גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתעקשות של אמריקה על המדידה האימפריאלית מקשה בשיתופי פעולה ועולה לה הון

לפני שהנשיא החדש "עושה את אמריקה גדולה שוב", אולי שווה להרהר בעניין בסיסי שמותיר אותה מאחור - שיטת המדידה שלה ● כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, ואמריקה דבקה בשפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש, ויש לא מעט תקלות: אחת שקרתה בחלל ב-1999 עלתה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום

הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters
הלוויין שהתקרב למאדים והתפוצץ בגלל פער בשיטות המדידה בין המהנדסים למתכננים בנאס''א / צילום: Reuters

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

הפנטזיה שהפכה לסיסמת בחירות "לעשות את אמריקה גדולה שוב", יושבת עמוק בפסיכולוגיה האנושית, אישית וקבוצתית כאחד. נוסטלגיה אינה רק געגוע פרטי לעבר שמעולם לא היה, היא גם סינדרום קולקטיבי. כבר במקורותנו צפה הכמיהה לעבר מדומיין של "החזרת עטרה ליושנה" (מסכת יומא) ו"לחדש ימינו כקדם" (מגילת איכה). אך תיאורי העבר המפואר אינם מבוססים אלא על חלומות, צרכים ומניפולציות. היטיב לאבחן זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית: "ההיסטוריה ביטאה יותר את השקפות ההווה של העם ואת משאלותיו של הציבור, משהייתה בה בבואה של העבר… ההיסטוריה לא נכתבה מטעמים של תאוות דעת אובייקטיבית, אלא מתוך שכותביה ביקשו להשפיע על בני זמנם".

הצונאמי הכסוף מגיע: הביטוח הלאומי באמריקה פושט רגל ועשרות מיליוני בומרים בדרך להיות עניים
טראמפ הטיל מכסים "לטובת אמריקה". אלה החברות האמריקאיות שייפגעו

אם ההמון הנוהה אחרי סיסמאות בסגנון החזרת גדולה ליושנה היה מבין זאת, אולי אמריקה הייתה נוטשת את חלומותיה על עבר מפואר מדומיין, ומתקדת במציאת פתרונות אמיתיים, קשים ככל שיהיו, לבעיות שבפניהם היא עומדת, כמו עתיד הביטוח הלאומי ומערכת הבריאות היקרה מדי שלה. דוגמא קטנטנה אך מובהקת להתחמקות מסוגיות ענייניות ניתן למצוא בשיטת המדידות הנהוגה באמריקה.

לא פרופורציונלית, פרימיטיבית ולא נוחה

כל מי שביקר בארה"ב ודאי נוכח כי בכבישים נוסעים במיילים במקום בקילומטרים, את הדלק ממלאים בגלונים ולא בליטרים, בחנויות שוקלים פאונדים ולא קילוגרמים, והטמפרטורה נמדדת במעלות פרנהייט ולא בסלזיוס, כמקובל בשאר העולם. שיטת מדידה זו מכונה השיטה האימפריאלית, ומקורה בימים שבהם בני אדם מדדו מרחקים באמצעות אברי הגוף קרי רגל, אמה, אצבע וכיוב'. השיטה, שיוצאה למושבות הבריטיות ביבשת החדשה, דוייקה והתמסדה בחוק בריטי בשנת 1825, והפכה לסטנדרט ברוב חלקי האימפריה. זו שיטת מדידה עתיקה, פרימיטיבית, בלתי נוחה לחלוטין, ושאינה מתאימה כלל לעולם תעשייתי ומודרני. כך למשל יחידת מדידת המרחק הבסיסית בשיטה האימפריאלית, היא אינץ' (כ-2.54 ס"מ), והיא נחלקת ל-64 יחידות משנה, חסרות שם, המכונים רבע אינץ', חצי אינץ', וכן הלאה. 12 אינצ'ים מהווים רגל, ו-3 רגליים מהווים יארד. ומה עם המרחקים הגדולים? לכך נועד המייל. בו יש 1,760 יארד, או 5,280 רגל, או 63,360 אינצ'ים.

ביחידות הטמפרטורה השיטה אינה פשוטה יותר. המים קופאים ב-32 מעלות ורותחים ב-212. השיטה אומנם ליניארית אך לא פרופוציונלית. כך למשל תרגום מידת החום של 32 מעלות פרנהייט, אינם שווים לפעמיים החום של 16 מעלות, ומאה מעלות אינן פי שניים החום של 50. גם שיטות מדידת המשקל והנפח בשיטה האימפריאלית אינן הגיוניות. לא קשה אפוא להבין כמה בלתי מתאימה שיטה זו לעולם של מדע, תכנון ותקשורת מדויקים. לא פלא שאפילו בריטניה עשתה בשנת 1965 את המאמץ החד-פעמי ועברה לשיטה המדידה הידועה בשם "השיטה הבינ"ל של יחידות (מדידה)".

סמואל ל. ג'קסון בסצנה האייקונית על פערי השיטה המטרית והאימפריאלית בסרט ''ספרות זולה'' / צילום: מתוך יוטיוב

שיטת מדידה זו, המבוססת על השיטה העשרונית, מקורה בצרפת שלאחר המהפכה. והיא התפשטה ביבשת כולה דרך שרשרת של מדענים ממדינות אירופה השונות, שאימצו ושיפרו אותה. בשנת 1889 התכנסה ועידה בינלאומית למשקל ומדידה, ובה הושלמה השיטה על כל מרכיביה והיא הפכה הסטנדרט באירופה. עם הזמן היא הפכה לסטנדרט העולמי. נכון להיום השיטה העשרונית הזו נהוגה בכל מדינות העולם, מלבד שלוש מדינות בלבד שנשארו בשיטה האימפריאלית: ארה"ב, ליבריה ומיאנמר. אכן בחברה מכובדת ומתקדמת נמצאת אמריקה. אם נדייק, גם אמריקה עברה רשמית לשיטה העשרונית הבינ"ל. בשנת 1975 אומצה השיטה הזו בחוק בשם Metric Conversion Act, אך מערכת החינוך, הממשל ורוב העסקים סירבו או לא העזו לעבור לשיטה החדשה.

הלווין שהתרסק והמטוס שנגמר לו הדלק

השימוש בשיטה המיושנת אינו רק מטופש, הוא גם יקר, ועולה לאמריקה במישורים רבים. העלות מתחילה כבר בלימודי המדעים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, שם נאלצים להשקיע זמן ואמצעים כדי ללמד את שתי השיטות. אך הנזק והעלות נרחבים בהרבה מהוצאות על ספרים, מורים, וזמן תלמידים. בעולמות התעשייה, הייצור, התכנון והמדע, המחיר גדול בהרבה. והוא הגיע אף מחוץ לכדור הארץ.

בשנת 1999, לאחר עשרה חודשים של מסע ארוך ויקר בחלל, הגיע סמוך לכוכב הלכת מאדים לוויין של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. הלוויין נועד לחקור את האקלים והאטמוספירה של כוכב הלכת, אך זמן קצר לאחר שהגיע, הוא נשרף והתפרק לחתיכות. המסיבות שתוכננו לחגיגת ההישג הטכנולוגי בוטלו, ובמקומן הוקמה ועדה לחקירת הכישלון הקולוסאלי, שעלה למשלם המסים האמריקאי כרבע מיליארד בדולרים של היום.

הבדיקה מצאה כי הגורם היה שיטות המדידה: בעוד הצוות במעבדות נאס"א השתמש בשיטה המטרית והעשרונית, בחברת לוקהיד מרטין, שהייתה הקבלן המבצע, השתמשו המהנדסים שבנו את הלווין בשיטה האימפריאלית. הפער שיבש את חישובי הכוח שמנועי הבלימה נדרשים להפעיל בעת הכניסה למסלול סביב הכוכב. בעוד המהנדסים בלוקהיד מרטין הניחו שהכוח הזה נמדד בפאונדים, בנאס"א הניחו שהמספרים הומרו כנהוג לקילוגרמים. כתוצאה מאי ההתאמה, הכוח שהפעילו המנועים שבנתה לוקהיד היה שונה דרמטית מזה שאליו התכוונו המתכננים בנאס"א. כיוון שכך, הלוויין התקרב יתר על המידה למאדים, ועלה באש.

זו לא הייתה התקלה הראשונה ולא האחרונה בגין השימוש בשיטה האימפריאלית. בשנת 1983 נגמר הדלק במהלך טיסת מטוס בואינג של אייר קנדה שעה שהוא שייט בגובה של כ-12 קילומטר. הסיבה: טעות בחישוב צריכת הדלק במטוס הראשון של החברה, שהשתמש בשיטה העשרונית. כתוצאה מכך חושבה כמות הדלק הנדרשת, במקום למשקל של 22,300 קילו למשקל של 22,300 פאונד. קרי חצי הכמות הנדרשת. למרבה מזלם של הנוסעים והצוות, המטוס לא חג מעל הים, והטייסים היו מיומנים במיוחד בדאיה. כך הצליח הקברניט לגרום לבואינג 767 לדאות לערך כ-100 קילומטר ולהנחיתו בשלום.

פרוקטר אנד גמבל ופורד כבר יישרו קו

הנזקים לכלכלה בגלל השימוש בשיטה האימפריאלית אינם חד-פעמיים, אלא מתמשכים. כשכל העולם המדעי והתעשייתי מדבר שפה אחת של מדידה, שהיא הבסיס לכל מערך הייצור והתכנון, ומדינה אחת מדברת שפה אחרת, שיתופי פעולה הופכים מסובכים בהרבה מהנדרש. כך עברו מיוזמתן חברות אמריקאיות רבות, בעלות שיתופי פעולה וקווי ייצור סביב העולם, לשיטה המטרית-עשרונית. מעבר שכזה יוצר לכל חברה הוצאות גדולות - גדולות בהרבה מאשר אם המשק כולו היה עובר כאחד.

כזה היה המקרה של הענקית פרוקטר אנד גמבל. בשנת 1972 ביקשה החברה להקים בגרמניה מפעל לייצור חיתולי פמפרס שבבעלותה. מפרטי מכונות הייצור האמריקאיות, באינצים ו-1/16 חלקי האינץ', לא התאימו למהנדסים וליצרנים הגרמניים, כמו גם לקבלני המשנה של חלקי החילוף. לפיכך החליטה החברה לבנות מהיסוד מכונות ייצור על בסיס מטרי בלבד. עם השנים המעבר לבסיס מטרי התרחב והוא כולל כיום את כל חלקי הייצור של החברה, והוא זה שאיפשר לה למצוא ספקים ולרכוש חלפים מכל רחבי העולם.

באופן דומה גם חברת הרכב פורד עברה לשיטה המטרית, מעבר שעלה במאמצים רבים הן בחינוך הצוות והן בתכנון וייצור תשתית ומכונות. גם חברות ייצור טכנולוגיות עברו מאמץ דומה. כך החליטה אי.בי.אם בשנת 1972 לעבור לשיטה המטרית בכל מחלקות תכנון המוצר, הפיתוח והייצור. התהליך היה ארוך והסתיים רק בשנת 1982 שעה שכמעט כל מוצרי החברה עוצבו, פותחו, תוככנו ויוצרו בשיטה המטרית. חלק מהחברות נאלצו לעבור לשיטה המטרית נוכח דרישות בעליהם שמעבר לים. כך היה המקרה עם חברת מכונות הצילום והדפוס זירוקס שעה שנרכשה על ידי חברה יפנית.

חרף אופיה הבינ"ל, והיעילות של השיטה המטרית, הפופולריות שלה בין האמריקאים, ובמיוחד אלה שמעל גיל 45, אינה גבוהה כלל ועיקר. על פי סקר של חברת יוגוב משנת 2022, רק 2%-3% מהאמריקאים מעל גיל 45 מבינים או "מדברים" בשיטה המטרית, לעומת 15%-20% מבני ה-30 לפחות.

אמריקה בעצמה נולדה מטעות מדידה

אין ספק כי למעבר לשיטה שכולה מטרית יש מחיר משמעותי וגם מאמץ מצד האוכלוסייה. אך מדובר במעבר שמדינות כמו בריטניה, קנדה ואוסטרליה השלימו לפני עשורים בהצלחה. השינוי נחוץ לא רק לשם החיסכון והיעילות, אלא משום שזו שפה בינלאומית והבסיס לכל חינוך מדעי. אך אף שהשימוש בשיטה האימפריאלית הוא פרימיטיבי, עולה מיליארדי דולרים בשנה ומקשה בשיתופי פעולה בינלאומיים, אמריקה אינה יכולה להביא עצמה לעשות את המעבר הזה.

אולי התעקשותה של אמריקה בעניין שיטות המדידה נובעת מסיבה אחרת לגמרי, נוסטלגית אף היא. בשנת 1492 כריסטופר קולומבוס שם את פעמיו למצוא דרך קיצור ימית לאסיה, אך טעה בחישוב היקף כדור הארץ. בתכנון המסע קולומבוס השתמש בחישובים שערך אסטרונום קדום יותר, פרסי בשם אל-פרע'אני. בחישוביו השתמש זה במיילים, אלא שקולומבוס העריך כי אלו היו מיילים רומאיים, שבהם 4,856 רגל למייל, בשעה שאל-פרע'אני התכוון למיילים ערביים, בהם 7,091 רגל. התוצאה הייתה הפחתה של כ-25% בחישוב היקף כדור הארץ. טעות זו, יחד עם טעות בהערכת מיקום מה שהיום יפן, הביא לשיבוש מוחלט בכיוון שלקח קולומבוס שעה שניסה להגיע למה שחשב שיהיו איי הודו המזרחית (היום הפיליפינים). כך, אמריקה נולדה בגלל טעות במדידות ובתרגום של יחידות מדידה. כנראה שהאמריקאים חושבים שאם זה מה שייצא מהטעות ההיא, עדיף כבר לדבוק בה, בכל מחיר.

עוד כתבות

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קריית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

רמי דרור / צילום: דרור סיתהכל

"לא אופטימי": מנהל ההשקעות שמסמן סקטור אחד להתרחק ממנו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות, המנהלת כ-4 מיליארד שקל, ידע להמליץ לפני שנה על מניות הביטוח. כעת הוא בטוח שבטווח הקצר השוק המקומי ימשיך לעלות, בהינתן סיום המלחמה וכניסה לשנת בחירות ● ולאיזה סקטור הוא מעדיף לא להתקרב היום?

שרון רייך וגדעון עמיחי / צילום: רמי זרנגר, מנחם רייס

אחרי שנים שנעדרה מהפסקת הפרסומות: איילון ביטוח בוחרת משרד פרסום

לראשונה זה שנים, חברת איילון ביטוח ופיננסים בוחרת משרד פרסום ובקרוב תעלה בקמפיין טלוויזיה ● מעבדת החדשנות הטכנולוגית סיטיזון קיבלה הכרה רשמית כ"מעבדה חיה" של האיחוד האירופי ● אריקה כרמל-טק (בי-קיור לייזר), פותחת חנות פיזית ראשונה בקניון עזריאלי "מול הים" באילת ● וגם: זה המנכ"ל החדש של סוכנות מקפת שירותים פיננסיים מבית מגדל ● אירועים ומינויים

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק / צילום: Shutterstock

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק

פרשת ההסתדרות שהסעירה השבוע את המדינה קיבלה את השם "יד לוחצת יד" - גרסה משובשת (ובמקרה הזה מכוונת) של הביטוי "יד רוחצת יד" ● בעקבות כך, יצאנו לחפש את הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע משכילים ורהוטים, אך בפועל משתמשים בהם באופן עקום למדי

צ'ארלס, מלך הממלכה המאוחדת / צילום: Associated Press, Frank Augstein, Pool

מיהן שתי ענקיות הטכנולוגיה שהכריזו על שותפות להרצת עומסי עבודה של AI?

מי כתב וביים את הסרט "מפגשים מהסוג השלישי", למה המלך צ'רלס הודיע כי יסלק את אחיו אנדרו ממעונו הרשמי, ואיזה בעל חיים מופיע על דגלה של אקוודור? ● הטריוויה השבועית

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

מדען המחשב היהודי-אמריקאי מאשים: "זו לא ביקורת על ישראל, זו אנטישמיות"

נועם שזיר, ממייסדי Character.AI ואחת הדמויות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית, נמצא בחודשים האחרונים במוקד של אחת הסערות הפנימיות הסוערות בגוגל ● הסערה כוללת בין היתר עימותים פומביים עם עובדי חטיבת הבינה המלאכותית DeepMind סביב עמדותיו על המלחמה בעזה ועל סוגיית הזהות המגדרית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; ICL צללה ב-15%, נובה ב-8%

מחזור ענק בעקבות עדכון המדדים: 13.4 מיליארד שקל ● ICL נפלה בעקבות דיווח כי זיכיון ים המלח ייפתח בשנים הקרובות למכרז ● תוצאות שיא לנובה, אך תחזית פושרת הפילה את המניה ● טבע זינקה אתמול ב-17% אחרי פרסום הדוחות והפכה לחברה השנייה בגודלה בבורסה ● היום יתבצע עדכון המדדים בבורסה

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

רוברט אנטוקול, דיוויד קוסטמן, גבי ויסמן / צילום: אוהד רומנו, נובה, נועם גלאי

למה נובה יורדת אחרי דוחות טובים, והישראלית הקטנה שצונחת בוול סטריט

דוח מצויין לנובה, אך תחזית פושרת מפילה את המניה ● התוצאות של פלייטיקה מאכזבות, אך החברה מאשררת את התחזית ● הכנסות טידס (אאוטבריין לשעבר) זינקו, אכזבה בשורה הרווח, המניה צוללת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק בשבוע הגרוע מאז תחילת אפריל

נעילה אדומה בבורסות אירופה ● היצוא של סין ירד באוקטובר לראשונה כמעט מזה שנתיים ● בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● הנשיא דונלד טראמפ הודיע אתמול בערב על הסכם סחר עם אוזבקיסטן

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

ליאור רודאיף הוא החטוף החלל שהוחזר לישראל אמש

לאחר השלמת הליך הזיהוי, הודיעו נציגי צה״ל למשפחתו של החטוף החלל, רס"ב (במיל') ליאור רודאיף ז"ל, כי יקירם הושב לישראל ● חמישה חטופים חללים עדיין מוחזקים ברצועת עזה ● דיווח: ארה"ב תחליף את ישראל כגורם המפקח על כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ● חמישה חטופים חללים נותרו כעת בעזה: סגן הדר גולדין, דרור אור, מני גודארד, רס"ל רן גואילי וסודתיסאק רינתלאק ● עדכונים שוטפים

דירת גן בדרום ירושלים / צילום: רימקס שירז מרכז ירושלים

"השוק רותח": בכמה נמכרה דירת גן עם בריכה בירושלים?

דירה בת 5 חדרים ברחוב אליעזר שילוני בירושלים, עם גינה בשטח של 195 מ"ר, נמכרה תמורת 5.8 מיליון שקל ● "יש ביקוש חזק מאוד לדירות בירושלים, השוק ממש רותח" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

הצעד היצירתי לסבסד משכנתאות של מי שנכוו מהריבית ● הפצ"ר אולי ראוי, אופן המינוי - לא ● והמס שמכה ויכה בנו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות