7 חברות ממשלתיות נותרו ללא יו''ר קבוע / צילום: Shutterstock
"יש לנו חברות שבהן ייבחרו יו"רים חדשים... המדיניות שלנו היא קידום רוטציה - לא הגיוני לכהן בקדנציה שלישית ורביעית", הצהיר השבוע רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות, בכנס תשתית לעתיד של גלובס. נראה כי עונת המינויים בחברות הממשלתיות נפתחה: לפחות 7 מהחברות הבולטות פועלות או צפויות לפעול בקרוב ללא יושבי ראש קבועים.
● שכר של כמעט 50 אלף שקל לבוגר? הנתונים שכל שוק העבודה מדבר עליהם וסימני השאלה
● גם זה קרה פה | הראל ויזל משדרג שכר למשפחה, אבל בצרורות
תזמון המינויים הצפויים מקבל משנה חשיבות על רקע יוזמת השר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, לביטול נבחרת הדירקטורים (ראה מסגרת). המהלך, אם יושלם, צפוי לשנות מהותית את תהליך בחירת הדירקטורים ויושבי הראש בחברות הממשלתיות, ולתת יותר כוח לשרים הממנים. לא מן הנמנע שחלק מהמינויים החדשים יעוכבו עד להתקדמות החקיקה, שתאפשר לשרים למנות כל מועמד שעומד בתנאי סף ולא רק מתוך מאגר הדירקטורים המפוקח.
השרים בעלי הכוח הרב ביותר בעולם המינויים לחברות הממשלתיות הם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שכפופות לו חברות כמו התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל; שר האנרגיה אלי כהן, שחולש על חברת החשמל וחברת תשתיות אנרגיה (תש"א) ונגה ניהול מערכת חשמל למשל; שרת התחבורה מירי רגב, שאמונה על חברות רבות בהן רכבת ישראל ונתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע); ואמסלם עצמו, שחתימתו נדרשת לאישור כל מינוי בדירקטוריונים.
המינויים חושפים גם את מערכת היחסים המורכבת והעכורה בין השרים המכהנים. כך למשל, בתעשייה האווירית בולם שר הביטחון ישראל כ"ץ את מינויו של גלעד ארדן לתפקיד היו"ר, מינוי שקודם על ידי קודמו בתפקיד יואב גלנט ונתמך על ידי אמסלם, שבעצמו עיכב בעבר מינויים של כ"ץ בעת שהיה שר אנרגיה. גם בתחום התחבורה קיימת מערכת יחסים מתוחה בין השרה רגב לבין אמסלם, שבאה לידי ביטוי במינויים קודמים כמו בחברת נמל אשדוד.
1 התעשייה האווירית
נכסים: 35.1 מיליארד שקל
התעשייה האווירית היא החברה הביטחונית הממשלתית החזקה ביותר בישראל, שאת שלושת הרבעונים הראשונים של 2024 היא סיימה עם זינוק של כ־74% ברווח הנקי לכ־416 מיליון דולר (מהווים כ־9.5% מהמכירות), ביחס לשנת 2023. גורם מעודד לכך היה הביקוש הגדול מישראל, ששיעורה מתוך ההכנסות קפץ מ־29% ל־34% - עם כ־1.52 מיליארד דולר.
אלא שמאז אותו רבעון, המצב בחברה הביטחונית השתנה, לפחות בשדרה הניהולית. בנובמבר סיים את תפקידו היו"ר עמיר פרץ, ועד כה לא מונה לו מחליף קבוע. זמן קצר לאחר מכן, פוטר שי גל, סגן סמנכ"ל לענייני תקשורת (שמאז תבע את החברה ובימים אלה מתנהל הליך גישור בין הצדדים), ובחודש יולי סיימה את תפקידה היועצת המשפטית וסמנכ"לית בתע"א, עו"ד תמר לוז, ומאז לא מונה לה מחליף קבוע.
לאחרונה פורסמו המכרזים לתפקידי היועץ המשפטי וסגן סמנכ"ל לענייני תקשורת. יו"ר דירקטוריון חדש לעומת זאת, טרם מונה. שר הביטחון הקודם, יואב גלנט, קידם את מינויו של השר ושגריר לשעבר באו"ם, גלעד ארדן, לתפקיד, בצעד שבו תומך עד היום השר הממונה על החברות הממשלתיות אמסלם. ארדן אף מונה לדירקטור, אך זמן קצר לאחר החלפת גלנט בשר הביטחון הנוכחי, ישראל כ"ץ, החליט האחרון לבלום את המינוי.
המניעים העיקריים לבלימה הזו נובעים ממאבקי כוח פנים־ליכודיים. ארדן נתפס כדמות חזקה בחוגי הליכוד ומינוי לתפקיד יו"ר דירקטוריון תע"א עשוי להועיל לקידום תדמיתו הפוליטית. אולם, לכ"ץ יש שאיפות משלו ומעבר לכך - לו ולשר אמסלם יש משקעים בנוגע למינוי בכירים עוד מהתקופה ששר הביטחון הנוכחי היה שר האנרגיה והתשתיות. באותה תקופה, השר שממונה על החברות הממשלתיות עיכב את מינוי יו"ר חברת החשמל. לבסוף, המשבר נפתר עם מינוי דורון ארבלי לתפקיד. בניגוד לחברת החשמל, המשבר בתעשייה האווירית טרם נפתר, ולכן בכל ישיבת דירקטוריון מתמנה יו"ר תורן עבור אותה ישיבה בלבד.
סטטוס: מתנהלת ללא יו"ר כחודשיים; זהות המחליף לא ברורה
2 נגה ניהול מערכת חשמל
נכסים: 2 מיליארד שקל
חברה ממשלתית שהיו"ר שלה מכהן על זמן שאול היא נגה, האחראית על ניהול מערכת החשמל, לאחר שוועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס, שולמית דותן, המליצה בינואר שלא לאשר את הארכת כהונתו של סמי תורג'מן כיו"ר החברת לקדנציה שלישית. על אף ההמלצה, רשות החברות אפשרה לחדש את המינוי לשלושה חודשים בלבד, ועל כן תורג'מן צפוי לסיים את תפקידו ב־22 באפריל. לפי הערכות, לתורג'מן לא ייבחר מחליף עד לאפריל.
נגה היא חברה ממשלתית צעירה שקיבלה את סמכויותיה בנובמבר 2021 במסגרת הרפורמה במשק החשמל שבה נקבע, בין השאר, כי משימת ניהול המערכת תופרד מחברת החשמל. כל זאת, במטרה להבטיח את התחרותיות בתחום ייצור החשמל.
בתקופה הקצרה שבה היא קיימת, נגה ידעה טלטלות לא מעטות. בחודש יוני לדוגמה, המנכ"ל לשעבר שאול גולדשטיין עורר סערה כאשר התייחס לחשש ממלחמה בצפון: "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל, אי־אפשר יהיה לגור כאן". אותם דברים הובילו לזעם מצד שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, ויו"ר נגה סמי תורג'מן, שקידם את הדחתו של גולדשטיין. אותו הליך לא התממש, ולבסוף היה זה גולדשטיין שהחליט בדצמבר להתפטר.
סטטוס: באפריל מסיים היו"ר הנוכחי את התפקיד; זהות המחליף לא ידועה
3 תשתיות אנרגיה
נכסים: 3.1 מיליארד שקל
חברת תש"א אחראית על שירותי הנמל בתחום הדלקים, אחסון הדלקים, הולכה ואספקה ברחבי הארץ. לפני שבוע, התייחס מבקר המדינה לחשיבותה הרבה, כאשר ציין כי במהלך המלחמה הייתה סכנה ממשית לפגיעה במשק הדלקים, כאשר השלכות הלחימה עם חיזבאללה היו עלולות להביא להשבתה של נמל הדלק של תש"א בחיפה.
עם זאת, גם תש"א מתנהלת ללא יו"ר מאז חודש ינואר. זהות היו"ר החדש סוכמה בין השרים כהן ואמסלם, וצפויה לעלות עוד החודש לאישור ועדת המינויים ברשות החברות. בחודשים האחרונים פורסם בתקשורת כי עוזי יצחקי, יו"ר חברת נמלי ישראל, אמור היה להתמנות לתפקיד, אך המהלך לא יצא לפועל.
סטטוס: מתנהלת ללא יו"ר מאז ינואר; זהות המחליף עוד לא פורסמה
4 נתיבי איילון
נכסים: 1.3 מיליארד שקל
גם תחום התשתיות סובל מבעיה דומה, כאשר מינוי הבכירים בחברות הממשלתיות נתון לשיקולים פוליטיים. לטענת גורמים בענף, בין מירי רגב לאמסלם מתקיימת מערכת יחסית מתוחה מאוד באשר למינוי יו"ר לחברות הממשלתיות. כך לדוגמה, אמסלם הנחית בעבר מעל ראשה של רגב את שאול שניידר, יו"ר חברת נמל אשדוד, שמוביל רפורמות משמעותיות בניגוד לעמדתה.
ב־20 בנובמבר הסתיימה הקדנציה של יו"ר חברת נתיבי איילון, מקסין פסברג. שרת התחבורה המתינה עד לסיום הקדנציה כדי להודיע שלא תאריך את כהונתה של פסברג, שנבחרה בתקופת הממשלה הקודמת, על ידי השרה לשעבר מרב מיכאלי.
רגב קידמה את נורית דאבוש לתפקיד, מהלך שהפתיע רבים בענף לנוכח מערכת היחסים העכורה בין השתיים בעת שדאבוש כיהנה כיו"ר תיאטרון הבימה ורגב כשרת תרבות. דאבוש חברה בדירקטוריונים של חברות ציבוריות רבות וכיהנה בעבר גם כדירקטורית בחוצה ישראל.
למרות זאת, הוועדה ברשות החברות לבדיקת מינויים, בראשות השופטת שלומית דותן, פסלה את מועמדותה בטענה שאין ברשותה ניסיון מתאים. דאבוש ערערה על ההחלטה והשבוע הוועדה התכנסה בשנית, אך השופטת דבקה בעמדתה.
סטטוס: מתנהלת ללא יו"ר כבר שלושה חודשים; זהות המחליף לא ידועה
5 נמלי ישראל
נכסים: 15.5 מיליארד שקל
חברת נמלי ישראל, שאחראית על פיתוח נמלי הים של המדינה, מתנהלת ללא יו"ר לאחר שעוזי יצחקי סיים את כהונתו בחודש שעבר, בתום 6 שנים בתפקיד. יצחקי נחשב לדמות אהודה בקרב שרי הליכוד והוא כיהן בעבר כמנכ"ל משרד התחבורה בשנים 2012־2016.
ליו"ר הפורש אין עדיין מחליף ואילו יצחקי עצמו אמור היה להתמנות לתפקיד יו"ר חברת תשתיות אנרגיה (תש"א), אך המהלך לא קודם ובענף תוהים מה הסיבה להדחתו מהמרוץ לתפקיד שכבר היה בכיס שלו.
סטטוס: מתנהלת ללא יו"ר כחודש; זהות המחליף לא ידועה
6 נתיבי תחבורה עירוניים
נכסים: 3 מיליארד שקל
בראשות דירקטוריון נת"ע מכהנת בימים אלה עו"ד מיה ליקוורניק, גם היא מינוי מתקופת הממשלה הקודמת, שתסיים את תפקידה בחודש מאי הקרוב. ההערכות בענף הן שכמו במקרה מקסין פסברג, רגב לא תאריך את כהונתה, בעקבות מאבקי כוח בין השרה לדירקטוריון בראשות ליקוורני - דירקטוריון נת"ע מאופיין בעצמאות שבהנהלת משרד התחבורה לא אוהבים. כחלק מהמאבקים אלו, רגב איימה להוציא את ניהול פרויקט המטרו מידי החברה, ניסתה להתערב בבחירת המנכ"ל וההערכות בענף שהיא שמה לעצמה מטרה להחליף יו"ר.
לאחרונה, לדירקטוריון החברה הממשלתית הצטרף טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, שהמינוי שלו לפרויקטור האזרחי לשיקום העורף מטעם הסתיים בפיאסקו כשבסכס נותר ללא סמכויות ממשיות בשטח. מאז הוא הרבה להצטלם לצד רגב ואנשיה, ויש התוהים האם הוא מועמדה לכהונה כיו"ר נת"ע.
סטטוס: במאי תסיים היו"ר את כהונתה; זהות המחליף לא ידועה
7 מקורות
נכסים: 21.7 מיליארד שקל
באוקטובר האחרון סיים את תפקידו יו"ר מקורות יצחק אהרונוביץ'. קודם לכן, בחודש יולי, מונה אנדרי אוזן, דמות המזוהה עם הליכוד וחבר נבחרת הדירקטורים, לדירקטור חדש על ידי השר אלי כהן. בקדנציה הקודמת של שרת התחבורה, היא ניסתה למנות את אוזן לדירקטור ברכבת ישראל, בכוונה למנותו כיו"ר הדירקטוריון בהמשך, אך ללא הצלחה. תחת כובעה כשרת התרבות והספורט, הוא מונה ליו"ר המועצה הלאומית לספורט על ידי רגב. לאחרונה, דירקטוריון החברה בחר באוזן לתפקיד היו"ר והוא מנהל את הישיבות בפועל - למרות שמינויו טרם אושר על ידי הוועדה למינוי בכירים ברשות החברות.
סטטוס: מונה מחליף, אך הוא לא אושר על ידי הוועדה למינוי בכירים.