גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתעקשות של אמריקה על המדידה האימפריאלית מקשה בשיתופי פעולה ועולה לה הון

לפני שהנשיא החדש "עושה את אמריקה גדולה שוב", אולי שווה להרהר בעניין בסיסי שמותיר אותה מאחור - שיטת המדידה שלה ● כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, ואמריקה דבקה בשפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש, ויש לא מעט תקלות: אחת שקרתה בחלל ב-1999 עלתה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום

הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters
הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הפנטזיה שהפכה לסיסמת בחירות "לעשות את אמריקה גדולה שוב", יושבת עמוק בפסיכולוגיה האנושית, אישית וקבוצתית כאחד. נוסטלגיה אינה רק געגוע פרטי לעבר שמעולם לא היה, היא גם סינדרום קולקטיבי. כבר במקורותנו צפה הכמיהה לעבר מדומיין של "החזרת עטרה ליושנה" (מסכת יומא) ו"לחדש ימינו כקדם" (מגילת איכה). אך תיאורי העבר המפואר אינם מבוססים אלא על חלומות, צרכים ומניפולציות. היטיב לאבחן זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית: "ההיסטוריה ביטאה יותר את השקפות ההווה של העם ואת משאלותיו של הציבור, משהייתה בה בבואה של העבר… ההיסטוריה לא נכתבה מטעמים של תאוות דעת אובייקטיבית, אלא מתוך שכותביה ביקשו להשפיע על בני זמנם".

הצונאמי הכסוף מגיע: הביטוח הלאומי באמריקה פושט רגל ועשרות מיליוני בומרים בדרך להיות עניים
טראמפ הטיל מכסים "לטובת אמריקה". אלה החברות האמריקאיות שייפגעו

אם ההמון הנוהה אחרי סיסמאות בסגנון החזרת גדולה ליושנה היה מבין זאת, אולי אמריקה הייתה נוטשת את חלומותיה על עבר מפואר מדומיין, ומתקדת במציאת פתרונות אמיתיים, קשים ככל שיהיו, לבעיות שבפניהם היא עומדת, כמו עתיד הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות היקרה מדי שלה. דוגמא קטנטנה אך מובהקת להתחמקות מסוגיות ענייניות ניתן למצוא בשיטת המדידות הנהוגה באמריקה.

לא פרופורציונלית, פרימיטיבית ולא נוחה

כל מי שביקר בארה"ב ודאי נוכח כי בכבישים נוסעים במיילים במקום בקילומטרים, את הדלק ממלאים בגלונים ולא בליטרים, בחנויות שוקלים פאונדים ולא קילוגרמים, והטמפרטורה נמדדת במעלות פרנהייט ולא בסלזיוס, כמקובל בשאר העולם. שיטת מדידה זו מכונה השיטה האימפריאלית, ומקורה בימים שבהם בני אדם מדדו מרחקים באמצעות אברי הגוף קרי רגל, אמה, אצבע וכיוב'. השיטה, שיוצאה למושבות הבריטיות ביבשת החדשה, דוייקה והתמסדה בחוק בריטי בשנת 1825, והפכה לסטנדרט ברוב חלקי האימפריה. זו שיטת מדידה עתיקה, פרימיטיבית, בלתי נוחה לחלוטין, ושאינה מתאימה כלל לעולם תעשייתי ומודרני. כך למשל יחידת מדידת המרחק הבסיסית בשיטה האימפריאלית, היא אינץ' (כ-2.54 ס"מ), והיא נחלקת ל-64 יחידות משנה, חסרות שם, המכונים רבע אינץ', חצי אינץ', וכן הלאה. 12 אינצ'ים מהווים רגל, ו-3 רגליים מהווים יארד. ומה עם המרחקים הגדולים? לכך נועד המייל. בו יש 1,760 יארד, או 5,280 רגל, או 63,360 אינצ'ים.

ביחידות הטמפרטורה השיטה אינה פשוטה יותר. המים קופאים ב-32 מעלות ורותחים ב-212. השיטה אומנם ליניארית אך לא פרופוציונלית. כך למשל תרגום מידת החום של 32 מעלות פרנהייט, אינם שווים לפעמיים החום של 16 מעלות, ומאה מעלות אינן פי שניים החום של 50. גם שיטות מדידת המשקל והנפח בשיטה האימפריאלית אינן הגיוניות. לא קשה אפוא להבין כמה בלתי מתאימה שיטה זו לעולם של מדע, תכנון ותקשורת מדויקים. לא פלא שאפילו בריטניה עשתה בשנת 1965 את המאמץ החד-פעמי ועברה לשיטה המדידה הידועה בשם "השיטה הבינ"ל של יחידות (מדידה)".

סמואל ל. ג'קסון בסצנה האייקונית על פערי השיטה המטרית והאימפריאלית בסרט ''ספרות זולה'' / צילום: מתוך יוטיוב

שיטת מדידה זו, המבוססת על השיטה העשרונית, מקורה בצרפת שלאחר המהפכה. והיא התפשטה ביבשת כולה דרך שרשרת של מדענים ממדינות אירופה השונות, שאימצו ושיפרו אותה. בשנת 1889 התכנסה ועידה בינלאומית למשקל ומדידה, ובה הושלמה השיטה על כל מרכיביה והיא הפכה הסטנדרט באירופה. עם הזמן היא הפכה לסטנדרט העולמי. נכון להיום השיטה העשרונית הזו נהוגה בכל מדינות העולם, מלבד שלוש מדינות בלבד שנשארו בשיטה האימפריאלית: ארה"ב, ליבריה ומיאנמר. אכן בחברה מכובדת ומתקדמת נמצאת אמריקה. אם נדייק, גם אמריקה עברה רשמית לשיטה העשרונית הבינ"ל. בשנת 1975 אומצה השיטה הזו בחוק בשם Metric Conversion Act, אך מערכת החינוך, הממשל ורוב העסקים סירבו או לא העזו לעבור לשיטה החדשה.

הלווין שהתרסק והמטוס שנגמר לו הדלק

השימוש בשיטה המיושנת אינו רק מטופש, הוא גם יקר, ועולה לאמריקה במישורים רבים. העלות מתחילה כבר בלימודי המדעים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, שם נאלצים להשקיע זמן ואמצעים כדי ללמד את שתי השיטות. אך הנזק והעלות נרחבים בהרבה מהוצאות על ספרים, מורים, וזמן תלמידים. בעולמות התעשייה, הייצור, התכנון והמדע, המחיר גדול בהרבה. והוא הגיע אף מחוץ לכדור הארץ.

בשנת 1999, לאחר עשרה חודשים של מסע ארוך ויקר בחלל, הגיע סמוך לכוכב הלכת מאדים לוויין של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. הלוויין נועד לחקור את האקלים והאטמוספירה של כוכב הלכת, אך זמן קצר לאחר שהגיע, הוא נשרף והתפרק לחתיכות. המסיבות שתוכננו לחגיגת ההישג הטכנולוגי בוטלו, ובמקומן הוקמה ועדה לחקירת הכישלון הקולוסאלי, שעלה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום.

הבדיקה מצאה כי הגורם היה שיטות המדידה: בעוד הצוות במעבדות נאס"א השתמש בשיטה המטרית והעשרונית, בחברת לוקהיד מרטין, שהייתה הקבלן המבצע, השתמשו המהנדסים שבנו את הלווין בשיטה האימפריאלית. הפער שיבש את חישובי הכוח שמנועי הבלימה נדרשים להפעיל בעת הכניסה למסלול סביב הכוכב. בעוד המהנדסים בלוקהיד מרטין הניחו שהכוח הזה נמדד בפאונדים, בנאס"א הניחו שהמספרים הומרו כנהוג לקילוגרמים. כתוצאה מאי ההתאמה, הכוח שהפעילו המנועים שבנתה לוקהיד היה שונה דרמטית מזה שאליו התכוונו המתכננים בנאס"א. כיוון שכך, הלוויין התקרב יתר על המידה למאדים, ועלה באש.

זו לא הייתה התקלה הראשונה ולא האחרונה בגין השימוש בשיטה האימפריאלית. בשנת 1983 נגמר הדלק במהלך טיסת מטוס בואינג של אייר קנדה שעה שהוא שייט בגובה של כ-12 קילומטר. הסיבה: טעות בחישוב צריכת הדלק במטוס הראשון של החברה, שהשתמש בשיטה העשרונית. כתוצאה מכך חושבה כמות הדלק הנדרשת, במקום למשקל של 22,300 קילו למשקל של 22,300 פאונד. קרי חצי הכמות הנדרשת. למרבה מזלם של הנוסעים והצוות, המטוס לא חג מעל הים, והטייסים היו מיומנים במיוחד בדאיה. כך הצליח הקברניט לגרום לבואינג 767 לדאות לערך כ-100 קילומטר ולהנחיתו בשלום.

פרוקטר אנד גמבל ופורד כבר יישרו קו

הנזקים לכלכלה בגלל השימוש בשיטה האימפריאלית אינם חד-פעמיים, אלא מתמשכים. כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, שהיא הבסיס לכל מערך הייצור והתכנון, ומדינה אחת מדברת שפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש. כך עברו מיוזמתן חברות אמריקאיות רבות, בעלות שיתופי פעולה וקווי ייצור סביב העולם, לשיטה המטרית-עשרונית. מעבר שכזה יוצר לכל חברה הוצאות גדולות - גדולות בהרבה מאשר אם המשק כולו היה עובר כאחד.

כזה היה המקרה של הענקית פרוקטר אנד גמבל. בשנת 1972 ביקשה החברה להקים בגרמניה מפעל לייצור חיתולי פמפרס שבבעלותה. מפרטי מכונות הייצור האמריקאיות, באינצים ו-1/16 חלקי האינץ', לא התאימו למהנדסים וליצרנים הגרמניים, כמו גם לקבלני המשנה של חלקי החילוף. לפיכך החליטה החברה לבנות מהיסוד מכונות ייצור על בסיס מטרי בלבד. עם השנים המעבר לבסיס מטרי התרחב והוא כולל כיום את כל חלקי הייצור של החברה, והוא זה שאיפשר לה למצוא ספקים ולרכוש חלפים מכל רחבי העולם.

באופן דומה גם חברת הרכב פורד עברה לשיטה המטרית, מעבר שעלה במאמצים רבים הן בחינוך הצוות והן בתכנון וייצור תשתית ומכונות. גם חברות ייצור טכנולוגיות עברו מאמץ דומה. כך החליטה אי.בי.אם בשנת 1972 לעבור לשיטה המטרית בכל מחלקות תכנון המוצר, הפיתוח והייצור. התהליך היה ארוך והסתיים רק בשנת 1982 שעה שכמעט כל מוצרי החברה עוצבו, פותחו, תוככנו ויוצרו בשיטה המטרית. חלק מהחברות נאלצו לעבור לשיטה המטרית נוכח דרישות בעליהם שמעבר לים. כך היה המקרה עם חברת מכונות הצילום והדפוס זירוקס שעה שנרכשה על ידי חברה יפנית.

חרף אופיה הבינ"ל, והיעילות של השיטה המטרית, הפופולריות שלה בין האמריקאים, ובמיוחד אלה שמעל גיל 45, אינה גבוהה כלל ועיקר. על פי סקר של חברת יוגוב משנת 2022, רק 2%-3% מהאמריקאים מעל גיל 45 מבינים או "מדברים" בשיטה המטרית, לעומת 15%-20% מבני ה-30 לפחות.

אמריקה בעצמה נולדה מטעות מדידה

אין ספק כי למעבר לשיטה שכולה מטרית יש מחיר משמעותי וגם מאמץ מצד האוכלוסייה. אך מדובר במעבר שמדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה השלימו לפני עשורים בהצלחה. השינוי נחוץ לא רק לשם החיסכון והיעילות, אלא משום שזו שפה בינלאומית והבסיס לכל חינוך מדעי. אך אף שהשימוש בשיטה האימפריאלית הוא פרימיטיבי, עולה מיליארדי דולרים בשנה ומקשה בשיתופי פעולה בינלאומיים, אמריקה אינה יכולה להביא עצמה לעשות את המעבר הזה.

אולי התעקשותה של אמריקה בעניין שיטות המדידה נובעת מסיבה אחרת לגמרי, נוסטלגית אף היא. בשנת 1492 כריסטופר קולומבוס שם את פעמיו למצוא דרך קיצור ימית לאסיה, אך טעה בחישוב היקף כדור הארץ. בתכנון המסע קולומבוס השתמש בחישובים שערך אסטרונום קדום יותר, פרסי בשם אל-פרע'אני. בחישוביו השתמש זה במיילים, אלא שקולומבוס העריך כי אלו היו מיילים רומאיים, שבהם 4,856 רגל למייל, בשעה שאל-פרע'אני התכוון למיילים ערביים, בהם 7,091 רגל. התוצאה הייתה הפחתה של כ-25% בחישוב היקף כדור הארץ. טעות זו, יחד עם טעות בהערכת מיקום מה שהיום יפן, הביא לשיבוש מוחלט בכיוון שלקח קולומבוס שעה שניסה להגיע למה שחשב שיהיו איי הודו המזרחית (היום הפיליפינים). כך, אמריקה נולדה בגלל טעות במדידות ובתרגום של יחידות מדידה. כנראה שהאמריקאים חושבים שאם זה מה שייצא מהטעות ההיא, עדיף כבר לדבוק בה, בכל מחיר.

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי