גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתעקשות של אמריקה על המדידה האימפריאלית מקשה בשיתופי פעולה ועולה לה הון

לפני שהנשיא החדש "עושה את אמריקה גדולה שוב", אולי שווה להרהר בעניין בסיסי שמותיר אותה מאחור - שיטת המדידה שלה ● כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, ואמריקה דבקה בשפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש, ויש לא מעט תקלות: אחת שקרתה בחלל ב-1999 עלתה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום

הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters
הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הפנטזיה שהפכה לסיסמת בחירות "לעשות את אמריקה גדולה שוב", יושבת עמוק בפסיכולוגיה האנושית, אישית וקבוצתית כאחד. נוסטלגיה אינה רק געגוע פרטי לעבר שמעולם לא היה, היא גם סינדרום קולקטיבי. כבר במקורותנו צפה הכמיהה לעבר מדומיין של "החזרת עטרה ליושנה" (מסכת יומא) ו"לחדש ימינו כקדם" (מגילת איכה). אך תיאורי העבר המפואר אינם מבוססים אלא על חלומות, צרכים ומניפולציות. היטיב לאבחן זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית: "ההיסטוריה ביטאה יותר את השקפות ההווה של העם ואת משאלותיו של הציבור, משהייתה בה בבואה של העבר… ההיסטוריה לא נכתבה מטעמים של תאוות דעת אובייקטיבית, אלא מתוך שכותביה ביקשו להשפיע על בני זמנם".

הצונאמי הכסוף מגיע: הביטוח הלאומי באמריקה פושט רגל ועשרות מיליוני בומרים בדרך להיות עניים
טראמפ הטיל מכסים "לטובת אמריקה". אלה החברות האמריקאיות שייפגעו

אם ההמון הנוהה אחרי סיסמאות בסגנון החזרת גדולה ליושנה היה מבין זאת, אולי אמריקה הייתה נוטשת את חלומותיה על עבר מפואר מדומיין, ומתקדת במציאת פתרונות אמיתיים, קשים ככל שיהיו, לבעיות שבפניהם היא עומדת, כמו עתיד הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות היקרה מדי שלה. דוגמא קטנטנה אך מובהקת להתחמקות מסוגיות ענייניות ניתן למצוא בשיטת המדידות הנהוגה באמריקה.

לא פרופורציונלית, פרימיטיבית ולא נוחה

כל מי שביקר בארה"ב ודאי נוכח כי בכבישים נוסעים במיילים במקום בקילומטרים, את הדלק ממלאים בגלונים ולא בליטרים, בחנויות שוקלים פאונדים ולא קילוגרמים, והטמפרטורה נמדדת במעלות פרנהייט ולא בסלזיוס, כמקובל בשאר העולם. שיטת מדידה זו מכונה השיטה האימפריאלית, ומקורה בימים שבהם בני אדם מדדו מרחקים באמצעות אברי הגוף קרי רגל, אמה, אצבע וכיוב'. השיטה, שיוצאה למושבות הבריטיות ביבשת החדשה, דוייקה והתמסדה בחוק בריטי בשנת 1825, והפכה לסטנדרט ברוב חלקי האימפריה. זו שיטת מדידה עתיקה, פרימיטיבית, בלתי נוחה לחלוטין, ושאינה מתאימה כלל לעולם תעשייתי ומודרני. כך למשל יחידת מדידת המרחק הבסיסית בשיטה האימפריאלית, היא אינץ' (כ-2.54 ס"מ), והיא נחלקת ל-64 יחידות משנה, חסרות שם, המכונים רבע אינץ', חצי אינץ', וכן הלאה. 12 אינצ'ים מהווים רגל, ו-3 רגליים מהווים יארד. ומה עם המרחקים הגדולים? לכך נועד המייל. בו יש 1,760 יארד, או 5,280 רגל, או 63,360 אינצ'ים.

ביחידות הטמפרטורה השיטה אינה פשוטה יותר. המים קופאים ב-32 מעלות ורותחים ב-212. השיטה אומנם ליניארית אך לא פרופוציונלית. כך למשל תרגום מידת החום של 32 מעלות פרנהייט, אינם שווים לפעמיים החום של 16 מעלות, ומאה מעלות אינן פי שניים החום של 50. גם שיטות מדידת המשקל והנפח בשיטה האימפריאלית אינן הגיוניות. לא קשה אפוא להבין כמה בלתי מתאימה שיטה זו לעולם של מדע, תכנון ותקשורת מדויקים. לא פלא שאפילו בריטניה עשתה בשנת 1965 את המאמץ החד-פעמי ועברה לשיטה המדידה הידועה בשם "השיטה הבינ"ל של יחידות (מדידה)".

סמואל ל. ג'קסון בסצנה האייקונית על פערי השיטה המטרית והאימפריאלית בסרט ''ספרות זולה'' / צילום: מתוך יוטיוב

שיטת מדידה זו, המבוססת על השיטה העשרונית, מקורה בצרפת שלאחר המהפכה. והיא התפשטה ביבשת כולה דרך שרשרת של מדענים ממדינות אירופה השונות, שאימצו ושיפרו אותה. בשנת 1889 התכנסה ועידה בינלאומית למשקל ומדידה, ובה הושלמה השיטה על כל מרכיביה והיא הפכה הסטנדרט באירופה. עם הזמן היא הפכה לסטנדרט העולמי. נכון להיום השיטה העשרונית הזו נהוגה בכל מדינות העולם, מלבד שלוש מדינות בלבד שנשארו בשיטה האימפריאלית: ארה"ב, ליבריה ומיאנמר. אכן בחברה מכובדת ומתקדמת נמצאת אמריקה. אם נדייק, גם אמריקה עברה רשמית לשיטה העשרונית הבינ"ל. בשנת 1975 אומצה השיטה הזו בחוק בשם Metric Conversion Act, אך מערכת החינוך, הממשל ורוב העסקים סירבו או לא העזו לעבור לשיטה החדשה.

הלווין שהתרסק והמטוס שנגמר לו הדלק

השימוש בשיטה המיושנת אינו רק מטופש, הוא גם יקר, ועולה לאמריקה במישורים רבים. העלות מתחילה כבר בלימודי המדעים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, שם נאלצים להשקיע זמן ואמצעים כדי ללמד את שתי השיטות. אך הנזק והעלות נרחבים בהרבה מהוצאות על ספרים, מורים, וזמן תלמידים. בעולמות התעשייה, הייצור, התכנון והמדע, המחיר גדול בהרבה. והוא הגיע אף מחוץ לכדור הארץ.

בשנת 1999, לאחר עשרה חודשים של מסע ארוך ויקר בחלל, הגיע סמוך לכוכב הלכת מאדים לוויין של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. הלוויין נועד לחקור את האקלים והאטמוספירה של כוכב הלכת, אך זמן קצר לאחר שהגיע, הוא נשרף והתפרק לחתיכות. המסיבות שתוכננו לחגיגת ההישג הטכנולוגי בוטלו, ובמקומן הוקמה ועדה לחקירת הכישלון הקולוסאלי, שעלה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום.

הבדיקה מצאה כי הגורם היה שיטות המדידה: בעוד הצוות במעבדות נאס"א השתמש בשיטה המטרית והעשרונית, בחברת לוקהיד מרטין, שהייתה הקבלן המבצע, השתמשו המהנדסים שבנו את הלווין בשיטה האימפריאלית. הפער שיבש את חישובי הכוח שמנועי הבלימה נדרשים להפעיל בעת הכניסה למסלול סביב הכוכב. בעוד המהנדסים בלוקהיד מרטין הניחו שהכוח הזה נמדד בפאונדים, בנאס"א הניחו שהמספרים הומרו כנהוג לקילוגרמים. כתוצאה מאי ההתאמה, הכוח שהפעילו המנועים שבנתה לוקהיד היה שונה דרמטית מזה שאליו התכוונו המתכננים בנאס"א. כיוון שכך, הלוויין התקרב יתר על המידה למאדים, ועלה באש.

זו לא הייתה התקלה הראשונה ולא האחרונה בגין השימוש בשיטה האימפריאלית. בשנת 1983 נגמר הדלק במהלך טיסת מטוס בואינג של אייר קנדה שעה שהוא שייט בגובה של כ-12 קילומטר. הסיבה: טעות בחישוב צריכת הדלק במטוס הראשון של החברה, שהשתמש בשיטה העשרונית. כתוצאה מכך חושבה כמות הדלק הנדרשת, במקום למשקל של 22,300 קילו למשקל של 22,300 פאונד. קרי חצי הכמות הנדרשת. למרבה מזלם של הנוסעים והצוות, המטוס לא חג מעל הים, והטייסים היו מיומנים במיוחד בדאיה. כך הצליח הקברניט לגרום לבואינג 767 לדאות לערך כ-100 קילומטר ולהנחיתו בשלום.

פרוקטר אנד גמבל ופורד כבר יישרו קו

הנזקים לכלכלה בגלל השימוש בשיטה האימפריאלית אינם חד-פעמיים, אלא מתמשכים. כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, שהיא הבסיס לכל מערך הייצור והתכנון, ומדינה אחת מדברת שפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש. כך עברו מיוזמתן חברות אמריקאיות רבות, בעלות שיתופי פעולה וקווי ייצור סביב העולם, לשיטה המטרית-עשרונית. מעבר שכזה יוצר לכל חברה הוצאות גדולות - גדולות בהרבה מאשר אם המשק כולו היה עובר כאחד.

כזה היה המקרה של הענקית פרוקטר אנד גמבל. בשנת 1972 ביקשה החברה להקים בגרמניה מפעל לייצור חיתולי פמפרס שבבעלותה. מפרטי מכונות הייצור האמריקאיות, באינצים ו-1/16 חלקי האינץ', לא התאימו למהנדסים וליצרנים הגרמניים, כמו גם לקבלני המשנה של חלקי החילוף. לפיכך החליטה החברה לבנות מהיסוד מכונות ייצור על בסיס מטרי בלבד. עם השנים המעבר לבסיס מטרי התרחב והוא כולל כיום את כל חלקי הייצור של החברה, והוא זה שאיפשר לה למצוא ספקים ולרכוש חלפים מכל רחבי העולם.

באופן דומה גם חברת הרכב פורד עברה לשיטה המטרית, מעבר שעלה במאמצים רבים הן בחינוך הצוות והן בתכנון וייצור תשתית ומכונות. גם חברות ייצור טכנולוגיות עברו מאמץ דומה. כך החליטה אי.בי.אם בשנת 1972 לעבור לשיטה המטרית בכל מחלקות תכנון המוצר, הפיתוח והייצור. התהליך היה ארוך והסתיים רק בשנת 1982 שעה שכמעט כל מוצרי החברה עוצבו, פותחו, תוככנו ויוצרו בשיטה המטרית. חלק מהחברות נאלצו לעבור לשיטה המטרית נוכח דרישות בעליהם שמעבר לים. כך היה המקרה עם חברת מכונות הצילום והדפוס זירוקס שעה שנרכשה על ידי חברה יפנית.

חרף אופיה הבינ"ל, והיעילות של השיטה המטרית, הפופולריות שלה בין האמריקאים, ובמיוחד אלה שמעל גיל 45, אינה גבוהה כלל ועיקר. על פי סקר של חברת יוגוב משנת 2022, רק 2%-3% מהאמריקאים מעל גיל 45 מבינים או "מדברים" בשיטה המטרית, לעומת 15%-20% מבני ה-30 לפחות.

אמריקה בעצמה נולדה מטעות מדידה

אין ספק כי למעבר לשיטה שכולה מטרית יש מחיר משמעותי וגם מאמץ מצד האוכלוסייה. אך מדובר במעבר שמדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה השלימו לפני עשורים בהצלחה. השינוי נחוץ לא רק לשם החיסכון והיעילות, אלא משום שזו שפה בינלאומית והבסיס לכל חינוך מדעי. אך אף שהשימוש בשיטה האימפריאלית הוא פרימיטיבי, עולה מיליארדי דולרים בשנה ומקשה בשיתופי פעולה בינלאומיים, אמריקה אינה יכולה להביא עצמה לעשות את המעבר הזה.

אולי התעקשותה של אמריקה בעניין שיטות המדידה נובעת מסיבה אחרת לגמרי, נוסטלגית אף היא. בשנת 1492 כריסטופר קולומבוס שם את פעמיו למצוא דרך קיצור ימית לאסיה, אך טעה בחישוב היקף כדור הארץ. בתכנון המסע קולומבוס השתמש בחישובים שערך אסטרונום קדום יותר, פרסי בשם אל-פרע'אני. בחישוביו השתמש זה במיילים, אלא שקולומבוס העריך כי אלו היו מיילים רומאיים, שבהם 4,856 רגל למייל, בשעה שאל-פרע'אני התכוון למיילים ערביים, בהם 7,091 רגל. התוצאה הייתה הפחתה של כ-25% בחישוב היקף כדור הארץ. טעות זו, יחד עם טעות בהערכת מיקום מה שהיום יפן, הביא לשיבוש מוחלט בכיוון שלקח קולומבוס שעה שניסה להגיע למה שחשב שיהיו איי הודו המזרחית (היום הפיליפינים). כך, אמריקה נולדה בגלל טעות במדידות ובתרגום של יחידות מדידה. כנראה שהאמריקאים חושבים שאם זה מה שייצא מהטעות ההיא, עדיף כבר לדבוק בה, בכל מחיר.

עוד כתבות

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

חמאס: המתווכות העבירו הצעות חדשות להפסקת אש – אנחנו בוחנים אותן

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למרוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ