של חברות ישראליות לפתח גישות מאורגנות ולאמץ תהליכים זריזים שיבטיחו מינוף של שירותים דיגיטליים חדשים, כולל שילוב של יותר יכולות טכנולוגיות בניהול השוטף.
בתחום משאבי האנוש, 67% מהמשיבים לסקר שערכה דלויט טענו כי "משיכה של כוח עבודה איכותי ושימורו" מהווה אתגר עסקי מרכזי, מגמה שצפויה להימשך ב־2025. הצורך בהשגת עובדים חדשים ושימור הקיימים חשוב לחברות ביטחוניות ישראליות, במיוחד בהתחשב בצמיחה חסרת התקדים שהגיעה בעקבות המלחמה. התקדמויות חדשות בבינה מלאכותית עשויות למלא תפקיד הן בשיפור היכולת למשוך כישרונות והן בשימורם.
"לחברות הביטחוניות הישראליות יש חוב טכנולוגי", אומר אלי תדהר, מוביל סקטור תעשייה ביטחונית וראש קבוצת האסטרטגיה בדלויט ישראל. "הפער נוצר מצמיחה מהירה והיעדר השקעה מספקת בליבה הטכנולוגית. הוא אף מועצם כשחברות אמריקאיות ואירופאיות פועלות לפתח את היכולות הטכנולוגיות העסקיות. החברות צריכות ללכת בנחישות לפתרונות מתקדמים יותר שראינו בסגמנטים האזרחיים. לדוגמה, שימוש בענן ושימוש מוגבר ב־AI לתהליכי רכש".
2 טכנולוגיות של רקטות ומערכות בלתי מאוישות
טכנולוגיות הרחפנים הן מהפורחות בתחום הביטחוני, עם הערכות שאומדות את השוק הצבאי העולמי לרחפנים בכיותר מ־20 מיליארד דולר - סכום שעוד צפוי לצמוח. לישראל כמובן פוטנציאל להיות שחקנית משמעותית בתחום ולנצל את הצמיחה המתמשכת. באופן דומה, ארה"ב ממשיכה להקצות מיליארדי דולרים למימון מאמצי מחקר ופיתוח בתחום העל־קולי ולשיפור זמן ההובלה ובעיות הספק סביב הגנה תרמית.
בדלויט מציינים כי אלה מגמות חיוביות עבור ישראל, שמוכרת ברחבי העולם כמובילה בתחום טילי ההגנה. בה בעת, שימושים צבאיים בטכנולוגיית רחפנים אזרחית נעשים דבר שבשגרה, וכן מתרחשת פתיחה רחבה יותר של שימושים ברחפנים בתחומי תעשייה ומסחר. לאחרונה, התירה רשות התעופה הפדרלית בדאלאס להפעיל רחפנים בתחומי מתקנים רגישים, תשתיות ובינוי גם ללא קו ראייה.
2 התמודדות עם מורכבויות בשרשראות האספקה
סוגיה נוספת היא השינויים המתרחשים בשרשרת האספקה, שנובעים מסיכונים וממחסור בחלקים. סיכונים בשרשרת האספקה היו תמיד משמעותיים בתעשיות הביטחוניות, המונעות על ידי שינויים גיאו־פוליטיים. ישראל בעצמה חוותה בשנה האחרונה את ההשפעה הניכרת של מחסור או הפרעה לאספקה רציפה של חומרי גלם ורכיבים לטובת ייצור צבאי מקומי.
כיום, הצרכים של חברות ביטחוניות עומדים על הבטחת איכות ומהימנות, לוקליזציה ובדיקות הלימה ואמינות. בדלויט צופים כי פתרון נקודות התורפה בתחום זה יישאר בראש סדר העדיפויות בארה"ב בשנה הקרובה. כמו כן, חברות ביטחוניות שמאמצות כלים דיגיטליים יכולות להיעזר בהם לצורך עיצוב מחדש של שרשראות אספקה.
"האתגרים שמציין הדוח נכונים ביתר שאת לתעשייה הביטחונית הישראלית", מסכם תדהר. "שרשראות האספקה הן אתגר עולמי, אך במלחמה עלה חשש ממוצרים שלא יימכרו לישראל. בעולם, הנושא הזה מלווה את התעשייה הביטחונית כבר תקופה והוא נובע מהמתח בין ארה"ב לסין, לצד הפרעות שהחלו עוד בתקופת הקורונה עם חומרי גלם. אתגר נוסף הוא איך מנהלים צמיחה ונותרים אפקטיביים, כשהעולם הביטחוני חווה תור זהב. נדרש ניהול נכון כדי להצליח לעמוד בביקושים, אבל לא להתנפח בכוח אדם, בעלויות ובאלמנטים שהופכים את החברה לפחות רווחית. זה אתגר בתעשייה העולמית וגם המקומית".