ד''ר רותם קופל, מייסדת אביליטי / צילום: חברת אביליטי
במשך שמונה שנים, במכון מחקר בשווייץ, פיתחו חוקרים שתל המאפשר ממשק בין המוח למחשב. חברות מסחריות כמו נוירלינק של אילון מאסק כבר הצליחו בשנים האחרונות להלהיב את השוק לגבי האופציות הגלומות בטכנולוגיה החדשנית הזאת, אלא שבמכון Wyss השוויצרי פיתחו אותה כפרויקט מחקרי יישומי בהשקעה של כ־40 מיליון דולר. רק עכשיו, כשהטכנולוגיה הבשילה, נכנסו לתמונה ישראלים והפכו אותה לחברה.
● תעשיית הפארמה בלחץ: האם Deepseek הבאה תהיה חברת ביוטק?
● חוקרים קוראים לשיתוף-פעולה מדעי בינ"ל כדי לייצר את התא הווירטואלי הראשון
מכון המחקר היישומי ויס הוקם על ידי המיליארדר האנסיורג ויס, בעבר בעלי חברת המכשור הרפואי Synthes והיום איש עסקים, פילנתרופ ומבעלי קבוצת הכדורגל צ'לסי. הוא נוסד במטרה לקדם את מחקריו של פרופ' ג'ון דונהיו, בעבר מאוניברסיטת בראון ומי שנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום ממשקי מוח־מחשב, אל השלב היישומי שלהם.
"במכון, דונהיו יכול היה לבצע מחקר אמיץ ומתוקצב היטב, שלא ניתן לבצע לא באקדמיה ולא בחברה מסחרית", אומרת ד"ר רותם קופל, מייסדת Ability, החברה שאמורה להביא את הטכנולוגיה לשלב המסחרי.
קופל, מהנדסת אלקטרוניקה שהדוקטורט שלה עסק בהנדסה ומוח, מילאה תפקידים בכירים בכמה חברות בתחום הזה. "אחרי 14 שנים שבהן התגוררתי בשווייץ, החלטתי לחזור לישראל בספטמבר 2023. אני שיאנית התזמון", היא אומרת. המשרה שאליה חזרה הייתה שותפה בבית ההשקעות קוקרמן, עם התמחות בהשקעות דיפ־טק, בדגש על מוח.
בכל הנוגע להקמת אביליטי, התזמון דווקא היה מצוין. לפני כשנה, אנשי מכון ויס הזמינו אותה לראות את פרויקט הדגל ולחשוב לאן לוקחים אותו מכאן.
"הם פנו אליי כדי להתייעץ - האם לתת את הטכנולוגיה לחברה אחרת שתפתח אותה? האם לתת אותה בשלמותה או בחלקים? אני והצוות של קוקרמן ראינו טכנולוגיה מדהימה ובשלה, ואמרתי, 'הדבר הנכון הוא להקים חברה'. לשמחתי הם הסכימו לעשות את הקפיצה". החברה הושקה רשמית בינואר, בכנס הבריאות של JP Morgan.
מה בדיוק פיתח דונהיו במכון ויס?
"הגישה של ג'ון הייתה לאסוף כמה שיותר מהנתונים שמציע המוח, בניגוד לחברות אחרות שהתמקדו בנתונים ספציפיים. החברה יוצאת לדרך עם מוצר שניתן להשתלה. הוא כולל אלקטרודות שיושבות מתחת לדורה, שכבת המוח המגינה על מערכת העצבים המרכזית. הן מעבירות מידע לרכיב לביש שמוצמד לגולגולת. יש לנו שידור היי־פיי מהמוח לגולגולת, ואז שידור רגיל מהגולגולת החוצה".
הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לאנשים משותקים בכל גופם לתקשר. "ב־2020 חולה ALS בשם פליקס אפשר לנו לנסות את המוצר על המוח שלו. זו הייתה גרסה מוקדמת, אבל הוא הצליח לתקשר עם המשפחה שלו". החברה ערכה ניסויים בבעלי חיים כדי לוודא שהמוצר לא מעורר תגובות שליליות במוח. "עכשיו יש לנו פרוטוקול מלא להיכנס לניסוי רשמי ראשון באירופה, בחולי ALS, בשני מרכזים מובילים".
"לא קוראים מחשבות"
חולים שאינם יכולים כלל להניע את שריריהם, בעקבות מחלות ניוון שרירים שונות, שבץ חמור או פציעה, יכולים היום לתקשר בעזרת מכשירים שעוקבים אחרי תנועות העיניים. אלה מכשירים שהיו פריצת דרך אדירה עבור חולי ALS, אך זו תקשורת שתלויה בקשר־עין בין המטופל לבין התוכנה.
"בכל מקרה שבו אין קשר עין עם המערכת, יש לו אפס יכולת תקשורת, למשל אם הכלב עבר והזיז את המכשיר וקטע את קשר העין, הוא לא יכול להגיד אפילו אם הוא לא מצליח לנשום", אומרת קופל.
תקשורת המבוססת על תנועות עיניים היא גם איטית, "וכיוון שהיא איטית, היא נעשית מאוד פונקציונלית, והאדם מביע הרבה פחות מעצמו. ואז גם הסביבה מתייחסת אליו אחרת, כהרבה פחות נוכח. אדם שיכול לתקשר יכול לכתוב, לתכנת, להזמין לעצמו משלוח מהסופר ואפילו לעשות שיחת זום עם בחורה שמעניינת אותו. כדי לאפשר תקשורת בקצב סביר, אנחנו רוצים לתרגם את המילים במוח ישירות למילים בחוץ, בלי שצריך לעבור דרך איות".
איך אפשר לזהות מילה במוח? האם אנחנו בכלל חושבים במילים?
"לכן אמרתי שצריך לגשת לעניין בצניעות רבה. מה שהתגלה במחקר הוא שיש במוח אזורי שפה יותר קונספטואליים, ויש אזורים מוטוריים שנותנים פקודה לפה לייצר את המילה, והם ממשיכים לנסות לעשות זאת גם כשהפה לא יכול. מהפעילות הזאת אנחנו יכולים לקלוט מילים".
ולא לקרוא מחשבות.
"זו באמת דאגה קיימת ואכן זו הדרך לעקוף אותה. אנחנו לא נמצאים בכלל באזורי הדמיון, אלא מבטאים רק מילים שהאדם החליט לומר".
תשתמשו בהמשך ב־AI כדי לנבא קדימה מה האדם עשוי לומר ולחסוך לו את העבודה?
"אנחנו מתחילים לעבוד על זה ומקווים שזה המפתח להגיע ממש לקצב דיבור של אדם רגיל, או אפילו מהר יותר. המחקר שלנו עם פליקס ומחקרים של מעבדות אחרות הראו כי ממשקי המוח הופכים עם הזמן מאוד אינטואיטיביים".
הפיל שתמיד נמצא בחדר
אתם תתחרו בנוירלינק של אילון מאסק. תקופה מעניינת להתחרות באיש הזה.
"מאסק הוא תמיד הפיל בחדר כשאנחנו מדברים על החברה. ההבדל בינינו הוא שהחזון שלנו רפואי בלבד, לאפשר למשותקים את מה שיש לכולם, ומאסק רואה את העבודה עם חולים כשלב בדרך לחזון רחב יותר, של שיפור האדם הרגיל באמצעות קשר דו־כיווני עם המחשב. אנחנו יודעים שמטופלים חוששים ממערכת שיש לה יכולות כאלה. דיברו איתנו גם גורמים צבאיים וממשלתיים, והתשובה הייתה - לא.
"הבדל נוסף הוא שהאלקטרודות של נוירלינק דוקרות את המוח. זה מפחיד מטופלים כי המוח הוא הדבר האחרון שנשאר להם שעובד. אנחנו נחים על המוח, וההשתלה שלנו הפיכה. בנוסף, הגישה שלנו מלכתחילה הייתה להוציא מהמוח כמה שיותר מידע ולנתח אותו בחוץ. נוירלינק מעבדים את המידע בתוך השבב במוח ומעבירים החוצה פחות מידע".
נוירלינק נמצאת כיום בשלב הניסויים בבני אדם, והיא לא המתחרה היחידה בתחום. "Precision Neuroscience פיתחו אלקטרודה עם רזולוציה מאוד גבוהה והמון חיישנים. הם מקליטים המון מידע משטח קטן, ועדיין בונים את המוצר. המתחרה השנייה היא Synchron, שהמוצר שלה הוא סטנט שמושתל בכלי דם במוח ואינו דורש ניתוח מוח. אנחנו מעריכים שהדיוק שלהם יהיה מוגבל כי הסטנט מושתל באזור רועש. יש לנו כבוד לכולם ואנחנו מאמינים שהטכנולוגיות בסוף יתמכו זו בזו".
שוק של 10 מיליארד דולר
האם השוק של חולים משותקים מספיק גדול כדי לבנות עליו חברה?
"זיהינו שוק של מאות מיליארדי דולרים לכלל תחום ממשק השבב-מוח ושוק של 10 מיליארד דולר ליישומים שאנחנו עובדים עליהם. בנוסף לתקשורת לחולים שמוגדרים Locked in, אנחנו רוצים לתת יכולות הנעה רובוטית לאנשים משותקים בארבע גפיים. כששואלים אותם מה הם רוצים, הם אומרים ידיים, כי ידיים הן עצמאות".
החברה, למרות מוביליה הישראלים, ממוקמת בשווייץ. בימים אלה, היא מגייסת הון נוסף לפעילות.