ב־2024 נרשם שיא של תביעות משפטיות לפינוי מדירות ומעסקים מושכרים שהגישו בעלי דירות נגד שוכרים - כך עולה מבדיקות שערכו דיפרנט, חברה המעניקה הגנה לשכר דירה לבעלי דירות ו"תולעת המשפט". מהנתונים עולה חשש כי ב־2025 יפקוד את המדינה גל חסר תקדים של תביעות פינוי, שחלקן נמנע עד כה עקב המלחמה.
● מחיר לא ייאמן: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בפרויקט חדש ברחוב סלמה בתל אביב
● החברה של "אספני הדירות" והערכת השווי שהשתבשה
עו"ד יהלי בר־גיל, היועץ המשפטי של דיפרנט, מומחה לענייני ליטיגציה אזרחית ואכיפת חיובים, מעריך כי התביעה יכולה לארוך שנתיים. "יש פה תהליך שבתחילתו מנסים להסתדר לבד, ורק אחר־כך פונים לעורך דין. ההליך המשפטי אורך 60-90 יום. גם אם הדיון המשפטי מסתיים בפסק דין של פינוי, עדיין הדייר יכול להחליט שהוא לא מתפנה, ואז צריך לפנות להוצאה לפועל, וזה ייקח עוד כ־45 יום עם עיכובים של מסירות ועלויות כספיות של אלפי שקלים למשכיר במקרה הטוב".
המלחמה מיתנה
הבדיקות שנכללות בכתבה נערכו בנפרד על־ידי "תולעת המשפט" ודיפרנט, והן התבססו על מערכת "נט המשפט" של הרשות השופטת. התוצאות אליהן הגיעו היו שונות במקצת, עקב עיבודים שונים של הממצאים, אך המגמה דומה.
במסגרת הבדיקות נספרו התביעות שהוגשו לבתי המשפט בהליכי תביעה שמכונה "תביעה לפינוי מושכר שאינו לפי חוק הגנת הדייר". כלומר תביעות לפינוי מושכר בחוזה שכירות סטנדרטי, לאחר שלטענת בעלי הבית, הדיירים הפרו את תנאי חוזה.
על־פי הנתונים, בשנה שעברה הוגשו כ־2,900 תביעות פינוי - מספר הגבוה בחמישית לעומת מספר התביעות שהוגשו ב־2014 ו־11% לעומת אלה שהוגשו ב־2019. לאורך השנים מתקיימת מגמת עלייה, בשל התרבות שוכרי הדירות.
אחרי שב־2022 הגידול התיקים הללו הגיע ל־3%, לעומת 2021, ב־2023-2024 הוא התמתן. בר־גיל סבור כי התמתנות העלייה במספר התביעות נובעת מהמלחמה, שגרמה לדחיות רבות של הגשת תביעות במהלכה, במיוחד באזורי העימות.
לאחר ה־7 באוקטובר, הממשלה חוקקה תקנות שאוסרות לפתוח תיקים ולנקוט הליכים בהוצאה לפועל נגד מי שהתגורר ערב המלחמה באזורים שפונו. "לאורך המלחמה האריכו את הוראת השעה", מספר בר־גיל. "בהמשך הרגולטור ריכך את זה, כך שניתן לנהל הליכים משפטיים נגד מפונים עד פסק הדין, אבל תקנות בסיסיות של ההוצאה לפועל אומרות שצריך להתחשב בהם, וזה אומר שגם אם המשכיר יתבע ויקבל פסק דין לטובתו, האפשרות לממש אותו כיום היא עד הגליל העליון, לא כולל".
גל תביעות
להערכת בר־גיל, מרגע שיוסרו התקנות הללו, בתי המשפט יוצפו בתביעות פינוי כנגד שוכרים מאזורי הפינוי. ואכן, מהנתונים של "תולעת המשפט" ניתן לראות כי בבתי המשפט הצפוניים יש כבר מגמת גידול בהגשת תביעות כאלה. בכלל מחוז הצפון מדובר בגידול של כ־22% בין 2023 ל־2024, ל־252 תביעות.
בסך־הכול, חלקו של אזור הצפון בתביעות פינוי ב־2024 הגיע ל־9% מכלל התביעות הללו. עוד 11% מהתביעות הגיעו מאזור חיפה, ואולם תל אביב והמרכז ריכזו אליהם 52% מהתביעות, הדרום 16% וירושלים 12%.
אבל לא רק באזורי המלחמה בצפון ובדרום בעלי הבתים נמנעו מלפעול נגד השוכרים. ככלל, בעלי הדירות נמנעו בתחילת המלחמה מלהגיש תביעות פינוי. "הרבה בעלי דירות הביעו אמפתיה עם שוכרים", מספר בר־גיל.
הפסקת האש בלבנון והאווירה של לקראת סיום הלחימה בעזה המריצו הגשת תביעות נוספות גם ממקומות אחרים ברחבי הארץ, שיביאו לידי ביטוי את ההרעה במצב הכלכלי של משקי בית ועסקים כתוצאה מהמלחמה ומהריבית הגבוהה.
מעבר לכך, בדיפרנט טוענים כי חלה הרעה ביחסים שבין שוכרים למשכירים, אולי על רקע עליות המחיר מהשנים האחרונות. "אנחנו רואים יותר שוכרים שבוחרים לעשות בנכס כבתוך שלהם: לא משלמים שכר דירה, לא מפנים את הדירה בתום ההסכם, ויש להם שלל הסברים. למשל, אין להם היכן לגור, לא מצאו דירה חלופית, המחירים עלו וכו'. בנוסף, גוברת אצלם המודעות שלהם לזכויות השוכר ולקושי המשפטי שמשכיר צריך לעבור.
"בתקופה האחרונה אנחנו עדים בדיפרנט לתופעת השוכרים הבעיתיים הסדרתיים. כלומר, אנחנו מפנים שוכר בעייתי מדירה אחת, ומגלים שהוא שוכר שמודע לזכויותיו ולסעד הזמנים. הוא אומר למשכיר: יקח לך 3-4 חודשים לפנות אותי, ולכן לא כדאי לך לפנות לבית משפט. זה הפך להיות כלי לסחיטה".
