"אין יותר נבחרת דירקטורים, ואין יותר כוכבים"- כך סיכם היום (ג') השר דודי אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, את המלצות הוועדה המייעצת שיזם להצעת שינויים בשיטת המינויים לדירקטוריונים בחברות.
● רועי כחלון: "לא יכול להיות שמנכ"ל חברה ממשלתית לא יכול למנות את הסמנכ"לים שלו"
● ביחד עם רוסיה וקניה: ישראל במקום האחרון במדד מותגי המדינות
● האם ביטול הסבסוד לצהרונים הביא לנטישה של 100 אלף תלמידים?
באירוע להצגת דוח ההמלצות, יו"ר הוועדה פרופ' אסף מידני הסביר את המודל שנבחר למינוי דירקטורים: "בחנו שלוש חלופות - המשך מאגר הנבחרת, ועדות איתור, או מינוי שר בכפוף לקריטריונים. מצאנו שהאחרונה היא המתאימה ביותר". אמסלם אמר שיביא לחקיקה בעוד כחודש את עיקר ההמלצות, שתואמות לתוצר שקיווה לקבל כאשר הקים את הוועדה באוגוסט האחרון.
המודל החדש שנבחר מאפשר לשרים לבחור דירקטורים על פי שיקול דעתם
המלצות הוועדה מבקשות להחליף את נבחרת הדירקטורים - מאגר של כ-1,400 מועמדים מאושרים שממנו חייבים השרים כיום לבחור את מאות הדירקטורים לחברות הממשלתיות, כמו חברת החשמל, תעשייה אווירית, נמל אשדוד ועוד כמאה אחרות. מנגנון הנבחרת הוקם לפני יותר מעשור, בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כשר אוצר, כפי שהדגיש אמסלם. הוא נועד במקור להבטיח מינויים מקצועיים ולמנוע מינויים פוליטיים לא ראויים.
במקום זאת, מציעה הוועדה מודל שיאפשר לשרים לבחור דירקטורים על פי שיקול דעתם, ללא כל מאגר מוגדר, תוך עמידה במספר תנאי סף. על המועמדים לעמוד בקריטריונים שייקבעו בחוק בהתאם לסיווג החברה הממשלתית. כלומר, הכניסה לדירקטוריון חברה בסיווג נמוך יותר, כמו למשל הכפר הירוק, יהיו קלים יותר מאשר לדירקטוריון רפא"ל.
לפי המודל המוצע, המינוי יידרש עדיין לעבור בדיקה של רשות החברות ואישור של ועדת המינויים הבלתי תלויה. מעתה, הוועדה - כיום בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן - תראיין את המועמד לתפקיד בעצמה. בנוסף, כל דירקטור חדש שימונה יחויב לעבור קורס הכשרה מקצועי ותקופת התמחות של שנה.
כוונותיו של אמסלם עוררו עליו ביקורת לפיה הוא מעוניין לאפשר השתלטות פוליטית של מקורבים על החברות הממשלתיות. המלצות הוועדה מבקשות להתמודד עם טענה כזו בכך שהן מציעות תמהיל דירקטוריון כללי ופרטני לכל חברה, שיגן על "הליבה הניהולית" המורכבת ממומחיות פיננסית, ניהולית ומשפטית. גם באשר ליושבי ראש דירקטוריון, הקריטריונים יהיו זהים לאלו הנדרשים מליבת הדירקטוריון, כלומר מומחיות מקצועית באחד משלושת התחומים הללו.
ההקלות בדרישות בהליך המינוי יבוא לידי ביטוי כנראה בעיקר בשאר התפקידים בדירקטוריון. פורמלית, הוועדה ממליצה שהתמהיל יכלול ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה שונות. אמסלם התנסח יותר בבוטות והסביר ש"צריך לתת יתרון למזרחים" ושהחברות הממשלתיות הן "לא רק של הצפונבונים". לדבריו, "אנחנו נסיר את החרפה שהפקידים מעקרים את משילות השרים".
"תפקיד הדירקטור הוא תפקיד מדיניות ופיקוח שצריך להתכתב עם מדיניות השר", הסביר מידני את העיקרון מאחורי השינוי. "לכן על השר לבחור את המועמד שיגשים את מדיניותו, אך זאת בכפוף למנגנוני בקרה מקצועיים".
לדבריו, "שמעתי הצעות להרחיב את הנבחרת או להגדיל את השימוש בתואם נבחרת, במקום השינוי שאנחנו מציעים. מה ההיגיון בזה? הנבחרת היא הפגם בעצמה, ברגע שאתה מנחית מועמדים על השר".
המאבק על נבחרת הדירקטורים מלווה את כהונתו של השר אמסלם מאז חזרתו לתפקיד הממונה על רשות החברות בממשלה הנוכחית. המתיחות סביב הנושא התחילה עוד בתקופת כהונתה של מנהלת רשות החברות הקודמת, מיכל רוזנבוים, שהתנגדה לשינוי המנגנון. בעקבות חילוקי דעות אלה ואחרים, הציע אמסלם כבר לפני שנה וחצי להקים את הוועדה המייעצת בניסיון לכפות על רוזנבוים את השינויים. לבסוף עזבה רוזנבוים את תפקידה, והוועדה המייעצת הוקמה כשנה לאחר מכן, באוגוסט האחרון.
