יונתן אדירי, מייסד סטארט־אפ הבריאות הדיגיטלית Healthy.io, היה הראשון שהפך את מצלמת הסמארטפון לכלי אבחוני מאושר בידי ה־FDA. ברקורד שלו יש עוד לא מעט הישגים, בין היתר הוא אחד הישראלים הבודדים שנכנסו לרשימת "40 מתחת ל־40" של מגזין פורצ'ן; היה יועץ לעניינים טכנולוגיים לנשיא המדינה המנוח שמעון פרס; נבחר כאחד מ־100 המנהיגים הצעירים של הפורום הכלכלי העולמי; והקים מספר סטארט־אפים זוכי פרסים יוקרתיים. את הצעדים הראשונים בדרך לקריירה הזאת עשה אדירי באוניברסיטה הפתוחה, בהתחלה כבר בחטיבת הביניים ובהמשך בתיכון כשלמד לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים במקביל לתעודת הבגרות.
● כמה רחוק חלום המחשוב הקוונטי
● הצבת מטרות לסוף החיים: זה הדבר היעיל ביותר שתעשו השנה
אדירי לא שוכח את התרומה של האוניברסיטה הפתוחה למסלול שלו ואת הערך בסגנון הלמידה, שהפך היום יותר ויותר רלוונטי עם המהפך ההיברידי של שוק העבודה והלימודים. "מי שבא לפתוחה יודע לאן הוא מגיע, יש לו משמעת והוא אחראי ללימודים שלו", הוא אומר. "הוא יכול ללמוד בלילה ומכל מקום. זה מתחבר טוב מאוד עם ההתפתחויות של 25 השנים האחרונות ועם כלכלת הידע. כשמנכ"לתי את החברות שלי אז זה בדיוק סוג הטאלנטים של עולם החברות הטכנולוגיות שחיפשתי. את המערכת לא מעניינים כל הגינונים, אלא מה שאתה מפיק. הבוגרים של הפתוחה שעבדו אצלי בחברה, לא רק שהם היו עצמאים, מה שדיבר מבחינתם היה התוצר הסופי".
אדירי לא לבד. לא מעט בוגרים של האוניברסיטה הפתוחה מככבים היום במשק כיזמים, אנשי עסקים ובכירים במשרות מפתח. בהם אפשר למצוא את ד"ר זאק דבי־אהרון, שהקים עם דני מרגלית את חברת AEYE Health, שפיתחה מוצר לאבחון ללא רופא של פגיעה בראייה; אפי כהן, לשעבר מנהל מרכז המחקר והפיתוח של חברת סיילספורס, ומי שמכר לסיילספורס קודם את דאוטרמה תמורת 800 מיליון דולר; יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל איטורו, רשת חברתית מקוונת למסחר בשוק ההון; אלון דורי, מנכ"ל בית ההשקעות IBI; אסתי פשין, מנהלת מפעל הסייבר של התעשייה האווירית; סיגל מנהיים כצוביץ, מנכ"לית DSV ישראל; ועוד רבים.
בשקט־בשקט בשנים האחרונות טיפסו בוגרי האוניברסיטה הפתוחה לצמרת המשתכרים במקצועות מסוימים. לפי נתוני עבודאטה (אתר ממשלתי בהובלת משרד העבודה שמנגיש נתונים על שוק העבודה ומסלולי לימודים מרכזיים), במקצוע מדעי המחשב ניצבים בוגרי הפתוחה כבעלי השכר הגבוה ביותר עם ממוצע של 47,100 שקל לחודש לאחר כחמש־שש שנות עבודה - הרבה מעל הטכניון (42,700 שקל), אוניברסיטת תל אביב (41,600 שקל) והאוניברסיטה העברית (40,100 שקל). גם בלימודי ביולוגיה ניצבים בוגרי הפתוחה בראש טבלת השכר עם 16 אלף שקל בחודש. זאת לעומת 14,700 שקל בתל אביב, 13,900 שקל בבר־אילן ו-13,400 לבוגרי העברית ובן גוריון. המספרים מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2022 ומתייחסים כאמור לכחמש-שש שנים מהתואר, כלומר מי שסיימו אותו ב-2017-2016.
חלוצים בלמידה מרחוק
השנה פתחה האוניברסיטה הפתוחה את שנת ה-50 לפעילותה. לומדים בה 46,597 סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי וללימודי תעודה - מספרים שהפכו אותה למוסד האקדמי הגדול במדינה (במקום השני אוניברסיטת תל אביב עם כ־27 אלף סטודנטים). כ-35% מהתלמידים בפתוחה לומדים מתמטיקה ומדעי המחשב, 22% חינוך ופסיכולוגיה, 20% ניהול וכלכלה, 18% סוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, 11% היסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, 9% ספרות, לשון ואמנויות ו־8% מדעי הטבע.
עם זאת, חשוב לציין כי שיעור הנושרים גבוה. כך למשל, מבין מי שהחלו את לימודיהם ב-2014 רק 49% סיימו את התואר נכון להיום, כך גם 45% ממי שהחלו ב-2015 ו-41% ממי שהחלו ב-2016. 10%, 12% ו-13%, בהתאמה, עדיין לומדים לתואר, והיתר נשרו. בממוצע לוקח שש־שבע שנים לסיים תואר באוניברסיטה הפתוחה.
לאורך השנים ביססה האוניברסיטה הפתוחה את מעמדה ותפקידה כמוסד שמטרתו להנגיש את ההשכלה הגבוהה בישראל, בכל מקום, בכל זמן ולכל אחד, ללא תנאים מוקדמים. אין צורך בפסיכומטרי, וגם לא בבגרויות. "אנחנו מאמינים בזכות שווה לכולם לרכוש השכלה אקדמית ברמה הגבוהה ביותר - ללא צורך בהצגת הישגים מהעבר", נכתב באתר בגאווה.
בעבר ההצהרה הזאת לא בהכרח נתפסה כמשהו חיובי: אם לא צריך בגרות ופסיכומטרי, אז כנראה הרמה של הסטודנטים בהתאם - היו מי שחשבו, הגם שככלל הרמה האקדמית של המוסד לא הוטלה בספק בקרב גורמים אקדמיים. ככלל הלימודים בפתוחה נתפסו בעיני הציבור הרחב כתוצאה של אילוצים שונים.
מנהיים כצוביץ, למשל, שנולדה וגדלה באילת, מספרת שכשהחלה את לימודיה באוניברסיטה הפתוחה זה היה בלית ברירה. "אחרי הצבא חזרתי לגור באילת ובזמנו האופציה היחידה ללימודים אקדמיים שהייתה זמינה בעיר הייתה תוכנית משולבת של הפתוחה ואוניברסיטת בן גוריון". עם זאת, גם כשעברה למרכז בחרה להמשיך ללמוד שם. "זה אפשר לי גמישות. כבר עבדתי במשרה מלאה, ומהבחינה הזאת האוניברסיטה הפתוחה הייתה הדרך הכי יעילה לשלב עבודה ולימודים. את התואר השני עשיתי באוניברסיטת תל אביב".
גם אדירי בחר לעשות את התואר השני באוניברסיטת תל אביב (מחקרי במדעי המדינה ומשפטים). אבל כאמור סיפורו מתחיל עוד הרבה קודם. "מורה מאוד טובה, מחנכת, אמרה לאימא שלי שלדעתה אני מאוד סקרן ושהיא חושבת שכדאי לי לעשות איזה קורס באוניברסיטה הפתוחה לחטיבת ביניים", הוא מספר. "הקורס הראשון שעשיתי בפתוחה היה קורס קיץ על ספר של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי 'ענן של אפשרויות' וזה היה מדהים, ואז בכיתה ט' עשיתי עוד כמה קורסים".
הוא מתאר סיפור מעט יוצא דופן, על כיתה שפעלה בזמנו בגימנסיה הרצליה וקיבצה את תלמידי התיכון שלמדו בפתוחה: "אתה מגיע שלושה ימים בשבוע לבית הספר, עושה בגרות מינימלית וממשיך תואר בפתוחה. היינו 23 תלמידים בכיתה, 20 למדו מתמטיקה ומחשבים, ואני ועוד שניים למדנו מדעי החברה או כלכלה". התוכנית הזו אולי לא נמשכת אבל כבר אז הוא נתקל שם בניצני התמורות המתחוללות בעולם הלימודים והעבודה. "מדברים היום הרבה על המהפכה של הקורסים אונליין, אבל בפתוחה עשו את זה כבר בשנות התשעים. הייתה לאוניברסיטה את מערכת אופק עם שידור לווייני, מה שהיום קוראים לו פודקאסט, והיו גם קלטות. כסטודנט היו כבר אז שש או שבע דרכים ללמוד. מדהים שהם חשבו על זה אז. הם היו ממש חלוצים", הוא אומר.
תכונות לעידן הנוכחי
משמעת עצמית ויכולת למידה עצמאית היא אולי חלק מהסיבה לנתונים המראים כי בוגרי הפתוחה עוקפים את בוגרי הטכניון ברמות השכר בחלק מתחומי הטכנולוגיה. מרכיב אפשרי אחר הוא שרבים מהם מגיעים ללימודים כשהם כבר מצוידים ברקורד תעסוקתי וממשיכים ללמוד תוך פיתוח הקריירה. נוסף לכך, יש להביא בחשבון את השינויים שחלו בשוק העבודה המודרני פוסט־קורונה.
"בעידן שבו גיוס מועמדים בתחילת דרכם מתבסס על יכולות וכישורים מעשיים, ידע אקדמי לבדו לרוב אינו מספיק כדי להצליח", אומרת ליאת בן־תורה שושן, סמנכ"לית ניהול קריירה והשמה ב־Alljobs. "משיחות עם מעסיקים עולה שבוגרי האוניברסיטה הפתוחה מפגינים לא פעם יכולת למידה עצמאית והתמודדות מוצלחת עם עומס מידע - כישורים המאפשרים להם לנהל את זמנם ביעילות ולעמוד בהצלחה במשימות ובזמנים צפופים. במובן זה בוגריה מגלמים נאמנה את הפרופיל של העובד המודרני.
"תוכנית הלימודים, המושתתת על התמודדות עם כמות גדולה של חומרי לימוד בכל סמסטר, דורשת מיומנויות ניהול זמן ומשמעת. במקביל רבים מהם צוברים ניסיון תעסוקתי עוד בזמן התואר, כך שהם לא רק יודעים להתמודד עם משימות מורכבות ולהישאר ממוקדים תחת לחץ, אלא גם מוכיחים גמישות. אלה בדיוק התכונות שהופכות אותם למועמדים מבוקשים עבור ארגונים המחפשים עובדים בעלי כישורי הסתגלות ולמידה מתמשכת".
גלית רובינשטיין, פסיכולוגית תעסוקתית וארגונית, מוסיפה: "קודם כול האוניברסיטה הפתוחה היא מלכתחילה מסגרת שדורשת המון ניהול עצמי, לעומת מכללות או אוניברסיטאות רגילות. פה הם צריכים לדעת לאזן בין לימודים עצמאיים, לעמוד בכל הדרישות של הלימודים לבין החיים, כי לרוב אנשים שלומדים באוניברסיטה הפתוחה גם עובדים תוך כדי, כך שפעם אחת הם מתקדמים מבחינת הקריירה ופעם שנייה הם לומדים איך לנהל את עצמם בעומס מאוד גדול של משימות. זה מסביר למה באמת בסופו של דבר תעסוקתית הם נמצאים במקומות מתקדמים יותר. ועוד דבר חשוב, מבחינת מיומנויות לשוק העבודה העתידי זה לגמרי זה. מולטי־טסקינג והיכולת להתנהל בצורה עצמאית וגמישה, זה מאוד רלוונטי לעולם העבודה המשתנה והעתידי".
פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה לשעבר, ממש לא מופתעת מהנתונים על שכר הבוגרים. "זו לא תופעה חדשה", היא אומרת. "זה קורה כבר כמה שנים טובות, וזו מגמה שהולכת וגוברת. זה קורה על בסיס כמה דברים - קודם כול סטודנטים ברמות מאוד גבוהות שהגיעו לאוניברסיטה הפתוחה, יוצאי 8200, יחידות מובחרות בצבא, גם נשים חרדיות שמאוד מאוד מסורות וסטודנטיות מעולות. דבר נוסף זה באמת העניין של המשמעת העצמית שמעסיקים מאוד מעריכים היום. מאוד קשה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, יש דרישות גבוהות, ומי שמסיים - זה מעיד שיש לו את התכונות שהיום בשוק העבודה הן חשובות".
מהפך תפיסתי בקורונה
אייזנשטדט מוסיפה כי לקורונה הייתה תרומה משמעותית בהפיכת בוגרי הפתוחה למבוקשים יותר בשוק. "בשנים האחרונות העניין של למידה היברידית או למידה מבחוץ קיבלה לגיטימציה. אחרי המגפה הלמידה מרחוק פתאום לא הייתה רק בשביל מי שלא יכול ללמוד במקום אחר או שאין לו זמן או לא הצליח, היא הפכה למשהו לגיטימי שנמצא בכל מקום בעולם, באוניברסיטאות הכי טובות. אז זה בהחלט השפיע גם על הסטודנטים שהגיעו ללמוד בפתוחה וגם על התפיסה של הבוגרים בשוק.
"גם אם במקום אחר עברו ללמד בזום, בפתוחה מדובר בדרך חיים, זה חלק מהדנ"א, והיא יודעת לעשות את זה טוב מאוד. ובלי קשר הרמה האקדמית גבוהה מאוד, היא יכולה להעניק דוקטורט, הסטודנטים החוקרים מקבלים תקציבים מקרנות תחרותיות ועוד".
אדירי סבור ש"ההצלחה שלה נובעת מההתאמה בין החלטות שקיבלו שם בשנות התשעים לטרנספורמציה של הכלכלה הישראלית וכלכלת הידע. כששני התהליכים האלה קרו באותו הזמן זה יצר לאוניברסיטה אימפקט גדול מאוד. כשיש לך אוניברסיטה פתוחה אבל כלכלה תעשייתית אז זה לא עוזר לך - אבל כשאתה בהלימה גבוהה למבנה הכלכלה אז יש יתרון אדיר בשיטה של הפתוחה".
ערך נוסף, לפי אדירי, הוא העובדה שבפתוחה התוצאות של הסטודנטים מדברות, ולא הזהות או העזרה והליווי שמקבלים. "זה המוסד הכי קרוב לשלטון הכישרון, כי התוכן מדבר. אתה כותב עבודה, המרצה אף פעם לא ראה אותך, הוא שופט רק את התוכן שלך ואין מתרגלים. בעיניי זה מדהים. זה לא מעניין מי אתה. זה המקום שמחנך אותך להתמקד בערך שאתה יוצר. האוניברסיטה הפתוחה מהבחינה הזאת עשתה משהו מדהים - היא הגמישה תנאים לאוכלוסיות כמו נשים חרדיות, שלא צריכות להגיע לבית הספר ויכולות לשמר את אורח החיים שלהן ולשזור את הלמידה בתוכם".
נתונים שנתקלים בהרמת גבה
האם אכן מי שהייתה האנדרדוג של האקדמיה עקפה את האוניברסיטאות היוקרתיות בארץ, ועולה עליהן ביכולתה להשיא ערך - בדמות שכר גבוה משמעותית - עבור בוגריה. לא כולם בטוחים שמדובר בתמונה מדויקת.
רינת נחום, מנכ"לית ובעלים של חברת השמה לבכירים, המגייסת עובדים לשלל משרות בחברות טכנולוגיה ואחרות, מספרת שהיא לא רואה בשטח את מה שנתוני משרד העבודה מספרים. "כשאני מקבלת עכשיו קורות חיים של מי שסיימו הנדסת תוכנה או תואר אחר בפקולטה למדעי המחשב - אין בכלל שאלה מבחינתי: מי שיצא מהטכניון או מהעברית או מתל אביב, ברור מעל לכל ספק שהוא ראוי לשכר גבוה יותר. זה בא לידי ביטוי כשהם מגיעים אל המעסיקים", היא אומרת.
"תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הללו מאוד מאוד קשים, מורכבים ולא כל אחד עובר אותם. גם המבחנים שם יותר מורכבים וכל העבודות והדרישות האקדמיות, הסביבה מאוד תחרותית. זה לא שאתה יושב לבד בסלון ומכין עבודות. נוסף על כך, לרוב, סטטיסטית, לאוניברסיטה הולכים אחרי צבא וזה לא בהכרח נכון על בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. בוגרי 8200 לא לומדים באוניברסיטה הפתוחה. הם לומדים באוניברסיטאות המובילות. מתי מעט הולכים לפתוחה".
אורנה רודי, יועצת לניהול קריירה ומומחית לשוק העבודה, מסכימה עם נחום. "חשוב להגיד שהאוניברסיטה הפתוחה היא מוסד אקדמי טוב, העולה באיכותו על שלוש־ארבע אוניברסיטאות בישראל (רייכמן, אריאל, חיפה ואפילו בר־אילן), שלא לדבר על כל המכללות. עם זאת, הנתון שעל פיו בוגריה מרוויחים את השכר הגבוה במשק לא סביר, בפרט במדעי המחשב, וקל להוכיח את זה. כיצד? בבדיקת השכיחות שלהם בחברות המובילות, וזאת מאחר שהעובדים הכי יקרים הם אלה שנתפסים הכי טובים, ועל כן גם הכי מבוקשים", היא אומרת ומסבירה: "ניקח לדוגמה את בוגרי מדעי המחשב שעובדים בגוגל, שהיא הסמן הימני של איכות חברות תוכנה. על פי לינקדאין, למעט אוניברסיטת חיפה, מספר מהנדסי התוכנה בוגרי הפתוחה בחברת גוגל (66) נמוך דרמטית בהשוואה לכל האוניברסיטאות האחרות (טכניון - 291, תל אביב - 281, באר שבע - 141 העברית - 135). זאת למרות שמספר בוגרי מדעי המחשב הגבוה בארץ הוא מהאוניברסיטה הפתוחה.
"גם בחברות טכנולוגיה אחרות מספר בוגרי הפתוחה נמוך יחסית לאוניברסיטאות מובילות (למשל בפייסבוק, במיקרוסופט בצ'ק פוינט ועוד). זה לחלוטין לא מסתדר עם הממצא שהם מרוויחים הכי הרבה והכי מבוקשים".
האם ההשוואה נכונה?
נחום כן מסכימה כי חל שינוי כלשהו בתפיסה אחרי הקורונה. לדבריה, "מי שפעם היה הולך ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, בלי שום קשר למידת האינטליגנציה שלו או מידת החוכמה, ישב בקטגוריה של או עובד 'פול טיים' ואין לו זמן להתחייב לשלוש שנים, או קצר בתקציב, כי הפתוחה הייתה יותר זולה. כמגייסים אם היינו רואים לפני הקורונה שמישהו הגיע מהאוניברסיטה הפתוחה, זה הכניס אותנו לדילמה אם הוא למד שם כי לא קיבלו אותו לאוניברסיטאות מובילות או שזה היה מתוך בחירה, כי בדרך כלל זה עקב כורח או אילוץ. זה לא רייכמן ולא אוניברסיטת תל אביב ולא הטכניון.
"מה שקרה אחרי המגפה זה סיפור אחר לגמרי, כי אז בעצם הבנו שמי שמסוגל לשבת כשאין לו שום דבר סביבו והוא מקדיש זמן בשבתות ועובד עם עצמו בזום ומקשיב לכל מיני הרצאות מודרכות במחשב וכולי וכולי - הוא הוא זה שבאמת יכול להצטיין ביכולת שלו למדל רעשי רקע ולהתמודד. הבנו שכל מי שיכול ללמוד באופן היברידי - יש בו סוג של גאונות. הקורונה נתנה לזה את התשתית הלגיטימית".
למרות זאת, עדיין, לדבריה, בוגרי אוניברסיטאות אחרות מובילים באטרקטיביות שלהם למעסיק ובשכר שהם מקבלים. "אני יכולה להגיד באופן חד־משמעי, ואני לוקחת על זה אחריות, שבוגרי מערכות מידע, הנדסת תוכנה ומדעי המחשב בטכניון, רייכמן, תל אביב, בר־אילן, אונו וראשון לציון מקבלים שכר יותר גבוה מאלה שלמדו בזמנם החופשי לאורך זמן של חמש־שש שנים באוניברסיטה הפתוחה".
אז איך ניתן להסביר את נתוני אתר עבודאטה? ייתכן, אומרת נחום, שהם לא מבוססים על השוואה נכונה. "אם מישהו משך לימודים שבע־שמונה שנים, וזה קורה באוניברסיטה הפתוחה, ותוך כדי עבד, אז הסיכוי שהוא יקבל שכר גבוה יותר בתום התואר הגיוני, משום שהוא גם צובר פרקטיקה וגם מייצר את האבולוציה התעסוקתית שלו, והוא יכול לעבוד ולהפוך ממפתח לראש צוות ומראש צוות למנהל מחלקה, ולכן זה לא רלוונטי שהוא לומד באוניברסיטה הפתוחה, את השכר שלו הוא מקבל תוך כדי העבודה. אם הוא התחיל לעבוד בחברה מסוימת ובמקביל לומד שבע שנים באוניברסיטה הפתוחה, השכר שלו הוא מבוסס על ההתפתחות במקום העבודה ולא על זה שהוא לומד באוניברסיטה הפתוחה".
"לכן אני לא חושבת שהם מרוויחים יותר אם עורכים את ההשוואה הנכונה. הם מייצרים היתכנות גבוהה יותר ליכולת השתכרות כשהם משלבים את הלימודים עם האבולוציה התעסוקתית. צריך לבחון את הנתונים שמתפרסמים מנקודת מבט של משך הזמן שנדרש להם כדי לסיים התואר. זה הקץ'. אני מקבלת לא מעט קורות חיים של אנשים שכותבים לי 'התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, טרם סיימתי'. הוא התחיל ב־2018 ועוד לא סיים, אבל הוא עובד במיקרוסופט ומרוויח מלא כסף".
אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת התוכנה Aman (ובעל תואר ראשון מהפתוחה), מסכים כי למרות היתרונות שהוא מזהה אצל בוגרי הפתוחה הם אינם המבוקשים ביותר בשוק. אבל יש לו גם הסבר אפשרי לרמות השכר שלהם.
"אנחנו קולטים יותר מ־500 איש בשנה ולכן אני מראיין הרבה מאוד אנשים, ואין לי מדיניות של העדפה לאוניברסיטה הפתוחה, אבל אני בהחלט רואה ומכיר ביתרונות, לא רק בגלל ההיברידיות אלא בגלל שאני יודע שמי שסיים שם תואר יהיה בן אדם עם משמעת עצמית הרבה יותר גבוהה מאדם רגיל. אלה אנשים שצריכים ויודעים לבנות לעצמם את המערכת ולכוון את עצמם ולעזור לעצמם לסיים את התואר.
"אני יכול להגיד שלפחות במדעי המחשב בוגרי הטכניון עדיין מאוד מבוקשים, אחר כך בוגרי העברית ואחר כך תל אביב - אלה נחשבים למובילים. לאחר מכן אני אישית מאוד אוהב בוגרים מרייכמן, שנותנת לסטודנטים הרבה כלים מעשיים ולא רק תיאורטיים, ואחרי זה האוניברסיטה הפתוחה".
אז איך אתה מסביר את הנתונים שמעידים שבוגרי הפתוחה משתכרים יותר מבוגרי הטכניון והמוסדות האחרים?
"זה הגיוני כאשר לא מדובר במשכורת ראשונה. הנתונים מודדים לאורך חמש-שש שנים, זה קורה בין היתר בגלל שהרבה מבוגרי האוניברסיטה הפתוחה עושים את התואר תוך כדי עבודה וכך כשהם מסיימים הם כבר לא ג'וניורים ולא מגויסים לעבודה הראשונה שלהם בתחום, שאז אתה מתחיל עם שכר יותר נמוך".
מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה, מסכים כי יש שאלת ביצה ותרנגולת בנוגע למאפייני הסטודנטים שמלכתחילה מסיימים תואר בפתוחה: "בשנים האחרונות מגיעים אלינו הסטודנטים היותר טובים בארץ מהתיכונים ומיחידות מובחרות בצבא כמו 8200. המשכורת הגבוהה שנרשמת לבוגרים שלנו היא בין השאר תולדה של זה. נו בסדר, לא חוכמה. יש משכורות גבוהות כי יש לכם את זה, אני מסכים". מנגד הוא מציין ש"גם לעברית לטכניון באים הסטודנטים היותר טובים".
בינג מציע הסבר לפער בתחושה של נחום ורודי. לפיו, "הגידול של הבוגרים באוניברסיטה הפתוחה בלימודי מדעי המחשב הוא כולו מהשנים האחרונות. יש גידול של פי שלושה בחמש השנים האחרונות. עד לפני חמש שנים כמות הבוגרים שלנו במדעי המחשב הייתה מאוד קטנה. בדרך כלל, ההד האנטרים לא מגייסים למשרות של ג'וניור אלא למשרות ברמות שהן מעל, אז באופן טבעי היום במשרות ברמות מעל יש פחות בוגרים שלנו".
