האם בנייה מתועשת, שבמסגרתה מייצרים את כל האלמנטים שהבניין צריך במפעל, ומשנעים לשטח ושם מתקינים אותם, היא העתיד של הבנייה, שתאפשר לגשר על זמני הבנייה הארוכים שמעלים את מחירי הדיור? בשיחה עם הלית ינאי-לויזון, ציין מנכ"ל קבוצת אקרשטיין אהוד דנוך כי בבנייה מתועשת החיסכון הוא גדול ותנאי העובדים אף טובים יותר, אך צריך דחיפה מהממשלה. את הדברים הללו אומר הבוקר (ב') דנוך במסגרת כנס תשתית לעתיד של גלובס הנערך במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
● כנס תשתית לעתיד | רון חולדאי: "לא קיבלתי 'חלושס' בעניין החניה בתל אביב, מגיע לי צל״ש"
● כנס תשתית לעתיד | אלונה בר און: "בישראל יש בעיית נתונים ומידע. קשה לתקן את מה שלא יודעים לכמת"
את השיחה פתחה הילה ינאי לויזון בשאלה לקהל: כמה זמן לוקח לבנות בניין ממוצע? התשובה היא שברבעון האחרון של 2024 הממוצע עמד על 30.4 חודשים, וכלל בניינים גבוהים: 34 חודשים, כמעט 3 שנים להשלמת הבנייה. האם בנייה מתועשת היא הפתרון?
"כן, בנייה מתועשת היא הפתרון", אומר דנוך, "אם זה הנתונים, בנייה מתועשת מאפשרת חיסכון של 30%, שהם 9 חודשים. אבל לפני זה, צריך להבין מה זה בנייה מתועשת: אנחנו מכירים בנייה קונבנציונלית רגילה שאנחנו רואים בכל מקום. בבנייה מתועשת מייצרים את כל האלמנטים שהבניין צריך במפעל, ומשנעים לשטח ושם מתקינים אותם. בזמן שמייצרים, בשטח במקביל עושים את עבודות העפר והביסוס". תוך שהוא משיב, מציג דנוך צילומים של מגדלים ממינאפוליס, ארה"ב, שנבנו בבנייה מתועשת, ואומר ש"עוד אין כאלה בישראל, אבל עוד נגיע לזה. אבל עוד לפני שמדברים על מגדלים של 40 קומות, בישראל יש בנייה מתועשת שכבר מתבצעת, ודווקא בתקופה כזאת נושא הבנייה המתועשת מקבל משנה תוקף בגלל המחסור בעובדים בענף הבנייה".
נהרגו אתמול 3 פועלים, הבוקר נהרג עוד אחד. האם בנייה תעשייתית יכולה לחסוך תאונות כאלה?
"בהחלט, יש הפחתה של פי 4-3 של תאונות העבודה בבנייה מתועשת ביחס לקונבנציונלית". גם לגבי דרישות ייחודיות של ישראלים טוען דנוך שיש פתרונות, ומדגיש שרוב הזיכרון הציבורי לבנייה מתועשת הוא "מ-70-50 שנה אחורה, של הרכבות הישנות. המדינה עשתה את זה בבנייה מתועשת בגלל מהירות הבנייה. יש חסכונות נוספים, 60% פחות הובלות של חומרי גלם לאתרי הבנייה, 90% פחות פסולת באתרי העבודה, רמת איכות גבוהה יותר ותנאי עבודה טובים יותר לעובדים".
ובכל זאת, השוק לא ממהר לאמץ את השיטה.
"כאן המדינה צריכה לעשות מעשה. באנגליה, הגיעה קבוצה של אנשים מהמגזר הפרטי שהאמינו שהם יכולים לשנות את כללי המשחק. הם הראו איך הם לוקחים תכנון קונבנציונלי וממירים אותו לבנייה מתועשת. המדינה הוציאה מכרזים, וכך ענקי הבנייה נכנסו לתחום. אם המדינה תתעדף בנייה מתועשת במכרזים, השוק ילך בכיוון הזה".
על מנת להמחיש הוא מראה סרטון של בנייה בכפר עזה ובבארי, ומספר ש"כשהחטיבה להתיישבות יצאה עם המכרז של תקומה, ראינו את לוחות הזמנים, וזה היה נראה לא נורמלי. הפתענו אפילו את עצמנו, סיימנו 54 יחידות דיור ב-6 חודשים מאישור התכנון. בבנייה רגילה היה לוקח לנו שנה וחצי-שנתיים. וכמו שרואים בסרטון: זה 3-4 עובדים בלבד שמתקינים את הבית. בכל הקשור לתכנון הבית, כל עוד התכנון לוקח מראש את שיטת הייצור והבנייה, ניתן באמצעים דיגיטליים לקחת כל רעיון אדריכלי ולתכנן את בנייתו בבנייה מתועשת".
מה לגבי שיקום הצפון?
"הסתובבתי עם ראש עיריית מטולה לראות בתים שנפגעו - 600 בתים במטולה נפגעו. הפגיעות הן אדירות. אני מניח שכרגע קובעים את סדרי העדיפויות ואת התקציב. המדינה צריכה למנות גוף שיוציא לפועל את היעדים והמטרות שהיא הגדירה. בנוסף, יש לעשות סקר צרכים שיבחן את הצורך של הגורמים הפרטיים והציבוריים, מיפוי תשתיות מדויק, הקלות למדינה מרשויות התכנון להוציא לפועל את היעדים והמטרות של המדינה, להוציא מכרזים לשוק החופשי".
חברת דניה סיבוס מגישה תביעה לבג"צ נגד הלמ"ס, בטענה שמדד תשומות הבנייה לא משקף את עלויות הבנייה האמיתיות. זה נכון?
"בהחלט", אומר דנוך, "שכר כוח האדם התייקר ב-30%. הלמ"ס לא עדכנו את המדדים 14 שנה. העתירה מצביעה על פערים של פי 30 במדדים מסוימים. רואים את זה גם בכוח האדם, ובעצירה של אספקות. אם העתירה תתקבל, זה עשרות אחוזים במחיר שמזמיני העבודות יצטרכו… לשפר עמדות. זאת לאחר שמחירי הדיור בישראל עלו כבר ב-7.8% בשנה האחרונה".
אקרשטיין הגיעה ל-2.4 מיליארד שקל. איך זה קרה?
"קודם כל, כל השוק עלה" מסתייג דנוך, אבל אומר ש"נכון שאנחנו עלינו יותר. בשנים האחרונות הביצועים שלנו הם ביצועי שיא, וזה פרמטר אחד. אבל בצפייה לעתיד, גם המשקיעים וגם השוק מביעים אמון בחברה, ורואים את החברה כשותפה לתהליכים שיהיו בעתיד. החברה מקבלת את אמון המשקיעים. אני מאמין שיהיה לנו חלק בשיקום הצפון והדרום".
גילוי מלא: הכנס נערך בחסות: אקרשטיין, כאף, רכבת ישראל, נתיבי ישראל, אגד ובהשתתפות: נמל אשדוד ומקורות.
